|
דרך הקירות האטומים
ניצוץ קל שגורם לך לרוץ אל עבר הלא נודע
לרוץ מהר ולא לחשוב, לא להבין לאן לרוץ
להגיע לניצוץ שלא נראה, לחפש ולא למצוא
את אותו הניצוץ שראית מרחוק שהרגשת אותו
קרוב כל כך.
|
את נוסעת ברכבת תחתית בלי תחנות
במערכת הכריזה מודיעים על התחנה הבאה
|
בתוך קופסת זכוכית שכוחה
מתבוננת לחוץ
|
אתה תלבש עניבה, ואני אהיה עם המטאטא.
אתה תיסע במכונית מפוארת, ואני ארים בדלי סיגריות ואטאטא עלי
שלכת.
כשתצא מהאוטו והתיק - מזוודה תיפתח, כל הדפים יעופו אל השמים.
|
כמו טובים ורבים, אני הולכת בדרך שמישהו אחר כבר הלך בה.
רואה את אותם הנופים שנראים מוכרים,
עם ההוא שנמצא בתמונה מהאלבום הישן שמעלה אבק.
והסיפור של ההיא שנמצאת במקום הסגור שאסור לדבר עליו.
ואני היא שהולכת בדרך הישר, כמו ההוא, וההיא והטובים האחרים.
|
שם בתוך היער עם עץ גבוהה שמוביל אל האופק
שמש עם החום החם-קר שלה שמבצבצת מבין העלים
ואת זאת שנחה על אבן ששמתי ליד גזע עץ שיתייבש.
|
|
|
