[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









ICQ 41724167 41724167
מה הן מילים?
שאלה הילדה בתמיהה
וסובבה פניה בעצבות לכוון הזריחה
מה הן מילים אם לא
חומר לישה בידי המקשיב להן
.....




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
נראה שאמור היה לקרות הכל הפוך, המים החמים היו אמורים להגמר
ובטוח היה אמור להיות איזה בוחן למחרת, הלא אלו הם חוקי מרפי
שבטוב לבם תמיד משסים מותניים ומתייצבים לצידי באש ובמים.

ביקשתי לבכות, בקשתי לצעוק עליו אך לא יכולתי להזיז אפילו את
הריסים, ישבתי שם מרותקת הסתכלתי על אותו בחור שלמדתי להבין
יותר טוב מכול אחד אחר, שהיה יותר מחבר, היה מפלט מהעולם -
ופתאם הוא זר ודהוי.

ייסורים
אלו אולי הרגעים שהכי מפחידים אותי. פותחים פתח לזכרונות עבר
וזכרונות עבר מתערפלים אחד בשני והמוח יוצר סיפור שמושך אותי,
יותר ויותר פנימה. תהיתי אם זה באמת המוח או אולי זה הלב...

זכרונות
..בכיתי כשעזבתי את גל אפילו שעוד לא הבנתי את משמעות העזיבה,
לא ידעתי מה זה "לתמיד" . בגיל שבע הייתי עוד ילדה יחידה
ילדה שגדלה בחממה באוירה מאושרת וחסרת דאגות . העזיבה סמלה
בישבילי התנפצות כלשהי שלא ידעתי להבין עוד.


לרשימת יצירות השירה החדשות
The sweetness of forbidden angels is delusive
It mangles your awareness
Its life that gushes from you, it bursts to light

Stare within yourself
Something beyond the apparent hue
The trace is must be gone

and if i may , just more and more
those sparks of light on golden shores
each sound of your voice

call out loud wish to flee
well you remain allot like me

אחד שאומר שהעולם נועד כדי להפיל מהרגליים
אבל לא יודע איך להתנגד
אחד ששר שירים ומחבק עם הידיים והלב

מיהו אלוהים
שיורה מאחורי הברכיים, מזיל דם תמיד מצד הגב
ולנצח נשאר נעלב

שורטת את אחרוני המתימרים להסביר על ענין של רצון וחיוכים
נכנסתי פנימה וראיתי כאב ושברים
ראיתי את עצמי

מצב
והמים הקרים מקפאון דמעות
לא משקיטים לרגע את הלב
את הלב המפורק הזה- האוהב

ועל האדמה המתכחשת
אני הושיט לך את ידי
אולי תראה בן אדם

ונפלת ערום אל קורות בית הניסים
וביקשת למות
אם רק תראה שנולדת לאהוב
אהבה שאבדה היא סימן שתמצא אותה שוב בקרוב

והוא נוסע כשאני נשארת
החורף בוכה במקומי, אני לא בוכה
בתחנה המרכזית, החלון ספוג אדים של בוקר

וזה על יהונתן
וזה על כל מה שנשאר מאז
והבלי מילים שהביא דמעות
אך הדמעות יבשו מאז
הגשם כבר פסק
הזכרון נמס

אין משחקי כוחות ולא סמן לנצחיות
רק הכתמים בעיני ובעינך

אם לא תתקרב אני לא אזוז
אני לא אזכור אני גם לא אבכה אם לא תנעץ מבטיך
אבל אתה רואה רק איברים בלי נפש
ואתה שומע רק קולות בלי פחד

כל יום נגמר הלילה ומשאיר הדמדומים
ויגמר גם היום עם סמני חיים
פעמים, תמיד או לפעמים




יש שישה מליון
אנשים בארץ?!

מה זה אמור
להיות?!

מישהו מנסה
לטייח פה
משהו?!



ץ סופית ומלחמתו
במכחישי השואה.


תרומה לבמה





יוצר מס' 1497. בבמה מאז 30/12/00 3:12

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לולרי אבטיסוב
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה