|
Crimson flames tied through my ears
Rollin' high and mighty traps
Pounced with fire on flaming roads
Using ideas as my maps
"We'll meet on edges, soon," said I
Proud 'neath heated brow.
Ah, but I was so much older then,
I'm younger than that now.
לא נתחיל שוב,
אהבני כך
זו היא ההתחלה,
היה תם,
היה כמוכרח.
|
הכתיבה שגועשת בי
בתוככי נפשך
התחושה לפעמים כה מרמה
|
הנה עכשיו הסתיו הציף
השמש כבר ערבה
שם, בשלהי האמונה
אותה אבי עליי הרעיף
|
השיר צילו היום
שיר, לא שיר כתבתי
אייה דמותך בכל מקום
כמעט ולא הרגשתי
|
אהבה שחלפה כמו מים
נפעם הסתכלת עליי
|
כשלקחו אותך
מפלצות או שכך נראה אדם?
רציתי להאמין שאלו מפלצות
|
אני קוראת שירה
כדי ללמוד על תקופה
אחרת,
מבחילה
|
הספד לבי על זמן אבוד
התר בכיי וסלח
|
קרבתיו אל חזי
רציתי להביאו לכהן
ולקרוא לך בשמך
|
הן כלי איזון פשוט
עוזרות הן לכאב לקום
|
קופסת צבעים עזובה שקנית לי
רוצה לצייר כאילו לא היית בי
|
עצוב לי לאהוב אותך היום
כשאין לי כח התנגדות
ביום בו אין לאהבה מקום
השארת בי רק ריקנות
|
אולי נשים בזה עוד הזדמנות
הנה מחית דמעותיי ללא שהות
|
עוד חודש יעברו שנתיים, מאז אהבתי איש
אשר אהב אותי גם כן בחלוף אותם זמנים
|
ברגעים אחרים,
כשלבי התמלא
באותות החיים
של מה שיהיה או היה
|
אם זכורות לי, שתי עיניך
בירכו את אשר בי נותר
|
|
|
וימאס עם ישראל
מהמצב ויקום
ויאמר "אין
ערבים אין
פיגועים". ויאמר
השרון "כל הערבי
הימה תשליכוהו
ולא אחד תחיון"
וישליכו עוצבות
המחץ הערבים
הימה ויעברו שבע
שנים וישמח לבם
של בני ישראל
ויאכלו וישתו
וישמחו
בדולפינריום.
ויהיה בתום שבע
השנים ויתארגנו
הערבים במצולות
ויקומו כמפלצות
מים ויכו הערבים
בבני ישראל ביד
חזקה ובזרוע
נטויה, והעם?
נקעה רגלו. |
|
