|
כבר בבחרות שלך ידעת שזוהי הנקודה שתגיע אלייה. חוסר אידיליה.
נקודת ההרגל הבלתי מנוצח.
|
עומדת זקופה בעמידה ראשונה.
הצוואר שלה מורם כלפי מעלה, וידייה מציירות תנועות מעגליות.
ככה עומדת לה בחדר, מביטה במראה ורואה בה את בבואת גופה העדין.
|
יש לה גוף קטן. בתולי. באמת בתולי.
לגעת. ללטף. לשרוט.
מעלה, מטה, מעלה, מטה.
|
מוזה ארזה מזוודה,
את הכל עשקה ממני.
לקחה ממני את אוצר שפתי, רזי ליבי, את הנקודות והפסיקים -
לא השאירה דבר.
|
|
|
דמיונו של בוש
לקוף מפליא אותי
יותר מחרמנותו
של ביל
למוניקה...
אני, בשיחה עם
חבר בטלפון |
|
