|
 313907363 Poison Girl
כלבה, דרמה קווין, מוזרה, אגואיסטית, בכיינית,
סארקסטית ולפעמים טיפה ריאלית, מרירה, צינית,
מגלומנית, חולת נפש. Take it or leave it.
ולטיפה המרה יש את הטעם שלנו
אחרי שהקסם עזב
והקסם עזב כשעזבנו אנחנו
ולא נשאר כלום עכשיו
|
בכל אשר אפנה פניו מולי,
בעודי הולכת באפלה, ורק חרמש בשמיים.
באגם לצידי דמותו מזמינה,
ועיניו סוקרות בין הצללים, זוחלות על העור,
ומתנדפות עם הסטת מבטי.
|
שקט לה מדי כי הלכה אהבה
והזמן אצלה בקושי עובר
ובמקום שהשקט יזכיר לה שלווה
הוא מזכיר לה שאתה כאן חסר
|
אתה יכול ללכת
אבל עדיף שתישאר
גם אם הכאב ילך איתך
יחליף אותו כאב אחר
|
נשטפת בזיעה קרה,
והלילה מתארך ומתקצר-
הכל ביחד.
ורק ציפיה לגשם, עוד איכשהו מחזיקה
מעל הקרקע, כשכל השאר
בורח רחוק ממני.
רחוק ממך.
|
אל תכאיב לי יותר
אני לא רוצה להרגיש
לא רוצה להבין שום דבר
|
מאחורי דלתות סגורות ונעולות
אני עוזבת את הרגש שנשאר
כמו שנועלים אותי עכשיו
כדי שלא אמצע לי חופש
|
ונשמות מחפשות תירוצים לעזוב
ולא לאחוז עוד בעול הכבד של גופינו
השריטות שטוחות על לבבות פועמים
מנסות להזכיר את כל מה ששכחנו ממילא
|
נחנקת...
עוזבת הכל זה כבר לא משנה
עושה לעולם סימן מגונה
בורחת לתוך הדממה הברוכה
מתחבאת בפינה ובשקט בוכה
|
אני עומדת על שתי רגליי.
במשקל גופי, רק רצוני תומך.
גם אם איוותר, ללא כח בשריריי
בלי קביים, אוסיף להלך.
עם גידים קרועים ועצמות שבורות
על הבמה רוקדת, עד שיכבו האורות.
|
גורמות לי להסתכל אל תוך הנשמה,
להזיל דמעה,
לחפש מה יש בתוכן,
להתמכר
|
רק עוד שנתיים וחצי, תחזיקי מעמד
תתכסי ותעצמי את העיניים.
לכי לטיפול, תתמודדי עם הלבד
הצעקות הן יפסיקו, ובינתיים
תחכי.
|
|
|
חטפתי סרטן בגיל
12, אבל ההורים
שלי היו כאלה
קמצנים ולא
הסכימו לשלם את
הכופר אז הייתי
צריך לשלוח להם
את הצבתות בדואר
שיבינו שאני
רציני. |
|
