|
כותבת קטעים, בעבר שירה, סיפורים, מצלמת, מנסה ללמוד
לערוך וידאו, גיטריסטית, מלחינה מדי פעם, מרבה לדבר
על פילים ורודים בצד האפל של הירח, מאמינה בהשתלטות
החצילים על העולם, פרות ורודות ומעופפות, תורת
הכאוס, בתנ"ך, רוחות, יצורים קסומים.
הוא נראה עייף ומותש.
"זה שלך?" הוא שאל בעייפות, מורח חיוך קטן על שפתיו,
מושיט לפניה פיסת נייר רטובה וקרועה.
|
כשבכית, בכיתי גם אני, יושבת על הרצפה, מרוקנת מכוחות, דואגת
לך.
|
היא המשיכה לרוץ, בורחת מהם, לא משנה מה, לא לעצור, להמשיך,
בחום, בקור.
|
|
|
אין שעות
קטנות.
יש אנשים
קטנים.
בוליביה. |
|
