|
היא מנסה להסדיר את פמפומי ליבה ההולמים, דלת הרכב נפערת
לרווחה כשידו התלויה והארוכה מאיצה בה להיכנס. רגליה מתקדמות
במהירות לכיוון הרכב, באותה מהירות של הבזקי מחשבות אשר
מסתלסלות להן במוחה ונבלעות אל תוך בור עמוק ואפל כשהיא נבלעת
יחד איתו.
|
עוד שכבה חבויה בין קפלי התת מודע
|
אתה מכריז על שמורות נפשי הנעצמות
|
הד עמוק בתוך בלון ריק ולבן
|
כחול עמוק הים
שמזכיר את הקור שבידייך
|
איך גופי כל כך זר
למגע ידי אינו מוכר
|
מחשבות מודחקות לעומק
היעקר לא להעלות בלבי סומק
|
באותו חוף סימני רגלייך
עמוק בתוך חול עינייך
|
אל הארכיון האישי (2 יצירות מאורכבות)
|
|
אתם יודעים מה
אני אוהב? (או
שמא שונא)
בשנאה? היא
עיוורת, ניתן
לכוון אותה לכל
מקום.
כמו נהר שמציף
עיר והורס הכל
בלי לבדוק במי
הוא פוגע.
שלמה השמנמן
שמכירים אותו
ממזמן. |
|
