|
 127544376
"שאפתי מלוא ריאותי אויר אחר..."
|
"לא עוד יום ולילה טרופים. לא התיימרות לנחם ולהסביר.
רק אשמים נוכחים בשעות הללו - אנשים והפשעים שבצעו."
|
הוא השיב את עיניו מהעומק וכעת הסתכל אליו דרך עצמו. אפו מרפרף
על משטח הזכוכית המהוה שהיה החלון ועיניו בוחנות, רגע את פניו
ואחר את המדבר המחשיך.
|
יש משהו מעציב בחיותם
בקלות הבלתי נתפסת של התנהלותם
איך הם רוקדים ומחייכים ומנשקים
אחרות בלי הינד עפעף
כשהם שלמים ומאושרים עם עצמם.
|
בדרכי במכונית, מאותו ערב נורא
עקרתי מסילות, תלשתי שדות,
|
|
|
להיות או לא
להיות? גם כן
שאלה...
מתוך המחזה
"ילדי הצל" מאת
בן ציון תומר. |
|
