|
צִלְצוּלֵי פַּעֲמוֹנִים נָגְעוּ בָּם
סְלִילִים נְגוּעִים בְּאַהֲבָה.
נָגַעְתְּ בִּצְלִיל שֶׁהִרְטִיט
טִפְטוּפֵי יְצִירָה נָטְפוּ מֵעָלַי.
|
רכות שתי ידיה של אימא
כרקמת שני עדינה
תניחו על אדן החלון
תתפלל לשובו של רון.
|
עכשיו אני מניחה זכרונות
על אדן חלוני הפרוץ לרוחות
מביטה על פרחי הגן היפים
על ענפי העץ מתגודדות צפורים
|
|
|
למה לי לקחת
ללב
כשיש בעולם הזה
כל-כך הרבה כאב
-בנאדם אופטימי- |
|
