|
"ערב בודד קרב אל יצועי/ ופורש שמלה שחורה עליי/ שני
זרמי רגליי הבהירים/ לא אראה עוד/ אני בוכה באפלה"
-דוד פוגל-
ואתה לי איש
ללא פנים.
מאמץ לחיקך,
מערסל בלי תנאים
|
ומחל לי אלוהים ומחל לי אדם,
אך אני,לעצמי, לא אמחל לעולם
|
יש לי קופסת קסמים מיוחדת,
ובה כעשרים מקלות לבנים.
בכל סיטואציה, כזו או אחרת,
שולפת לי קסם חדש מבפנים
|
ואתה, דלתך תפתח לאחרת,
לא מוכרת,
אולי זו שתתלווה אליך עד לתחנה הסופית.
|
|
|
הנוצרים שונאים
אותנו כי הרגנו
את הנביא שלהם.
המוסלמים שונאים
אותנו כי אנחנו
יושבים על האדמה
שלהם.
האתאיסטים
שונאים אותנו כי
אנחנו התחלנו עם
כל הסיפור הזה
של אלוהים.
הבחנות מכלילות
בע"מ |
|
