בוקר אחד הזברה קמה ואני קמתי יחד איתה...
ראיתי את השמש מבעד לחלון וכך התחיל לו יום חדש...
באותו יום קראתי יצירות רבות והגעתי למסקנה שהגיע
הזמן לקחת חלק ולפתוח את גבולות הבורות שלי לרחבי
העולם וכך מצאתי את עצמי פותחת דף באתר כי הדיכאון
שבמגירה עלה על גדותיו עד שנפך על הריצפה...
אני אשמח לתגובות חיוביות ושליליות ולהרבה ביקורת
בונה שתעזור לי להשתפר...

הצעיף כשעברתי מול חלון ראוה של חנות פינתית ראיתי בובות מכסף, הן עמדו שם והתגאו בצורתן המושלמת והחדשנית מדגמנות בגדים של מעצבת בתחילת דרכה, הבטתי בעיניהן הריקות וריחמתי עליהן.

בלנדר עצב המעצורים הפנימיים, הבניינים שבנינו הדיוק וההגיון מתערבלים לי בבטן וגורמים לבחילה. השיא של היום מהדורת חדשות שבכותרת הראשית שלה יש כאלה שיותר אומללים ממך.