|
אזור קטן בפאתי חיינו, מעטי מעט מובילים עצמם לשם ונותרים שם
פרקי זמן ממושכים.
שלא לדבר על חיים שלמים...
(שלא נדבר בכלל).
|
תשחק אל תוך ידי
בין האצבעות.
זה לא יכול להיות.
נרקוד, עוד לילה בודד,
ועוד אחד לפחות.
|
מישהו יאהב אותי
זה לא אתה
מישהו יחבק אותי
...יתרגש
אולי צמרמורות
|
הסתכל לתוכי שוב.
מה אתה רואה?
עלים שנשרו משכבר,
חיוך אחד שנותר, ואני שאותי עוד אפשר
|
שקט כאן לי הלילה בין סדינים תמימים
ואור מנורה כתום
אני נושמת את היום
שנגמר עכשיו
|
בשם אותו הלילה- הזה
הנוטף ריחות גסים של עבר מנומנם.
ובשם השקט הזה העוטף וסוגר עלי- אני מבקשת מחילה.
|
אתה אתה מוכן למלא חלל, אתה מוכן?
להביט בי מורידה איפור, מורחת קרם פנים,
לשמוע אותי בשירותים, להקשיב להגיגי הרבים,
אתה מוכן?
|
|
|
הלוואי והייתי
עמוק כמו שאני
יומרני.
שלומי שבן,
באינטרוספקציה
נוקבת. |
|
