|
139357257 Alice Daydreaming
Can't Make You See Me
Can't Make You Love Me
"אז סתם אמרת את זה כדי שאני ארגיש יותר טוב", ניסיתי להבין מה
הוא מנסה להגיד לי, "זה מה שקרה?"
"לא ממש". הוא הביט בי לשניה ואז חזר לצייר את העיגולים שלו.
"נו ספר גידי, מה קרה?". לא הייתי מוכן לוותר לו עכשיו.
|
כבר הרבה זמן שאני רוצה לספר למישהו על העבודה שלי. שמרתי את
זה בסוד כל כך הרבה זמן. לא חשבתי שאנשים יבינו מה אני עושה,
אז כששאלו אותי פשוט לא עניתי או הייתי אומר שאני עובד בחברה
כלשהי רק כדי שלא ישאלו אותי יותר.
|
הוא הביט בשעון רדיו הקטן שנח על השידה לצידו הימני - שלוש
בבוקר. שעת הארורים, חשב לעצמו, ארור כל העולם שישן בזמן שהוא
מתעורר מרעש מוזר, רעש שלא ידוע מהיכן הוא מגיע. רעש קטן, כמו
זמזום של זבוב אבל יותר חזק, יותר מעצבן.
|
ג'ולייט עמדה במקלחת מתחת לזרם המים החמים והסתכלה על הדם נשטף
עם הזרם. הוא הרי הבטיח שזה לא יקרה שוב. היא ראתה בבהירות את
הרגע בו רומיאו סטר לה בחוזקה. הוא לא התכוון להכות אותה, אלא
פשוט התעצבן ממה שעשתה.
|
ואתה יודע שלא אני ולא אתה
נלך ראשונים אל תוך האש
|
and darkness was the only light
a young girl screamed in face of terror
god closed his eyes for the last time
for mankind grew stronger
|
Little bumblebee played in the field
Drinking and smoking, inhaling the weed
|
created by love, killed by hate
a child's cry will not be heard
|
their cry is heard for miles away
nor dead nor alive they dance under the spell of the night
dance then fade in to black
|
So, did I ever tell you
that I can still hear them screaming.
|
a prophet's cry heard from a far
will this be the end
|
I always fall at the same places
same black holes of madness
|
Under again, don't fail me now,
lure me back into sanity
|
And if the sea will part in two
Stay with me tonight
|
I'm doing it all over again,
Letting those damn black holes
Take over
|
Everlasting doubt that follows me
Remains silent
|
Then they were three
panic lost at sea,
waves crushing while mermaids are blushing
hiding from a blind fool
|
אהבתי אותך
וידעתי,
שאתה אוהב אותי
|
בחיי הייתי רוע טהור
אך אולי במותי אשתנה
|
כנראה שמעולם לא אהבתי
אותך
|
ואם יכולתי להישאר צמודה
אליך
כמו בתמונה ישנה על הקיר
|
אמא שלי
כבר בת חמישים ובכלל
לא נראית ככה.
|
אני מרגישה שירה חזק
בועטת כמו תינוק ברחם
|
אני תמיד נופלת באותם מקומות,
אותם חורים שחורים של שיגעון,
מה שלא נותן תקווה רבה לעתיד.
|
וגם אם זו דרך שבא לא אלך
עדיין אנשום?
|
גם אני אקלל כמו אחותי לפניי
טיפשותה של אישה אחת,
שהפחד הטבעי מזוחלים,
כנראה,
לא חל עליה.
|
ואני תרה מסתורי גופך בידיי
כטף הגולש למקומות אסורים,
עיני חוקרות כל תו בפניך
שפתיי כמהות למגע שפתיך
|
כשבגן עדן איבדו כל תקווה
ומלאכים איבדו מכנפיהם,
המין האנושי התחזק
|
מפת גופי אפרוס בפניך
ובמכחול עדין שרטט את דרכך
|
זו הדרך היחידה שבה אי פעם אוכל
לאהוב אותך
|
ימשחו הם גופך
בשעווה חמה חמה,
ובינתן האות לו חשקו
תישבר הדממה
|
המוזיקה ממשיכה להתנגן בשקט
שוברת גלים של מוסכמות
|
חרטה אלוהית משוחה בזהב
צביעות אנושה חקוקה באדמה
|
לא אבד לי צלם אנוש
לא ידעתי נפשי
|
תרה אחר ניצוץ אנושי בעיני הסובבים
כזרה בארץ מולדת
אחת מיני רבים,
|
ואני צריכה אותך
אצלי במיטה
|
אתאר לוחמייך במקום
פניהם צבועות כשחור הלילה
מבטם ריק ונבוך אל מול דף
מלא במשפטים חצויים
|
עולם ומלואו נתון לחסדי המשוררים
ממתין בסבלנות למילים הנכונות,
יבוא יום ויוולד העולם מחדש
|
זה לא הסקס
שמעניין אותי כל כך
|
עשבים שוטים ובתים הרוסים למחצה,
כמה ערבים מעשנים ליד קיוסק בתחנה הישנה
שבע דקות לפני הסוף.
|
הרבה דברים בעולם לא מובנים לי.
אני מפעילה על עצמי פסיכולוגיה בגרוש,
לא עוזר לי ממש.
|
אני לא מסוגלת לעמוד בזה יותר,
אני חייבת להתנתק.
|
הימים האבודים האלה שלא נשאר מהם
אלא זיכרון עמום לנשמה מזדקנת.
|
השקיטו נא והקשיבו לדברי
גבירותיי, רבותיי, כבודו.
אספר לכם את שארע באותו יום מדובר,
יום הרצח.
|
והרי אתה תחשוב שזה חלום
ולא תדע עד כמה רציתי שזאת
תהיה המציאות בינינו,
|
וכך מצאתי את עצמי יושבת על
המיטה והגיטרה משתלטת על הרגע
כותבת שירי רומנטיקה ללא תכלית
|
חולפת על פני שרידי אהבות ישנות
כבלתי רואה
|
סדקים קטנים של אור
פרצו מתוך האין,
|
אני אוהבת להירדם על צד שמאל
כי ככה אני מדמיינת אותך
שוכב לידי
|
צל דוהה של אישיות,
מעטים השרידים שנותרו בי.
מדממת אי-שפיות לתוך דלי ישן
|
מזיקנה אל ילדות, ארוכה היא הדרך
ונתינה הנאמן ממתין בצד שביל הזהב,
הלא הוא קריסת ההיגיון האנושי.
|
הייתי מצביא גדול בזמני
אל תגיד שאתה לא מכיר אותי.
יד אחת תמיד על שד שמאל,
שאתה מדבר עלי, תחשוב גדול
|
תקופה רודפת תקופה
גומעת מרחקים בשתיקה.
מחווה דוממת לאגמי נוסטלגיה קפואים
|
כמה הייתי רוצה להתנדנד עכשיו
בגן השעשועים הישן
|
תאמר שלי הירח ושלי אתה
ובו ברגע אדע אהבה חסרת מעצורים
|
"סיפור ממש נוגע ללב" אמרה הרמיוני וגילגלה עיניה בחוסר
התעניינות מוחלט. "נו בואו עוד משחק."
"אבל אין לך על מה להמר" קראו הארי ורון פה אחד.
|
אל הארכיון האישי (49 יצירות מאורכבות)
|
גם מוריס הקרפד
לא ידע שהוא
ירוק עד שגילה
את האור |
|