|
עשה בי פדיקור מונשרי,
כמו היה זה
מניקור
|
אתה בית הקברות שלי, אתה חדר הלידה.
|
אני כותבת לך, לדמות השקופה
חסרת המימדים וההשקפה
.X
|
וולנטין חוזר
בכיוון אחד לקייב
|
הזיות באות בכדורים
כולם סביבי מדברים, מחפשים
משתוקקים להעביר מבט חטוף
בנפשם המחודדת, ונסחפים לחטיפת
|
הכתיבה - קיומי, מהותי, חיי.
|
שדה חרוש
קצוץ קצוץ
פעימות קצובות, כבדות
פפם פ-פם פ-פם
|
רק אל תספר לה שהתחתנת בגלל ההיתר לזיין,
ואל תוסיף שכבר עברו 12 שנה ואתה מתרגש
כמו אחד שהתגרש
בגלל ההיתר לזיין
|
בחושך,
היא מסתגלת לנשיות.
|
כשהנפש מרוקנת מהבנה עצמית נותר רק הגוף.
|
משוגעים רצים בכותנות אפורות
לא מוכנים להתיישב רגע, לנשום
אויר צלול של שפיות.
|
זרעים אסורים ניתזים לכל עבר,
ביציות נאנסות מרצונן.
שלהבת של יצרים חבויים עם דחפים הזויים
מבעירים ריקבון בנפשות פצועות,
המחפשות להימלט בעצמן מעצמן.
|
הוא נמוך ממנה -
זה עושה לה טוב
היא לא עושה לו טוב.
|
משתוקקת לכתוב אך התהיות מסרבות להיכתב
פשוט לא מוכנות שיתרגמו אותן לדיו.
|
|
|
בועז רימר.
בועז רימר. בועז
רימר.בועז רימר.
בועז רימר. בועז
רימר.בועז רימר.
בועז רימר. בועז
רימר.בועז רימר.
בועז רימר. בועז
רימר.
כשאומרים משהו
מספיק פעמים הוא
מאבד משמעות.
אבל בועז רימר
אף פעם לא
"השנון" מנסה
כוחו בחנופה |
|
