[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








ו. כנרת
 kinka

אל היוצרים המוערכים על ידי ו. כנרתאל היוצרים המעריכים את ו. כנרת
יש האומרים שלהיות חולם זה לחיות באשליה
אני אומרת
שלהיות חולם זה לחיות בעולם שאתה באמת אוהב.

ילידת 84, קרייתית, בתגע לשעבר ובאופן כללי
בנאדם לא רע בכלל (אם יורשה לי לציין)

הבינה כבר שאופטימיות זה כנראה לא היא,
השלימה עם זה שבשביל רגעי אושר חייבים שיהיה גם רע.
מלקטת את הרגעים האלה בקנאות.

תמיד הבטיחו לי שעד החתונה זה יעבור,
שקרנים, כולם שקרנים!!




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
"אל תשכחי לנעול את הדלת" כל החבר'ה בגרעין כבר מכירים את
הרוטינה גם כן.

היא צדה מאות חלקי חיוכים, רק שאחרי שהשיגה אותם כבר לא רצתה
בהם, אף אחד מהם לא הרגיש מתאים, לא הרגיש באמת טוב

היא קמה למחשב "אני פשוט צריכה לעייף את העיניים" מדליקה לעצמה
סיגריה (נובלס אם זה מעניין מישהו, מקומטת מהלמטה של התיק)


לרשימת יצירות השירה החדשות
ולא אמצא מזור
לא שקט, לא שלווה.

לנצח יש עוד הזדמנות,
לנצח נסיון נוסף.

יורה חיוך מתוק

במגע -
שיפשוף כתף מקרי בבאר סואן,

ספר לי,
רק עוד מעשיה

נגיעה מתמוססת בבשר

ועם זאת,
כמה טוב לטבוע בו

ויודעת,
למרות הכל

חורצים לשון זדונית - מפתה
מתוקים יותר היום
וסר הטעם מחר

וממכר אף יותר
מכל סם קיים

נפש מיוסרת
הניצוץ בעניים נדלק
ומיד
מתחלף באחד אחר
כבוי.

כמו לזכות בך כל פעם מחדש
ובכל פעם יותר

דרך עינית קטנטנה
בקריצה

בוא למיטתי בחסות החשיכה,
בצילם של אלפי הכוכבים הללו

נוגעת באושר
באצבעות מלוכלכות

כתם דימעה מלוחה

גלגלי השיניים חדלו להסתובב
הכל נעצר

חיבוק,
עד אור הבוקר.
ריקוד ואלס
שלא נגמר

טפטוף

הצמדתי ורד
אדום כמו דם

עשה אותי קטנה ממך,
חלושה ונזקקת
מוטלת על ברכי

החל מפלח את גופי מכפות רגלי
שלא אוכל ללכת
שלא אוכל לברוח

התמונות חולפות בראשי
כל כך הרבה זמן יש לי

צעקה אילמת מנסה לפלח דרכה

נותנת תנופה
לעוד נגיעה
וליטוף

אמרתי שאתה חשוב לי,
יקר מהכל,
העדפת לשכוח.

בורחים כמו מאש, כמו ממגפה.
נעלמים, אחד אחד בלי סימן.

הרגשה מבורכת
בואי כל יום

הייתי מעדיפה
אילו לא הכרנו מעולם

דמויות במראה עושות לי פרצופים

אסתובב
ובעיניים עצומות
אביט בעיניך

בורחת,
לחיות כזרה בניכר

להיות עולם כמהתי
נותרתי אגם
דמעותי מתוקות

הגות
נאיבית עד דמעות

נושך - שורטת,
גונחת - צועק.

אין שינוי
כשחסר מהלא קיים

אין-סופי
אינסופי

קצנו בהשלטת הסדר,
בשגרה היומיומית העלולה להקטע באחת.

ובאת עם החורף
שהיה אף קר מקודמיו

כל כך הרבה זמן
חשבתי עליך

פגישה עם המוות
במועד שנקבע
מחייך בפה גרום, קפוץ
מבעד חורי עיינים בוערות
תחת ברדס שחור תלוי-
חרמש מבהיק.

מוסר
מצפון מיוסר

מחמם
מחבק
אוהב

בסרט הזה כבר הייתי
ואני הרי
אף פעם לא באמת הייתי מסוגלת
לצאת באמצע.

ריקנות,
החובקת דילמה פנימית


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
המכתב הזה מוקדש לך, אידיוט יקר,
כל אידיוט שתהיה, אותו אידיוט כל הזמן.

"אני אשבור את העיר הזאת, אני אשבור אותה לפני שהיא תשבור
אותי!"
זה כמו מנטרה בראש, יום אחרי יום צרה אחרי צרה אחרי תקלה אחרי
אוף....
אז הבת זונה התחילה להתגנב לי בקטנות, שאני בטעות לא אראה שהיא
מנסה לשים לי רגל.

מעולם לא חשבתי שיהיה כך,
זרועה תמיד הייתי חלומות ורודים-
מעולם לא האמנתי בהם באמת.




אל הארכיון האישי (6 יצירות מאורכבות)
מהסאמקים
הגדולים של
המדינה:
כוס עמק, נכנס
לי משהו בעין!
-משה
דיין


תרומה לבמה





יוצר מס' 43751. בבמה מאז 29/10/04 2:38

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לו. כנרת
© 1998-2017 זכויות שמורות לבמה חדשה