|
יליד 1949
חבר קיבוץ עמיעד שבגליל העליון
עמיעד מערכות מים בע"מ - הנדסת ישומים - השקיה
עולמי
אב לתאומות
כותב שירה ופרוזה
פובלציסט
צלם
חובש ונהג אמבולנס מתנדב במד"א למעלה מ 30 שנה
לוחם וסייר בסיירת שריון, בדימוס
שופט כדורעף בין לאומי (פרשתי) אבל פעיל בענף
זיכרון נעים ממשחק הכדורגל היחיד בחיי...
|
עת עמדה היא בהריונה הראשון צמח לו הר,
במרכזו של ההר עמק חבוי, שתי גבעות נושקות לו להר מימין
ומשמאל.
|
שורת מלצרים מול הבמה ניצבה, איש ואישה זיקוק בידם, מוצת
ומפזז, מבזיק ומפיץ טבעת של אור.
|
אני מסתכל רואה ולא רואה, צל צילה או רק צל קולה?
בכל ימיינו עמד הערפל הזה ביננו, כמו ביקש להגיד דבר.
|
מוקדש לחברי המתנדבים במד"א, אלפי נערים ונערות, נשים וגברים,
דתיים וחילונים, יהודים וערבים, דרוזים ועוד הנושאים מדי יום
בעול הצלת חיים ורואים בה שליחות ומצווה.
לעובדי המערך הסדיר במד"א העושים עבודת קודש זו יומם וליל.
|
טייס אל על הניח את ה- 777 החדש בעדינות של קטיפה,
הונג קונג מזיעה כרגיל בשעת צהריים,
רמקול מעודן ברך ברוך הבא.
|
ואחר כך התחלת לספר, לאיטך משילה קליפותייך
|
היא והוא סכום שנות חייהם שואף למאה,
|
יש ובאישון הליל, מבקש אדם למצוא דרכו
|
בחצרות לבי את שוכנת מקדימה ומאחור
|
במקום בו גל שואף להיות שמיים כחולים,
חום מבטך, כצהוב חולות נודדים הוא לי.
|
בראשית ברא אלוהים את השמיים,
אני חשבתי שהם נבראו עבורך.
חשבתי שהם נבראו עבורי,
חשבתי לתומי שהשמים הם הגבול
|
החיים המתים מסתובבים ברחובות חיינו,
מהלכים הם על בהונות בתוכנו,
|
הנץ להבדיל מטייסי הקרב לעולם לא פוגע אלה בקורבנו.
הלוואי והתחכום המופלא של טייסי הקרב והמכונות המופלאות
אותן הם מטיסים, היו מגיעים ליעילות הנץ.
|
רציתי לדעתך
וחומותייך גבהו לי מאוד.
|
אינטרמצו
כמו עצרו חיינו לרגע, מבקים לגעת במחר
|
דוהרים במישור על סוס מלחמה מחמרן,
ריח אבק השרפה, ידידיה את הדק המק"כ סוחט,
תרמילים לוהטים על ראשי וגבי נוחתים, צורבים צווארי, אך מי
בכלל חש,
קדימה, קדימה, אני לוחש ועל הגז לוחץ.
|
כאשר מחזורי דם שלובים
נדמה שהכל אחד
|
שם במרומי ההרים, ראיתי בפליאה,
נשר מרחף מחליק על המים..
|
צביעות היא להגיד דברים שאינם ,
כמו מחרוזת הנצבעת בצבעים צעקניים
|
פיסות של בדים נאספו בחיינו,
ריבועים זעירים עת תינוקות היינו.
גדלו הפיסות ושינו גם צבעים, כעת ילדותנו,
|
עוברת היא בין ערמות הכדים, ידה מלטפת צווארם, גוום, צמד
ידיותיהם,
עיגולי עגילים שם בם, חיוך של קורת רוח מהלך היה בה.
פוסעת לאיטה, מצביעה על זה ועל אחר, עומס הקדר אותם על צמד
כתפיים חסונות,
כך מהלכת מחפשת ואוספת, כמו משוחחת הייתה עמם.
|
נחשי צבע צהובים המושלכים על בדים,
הנמרחים במשיכות מברשת גסות,
על קנבס לבן, מתוח, רועד מצפייה.
|
קרן של אור חדרה אלי.
מתיכה תאי מוחי
מפשירה שלגי עיני
את היא קרן אור.
|
כשפגשתי בך היו בי שאיפות גדולות לעלות מדרגה לצליל הנכון,
|
|
|
בסוף עוד תראו
שגם בנייני
התאומים נבנו
בשיטת פל-קל.
יוסי חמו, קבלן
בניין
וגיניקולוג
חובב. |
|
