|
בתבונת עולם דמם חלומי
נכלה באמת בין קוטלי הקיום
|
אהבתי התייסרה בי שוב
האופק רחק ושלמותי איתו
|
מביטים זה בזו ודממה כריק באויר
חשופה עירומה את גופה הן יתיר
|
|
|
זיעה על המצח.
שליפת אקדח.
החלפת מבטים.
מתח.
ואז, קול יריה.
כל כך כוחני, כל
כך הרסני.
רגע פיוטי
בעיקבות משחק
בטומב ריידר. |
|
