|
טוב אז ככה,
לפני שנים רבות,
תחילת המליניום השני,
נפתח עמוד זה,
והכיל-
כתבים של ילדה,
עם עניים גדולות,
שאיפות
ונבירה נשנית וחוזרת
בדברים שמובנים לכל גם ככה.
שנים אחרי היא חוזרת,
עם עניים מתפזרות,
כניעה,
ונבירה נשנית וחוזרת
בדברים שמובנים לכל גם ככה,
בתקווה שיצא מזה משהו יצירתי.
שם ביפנים איפה,
שיש ריקנות ודממה,
מתה נשמה,
|
אל הארכיון האישי (13 יצירות מאורכבות)
|
|
הרבה יותר משעשע
לנהל שיחה עם
מישהו שלא זורק
לך מלים קשות
וארוכות כמו:
"השתלשלות
העניינים הרגילה
בנסיבות כגון
אלו היא
כדקלמן", ומסתפק
בכמה מלים קצרות
ופשוטות כמו:
"קח עוגה, פו".
-פו |
|
