[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








י.ר. פורטנוי


לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
בחיפושו אחר פרות קדושות אותן יוכל לשחוט מצא דוצ'ק אגרוף קטן
ממתכת כסופה שלה קוראים, כך שמע, פלטינה. הוא תיאר לעצמו
שבודאי נפל האגרוף לאיזה שהוא איש מיוחד ממתכת כסופה, כנראה
פלטינה, שאולי נלחם בקרב חרבות נועז במיוחד עד שנפלה לו היד.

48 מעלות מתחת לשקע שלי יש עכבר גדול ולבן. ראיתי את אח שלי
מדבר איתו, יושב על המיטה שלי ומדבר עם העכבר. אני לא יודע אם
העכבר ענה לו כי הוא הפסיק כשנכנסתי ושאל מה נשמע. שאלתי אותו
אל מי הוא דיבר והוא אמר, לא דיברתי.

איש הקרח שלח עוד קרן כסופה מאצבעו ושביל הקרח נמשך. אחזתי בו
בכל הכוח שלי, למה שהוא היה די חלקלק. אם הוא לא נמצא הרבה זמן
בפריזר הוא נמס. רדפנו אחרי הרע, איצ'יקידנה, שגנב איזה מכשיר
כזה שרק ספיידי הבין מה הוא עושה.

אלכס דרובניאק היה עדיין ילד קטן כשהוא פגש את שטן בפעם
הראשונה. אדון השאול נכנס לחדרו בשעה מאוחרת, והעיר אותו
משנתו.
"אלכס," הוא אמר. "אלכס, תתעורר!"

אלוהים תמיד היה השוער, ושיחקנו שער ניטראלי, אני ופוליאל נגד
גבריאל ושייקהאל. בדרך כלל אני ופוליאל ניצחנו, למרות שגברי
ושייקה היו יותר טובים על הנייר.
אלוהים היה שוער די עלוב. כאילו, זה ידוע שהוא די שקוף, ולמרות
מה שחושבים, הוא לא שולט בזה. הכדורים לפעמים

והוא עומד שם כמו איזה משה רבנו בפוזה הירואית ושקטה ונחושה
ורגועה ושלווה ומלאת ביטחון, לא מחייך כי אין צורך אך גם לא
זועף כי על מה יזעוף? אבל הוא לא משה רבנו ולא הייתה שום יציאת
מצרים, ושום "שלח את עמי" כי לא היה מי שישלח, ובטח לא מי
שידרוש זאת.

היא אמרה שזה הכל מאלוהים, ואני, שלא יכלתי לעצור את עצמי,
אמרתי, מה זה בכלל קשור למייקל ג'ורדן. היא לא צחקה, למרות
שאני דווקא כן, ככה זה, אני תמיד צוחק מהבדיחות שלי, והיא גם
בד"כ, אבל לא אם הן קשורות לכדורסל או אם היא בדיוק רצינית,
וזה היה דאבל.

זה לא היה קורה אם לא הייתי שוכח. אם לא הייתי שוכח אותו.
המסכן הזה נשאר שם לבד, בוכה בגשם. ואני, אני שכחתי אותו. לא
בכוונה- אני הרי מה זה אוהב אותו. בטעות. בלי כוונה.
מסכן. לבד, בגשם, עם כל הדפוקים האלו שמסתובבים ברחובות.

פתאום, בלי שם דבר של הסבר, הופיע מולנו 'וו'. לא וו תלייה, לא
הבמאי ג'ון וו, לא ההברה וו, אלא האות. האות 'וו'. כמו בכיתה
ו', כמו ב"והיא שעמדה", כמו ב"ולנטינו". 'וו'. הוא חייך.

עם סרבל עבודה ומקדם הגנה הוא היה הולך בשעתו המוקדמת בבוקר,
יוצא את הבית ליום נוסף של תרגול האדמה ואימון המחרשות. כך
בקיץ, ובסתיו היה ממהר לזרוע את הרגבים החומים חומים לפני בוא
המטר.


לרשימת יצירות השירה החדשות
לאוהליך ישראל
עתה ראה ביתך דוד
וילך ישראל לאוהליו


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
יש שמועה, אני לא יודע מי הפיץ אותה. אתם יודעים איך זה עם
שמועות- הן עוברות מפה לפה.




בועז הוא לא
הסולן של
פנטרה!
אני הסולן
שלהם.

-מוקי בורח מקהל
המעריצים.


תרומה לבמה





יוצר מס' 669. בבמה מאז 5/10/00 11:00

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לי.ר. פורטנוי
© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה