|
Victos
 
עלום, נידח משלל המצל
קמור ותם ברז התכול
מביט ושב לקרום העצל
כריק רועם, כמגר קול
|
מציב משכית קרה, זכה
חולם ליפול ללא תרועה
מושך עובר ושוב נטמן, אך לא נרדם ולא נשלם
|
כופר לעד, גונח מכורח הכמיהה,
קוטם ליטוף וריח, קוצר את קיומה
|
|
|
שושו ראתה אתמול
טלוויזיה, ואז
פתאום באה
מוניקה לווינסקי
לסיאנאן. פתאום!
בום, היה כתם
גדול ולבן על
המסך. איכסה,
מגעילה.
שושו. |
|
