|
 155998530
ורוניק גרין,נולדה בשנת 84,מנסה לסיים כבר את
התיכון.
אך בנתיים מוצאת לה זמן לכתוב,לצייר(במיוחד לסיים את
הפרוייקט-מגמת אומנות).כמו כן בזמנה החופשי אוהבת
לזיין את השכל לאנשים בענייני פילוסופיה וכל
השאר...(ראו הוזהרתם).
היא צרחה, צרחה אל הגלים, אשר בשלבים אלו כבר ליטפו את
רגליה,היא צרחה אל השמש אשר לא שמרה אליה ,היא צרחה על הגבר
אשר אהבה...
|
כאשר גופי צונח לתוך משהו בלתי מוסבר, מרגישה חום עותף את
גופי,כל כך רך ונעים,הצבעים הסגולים, שמסנוורים את עייני כה
קוסמים לי. והנה היא מגיעה,יופיה בלתי מוסבר,שערה השחור החלק
והארוך עותף ומסתיר את גופה בצורה כה אירוטית.
|
|
|
לאחרונה הרבה
פעמים אנשים
אומרים שכבר אין
תקווה, למה
אנחנו צריכים
לקוות או דברים
כאלה, ברצוני
להזכיר מתי יש
תקווה, יש המנון
בשם "התקווה"
שאומר בדיוק מתי
יש תקווה, הוא
מתחיל במשפט
תנאי שאומר מתי
עדיין יש תקווה,
תחשבו על זה
טוב: כל עוד
בלבב פנימה, נפש
יהודי הומיה,
ולפאתי מזרח
קדימה, עין
לציון צופיה.
עוד לא אבדה
תקוותנו, התקווה
בת שנות 2000,
להיות עם חופשי
בארצנו, ארץ
ציון וירושלים.
מ.ש.ל |
|
