בהיתי באימי, הסתכלתי באבי, שניהם נראו פתאום כמו שתי ריריות
רוטטות שנפערו כבור ללא תחתית. חשתי בושה, בגללי? בגללם? רציתי
לבכות. הסתכלתי לאחור ושם ראיתי את מני שנראה היה כי זרח,
החזרתי מבטי לשתי הפיות הגועים ולפתע, בלי לחשוב, אספתי עם
מחושי חתיכת עץ קטנה
|