|
היא היתה יפה, הו כן, יפה מאוד.
יופי שלא נראה כמותו מעולם.
שיער הגולש על הכתפיים, בוהק לאור הכוכבים.
|
אשליות מתנפצות,
תקוות מתרסקות,
והיא שם לבד,
אין כבר מה לעשות,
היא יודעת הכל,
יודעת עכשיו,
רוצה שיפסיק,
שבלב לא יכאב.
|
רק זורק מילים בלי לחשוב פעמיים,
ובובת החוטים סופגת הכל,
וממשיכה היא לרקוד על שתי הרגליים,
כל עוד תמשיך אותה לכבול.
|
לצרוח בלי שאף אחד ישמע,
לדבר בלי להוציא מילה,
להחליף מבטים עם עיניים עצומות,
הרבה חומות בלב, הרבה חומות.
|
צועקת שתקשיבו,
צועקת שתבינו,
ואף אחד לא מקשיב,
כמו אנשים מתים,
כמו אנשים חלולים,
אתם מתעלמים, לא שומעים.
|
ועם החורף באות התקופות,
ועם החורף באות הדמעות,
שנשטפות בגשם, כלא היו.
|
נזרקת רחוק, צוללת עמוק
לתוך מחשבות, מאוד לא ברורות
מנסה לפרש, ולא מבינה
אולי לא יזיק לה, עוד סיבוב של תחושה
|
|
|
