|
הוא בחור פשוט
שומע מוזיקה כבדה
גר בדרום הארץ
לאתר אישי תגלו מין אוטוביוגרפיה
הזוייה שלו ...
בשביל החיים
האומללים
שי טהור
שי נאור
|
האדמה הייתה לקבר
נוצרת זיכרונות
מזריחה עד ערב
חונקת מחשבות
|
מילים חסרות כל משמעות
שוקעות בתוך אגם עצבות
מתמוגגות בעלטה חסרת השם
|
הולכים אנשים בלי לדעת לאן
הד של אלפי צעדים במרחק
אנא ואנא לשם ולכאן
הבטון שמתחת הולך ונסדק
|
איני מבין ומבולבל
אתמול אמרת לי שאכפת
כמו מצורע ומקולל
היום ממני התעלמת
|
שחררי את כל אשר שעצור בפנים
בדמעה קדושה
אל חוסר שבעמקים הנסתרים
אני איתך נותן לך את ליבי
|
יבוא מלאך יתן כרטיס טיסה
הישר מעל כל התבל
לכיוון אחד אין דרך חזרה
אתם ביחד כך אמר האל
|
כמו אש לנר של לילה
כמו אדמה צמאה
כגבעול מביט למעלה
נכנע לתשוקה
|
פקח עיניים וחרד
שהוא יהיה בודד לעד
|
יושב צופה עתיד אכזר
סופו מרתיע ומוכר
פוחד שכך יהיה הכל
משכיח זאת עם אלכוהול
|
בודד כמו כלב
במרכז כביש מהיר
בין אורות מחכה כאב
אתקל בו אם לא אהיה זהיר
וטיפה על הפנים
של דם ודמעות
|
גוויה שכוחה באדמה
חסרת תועלת,בת אימה
ישנה שם תודעה
באדמה באדמה
|
בעולם חצוי לשניים
אין אף לגימה של מים
סביב השביל הכל הרים
ובשמיים כוכבים זרים
ארים רגליים ואברח
בשביל, לכל מקום בו אין אותך
שאין איננו הד מתוק
בראש שבור אמשיך למחוק
|
יום אפור שמיים זעמו
צילצול טלפון והידיים נרעדו
קול רועד חתם לנו גזרה
הרעיל למוות אהבה שהתאייפה
|
ילדה כלואה במסכת שקרים
פנים שהתעיפו כבר אינם יפים
הסחת דעת חונקת מחשבות
גוף פרוע יאמר לא עוד
|
משתי שמשות נבראתי אך קמתי מהאש שלך
אני יכול לשנוא אך לעולם לא אפסיק לחיות בך
אני הייתי את, את היית אני
נפשך לעד תזרום בדמי
|
כמו הדם שבורידינו
זורמים הם חיינו
|
הרסת אותי
כמה עוד תוכלי
לקרוע את ליבי?
ללא סיבות
לחמש היסודות
|
שני צדדים לנשמה
אחד נותן נשיקה
אחר בלחי סטירה
|
לבד הוא חום השמש המעיק
ויובש סודק את הגרון
אשר מחניק
לרגש לי הצמאון
|
מלאכים
מעולמות רחוקים
שבו נא לצידי
ליחצו את ידי
|
שורט עורי
מוחץ ליבי
שורף נפשי
ומת
|
ואת זה אני רואה
רואה ובוכה
להסב עיניי איני יכול
מפחד שגם אפול
|
המים זורמים הקרח נשבר
הזמן בורח ויעלם מחר
נהר הזמן זורם ללא מעצור
כל רגע מתבזבז ולא יחזור
|
גניחות היסורים אשמע
יאדירו הן יגון
אחלוק את כאבך
יתמוטט גופינו בחרון
|
הייתי רק כתם בתוך שחור עצום
הייתי רק צל ועתה אני כלום
|
סטרת לי בכוח
אולי לא ידעת
אך פגעת
|
חיים קשים לי, חיים עצובים
רק מזרקים ושיקויים מוזרים
מה עובר עלי שלא תדע
אני עכבר מעבדה!!!
|
פרחים פרחים
גלו לי האם אתם בוכים
כשיד אדם זדונה
אתכם קטפה
|
כך נפל ממרומים
חכם בין הטיפשים
פילטוס הנודע לעידנים
מאה שנה לפני ספירת הצלב
נפל ללא קרב
פרש כידון הזהב
|
בעולם לזימרה ישנו כוח
כשרשרת בין צחוק, אהבה
תלכד היא, ואין איך לברוח
איתנה היא המנגינה, רב כוחה
|
צביטת כאב
צביטה עזה
פתאומית ולא ברורה
צביטה מלווה בחרדה
|
אם רק היית יודעת
היית משתגעת
מפנה לי מקום בכל מקום
או שדוחפת לתהום
|
כל לילה חוזרים
רחמים עצמיים
פצעים ישנים
זיכרונות כואבים
|
את רוקדת ריקוד זוועות
ריקוד הורמוני כמו של הנימפות
ובו גישוש בעלטה
יבשה של השמלה הלבנה
|
הנסיכה אי שם קורצת עיניה מלגלגות
בחלומות שלי רובצת שורטת עוד ועוד
התריס סגור היום הוא ליל אולי יש באש ברכה
נשאר רק להתפלל שהיא כבר מתה
|
לובן קר על הפנים
צרחות של זעם נישאות בעמקים
אדישות סוררת פה בפנים
ריקנות חסרת חיים
|
גם אם חש כך איני תינוק
שאפשר להביאו לצחוק
על ידי מילה מתוקה
כמו סוכריה
|
|
|
מאז ששלי התחילה
ללמוד
באוניברסיטה
התחלתי להבין
למה חשוב שתהיה
השכלה גבוהה.
היא מאוד השתפרה
. מאוד.
החבר של שלי. |
|
