|
טוב אז ככה,
לפני שנים רבות,
תחילת המליניום השני,
נפתח עמוד זה,
והכיל-
כתבים של ילדה,
עם עניים גדולות,
שאיפות
ונבירה נשנית וחוזרת
בדברים שמובנים לכל גם ככה.
שנים אחרי היא חוזרת,
עם עניים מתפזרות,
כניעה,
ונבירה נשנית וחוזרת
בדברים שמובנים לכל גם ככה,
בתקווה שיצא מזה משהו יצירתי.
שם ביפנים איפה,
שיש ריקנות ודממה,
מתה נשמה,
|
אל הארכיון האישי (13 יצירות מאורכבות)
|
|
שלום אלוהים, זו
אנה.
כבר שבוע שלא
אוננתי מפאת
כבוד אל אחיותיי
לנפש- הנזירות.
וכל פעם שאני
רואה את מוביל
המיים, שני
דליים מכבידים
משקלו וזרועותיו
החסונות מתפקעות
מקושי המסע,
פשוט בא לי
לקרוע את חולצתו
ומכנסיו ולבצע
בו מין אוראלי
מהיר חושני
ופראי.
עד כאן להיום.
שלך, אנה
התמימה. |
|
