|
הפסקת להרים מבטך הענוג,
הוא הפך לקהה וחרד.
הודך נותר מאחורי המחוג
וקולך העמוק הצטרד.
|
אני נתלית על אצבעות מאחורי חצאית,
זהו ליל הבדולח הראשון שלי.
|
שכחת שאני הכוכב במרום,
עיניו רואות מבעד לאפלה אך ידו אינה מגעת.
|
אמא שלו נכנסה דרך דלת הבית שלנו, כמו הבן שלה, כאילו שזה דבר
שבשגרה. היא פיזרה מבטים מתנצלים וטרודים ואחזה בידו של ליאור.
"בוא, הולכים הביתה עכשיו".
|
היום עמדתי שוב על ההר, כמדי שנה.
|
|
|
לא עובדת בשביל
אף אחד
המובטלת |
|
