[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








יעלת זאכו
יעלת אשד

 
המשוררת האלמונית יעלת אשד



לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
אורבני
קול קורא בשמי בין ההמונים, אימא כך קוראים לי, בקול פעמונים,
ועודי נרגשת, עם ותק של שנים, כמו בפעם הראשונה, עם חיוך
מבפנים.
אימא - לטיול, צריך הורה מלווה, חסרים הורים

כשהכרתי את האיש שהרעיד לי מיתרים.
אהבתי אותו, כן , הוא היה גבוה, נאה, לא חטוב במיוחד, רק כך
ידעתי שאני באמת אוהבת. בעבר, כשהייתי לבד,בעצם אף פעם לא
הייתי לבד...

אורבני
רק אתמול זוכרת, שהלכתי לגן, לגננת היה סרט על ראשה הקטן.

שיחקתי בחול, בניתי עוגות, ילדה קטנה ללא דאגות.

בכיתה א' המורה לימדה אז חשבון, מי יודע, יודעת לענות נכון?

אורבני
לעתים הוא מציק, כאילו מתכנן,
לעוף מכאן ישר, אל הקיר של השכן.
מעבר לחומות שבנינו לעצמינו

ציירים כמוני יש לרוב

אורבני
נסעתי לתומי במהירות של עשר, להחזיר ספרים השייכים לבית
הספר,
בדרך חזרה שיחקו בחנייה מאחור, ילדים קטנים בלי הורה שישמור.
בגן ילדה בת 5-6 לבדה הייתה, מזל שלא יצא "פדו " לקראתה.
נסעתי לאטי, ומבין שתי מכוניות, ברח כדור עם ילד בפתאומיות.

התנדבות באה מבפנים, ורצוי שתבוא בזמן המתאים.


בחתונה הראשונה רקד, ולפני החופה עזב לשנייה,
חיפש, הצטופף בקושי בין שני רכבים, עד שמצא חניה.
הגיע לחתונה השנייה, בסוף הקידושין ישר לריקודים,
לאחר מזל טוב נשיקות, חזר לראשונה בסיום מנה וכיבודים.

מכפות ידייך אכלתי

לו אבקש בית גדול

יומן
לפני מספר ימים עברתי במקרה !!! ליד חנות של תחביבים ,
אומנויות ויצירה,
חשבתי לעצמי, כמה נחמד יהיה שאצור לעצמי,
צמיד ליד, מקורי, לא יקר.
אז נכנסתי.


לרשימת יצירות השירה החדשות
ואבא, לא הספקתי לך לומר,

אולי התביישתי זה גם מותר

ואם יכבו הפנסים, נחזור להיות עצמנו,
מגששים את הפחדים, בלי לראות מולנו,

אל תתאהבי בי ילדה,
אני לא נשאר כאן לתמיד.
באתי לביקור קצר חמודה,
אל תשכחי אני על מדים

מצב
אם תראו איזו גברת,
כה יפה ושברירית
לצווארה ענדה שרשרת,
עם חותמת מקורית.

אהבה
מחכה לך, לאחוז בידיך,
לפני שתבחין ותמעד ליפול.
במבט היא תשמור צעדיך,
תשחרר אט - תיתן לך לגדול.

שמרי עלייך ועליי , מאנשים מלאי קינאה,
כי יש בך קסם של מגע, שקיבלת במתנה.
ואת ידעת את המילים, מכוכבים ומספרים,
אז תשמרי עלינו יחד, עזבי מה שאומרים.

אכזבה
אין לי תשובה לתת לך עכשיו,
כאבי מתפרק, קולי שותק.
אין לי תשובה לתת לך עכשיו
קולי מתעורר כשאתה מתרחק.

אל תלך, ותפנה לי גב
כי צריכה אותך עכשיו,
אם כעסנו, זה מובן
יתקן את זה הזמן

ואת שאמרת לי: אולי בעתיד, ייתכן...
אני ואתה, נהיה זוג, נגור נתמקם,
ואת ששתקת לי, כשביקשתי שייקרה,
ולחשת - אל תשקר לעצמך, תשחרר.

אמרי לי מדוע, בנית איתי ביחד,
עתיד שלם, מארמונות של פחד?

אל תביטי לאחור
אני כבר לא אהיה שם
נתתי לך לבחור
התכחשת אליי כמו אל פשע

אתה לי בית, כשקר לי בלב,
אתה לי המאיר והמשלהב.
אתה לי האור, כשאין לי לאן
כשהיום עולה, ואני עדיין כאן.

כשאת קוראת בשמי, אני נמס רק מקולך,
ומחכה שלי תקדישי רגע מזמנך,
כדי שאוכל לחלוק אתך, את כל אהבתי.
את חיי ואת אושרי, אהיה לך גבר אמתי.

יחסים
כבר ארבע שנים שאת עליי מוותרת,
נשארת בלעדיי, לא החלפת באחרת.
מחייכת לעצמך, כמו גיבורה-
הוספת קצת קילוגרמים, לא נורא.

קניתי במבצע, שניים פלוס אחד,
לקחתי שמפו ומרכך, ושמפו נוסף.
כדי שלא אצא קרחת מכאן ומכאן,
הוספתי שני מרככים ושמפו גם.

בשביל המוביל אל ביתך
רוח מלטפת ,את דלתך,
מניפה קלות את שמלתך,
עת תצעדי אליי לאיטך

אהבה
אהבתך אליי היא כמו נשר,
שמנסֶה לצוד אותי כטרף.
לך אהיה שבוי באושר,
ואוהב אותך בלי הרף.

אהבה
אהבתך אליי היא כמו נשר,
שמנסֶה לצוד אותי כטרף.
לך אהיה שבוי באושר,
ואוהב אותך בלי הרף.

בלי מנוחה את מזכירה,
דברים שהספקתי לשכוח.
תמונות ישנות מהמגירה,
שמסעירות את הוויכוח.

הרהור
הדרך היא כמו חבל, יש לה התחלה וסוף,
אם המכשול כמו קשר, אפשר גם לעקוף.
אם ייפרם בה חוט, מעט דבק יעזור,
ואם ייחלש, אפשר יהיה לקשור.

החיים הם כמו גלגל
המתהפך כל פעם

ואם לאבד אותך - לגבר טוב ממני,
שיעשה אותך מאושרת - אז שמח הנני.
בשבילך יקירה - כי אוהב עודני,
ולכבד יודע, וכמשאלתך - אינני.

גורל
חוקים יש בעולם, וכולם יודעים היטב
בבית תנהג כרצונך, ובחוץ תשתלב.

דיאלוג
אם ידענו שזוהי פרידה,
היינו נפרדים ממך לשלום.
עם חיבוק חזק ודמעה,
היינו נפרדים לשלום - האחרון.

הגות
התעוררתי לבוקר חדש, את לא היית שם,
השיר שלך הוקדש, כבר לא חי ולא מונשם.
לקח לי זמן להירדם, להחליף מחשבות כל רגע,
לא זכרתי עצמי מקודם, הייתי אחר בלי פגע.

דברים, לא נשארו כשהיו,
את ממלמלת, מביטה לאן?
אני כאן, שקוף, את לא רואה,
אני כאן, מאובן חסר גוף.

את חלק ממני שהיה בי חסר ,
כשאבדה לי הדרך להשלים לדבר.
רציתי לבוא להסביר שתביני ,
אוהב אותך תמיד, לליבי האמיני.

חשובה היא המילה
שתעניק לאדם:
מילת תודה, קטילה

כשאת יושבת, בוהה לקירות,
מצמידה ידייך תחת סנטרך,
צופה בעינייך הלא מכירות
שמבקשות את השקט לעצמך.

גם אל לב האבן הגעתי,
ובדורכי עליה חשתי את הקץ הקרב.

פגשתי איש חכם,
שאישה טיפשה אותו.

מאחורי בריח, כשאיש אינו רואה,
בני זוג מצליח, זה מזו מתחבא.

מאחת עד עשר, אהבתי אותך יותר
לא היה מקום, לחשוב או לוותר.
מאחת עד עשר, סופרת לי לבד
ויתרתי על כולם, עכשיו אני לבד.

מי שאהב אותי, ידע עליי דברים,
כמו- איך אני נראית בערב או בבקרים.
מי שכעס אתי, ידע לשמור בלב,
לעצמו ממני, את כל מה שהוא אוהב.

מצב
להיות חולה ראשון, קח מספר
ייקחו לך דם, ואחרים את השאר.
אם תרגיש לחצים, בחזה ובצד,
יספרו לך את הקלוריות מיד.

גורל
נעים בגלגלים, חגים סביב עצמנו,
מחפשים התחלה, וסיבה למעשינו.
מחפשים תשובה, לשאלה הראשונה
מי אני, ומי אתה תהיה בעוד שנה.

הרהור
לברוח לעתים, להיות לבד ואמתי,
מהר במקום- שלזמן אין משמעות.
כשצריך אעצור, אלמד להכיר אותי,
קלות וקושי, מהנכון ועד הטעות.

הרהור
אם ניסית להחזיר אותי למסלול, והייתי נופל תמיד לשוליים,
אם ניסית ללמד אותי לזחול, עד שאלמד ללכת על המים.

אהבה
מי אמר שהזמן, מרפא את הכאב,
מי ניסה להרגיע מים באש?

הרהור
קראתי סיפור על עץ,
שנתן- כל מה שהיה לו.
ועל חלום שהתנפץ,
כמו דלעת באמצע הלילה.

ערפילי
לשכנים מלמעלה, ששופכים מהתריסים,
מים בדליים, בלי התראה מתבקשת,
תשתדלו לבדוק, שלא תליתי כבסים,
תוודאו שהם סגורים, שלא אחשוב זה גשם.

הרהור
מסתכלת עליי ושואלת, לאן אתה הולך?
עדיין כאן - בשבילך, שותק ומחייך,
כמה שאלות שתרצי, אתן לך תשובות,
אל תפסיקי לשאול, בשבילי הן התקוות.

ערפילי
היית מטשטש עקבות לרוח,
צעדיך נעלמו, כמו לא בטוח,
להשאיר כאן סימני אהבתך.
היית לוקח את לבי אתך.

פזמון
אולי, אהבתי קצת יותר מדי,
ולא ידעתי שבמשחק אני אורח.

חיים רק פעם אחת.

את ראשי אני על כתפיך,
עת תחבוק אותי אליך.
כמהה לחום גופך
להגשים משאלותיך.

שקרים קטנים, למי אכפת
לאן אתם עפים?
שקרים קטנים, לאט לאט
ברוח נסחפים

הרהור
בין הדרכים שבהם אתה הולך,
קבע מטרה, שתרצה להגיע,
יהיו מכשולים, ליפול ולהסתבך,
הרם ראשך, עצמך אל תכניע.


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
צחקנו משטויות ומעצמנו, את השטות הפכת לחכמה,
בכינו על כל מי שאיננו, הגנת עליי - כמו היית חומה.
בחולות כתבנו את שמינו, והרוח מחקה עם הגלים,
את שרשרת מחשבותינו, שנאספו בלי מילים.




תפסיקו לקרוא לי
מקינטוש!







צ. מק


תרומה לבמה





יוצר מס' 66240. בבמה מאז 27/4/06 6:57

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ליעלת אשד
© 1998-2017 זכויות שמורות לבמה חדשה