|
כששואלים את מישה מה הוא כלי הנגינה האהוב עליו ביותר, מכל
שלושים ושניים הכלים שעליהם הוא יודע לנגן, מישה מחייך ואומר:
"אישה". אבל הוא משקר...
|
עצרתי פורד מודל "94 ,צבע לבן.
פתחתי את הדלת הקדמית:"שלום", אמרתי לנהג. "שלום" ענה הנהג.
לרגע לא קלטתי למה בכלל הוא עצר ואיפה אני בדיוק נמצאת ומה אני
בכלל עושה פה, לעזאזל!
|
בקומה השניה איזה בן אדם טוב זרק את הקליפה של הבננה , עליה
הייתי אמורה להתחלק ולהתגלגל כחצי קומה. וזה בדיוק מה שקרה .
חשבתי שאני אמות מרוב כאב. כמובן שבנפילה הבומבסטית הזו אחד
חלקי גופי נשבר .ונחשו מה ? הרגל הימנית . אך מצד שני נשארתי
אופטימית
|
דני חוזר אחרי שנתיים. צבע עורו נוטה לחום, לעיניו ישנם שני
מצבים - פקוחות או עצומות, איכשהו דני לא ממצמץ יותר.
|
בבוקר מתעוררת סמדר בסלון, בחיקו של כאב ראש מטורף ועם שלט של
מכונית צעצוע ביד. היא זוכרת שחלמה על כינים. סמדר לוקחת את
בניה לגן, מתקשרת לעבודה ומודיעה שבזה הרגע היא לוקחת חופשת
מחלה.
|
האמת, עניין של אושר
עכשיו, בין הזמן לבין הנצח,
הוא בדיוק במרחק של
מרחק המחשבה בודדה למצח.
|
המחשבות שלי הן מכשפות:
בלי מטאטא, אך עם מבט שקוף.
הן משגעות אותי, הן מלטפות, בוכות.
כשמשאירות אותי בריקנות, בורחות.
|
כמובן שיחזור מחר
בלי מילה
בלי חליל
ובלי חסה הליל
|
|
אל תהיה נקניק.
האשה הקטנה
מאלפת דג מלוח. |
|