|
בשנתה החמישים וחמש של המדינה
ניצבת עדיין שטופת דמע וקסם,
ניגשו אליה נערה ונער
ואט אט צעדו הם אל מקום מושבה.
|
|
|
שאלו אותי אם
אני שונאת את
ההורים שלי.
עניתי שאני לא
שונאת אנשים
שאני לא מכירה.
אחת שלא מבינה
שלא יפרסמו את
הדפיוצר שלה
כאן, ובכל זאת
מתעקשת כל פעם
מחדש |
|
