|
הסתכלתי עליהם במבט שואל. עיניהם... מבטיהם החדים ננעצו בי
כפגיונות. ופיהם... מילותיהם היו חזקות, חדרו לליבי כמו סכינים
לוהטות. אילו רק ידעתי למה... אך לברר לא יכולתי, פרצתי בבכי
וברחתי משם. המילים חזרו על עצמן כמו תקליט שבור... ושובר. לא
הסתכלתי אחורה, רק
|
"הכל יהיה. גם הוא. נשב כולנו בצחוקים ביחד והוא יסתכל עלייך
ויחייך. תקראי לו רגע הצידה ותספרי לו מה את מרגישה. או שבעצם
- אל תספרי לו, רק תפתחי שיחה. ואז הוא יגיד לך: 'ששש...' ו-
'את יודעת שיש לך את העיניים הכי יפות שראיתי?' ואת תשתקי.
|
נאלמתי דום, לא פציתי מילה,
לא נתתי לו כניסה אל נשמתי
ואז הוא הלך שוב.
|
|
|
מה לעזעזל הקטע
עם בזוקה ג"ו?
מי לעזאזל אישר
את הצ'קים
ליוצר? כל פעם
שאני לועס אחד
מהמסטיקים האלה,
אני חולם שאני
לועס עוד חתיכה
מהמוח של היוצר
המסריח הזה,
לאחר שרצחתי
אותו, וניסרתי
את הראש שלו
לחתיכות
מסודרות
אני, מתחיל
להשמע קצת
מפחיד, עוד פעם |
|
