|
"ערב בודד קרב אל יצועי/ ופורש שמלה שחורה עליי/ שני
זרמי רגליי הבהירים/ לא אראה עוד/ אני בוכה באפלה"
-דוד פוגל-
ואתה לי איש
ללא פנים.
מאמץ לחיקך,
מערסל בלי תנאים
|
ומחל לי אלוהים ומחל לי אדם,
אך אני,לעצמי, לא אמחל לעולם
|
יש לי קופסת קסמים מיוחדת,
ובה כעשרים מקלות לבנים.
בכל סיטואציה, כזו או אחרת,
שולפת לי קסם חדש מבפנים
|
ואתה, דלתך תפתח לאחרת,
לא מוכרת,
אולי זו שתתלווה אליך עד לתחנה הסופית.
|
|
|
למה לכתוב סיפור
ארוך ומשעמם,
כשאפשר להגיד את
אותו הדבר
בסלוגן?!
ערד עזמוביץ, לא
יודע אם להשתמש
ב-א' או ב-ע' או
בסלוגן. |
|
