|
צִלְצוּלֵי פַּעֲמוֹנִים נָגְעוּ בָּם
סְלִילִים נְגוּעִים בְּאַהֲבָה.
נָגַעְתְּ בִּצְלִיל שֶׁהִרְטִיט
טִפְטוּפֵי יְצִירָה נָטְפוּ מֵעָלַי.
|
רכות שתי ידיה של אימא
כרקמת שני עדינה
תניחו על אדן החלון
תתפלל לשובו של רון.
|
עכשיו אני מניחה זכרונות
על אדן חלוני הפרוץ לרוחות
מביטה על פרחי הגן היפים
על ענפי העץ מתגודדות צפורים
|
|
|
מילא אני יכול
להבין את אלו
שקוראים את מה
שאני כותב
ומפרסם. אבל
הראש שלי מסתובב
מלחשוב על זה
שמאשר את
הסלוגנים שקורא
כל שטות שטרחתי
להכניס לריבוע
הכתמתם הזה
ואפילו למיין את
זה.
צרצר. |
|
