|
"אני בנוי חזק.
אני לא אגמר לעולם.
אני אחליף צורות ואתגלה בכם שוב תמיד
לפרנס את דמיונכם המחיה וממית,
ואינני אובד ואינני חולף-
ורק עייף לעתים. מאוד עייף.
הו, לו רק יכולתי לנוח מעט מעצמי,
לברוח מנוכחותו האינסופית של קיומי:
קמעה להתפורר, להתפרד, להשחק להרף-עין,
להיות לא-כלום, להעלם, כמו לא-ארץ-ושמים,
כמו לפני יהי-אור על הברואים,
כמו בטרם היות אלוהים."
(יעקב אורלנד)
לא מתיימר
להיות מאמין
להיות מנומס
ולא להשמין
|
תופפתי על לבך במהירות הרגש
|
פיסות עור מתחת למזרון
מזכירות שלב חייב לפעום
|
מה?
לפני שנתיים אהבת אותי כלכך?
כמעט ושכחתי ואיך
הייתי מסוגלת להתלות בך בכל כוחי
כמו ילד שמחבק רגל גדולה ונסחב אחריה
לא אכפת לו לאן
|
געגועיי לא ירפו לעולם
ועל כן
את רגליי אגרור עד מחר
ומחר מחדש
|
קצת לפני שאני נחנקת
מגיע האוויר הכי נקי
כמו מתנה אחרונה
|
לא מתוך הרגל
ולא בכדי שאם ימצאו
אז ידעו לקשר בין סיבה ותוצאה
|
זכרתי שעות ובדידות של הנפש והגוף
( ) לפשטות
והרגשה שעוד מעט יהיה בסדר
למרות הצהרותינו שהנורא מכל עוד לפנינו.
|
ראשי קודח, גופי רותח
גרוני ניחר.
|
אאסוף בידיי את שאריות היום
אלטף אותן בשקט ואחבר אותן יחדיו
|
אחת שתיים שלוש שישים פעימות
לב שהלם כמו פטיש כבד
ולא ידעתי לומר אם זה מאהבה או
|
רציתי להתאהב עשרים אלף פעם
|
אאחוז בידך ונעוף למקומות הכי קסומים בעולם.
אגלה לך סודות כמוסים שאפילו פרה וסוס לא יודעים על קיומם.
אחייך אלייך חיוך אמיתי
ואשק לשפתייך העקובות מניקוטין
ואפרד ממך
|
תשו כל כוחותייך
והם מביטים בך בחמלה
מזכירים לך שאת חכמה וכמה את
רציונאלית
|
לפני שתגמר השאיפה האחרונה
אוודא כי עוד יש אוויר מסביבי
לבל אשאר עם הרגשת חוסר האונים
שבחנק.
|
בסיכת ביטחון אוחזת
ועם זאת חסרת כל ביטחון
בסיכת ביטחון נותנת
את המאמץ האחרון.
|
הפחדים
כמו מכות ברזל על הגוף החם
|
לשטוף את הטינופת
לחטא את העור בויסקי
לנשום פעמיים, לנשוף פעם אחת
להישיר מבט
|
אין מצפון לשקט
אין לו טיפת מוסר
|
ואם יש לך מעט חמלה כלפיי
בוא אליי
|
אנשים מחפשים אהבה במדורי חיפוש, באתרי היכרות, במקומות
ציבוריים, בשירותים, במסעדות, במקדונלדס, בתנועת נוער, בהוראה,
בצבא, במפעלי ענק, בחברות תעשייה,
|
תראה איך התבגרנו, השתנינו, כמה רחוק אתה וכמה שונה אני,
"זו בסך הכל תופעת לוואי" אתה מחייך אליי במפגיע
|
אל הארכיון האישי (17 יצירות מאורכבות)
|
האוכל בסדר,
הנוף ככה
הפז"מ דופק!
והסלוגן לאן?
יגאל עמיר פותח
פנקס ומסמן v
|
|