[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








ורוניק ליפקין

אל היוצרים המוערכים על ידי ורוניק ליפקין
I don't want to be interesting
I want to be good
---
Mies van der Rohe




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
לשמחתה, אחרי דקה ראתה ירקן בצד ימין של הכביש וחנתה ליד
בדאבל-פארקינג. 'איזה גזלן' חשבה לעצמה בעודה מכניסה לשקית
ניילון ששה אגסים צהובים ב-16.99 ש"ח לקילו. "שקול לי" פקדה על
המוכר עם תספורת אלוויס וכרס משתפלת וחשבה 'מהר! מהר!'

אנה סיפרה לי על מישהו בגבעתיים שגומל אנשים מסיגריות בעזרת
אבנים. קריסטלים. 'הוא לוקח אלף שקל ושם לך קריסטל על הראש'
היא אמרה, 'אחרי זה את כבר לא רוצה לעשן בחיים'.

דבר אחרון שאבא שלה אמר לה זה שתלך לעזאזל.
היא והאמא המקסיקנית שלה, הזונה.
אמא של ואל לא זונה. היא מלצרית בטאקו בל.

זהו, עכשיו זה סופי. אני יודע כי היום ד"ר צויזנר אמר לי, וד"ר
צויזנר הוא פרופסור, אז אם הוא אומר הוא בטח יודע.
פרופסורים לא אוהבים לזיין את השכל. גם סתם לזיין לא בטוח שהם
אוהבים. אין להם זמן בשביל זה. ואני, אני מאה אחוז סומך על ד"ר
צויזנר.

אהבה
עקבתי אחר גבנוני הטיח הדוקרניים והאטתי את קצב צעדי במורד
המדרגות. שקט. שקט סמיך בריח מרק עוף. גברת בלומברג מבשלת
צהרים של יום שלישי. מרק עוף ביום שלישי. שנים.

אורבני
הוא דומם מנוע ופתח את הדלת לצאת מתוך חיקן החמים והמעיק של
מחשבות הדרך הביתה, אל תוך האפלולית הצוננת והלחה של לילה תל
אביבי.


לרשימת יצירות השירה החדשות
אהבה
איך אני אותך אוהבת
בן זונה

נשארה לי רק
תחושת המחנק

עצב
זה לא בגלל
המלחמה הארורה הזאת
שאנחנו לא נוסעים לצפון
לטייל. גם בדרום כבר די
הרבה זמן שלא טיילנו

אינטרוספקטיבי
אילו הייתי קוסמת

לא הייתי שולפת שפנים מהכובע
ולא הייתי מפריחה יונים מתוך סירים
גם לא מלהטטת וירטואוזית בקלפים
וודאי שלא מכופפת כפיות או בננות

שיר ילדים
- Play me?
לב או ראש
מחוץ

כל כך הרבה אין, הו כן!
לא נים, לא ריס, לא ריח
ציפורן. שושן? לא נמצא בגן
אף לא בחלומי. ולמרות זאת
למרות-ך. אני. עדיין במקומי

אכזבה
כה זכה
הכל לה
כליל ה -

אתה מכין לי מרק אבנים
ואני? שיניים מזכוכית לי -

מינימליסטי
ו ל ע ו ל ם
ל א

לצאת

סוריאליזם
השטן (אולי) לובש פראדה
אבל האלוהים שלי, ערום הוא.

דיאלוג
לו התממש לו ייחלת אמש
כרוח במרתף חשוך מרפאים

אני רוצה להיות ב

שמעתי שאתה דואג
תודה באמת, אך אין בי צורך
לא שתדאג לא שתחשוב לא
שתאהב

טרילוגיה
אחותי בת ארבע וקצת
אני סוחבת אותה אתי
(שק-קמח או ב- מקל וגזר)
ללונה פארק (גבעות החול
של שייח מוניס יורקות אש)

הצפוי מצליף כשוט.

אינטרוספקטיבי
שוב בחלונות האלוהים משחיר האור
ולי ציפור אחת בגן על אדן מצייצת
שוב בלב ערגה גואה, חסרת מקור
ומחלב געגועיי, עיסת תוגה חובצת

They shot me down bang bang
אבל האלוהים שלי מלא בהם. וב-
חמלה ואהבה ואמונה וטוב

שיר ילדים
תות בר ביער פורח
מפיץ ניחוחות טמאים

הייקו
תליתי שלט


לרשימת יצירות הצילום החדשות
תיעודי
אל היצירה

סידרה
אל היצירה

דיגיטלי
אל היצירה
דיגיטלי.

דיגיטלי
אל היצירה

סידרה
אל היצירה

עצמי
אל היצירה

דיגיטלי
אל היצירה
East Village. New York

אופנה
אל היצירה

אורבני
אל היצירה
Don't think. Open your eyes

אורבני
אל היצירה

צמד תמונות
אל היצירה

צמד תמונות
אל היצירה

אל היצירה

סידרה
אל היצירה
34 st. Sun

אורבני
אל היצירה
34 st. Rain

פורטרט
אל היצירה

סידרה
אל היצירה

אורבני
אל היצירה

אורבני
אל היצירה

לילה
אל היצירה

דיגיטלי
אל היצירה
מנהטן. דיגיטלי.

צבע
אל היצירה

דיגיטלי
אל היצירה
אף אחד לא בא

דיגיטלי
אל היצירה
כולם באו. חוץ ממך.

דיגיטלי
אל היצירה

סידרה
אל היצירה

תיעודי
אל היצירה

חוף ים
אל היצירה

אורבני
אל היצירה

דיגיטלי
אל היצירה

אל היצירה
Girl, Interrupted or Chronicle of a life Foretold
Valerie. Moma. NY. April 2006

סידרה
אל היצירה

דיגיטלי
אל היצירה
דיגיטלי. ברכבת מניו הייבן לניו יורק. אפריל 2006.

אנתרופולוגי
אל היצירה
שם, כאן ובכל מקום

סידרה
אל היצירה
- היום האחרון של עידן התמימות. שלי
- שיחת הטלפון האחרונה שלנו




אל הארכיון האישי (5 יצירות מאורכבות)
נשים הן כמו
מיץ תפוזים. אם
אתה משאיר אותן
יותר מדי זמן
בחוץ, מישהו יקח
שלוק.


תרומה לבמה





יוצר מס' 48786. בבמה מאז 7/3/05 10:04

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לורוניק ליפקין
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה