|
אני חושבת שאלוהים משתגע. הוא בוכה יותר מדי בזמן האחרון- ממש
רואים שעצוב לו. ז"א... הוא בוכה לפעמים- ככה סיפרו לי, אבל
באזורינו זה לא קורה יותר מדי.
אבל בזמן האחרון מרגישים השינוי. הצינה באוויר מצמררת גם את
האתאיסטים הכי גדולים
|
דומינו.
החיים שלי קורסים כקוביות דומינו. אחת אחרי שניה. אחת מפילה את
שניה. וכל קוביה מקרבת בצעד אותי אל הסוף. ובינתיים נפילה אחרי
נפילה. התמוטטות אחרי התמוטטות.
דומינו
|
היא התלבשה והתאפרה. אולי התלבשה יפה מדי- לפחות ככה הרגישה.
שמה את המעיל ויצאה החוצה. היא הרגישה חשובה מאוד- לא בדיוק
חשובה... היא הרגישה יפה מאוד- תחושה שהייתה נלוות אליה רק
כאשר הייתה בדרך ל מקום חשוב. אך הפעם הייתה זאת סתם פגישת
חברים. אך בכל זאת...
|
הגשם הציף את הרחובות במן שאננות שכזאת. לא גשם של חורף. גשם
של סוף העולם. רעמים וברקים החרידו את האוויר. סופות חול
השתוללו.
מלמעלה הסתכל אלוהים במה שברא. ונזכר.
|
...דפים מקומטים מתגלגלים על הרצפה מהרוח של היום שלפני סוף
העולם...
|
הוא יושב מאחורי ונושף בעורפי. כמו שטן קטן המחכה להזדמנות
להתנפל ולקרוע את לבי לגזרים.
|
...הברקים בחוץ הוציאו גם את מי שלא רצה מהמיטה. והעירו גם
אותו...
|
|
|
במנהטן
שבניו יורק
כשקר - באמת קר
וכשחם - באמת חם |
|
