|
 6293145 קיי-דון
תולה תקוות באנשים שתולים את שלהם בשליטים שמתאימים בתור
שתילים
והתקוות תלויות על חבל דק נהדק סביב הצוואר נמצא בין תליינים
ורמאים עם כישופים ואלופים באחיזת עיניים
והעיניים נאחזות מחפשות אחר אמת הלב נחצה לשניים
|
חובש את מסיכת הברזל, פני פוקר, אדיש כלפי חוץ
רוח הקרב שוררת בהם ורק אני נשארתי בחוץ
כנראה אין לי את מה שנחוץ, מעדיף קצת שקט נפשי
יושב מסובב את העט משחק ''אמת או חובה'' עם עצמי
|
הם בוחנים אותך במבחנים מול מבחנות
לחץ חברתי לוחש באוזן: "אתה חייב לנסות"
אתה תלוי באוויר בין מחשבות לרגשות
ואם לא תיקח לריאות החברים יעריכו פחות
|
מטריד את עצמי בשאלות של האם אממש ת'ציפיות
כולם מצפים שאשתנה אולי הם אלה שצריכים להשתנות
הרבה דברים שלא הספקתי ועוד הרבה שלא אספיק
דברים שרציתי להגיד לפני שזרימת הדם תפסיק
|
אם אין במחשבה שום טעם אז אין טעם במחשבה
ואם הלב שלך פועם חזק זאת לא בהכרח אהבה
תיזהר אם לא תטפל בו הוא עלול להתפוצץ להתנפץ
ואנשים שעזרו לך היום מחר ישתינו עליך מבלי למצמץ
|
מעבדות לחרות, מתברר ששמו לחופש מחיר
והתשלום נגבה בדם, זיהוי חללים באבו כאביר
"פושע אוסלו" נרצח, שלום הלך, דמעות רבות כמו חול
כי ברגע של שכול, יד ימין לוחצת את שמאל
|
מה לעזאזל קורה כאן?הכל נופל עליי
הבית המושלם שלי קורס מתחת לרגליי
במקום בו שרר האושר אוסף רסיסים של שמחה
והעיניים הדומעות הן ההוכחה לכך שהיא הלכה
|
מתנות יקרות כסף קונה אהבה מתפוררת
שגרת יום שוברת בבית שוררת שלווה מצמררת
גינוני שולחן מיותרים במסווה נימוסים
סועד עם חבורה של צבועים שמנסים לרוקן לך ת'כיסים
|
|
|
חזרת זה גם אוכל
וגם שם של
מחלה.
כמו זיוה, שזה
מאוד דומה
לבורקס.
יעקב פופק. |
|
