|
טוב אז ככה,
לפני שנים רבות,
תחילת המליניום השני,
נפתח עמוד זה,
והכיל-
כתבים של ילדה,
עם עניים גדולות,
שאיפות
ונבירה נשנית וחוזרת
בדברים שמובנים לכל גם ככה.
שנים אחרי היא חוזרת,
עם עניים מתפזרות,
כניעה,
ונבירה נשנית וחוזרת
בדברים שמובנים לכל גם ככה,
בתקווה שיצא מזה משהו יצירתי.
שם ביפנים איפה,
שיש ריקנות ודממה,
מתה נשמה,
|
אל הארכיון האישי (13 יצירות מאורכבות)
|
|
ילד, אל תתחצף
אליי, אני מורה
כבר 32 שנה
וכנראה שאם עוד
לא הייתי המורה
שלך, אני אהיה
מתי שהוא."
(יודית, אמא של
נוי-נוי, נכנסת
בילד בן 7 שבסך
הכל שאל אותה מה
השעה) |
|
