| 
 
 
 
 
 
 
 | 
 קצת מוזר לה שאנשים שהיא לא מכירה יקראו את כלהמילים שנכתבו מעומק ליבה ונפשה אבל היא מנסה להתרגל
 לרעיון...
 
 תהנו
 
 
 
 נערה גבוהה/מילים- דייויד קריס נוסח עברי- רחל
 שפירא
 
 קומתה כדקל
 עננים קשורים בשערה
 יחפת הרגל
 מלאכים גרים בחצרה.
 
 לא פעם היא נחשפת
 בלי מילה
 כמה יפה היא מתכופפת
 ללא כל השפלה
 כל כולה.
 
 מי את נערה גבוהה
 האחרים צופים בך בתמיהה.
 
 צפרי גן עדן
 מלמדות אותה פרקי שירה
 היא אינה פוחדת
 גם להעניק ללא תמורה.
 
 לא פעם היא נראית לי
 כה פגיעה
 כשהיא יושבת על הסלע
 בזוהר השקיעה
 בלי תנועה.
 
 אמרי לי
 מי את נערה גבוהה
 האחרים צופים בך בתמיהה.
 
 קומתה כדקל
 מלאכים בחצרה.
 
 
 
 | 
 על רקע המים הזורמים אני מתפשטת. אני מסתכלת על עצמי במראה.אני פותחת כפתור כפתור בחולצתי. לאט לאט אני מורידה מעצמי את
 כל מה שמכסה אותי, שמסווה אותי, שקובר אותי מתחתיו.
 
 | 
 | 
 יודעת שהיא אצלך, לא יצאה מלבך 
 | 
 | אומרים שהאהבה מנצחתמנצחת את מי?
 
 | 
 | החושך כבר לא מפחיד יותרהוא הפך חהיות לי לחבר
 
 | 
 | טוב,לא יאומן כמה שזה טוב...
 
 | 
 | זו כף היד שכל כך רוצה כבר לגעתזו האוזן שכל כך משתוקקת לדעת
 זה הגוף שרוצה להרגיש את החום
 והשפתיים שרוצות כבר לטעום
 
 | 
 | לא יודעת למה אני נמשכת אלייךכמו פרפר לאש
 
 | 
 | היום בבוקר פתחתי את עינייוהחלטתי שיהיה היום טוב
 
 | 
 | את נכנסת לזה לגמרי - כל כולך שםעכשיו כלום לא יפריע לך - שום דבר בעולם
 
 | 
 | הגשם שוב דופק על חלונימישהו שם למעלה בוכה את יגוני
 
 | 
 | כמה הייתי רוצה לשנוא אותך 
 | 
 | טובעת, מאבדת את עצמי לדעת
 
 | 
 | אינני יודעת למה פתאום אני נבהלת 
 | 
 | אבא אמר לי שאין חברות אמת,הכל בגבולות.
 ואני התנגדתי, בכיתי, צעקתי,
 חשבתי שהוא מדבר שטויות.
 
 | 
 | היא כואבת עוד לפני שמישהו נוגע בהנשברת עוד לפני שמישהו פוגע בה
 
 | 
 | להפסיק לחשוב על מה יהיה מחרלהפסיק להתעכב על מה שכבר עבר
 
 | 
 | ידיי חובקות את גופך האהובואני מפחדת שהן יתרגלו ואתה לא תשוב
 
 | 
 | עכשיו אתה קצת רחוקוהטעם בפה מאתמול עוד מתוק
 
 | 
 | אנחנו שוכבים,צמודים
 זה בזו חבוקים
 
 | 
 | שוב הגשם שמביא איתו
 ריחות ממרחקים
 
 | 
 | 
 ילדה קטנה לאן ברחת? למה עזבת אותי ולקחת את התמימות איתך? למהלקחת ממני את כל מה שלא ידעתי? למה את לא חוזרת אם לקחת כל כך
 הרבה דברים? מתי בכלל הרשתי לך ללכת? והרי את רק ילדה קטנה
 וירמסו אותך בעולם הגדול.. ואת הרי לא יודעת את זה כי לקחת את
 התמימות
 
 | 
 
 
 
 אל הארכיון האישי (2 יצירות מאורכבות) 
 | 
        
          | נקמת דם סלוגןלא משופצר עוד
 לא ברא העכבר!
 
 
 
 זוזו לסטרי בתום
 יומו השלישי
 בסלוגניה
 
 |  
 
   
 
 
 
 
 
 |