|
שלום כן
כיבוש לא
אהבה כן
למה לא?
One way street, middle of the night
Show your demon you have no fright
Do you ever wonder how you got yourself to a situation?
You're wasted from X To Z but that's no hallucination
|
תאהבי אותי כמו לטאה
תירבצי איתי בשמש הקופחת
תעשי איתי אהבה
לאט, בשקט ובנחת
|
אפלה כזאת שמשאירה אותי חופשי
חופש המוני, חופש אישי
|
יום אחד, לפני עשרים שנה
ביום רועש ומטריד וחושני
ירדה השמש אל האדמה
והזדווגה עם הקרח בים הצפוני.
|
עד שהתחילו בליבו הגעגועים
|
טובע במילים
שמאבדות כל משמעות
שוחה בין דפים
שגולשים לאלימות
|
אומרים שהשטן בנוי מלגו
בכל לב ולב נמצאת חתיכה
שדוחפת אותנו לשחק
|
לא רק אתם, את זאת אני מודיע
כל ילד בעזה כל ילדה בהרצליה
משתוקקים לפרוס כנף, לעוף אל הרקיע
חבל רק לחכות שנים באין מפריע
|
הנה ניצבת הטירה הגדולה
בחשש אני נכנס, כזר בביתי שלי
יושב בשקט, דמעה חרישית
אלפי חדרים מסחררים את ראשי
|
אני מוצף בחופש
אם ארצה או לא ארצה
אחרי שנים של תקוות
אחרי שנים של אכזבות
|
השכם בבוקר, בכל יום בשנה
היא זורחת עליי מהמזרח הנכון
מלטפת את פניי, מעירה אותי למציאות חדשה
היה לי קר כשהלכתי לישון
|
בואי נקיים יחסים
בינלאומיים
שלחי לי דיפלומטים
ואשלח לך שגרירים
|
יש ילדה בבועת סבון
מרחפת ברוגע מעל לתהום
השלווה בפניה, הרוך בעיניה
יכולים לשפוך אור על כל גיהנום
|
חיילי אדם
הופכים אט אט
לחיילי בדיל
|
לאחר שהות ארוכה בחושך
מתחילים לדמיין אורות
ועוקבים אחריהם
ישר לתוך קירות
|
חוה, עלוקת המרחבים
בלעדייך אין אני אדם
|
משהו בי מת
יום יום
שעה שעה
|
אני ניצב
ישר זווית
מעלייך
|
זה היה יום שגרתי
עוד יום של עבודה סיזיפית
גם אני, כמו כולם לצערי
מנסה לפלס דרכי בחברה קפיטליסטית
|
יש לי באוניברסיטה
נחל סינטטי
שזוחל בעצבות
חצוב בין בלאטות
שיהיה לנו יפה
בעיניים אקדמיות
|
והכי חשוב להיות אמיץ
ולוותר על הטיפשות הנובעת מגאווה
כי מזקפה לאומית יש רק שפיכה מוקדמת
וכולנו ניפול כמו בבל הגדולה.
|
לה לה לה לה
פיטריוטיות הזיה
קחו כשהכל נראה
שחור
|
למי יש כח לכל המשחקים המיותרים
|
צמרמורת
מתחילה באזניים
צליל מרגיע
סטריאו בשניים
|
רגשות מודחקים מונעים גישה לעברי
האם ארצה להתחיל לנבור?
|
גן חיות מיוחד ואכזר
כל ציפור כאן היא עוף מוזר
בולעת אנשים, עפה למרחקים
חיה כזו הטבע לא יצר.
|
על ראש הממשלה בוער הכובע
בוער כמו אש התמיד
לזכר הרוגי האלימות המיותרת
שממשיכה לתדלק עוד ועוד כובעים.
|
חלום עד שחלומך יהפוך למציאות?
|
|
|
כולם,
אבל כולם,
מכלילים.
עובדה. |
|
