[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








וונסה ניקול
To err is human, to purr is feline

http://israblog.nana.co.il/AlleyCat
ICQ 42587599 42587599  AlleyCat

אל היצירות בבמה האהובות על וונסה ניקולאל 30 היצירות האהובות שנבחרו לאחרונהאל היוצרים המוערכים על ידי וונסה ניקול
עקרבית מאוקטובר 86, אם כי איש לא יודע באיזו מאה.
את נשמתה אפשר למצוא בין המילים, מסתתרת בין השורות,
חונה ליד הפסיקים והנקודות.

לא מאמינה שאני כבר סוגרת תשע שנים כאן.
תשע שנים של יצירות, תגובות היכרויות וחברים.

בימים אלה סוף סוף עובדת על ספר הביכורים שלי, כרגע
התכנון הוא שהספר יצא קודם כל באנגלית ואולי בהמשך
בעברית.
ניסיון ראשון שלי לגעת בעולם הפנטזיה, יהיה מעניין
לראות מה יצא מזה.

בינתיים, המקום הזה ממשיך להיות המפלט שלי,
המגירה החבויה בקצה השולחן,
שמכילה טעימות של נפשי במהלך תשע השנים האחרונות.

תאהבו,
תשנאו,
תקראו,
תדלגו,
תגיבו,
תתעלמו,
תתוכחו,
תסכימו,
מה שתרצו,
רק אל תעמדו בכניסה ותסתכלו, זה משעמם.

שלכם,
ניקול.




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
אהבה
דיילת חייכנית לקחה את המזוודה, שאלה היכן ברצוני לשבת - ליד
החלון כמובן, הדבר היפה ביותר בעולם היה לראות את האורות של
העיר קטנים לאיטם בעוד המטוס ממריא ונוסק מעלה.

זכרונות
שלולית של דם כיסתה את האספלט מתחת לגופה. דמה שלה, שם שנזל
מהחתכים הרבים על גופה.
סירנות נשמעו ברחבי סימטאות העיר.
מישהו הזעיק את השוטרים.

אירוטיקה
קרני האור חודרות לחלום, ואני פוקחת עיניים באיטיות. מתישהו
במהלך הלילה הסתובבתי עם פניי אליו.
צל של חיוך.
ידי עוטפת את מותניו... רגל אחת שלו תפוסה בין רגליי.
אני מקרבת את פניי, מעניקה לשפתיו נשיקה עדינה. לא רוצה להעיר,
רק לענג.

אירוטיקה
שלי הציצה מבעד לדלת, נזהרת שלא לעשות רעש - זהירות מיותרת
בהתחשב בזה שמי שהתקלח לא היה שומע אותה ממילא - סקרנית לזהותו
של המתקלח. היא טרפה אותו במבטה, הגוף שלו היה מאכל אלים
לעיניים והיא הייתה רעבה. מאוד רעבה.

אירוטיקה
דרור משך את שלי למיטה, מותיר את רועי להנות מגופה העירום של
טל. רועי החל משדיה, ידיו מלטפות את העור הרך ושפתיו מנשקות כל
פיסת עור חלבי שרק הייתה לו גישה אליהם. טל התבוננה בפיו נע
עליה, מתגרה עוד יותר בזכות המראה של ידו הגברית על השד
הנשי...

אירוטיקה
טל גילתה שפניה צמודות לחזה חלק, שרירי, ובאופן כללי רוב גופה
היה שרוע על הגבר. היא הרימה את מבטה מעלה, אל פניו של הגבר,
ונשימתה נעצרה.
היא הסתובבה לעבר הגבר השני במיטתה, זה אשר זרועו עטפה את
מותניה ורגלו הייתה מונחת ברכושנות על שלה.
לשני הגברים היו פנים

אירוטיקה
רגליי מסתבכות ברגליו, עד שאני לא יודעת להבדיל ביניהן. אני
רוצה בו כל כך... כאילו לא בילינו לילה שלם רק מספר מועט של
שעות לפני כן, בסגידה האחד לגופו של השני...
רק בזכותך, אני חושבת לעצמי, רק בזכותך גיליתי שאפשר להיות כל
כך קרובה לאדם אחר. רק בזכות אהבתך

אירוטיקה
היא קיבלה כוס יין לבן מהדיילת, והסתכלה על שעון ידה. 6:30
בבוקר. מוקדם מידי לשתות, חשבה, ומאוחר מידי להצטער על הלילה
האחרון.
בעודה לוגמת מן היין הצונן, חזרה במחשבותיה כמה ימים קודם
לכן...

אירוטיקה
שקט, רק טיפות הגשם נופלות מטה. נעלי הספורט טופפו על האספלט
הקר, לחות מהגשם הבלתי צפוי. שיערה נרטב, וחיוך עדין נפרש על
פניה, מעניק לעינייה זוהר מיוחד.
היום היה עוד אחד מאותם ימי אוקטובר הקרים. אפור. גשום. עטור
עננים.
מושלם.

אירוטיקה
היד שטיילה על צווארה הורידה את התיק מכתפה, מניחה אותו על
כיסא שעמד בצד.
"האמבטיה מחכה לך," לחש הקול השייך ליד וליאת חייכה.
עיניה עדיין עצומות, היא החלה לפתוח את הכפתורים של הסוודר,
וזוג ידיים נוסף עזר לה לפתוח את הרוכסן של המכנס. כשהאוויר
הקר נגע בעור

אירוטיקה
אני תמיד נדהמת לראות עד כמה העיניים שלך כחולות. אני יכולה
להביט בהן שעות, לטבוע בשלווה שבהן. אנחנו שוכבים פנים אל מול
פנים, מלטפים זה את זה, מפצים על הזמן שבילינו בנפרד. אתה
מחייך אלי ומדביק נשיקה על קצה אפי.
"אז לאן יוצאים היום בערב?" אני שואלת.

אירוטיקה
הוא ניצב בפתח הדלת, מאובק מהדרך. מבט עייף בעניו, ותיק זרוק
מעבר לכתפו.
הוא חייך, שעון על המשקוף.
"את מתכוונת להזמין אותי להכנס?" שאל, עדיין מחייך.
"אולי", אמרתי.

אירוטיקה
המיטה נמצאת בערך שני צעדים מהם, חשבה.
אולי יקשור אותה לעמודי המיטה עם הצעיפים שהחזיק במגרה בשידה..
ואז יפשיט אותה לאט.. אולי יעביר את הזין הקשה שלו בין השדיים
שלה ויתן לה למצוץ אותו לתוך פיה..

פנטזיה
הכנפיים הלבנות המדהימות האלה החלו לנוע, ידיו החליקו סביב
מתניי, ורגליי התנתקו מאדן החלון.
נשימתי נעצרה בריאותיי.
אחזתי חזק בכתפיו, מפחדת ליפול מטה...
מתחתי רק אוויר... מטרים אינספור של אוויר.

אירוטיקה
לילה, חושך.
היא שוכבת על המיטה באמצע החדר.
ידיה קשורות מעל ראשה, עיניה מכוסות בד כלשהו, היא עיוורת וכל
חושיה מתחדדים.
צעדים, הרוח נחסמת.
מישהו.
גבר.

אהבה נכזבת
דמעות זולגות מעינייה, מתפתלות על הלחיים הקרות,
אכזבה מתפשטת בגופה...
בתנועות כבדות,
בעיניים עיוורות...
זוחלת אל בין המצעים הקרירים,
ושוקעת לתוך הכרים הרכים...

אירוטיקה
היא חשה, יותר מאחר שמעה, אותו מתקרב, פונה באשר היא פנתה,
שניהם מתרחקים מההמולה... הוא העלה את ידו לכתפה והחליק על
זרועה, לוקח עמו את הכתפיה הדקה, הוא ליטף אותה, מעורר אותה
ללא רחמים.


לרשימת יצירות השירה החדשות
גברים רוצים שירדו להם
(ותמצצי ותבלעי כל טיפה)
גברים רוצים שיעשו להם
(את מה שחבר שלהם אמר שעשה)

נשים רוצות שינשקו להן
(לפני שידחפו אצבעות לכל חור)
נשים רוצות שיחבקו אותן
(למה לכל הרוחות אתה מתחיל לנחור?)

בלהט הרגע הכל נשבר
בלהט הרגע הנשימה קפאה
בלהט הרגע הכל עף לכל הרוחות
ואפילו אלוהים לא מסוגל להרים את החתיכות

בלדה
לא יוכל השדה לתאר את פנייך
ואת צבע עינייך לא יידע
אך את קולך,
מתנגן, שקט, חושני
את חיוכך
המקניט התמים האמיתי
ואת לבך
יידע לזהות מבין שורותיו הכתובות...

ארוטי


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
התבגרות
ולפתע סלחתי,
שכחתי מלבי את כל הרעות,
הנחתי למים לשטוף את הדמעות.
ולפתע סלחתי, והבנתי,
כי את מה שאין לך,
לא אוכל לבקש שתתן.

אהבה
הדמעות מכתימות את הדף. הדיו נוזל והמילים מטושטשות. בדידות
וחושך. כאב ודמעות. נראה כי הללו הם זוגות שאינם נפרדים...
ושוב העיניים מעורפלות מדמעות. היום אני כמו מעיין שופע. לא
ישנתי כבר שלושה לילות, בגללך...

אני קורא אליה, היא לא שומעת. אני מנער אותה, היא לא זזה. אני
צועק, תגידי משהו, והיא לא עונה.
כבר שלושה ימים שהיא לא זזה. רק יושבת לה שם. ובוהה. מולה רק
קיר ריק.אני מתרגז. תפסיקי. אני אומר לה. זה לא יחזיר את הזמן
אחורה. את חייבת להמשיך בחיים. אבל היא לא עו

התבגרות
אפילו היום, ביום הסליחות
לך, אני לא אסלח.
לא על השנאה שלך
על הפגיעה שגרמה ידך
לא אסלח על הכאב
לא על שהיית אוייב במקום אוהב.


לרשימת יצירות הצילום החדשות
דיגיטלי
אל היצירה




אל הארכיון האישי (39 יצירות מאורכבות)
אין לי ספק
שיגיע היום בו
יגור זאב עם
כבש. בעולם
הבא.

מוטי האופטימי
רואה שחורות


תרומה לבמה





יוצר מס' 8511. בבמה מאז 25/12/01 8:39

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לוונסה ניקול
© 1998-2017 זכויות שמורות לבמה חדשה