|
בדידות
מתי זה יעבור אני כל יום שואל
|
אומרים הזמן הוא תרופה
אז אני לא מבין איך
השעון לא עצר
עונה חלפה
|
אמרו לי שיש לך מישהו חדש
זה עזר עכשיו בטוח הכל נגמר
|
הרדיו מנגן את השיר שלנו
אני מתמודד איתו
כבר לא נלחם
|
והיום אין לי מקום בשבילך
אם פעם הית הכל בשבילי
|
זמן פנוי מזמין מחשבות
דברים שהדחקת וניסת לשכוח
פתאום יש לך כמה דקות פנוייות
משחזר את העבר
בלי שרצית בלי שתכננת
מחשבות עולות
|
ראיתי תמונה שלך
נחשול של זיכרון פגע בי
|
למה לא הכל פשוט
לפעמים בא לי לזרוק הכל
בשביל מה להמשיך לסבול.
|
מחשבה נודדת לעבר ביתך
זה המקום שקורא לי לחזור
כאילו לשם אני שייך
|
אומרים שתראה אותה תרגיש
אמרו שתפגוש תדע
|
ליבי שנסדק
לא יפעם כמו בעבר
|
העצב קבוע האושר בא והולך
עד מתי זה ימשך
|
עוד בוקר עוד קפה שחור
סיגריה דולקת ואתה יוצא לעבוד
|
אהבה היא כמו תבשיל
נחוץ חום וידע בסיסי
ועדיף גם מגע אישי
|
עזבי את נפשי לרוח
כמו ספינה עם מפרש פתוח .
תפסיקי לחשוב ולשאול
כי אני מרגיש את הכל .
|
|
|
בהתבונני בשלל
הדמויות
הססגוניות יותר
והססגוניות
פחות, רואה
אנוכי, מלבד
חיקוי זול (ואכן
פחות מוצלח) של
השער האחורי של
העיר, התהוות של
תרבות
אלטרנטיבית
שתביא לשאר
בהפוכה.
הסלוגנים של
"במה חדשה" אכן
זקוקים לדרשה.
-- פרופ' פ' לצן
בשעת 0, יום
שלישי. |
|
