|
-----------------------------------------------------
החתול הזה הגיע מהבר...
...מהעיר הגדולה, למושבה קטנה, קשה להתרגל לשקט
המעיק על הנשמה המשתוקקת להליכה כנגד זרימה חזקה
יותר, למקום בו כל יום יש ציד חדש ואחריו סיפוק טרי
ומיידי...
אומרים שחתול תמיד נופל על הרגליים, ומי אני שאתוכח
הוא אומנם התחיל להתרגל לשממה חסרת הבושה-
אשר הקיפה אותו ללא מנוח, אך לפעמים אפילו ציוץ
הציפורים גורם לקריעה תחת המעמסה הרגשית...
עד היום החתול מתגעגע לבר- אך היום הבר קיים בעיניו
וברוחו, כזכרון נוסטלגי מתקתק של ילדות קשה שבה
כל הצלחה היוותה סיפוק קצר וענוג...
-----------------------------------------------------
הוא לא ישקר לכם ויאמר שהיצירות בארכיון הן
טובות/מוצלחות כמו היצירות בדף הראשי, אך יוכל הוא,
בלב שלם לומר לכם, שאלה יצירות שנוצרו במו ידיו,
וככאלה, הן חלק בלתי נפרד מהאישיות שלו,
בדיוק כמו ההן בדף הראשי, ולכן אתם מוזמנים...
-----------------------------------------------------
שנת יצור: 1984
את קצת יותר "קרירה",
את זקוקה לפחות "חום" אישי ואהבה
לפעמים את בתוך עצמך מסתגרת,
ואני, כתגובה, בונה חומה, שלא אפגע,
|
...אני הולך לכיוון המקום
בו אמרו ליהודים שלום...
|
כמובן שאני האידיוט בכל הסיפור הזה, הרי אמרתי לעצמי, "תפסיק
להשקיע, אתה כל הזמן נפגע", אבל מסתבר שיש לי פגם, אופטימיות
נצחית וחסרת פשרות.
"הפעם זה יצליח", תמיד מתנגן לי בראש כמו מנטרה שנועדה להניא
אותי מלהקשיב לרציו.
|
זהו, הגעתי למסקנה-
האביר על הסוס הלבן זה פסה...
|
גשם מדפק על חלוני,
כאילו יודע מה מר כאבי
|
תהיתי אם הייתי "יוצא טוב יותר"
אם לא הייתי פוגש אותך, ואז הבנתי...
|
...באמצע שומקום במדבר, הם עוצרים, הוא מקים מדורה, היא שואלת
"איפו אנחנו", הוא מצביע לשמיים, מראה לה את כוכב הצפון...
|
האם האור ינצח ?
ואולי החושך?
הבחירה בידכם תמיד...
|
פלאש קצר ובסופו תמונה תלת ממדית בברייס 4
|
פלאש קצר נוסף ובסופו תמונה שנוצרה בברייס 4
|
אל הארכיון האישי (22 יצירות מאורכבות)
|
|
"אז, את באה
לערב במה?"
מתוך "1001
דרכים לבקש זיון
מבלי ממש להגיד
את המילה" |
|
