|
''שחר הוא סיגריה. הוא כמו מנת ניקוטין בדם שאני זקוקה לה מדי
פעם בשביל להתאפס על עצמי. אם אני אגיד את זה מספיק פעמים אולי
אני אצליח לשכנע את עצמי שזו הסיבה שאני עדיין בקשר איתו למרות
שאנחנו פרודים''. היא בכלל לא עישנה - אבל האנלוגיה הזו עשתה
לה טוב.
|
מה עושים?
איך מבקשים רחמים על דברים
שאף על פי שהם חסרים
אין איש דורש
|
זה מעצבן אותו.
היא שעה כבר פוכרת את האצבעות - ובכל פעם שהיא עושה את זה, יש
לו הרגשה של החמצה, שהוא לא ממלא אחר ציפייה. פשוט ככה - של
ציפייה בלתי ממומשת.
לפעמים נדמה לו שהיא יודעת, שכל זה - זה בכוונה ואין לה צורך
אפילו בזעקה או בהרמת קול כלשהי...
|
היכן מוצאים מקום-
שאין לו מקום בעולם?
היכן רואים יופי-
שנגלה רק בעיניים עצומות?
|
ואותו עלם חמודות עדיין תוהה על אותה העלמה
וכי איך אפשר להידבר עליה שנעלמה
כאשר היא בתחילת התהוותה
יחד איתו - על שפת המכתש
|
חיים על הקצה בלב רחוב סואן
יש מקום שהוא שומקום
וזמן ללא שעון...
וזמן ללא שאון.
|
אני רוצה לגמור את הכל כאן
בשורה וחצי-
לפרוק את הכל
|
רציתי לכתוב המון
ולעדן את הפרוזה במילים,
אולי אף בתשוקה אחר משהו בלתי נתפש
ובמקום-
|
גם בלי לפקוח עיניים
הם חושבים שזה משחק
הם לא מבינים שאין לזה GAME OVER
טוב להם לחשוב שאני שמחה
|
נשמה בשקל - בזיל הזול,
מציע האיש שממול במרכול.
ליד האורז, הביצים והלחם על המדף-
נמכר לו גם רגש שבצ'יק נשלף.
|
צולם מחלון של מבנה חדש אחד שמראה את העצבות והאיכות של מבנה
ישן אחר
|
פרט חלון ממסגד בעיר העתיקה בב"ש
|
עפרונות צבעוניים על נייר, טכניקה מעורבת, טבע דומם.
|
צבעי מים על קנסון, ציור של ציפור.
|
|
|
אבא'שלי היה
ערומקו, עד
המצאת
ה"קוקטייל".
אפרוח ורוד. |
|
