|
במאי, מחזאי ומרצה לתיאטרון.
פרופ' מן המניין באוניברסיטת פאריז 8, באוניברסיטת
HEC ליד פאריז ובתיאטרון הטכניון. ביים עד כה כ-75
הצגות תיאטרון, באירופה, אפריקה, קנדה וישראל.
בשנת 2006 מקים להקת תיאטרון בפאריז. מביים את "אויב
העם" מאת הנריק איבסן. ההצגה מופיעה בפאריז, ליון,
בזנסון, פרג'וס, בריסל, ליאג', מינסק, קנדה, יוון,
במשך שנים... ב 2010 מביים את "סרפיטה" מאת אונורה
דה-בלזק בפאריז. "סרפיטה" מופיעה בתיאטרון THEATRE
DE L'ILE SAINT LOUIS בפאריז... ב- 2011 ההצגה
מופיעה פעמים מספר בפאריז, בריסל, יוון,
קונגו-ברזוויל. ב- 2012 ההצגה מוזמנת להופיע בפני
חוקרים בינלאומיים של כל כתבי בלזאק, ב"בית-בלזאק"
בפאריז, שוויץ, ישראל, איסטנבול... ב 2013 ב-ואוה
(Vevey), שוויץ ושוב בצרפת בעיר הקייט מנטון. ב-2014
בהודו... ב 2013 מעלה מביים מחזה מקורי: "מסר
למטריאליסטים" מאת אמ"א, שוויץ, ובפסטיבל הבינלאומי
ה-25 ביוון פורטו-הלי. ב-2014 בהודו...
בשנת 2015 מביים את מחזהו <<חניכות שמיים>>, ההצגה
מועלית בשווייץ, בבריסל, בפאריז, בשני אולמות שונים,
באיקס און-פרובאנס, בפרג'וס. בהצגה 5 שחקנים ונגן.
עוסק בנושאי תקשורת בין-אישית ותיאטרון רפואי. הקים
את תיאטרון הטכניון בשנת 1986
ספרו : "הענקים וילדי השמש" יצא לאור בסדרת "חלונות"
בהוצאת "גוונים" תל-אביב.
ספרו : "פגישות עם פיטר ברוק" יצא לאור בהוצאת
"זוהר", ת"א. וגם הוציא לאור ב 2009 את הספר: "חיי
בישראל לאור שמשיות עצי האורן" (בצרפתית), מאת
MARTINE ZOHAR מרטין זוהר... כתב בספר מאמר על
"שיפור יחסי אנוש במדינות בשעת קונפליקט, באמצעות
תיאטרון", וגם שירו שתורגם...
ב- 2011 יצא לאור ספר שיריו בהוצאת "עקד": "מי אני
אלוהים שבתוכי?"
ב- 2013 יצא לאור ספרו: "אהבתך מתבוננת בי מאחורי
הגדר" ובו 15 סיפורים, 167 עמודים.
ב- 2013 יצא לאור תקליטור שיריו המולחנים: <<סמוי מן
העין>> מלחינה ושרה: שושיה בארי-דותן. תציעו מחיר
ותקבלו תקליטור עם המנגינות הנעימות ביותר שאי פעם
שמעתם...
ב- 2015 ייצא לאור ספרו "יה מתעורר משבר לאושר", ובו
216 שירים, סיפורים, דיאלוגים ומחוות... כל אחד מציע
מחיר והספר נשלח לביתו בדואר.
ב- 2015 יצא לאור ספרו "מסרים מפתיעים מקבוצתי
בשמים", ובו 456 עמודים. בהוצאת אוריון ניתן להוריד
כאן
http://alefbest.co.il/index.php?route=product/product&productid=607
כתב כ-200 מאמרים בכתבי עת, בעיתונים בארץ ובחו"ל.
תרגם ספרים רבים מצרפתית: "עוצמת המחשבה", "יצירה
אמנותית ויצירה רוחנית" ועוד...
משחק תפקיד ראשי בהצגות כמו: "פרוספרו" ב"הסערה" מאת
שייקספיר, ויקטור הוגו, מאריבו, בפאריז...
למידע נוסף
ראו ערך אוריאל זוהר, ויקיפדיה, למרות טעויות קטנות,
פה ושם תודתי נתונה לעורכים...
מומלץ מערכת
"כמטורף המתרוצץ בין אהבותיו"
http://stage.co.il/Stories/537369011
"יציבות רוחנית" (שיר)
http://stage.co.il/Stories/537300165
"לא התענגתי מנשותי האהובות בשמש" (סיפור)
הסיפור הוסר לבקשת צוות כותבי הספר: "הידע של האלים"
שיצא לאור באמזון באנגלית, למרות שקראו בו עד כה
כ-3137 איש והגיבו 153... עם הקוראים סליחה...
"המאבד את עצמו לדעת בין המילים והאותיות"
http://stage.co.il/Stories/537372119
לא מומלץ מערכת:
א)
האיש שבכה מרוב אהבה
http://stage.co.il/Stories/537261805
סיפור התאהבותי הקצרצר
http://stage.co.il/Stories/537285484
ב) שירה
מי שאוכל לבד מת לבד (לזכר מרטין זוהר אשתי
היקרה)
http://stage.co.il/Stories/537264771
נגד המערכת
שיר
עיזבוני! לכו אל אלוהי! התפללו לעילוי נשמתי
http://stage.co.il/Stories/537268041
א)
שיר
נפרדנו! סופית?
http://stage.co.il/Stories/537287805
ב)
כשאני יוצא מכלי מי זה האני (לזכר מרטין
אהובתי)
שירה ומוסיקה
http://stage.co.il/Stories/537276640
ג) מחזה
דיאלוג עם מוסלמית
http://stage.co.il/Stories/537268040
D) English for you
1) Science Philosophy & Theater
http://stage.co.il/Stories/537268035
2) Scientific Elements for Theater Research
http://stage.co.il/Stories/537268034
התאהבות עמוקה ראשונית, ארוכה כגלות, קשה, מייסרת, יצירתית
ומקורית, אהבה אפלטונית שהתהפכה, כפיצוי של המתנה בת שנים
רבות. א) האהבה מאפשרת לך להזדהות עם סבלו של האחר
|
סיגל, עוד לא סיפרתי לך על מוניקה בקיבוץ? היא היתה ממתינה
שעות על גבי שעות, בחלונה אשר בחדרה, אשר בקיבוץ, השוכן על
מסלול דרכי אל ביתי. ממתינה וממתינה לרגע המאושר ביותר בחייה.
לראות את נער חלומותיה הצעיר ממנה בשנים רבות, חולף ליד חלונה.
|
לא נותר לי אלא להעיד על עצמי. האמת היא שהיו לי כמה אהבות
כאלה כמו שלך, אבל הפוכות. הן היו עומדות להן במרחק ומציצות
אלי באצילות, בעדנה, ברוך, מתוך התחשבות מכסימלית, ממש
בנעימות
ואת?
|
אוהבים גם את הקושי לפתוח את הלב ולהגיד. ואוהבים את האמירה
הקשה. אוהבים את הסבל ויודעים שהוא בא ללמד אותנו לקבל אותו כי
בלעדיו אין התפתחות
|
אני מכיר את חנוך טוב ממך.
ישבנו יחד. חנוך מאחורינו ואני ודויד כיסא ליד כיסא.
רק מהטקסט שהתחולל בין דויד ואחיו
אפשר שיהיה מחזה...
|
כל דרך יש לממש בעצמך, תחילה. ולאחר מכן לעודד את כל בני האדם
להמשיך בדרך, ללא הבדל דת, לאום, מדינה ,גבולות, מסורות, עדות,
מוצאים וכו'... לכל בני האדם זכות להיות מאושרים באופן מלא
ותמידי. ועלינו לעשות הכל לשם כך. הכל !!!
|
אשתו השנייה. שגם היא לא היתה בת 40 עדיין... גם לה היו אלה
נישואיה השניים. החווה שבה עבד האיכר לא הייתה שייכת להם ועליה
שילמו שכירות ביחד. ואילו הבית אליו הצטרף האיכר היה ביתה של
האישה. רק לפני שנה נפרדה האישה מבעלה הרופא. רופא חכם
|
זה כמו להוכיח שאתה קיים
אם אני אומר לך שאתה חי
באילוזיה, איך תוכיח שאני
לא קיים אם אני אומר לך
|
רק הגבתי באותו סגנון, וניסיתי להראות לך...
לכל אדם דעה שונה על כל תחום. אני נהנה מאוד מהדברים שנאמרו
בראיון הזה
וגם זכיתי למים צוננים ממי שחושבים שהם החברים שלי. אז אל
דאגה, אני מקבל
גם ביקורות אחת קשה יותר משלך. האחרות נחמדות ועד מעולות.
|
אין לי ילדים
את רוב הפרטים שכתבת די הבחנתי בהם בזמן הרצאתך, גם ידע צרפתי
מעמיק
גם חוש הומור, גם יופי, גם עומק
|
שלמה זלינגר, פסל, חי בפאריז. יש לו בית ברחוב שמשון בחיפה.
איך היכרת את רותי ? רותי הגיעה אליו לקיבוץ כברי והיא יפהפיה
בת 16 לומדת בבית הספר הריאלי, היוקרתי ביותר בחיפה. שלמה
הוקסם מיופיה. ואז רותי לא ידעה צרפתית. רותי הזמינה את שלמה
בן ה 23 שנים לבקר
|
אני לא הייתי היחיד שאהב אהבה עמוקה את חמוטל.הייתי שמח לדעת
מי עוד אהב והעריץ אותה, מי עוד חלם חלומות רטובים איתה
במרחקים, בדמיונות. היא אמרה לי 20 שנים אחר-כך שבסך הכל אהבנו
נערה תמימה ויפה במיוחד, טהורה וחכמה, ומפותחת מדי לגילה.
|
האהבה איננה שולטת ואיננה מתעללת בחלשים - זו טעותה הגדולה של
חמוטל מאז ומעולם, טעות לעולם חוזרת. מתעללת בחלשים. חמוטל של
היום כמובן שונה לגמרי מזו שפגשתי לפני 45 שנים...
|
אני זוכר שבאתי לבקר אותה באודים, מושב ילדותה. במיוחד קבעתי
עם אלדד להתארח אצלו שישי -שבת, כנהוג בין בנים באותה תקופה
ובגיל הזה. ושבוע קודם גם ארחתי את אלדד בקיבוץ. אני זוכר את
עצמי לגמרי
|
אני נגד מלחמות. אין לי תשובות לשאלת המלחמה. בחו"ל אני מדבר
לעיתים כמו איש שלום הכי שמאלי ולפעמים כאיש מרכז ישראלי. כאן
אני אומר למקשיב, אני נגד כל תופעות המלחמה. שיש דרך לשיחות עם
האוייב ורק הן מבחינתי הדרך.
|
אין בעולם אדם שיכול להחליט מי מתאים למי, את יכולה לבוא
לפגישה אחת, ולהגיד לו
מה את חושבת עליו ועל התחושות שיש לו ולהחליט אם זה מתאים לך
או לא. מזל תאומים
בדרך כלל לא מסתדרים ביחד. היה לי סיפור כזה עם בת תאומים ולא
הלך בכלל, אבל שוב אין לדעת.
|
אני הפסדתי אותך יפהפיה נבונה שלי, ואת הפסדת את המערכה כולה.
במערכה אני מתכוון כמו במחזה תיאטרון. מערכה ראשונה, שנייה,
שלישית. את הפסדת את כל המערכה הראשונה. כבר בראשונה הרמת
ידיים, והודעת לכל העולם ואשתו שאת לא משחקת במשחק הזה.
|
ואני בטפשותי
מה רבה
לא הבחנתי
בין מרטין
שלי
והמלאך שלי
|
הוא לא ידע את ליבה
שמה הוא איבתיסאם, ויופייה היה ידוע בכל הכפר הערבי בצפון אשר
במדינת היהודים הדמוקרטית, היא ישראל. מכל בני הכפר ומכל
בנותיו, הוא ידע שהיא תהיה שלו, במוקדם או במאוחר. שמו היה
אוריאל. אמנם אין שמות כאלה בכפר
|
נזכר איך ישבנו שנינו בשטח האדמה שלה ודימיינו יחדיו איך נבנה
לה בית. שאלתי בפשטות: "רוצה איתי ילד, שנוליד יחד תינוקת?"
והיא אמרה "כן", ומייד שיטחה בפני בקשות רבות. "להיות שנה
בחופשה, או אולי שנתיים, אולי תהיינה לנו תאומות".
|
תמר: שאלה חוצפנית. אפשר לישון הלילה בביתך ומחר להמשיך
לויפסנה ?
אוריאל: (שתיקה רועמת, לא מביט אליה כלל)...
תמר: אולי יש אפשרות לדבר ? (מחפשת את עיניו)
אוריאל: על מה ולמה לדבר ? (מזיז את ראשו)
|
והאמינה לדבריו של אהובה שאמר לה מספר פעמים: "אני אוהב אותך!"
והיום כעבור שנה של פרידה היא מבינה שהיתה שם טעות שלו לומר
לה, דבר שהוא כבר לא עומד מאחוריו, וטעות שלה להאמין לו... אלה
חלק מהטעויות הנערמות בדרכה של הצעירה... כמובן שזו הזדמנות
נהדרת מבחינתה לעש
|
היא: אבל ההורים שלי שם... והם לא יסבלו מהדיבורים של האנשים
אני: מה עם המשפחה? הדודים ? הבני-דודים? אין סכנת
רצח?
היא: הההההההה. בטח לא. אין דבר כזה היום.
אני: אין רצח על כבוד? ברצינות? על דת?
|
אני:
שלום לך מרחבא ! כיף חלק אינה אל יום?
כתבת כל כך יפה בקיר שלי! אני מודה לך מאוד על דברייך. אני
עובד למען השלום. את יודעת שאני מגיע לפעמים לכפר בע'נה? מזה
שנים רבות אני מכיר את המשפחה וגם
|
והיתה יעל שהתאהבה בי אהבה רוחנית כה גבוהה... ממש לא נעים.
סיגל. מה קורה לך ? האם את מבינה שאת כל זה אני כותב כדי
להבהיר לך שאין לי איתך כל אינטרס. שאני לא מחפש ללטף, לחבק,
לנשק אותך בשפתייך המושלמות. האם את יורדת לסוף דעתי ? סיגל ?
|
כל פעם מרים את עיניו לאותו כיוון. עיני הפחד.
האם השומר שחי כאן, פוחד מהאריות? הפחד
חודר בעצמותינו. גם ברברה שאיננה פחדנית
פוחדת מאוד. ג'ף כמובן.
|
אריאל עומד מול הפסל של יוני, ברחבת בית-התרבות. במשך הזמן
יולק הקים במקום הזה מועדון חדש על-שם סרן יוני ליפשיץ ז"ל.
בית-תרבות זה נקרא "בית יוני".
|
קבלי את הערותיה באהבה, נסי לעכל את האחות הזו, אל תתחברי
לעולם הרגשות שלה ושלך. נתת לה ליטוף, ליטפת לה את הגב בחיבה,
מה רע? היא צעקה? לכי לקראתה, היא חסרת אהבה
שילחי לה אהבה ואור יום ולילה, אולי יום אחד תעשו סליחה ומחילה
|
איש צעיר אחד, בחור, ילד
בכה בכל פעם שחש אהבה.
יום אחד הוא ראה ארנבת
ומרוב אהבה לארנבת ולכל
הארנבות בעולם,
הוא התחיל לבכות.
|
מי דוחק במשוררת הנ"ל לכתוב? מי אמר לך שהיא לא רוצה? ועל איזו
משוררת אתה מדבר? האם אתה יודע מה מתרחש בליבה? ועל איזה מחיר
יקר אתה מדבר? האם אתה הוא האמן הגובה מחיר יקר מהאמן או
ומהאמנית? זכותך להתערב. זכותה
|
דוד: איזה קור? תראי איך את לבושה?
עלמה: כי נכנסנו לחדר חזרות והורדתי...
דוד: את שחקנית? יודעת לשיר?
עלמה: לא. אתה?
|
המהלכים הירודים שעלולים היו להוריד אותו שאולה. היא שלחה לו
מסרים חדשים. <<מה זה אומר לך ללדת ילדים בעולם שכולו מלחמות,
הרס ודמים?>> והאיכר המסכן, התמים והחכם, לא ידע להשיב לה על
שאלותיה הקשות. (גם אני לא, אגב)...
|
כשהייתי בן 15 או 16 התחלתי לקרוא על הודו. נמשכתי לטקסי המוות
שליד נהר הגנגס. האש, העשן שיוצא מגופות המתים. פיזור האפר על
המים. הרחצה. הקדושה של המים. העזובה. הפרחים. העוני, האמונה
האחת, הבלתי מתחלקת. אין ספק. פעם כבר הייתי כאן.
|
זה הידע שקיבלתי ממך. שאת יכולה לממש את כל התקוות שאיחלת
לעצמך.
אני מאמין בניסים. ואני אגב, חושב שזה לא יהיה נס כאשר תממשי
זאת, אלא מציאות אמיתית מושגת וברת קיימא.
|
יוניאל נפצע ברגלו, מרוב עבודה קשה ומאומצת, מרוב מעמסה
אידיאולוגית ופיזית שהטיל על עצמו. העצבים צורבים בגבו, עם
בוקר, המריבות עם הסביבה העוינת, הבדידות הנוראה. כל אלה עולים
על מסך תמונותיו הפנימי. כאשר נודע לו על מות אביו...
|
א) לעניות דעתי זה לא משנה במי מדובר? האם האלים או המלאכים
שאנו פוגשים הם רק כאלה שנוצרו מאלוהים ומרחפים להם בחלל? לא
רק. יש ביניהם גם כאלה שעלו לשמיים ועתה עושים עבודה עם בני
האדם. הרי לא תקפו אותך. אלא רק מישהו נגע בך
|
כפי שהוצג בפנינו, נוגד את עקרונות המחלקה שבה רצינו, (במשך 27
שנים שאני נמצא כאן), ליצור קשר בלתי אמצעי עם הסטודנטים,
לבניית מערכת יחסים אנושית והרמונית, תוך מתן דגש לצד הרוחני
של מדעי הרוח. ולא באמצעות מחשבים וטכנולוגיה מתפתחת...
|
בזמן הפקק בעוספיא
המכוניות נעו באיטיות, היה חם מאוד
ולפתע נרדמתי ומצאתי את המכונית שלי
פוגעת בזו שלפניה
|
זה כיוון לחיים כולם. ובאמת להוריד את הביקורת למינימום.
ביקורת עצמית או קיי. אני אומר להגדיל את טעויותיי פי 1000
ולהקטין טעויות של אחרים פי 100...
|
הרבה דברים ברומאן "הענקים וילדי השמש" לגמרי מומצאים. אבל
בגלל שהוא כתוב בגוף ראשון ומאוד חושפני, נותן תחושה לקורא
שהוא חודר לעולמי הפנימי הכי אינטימי, הכי סודי. יחד עם זאת יש
לעשות הבחנה חזקה בין חיים ויולק. יולק עושה דברים שחיים מעולם
לא עשה.
|
2) על סמך מה את קובעת שאנשים לא נולדו מאלוהים? 3) על סמך מה
את קובעת שאלוהים לא נברא? 4) אם הוא ניצחי, האם הוא מסוגל
לברוא את האין??? ואם איננו מסוגל לברוא את האין, הוא לא כל
יכול !!!
|
בהחלט עניין אותי כשכתבת על שאבא שלך עלה לשמים, האמת היא שזו
לא בעיה מבחינתי כיום, אחרי שספגתי את מותו של אבי בגיל 10
וחצי, מותה של אמי לפני 16 שנים לערך, מותם של 3 הדודים
היחידים שהיו לי בשנות ה 70 וה 80 מותה של כל משפחות אבי 12
ילדים...
|
ואת כמובן תשאלי למה אני מספר לך כל זאת. על מוניקה בקיבוץ ועל
חמוטל בויצמן ? כי אמרתי לך שהקטע שלי איתך הוא לגמרי רוחני
ואין בו פיזי. ולא רק זאת אלא שאינני יכול לגשת אלייך בשבילי.
אני כאילו אוסר על עצמי לגשת אלייך לענייני הפרטיים. לא אני
אוסר על עצמי.
|
מתבונן בפנייך, ברקע התמונה, בצבעים שהניח רדי על גופך, הוא
יוצר ענק, חשב על הצבעים שהכי יתאימו לך... יצר רקע כחול,
עד-כדי-כך יפה, שלרגע חשבתי שהעיניים שלך כחולות, בהירות מכל
מקום, ולאט-לאט אני מתבונן בהן ורואה שבכלל אולי הן חומות או
שחורות...
|
חייבים לתת לו כוח כדי לעזור לעם שלו. לשחרר אותם מהחומריות.
כי יש בתוך העם הזה גם כמה אנשים ברמה רוחנית והם יכולים להיות
שליחים טובים מאוד של האמת האלוהית. של האהבה האלוהית. של
האחווה האוניברסלית. למען שינוי
|
הרבה אנשים כל כך מאושרים, ואם הם מרגישים שזה היה נס עבורם,
משמעות הדבר שמישהו, בשמים, עושה עבודה מצוינת כדי לעזור להם.
מישהו שאולי הוא חבר טוב מאוד שלהם, מטפל בהם. ואת אמרת שזה
היה נס, ולכן האור בא לעזור לך בחיי היומיום
|
אני מסיר את הפגיעות שהיתה הדדית לאחרונה. מבקש גם ממך להתקדם
לכיוון של ויתור על פגיעות. גם אם זו לא דרכך, גם אם את מנסה
לחוות את הפגיעות עד הסוף, וזו זכותך. אז בסופו של תהליך ותרי
|
ואז במקום לשמור איתי על קשר לאחר השיחה עם הבוס, דאז, שהיה
ברמה רוחניות לא גבוהה.
|
עדיף לעבוד עם בן אדם שקשה לפצח אותו.
את אלה שכבר פיצחת ואת מכירה, קל לעבוד עימם. אבל עם מי שקשה
לעבוד
זו כל מטרת ההתפתחות האנושית!
|
צר לי. אך אינני מדבר בבני אדם, ולא בנשמות או רוחות, אלא בבתי
חרושת המייצרים זיהומים והגורמים לאנשים למות ממחלות מיותרות.
ולפי דו"ח מבקר המדינה, כל הצפון סובל. סימן שמדובר במאות
קילומטרים ולמעלה ממיליון תושבים ויותר. אין כל היגיון
בדברייך.
|
חלקם נחמדים ללא אינטרסים. וחלקם עשויים לעזור לנו. יש תבונות
דומות לשלנו, ויש תבונות הרבה יותר מפותחות משלנו! ויש הרבה
יותר נחותים מאיתנו.
|
לעומת זאת דויד בר חשוון דיבר שעה שלמה...
על שרי אורובינדו, ולא ממש היה לו מה לומר אבל הרשים
בעוצמה שלו, בהחלטיות הגורדייף שלמד 30 שנה...
|
אמרת לי שהכול אפשרי אם אוהבים בלב
אני אוהבת אותך באמת כמו מדריך שלי
ואני מבקשת ממך ומן המלאכים שלך
לעזור לי להתקבל לתחום הזה: (כאן את מנסחת בצורה מדוייקת)
|
איך גוף שלי
יכול לעוף
עם גוף שלא
יכול לעוף
|
היכולת שלך להתמודד עם היעלמות הגוף
פעמיים בחייך, קידמו אותך אט אט להבנה
הרוחנית של הקיום ומאפשרים לך לדעת
עולמות של יופי, זריחה, אחווה וידידות
|
תשובה לגדעון לוי על מאמרו "סרט זר", על "ואלס עם באשיר",
בעיתון "הארץ" השבוע 20 בפברואר 2009
|
מתעקשת מתווכחת
בעקשנות ובביטחון
חסר ביטחון מוחלט
על עצמך ועל האמת
|
מצד אחד אלה הם בני אדם כמונו, כי כולנו אוכלים שותים נושמים
מדברים, הולכים, חושבים, אני מקווה, מרגישים וכו'... אך גילה
ויחיאל אינם דומים למישהו אחר, הם חד-פעמיים.
|
היות והיקום גם מלא נשמות טהורות, שגם הן רוחות, שהצליחו
להתמזג עם האורות, בניגוד לרוחות הרפאים שחיים באפלה, ככל
הנראה...
|
אנשים לא מבינים בדרך כלל שהמתח שהם חיים בו
הם מביאים אותו על עצמם.
תחשבי לרגע, במצב נינוח, מה יעזור לך המתח הזה?
הוא לא רק שלא יועיל לך, להיפך, הוא עלול להכשילך במשימות
הבאות.
|
לא יודע מי הבחורה שמחבקת אותו, אולי אחותו? ומאחור שני הורים?
לא ברור אם שלו או שלה. מכל מקום זה נראה כמו צילום משפחתי.
הבחורה מאוד דומה בתווי הפנים לאישה הלבושה בירוק מאחור, אך
הבחור לא דומה לאיש שמאחור
|
לסיים את פרשת הבריאה כפי שכתוב לא פעם בכתבים הקדושים, יהוה
מאיים להרוס עיר, ונשאל כמה צדיקים בסדום? האם לא ירצה להרוס
את העולם הזה שבו יש חטאים גדולים מאלה שבסדום?
|
הוא לא צריך להפריע לנו בבחירות ובעשייה הנוכחית. יוגה זה
נפלא! התחלתי יוגה באוניברסיטת תל אביב והיה לי קשה מאוד עם זה
ולא התמדתי. אבל אני עושה יוגה אחרת הנקראת סורייה יוגה. אור,
שם יפהפה. זוכר מה עשית באוקטובר 1973 בלונדון?
|
ואילו אני קראתי את פרק א'
בבר מצווה הכוונה
יחזקאל
|
מי שאוכל לבד מת לבד
כאילו מי שאוכל עם אחרים
לא מת לבד
כאילו מי שמת ליד אחרים
לא מת לבד
כאילו מי שמת במלחמה
עם חיילים
ואוייבים לידו
לא מת לבדו
|
איך הצלחתי להפחידם במכות? אני באמת לא יודע. משהו באישיות
שלי, בביטחון המופרז שלי. מה הפחיד אותם. לא יודע להסביר. אולי
הייתי גבוה? היו גבוהים ממני גם בכיתה שלי. אולי היו לי שרירים
חזקים במיוחד? היו לכמה שרירים חזקים ומפותחים משלי.
|
באותו זמן שבוריס קלרשטיין נמצא בכלא על עבירות משמעת, התאהבה
מלצ'ה שטיין בגוי גבה קומה ויפה תואר, קצין בצבא האדום. מלצ'ה
התפעלה, התפלאה, התרגשה, התרוממה ברוחה ברגעי התאהבותה בקצין
הרוסי. הוא היה אידאל היופי והאהבה שלה. הוא היה האידאל
|
אוהב חלומות שמתגשמים יקרה
את הטוב בעולמים
עולה וצומח ומקבל שורשים
כי רק כך הרוח יבוא לקטוף פירותיו
|
כולם חולמים את המציאות ורואים את החלומות.
|
בצורה של שירה, תוציאי אולי ספר פעם, שיהיה לך ממש ביטחון
עצמי חזק. או תשמרי על זה בסוד ביני ובינך
אבל חייבת להמשיך לכתוב לכל הכיוונים ולחקור את עצמך לעומק
עד שתוציאי את הכל הכול החוצה ותנקי את עצמך
|
כי למעשה כל האיברים והתאים בגוף רוחצים בתוך הדם. כל החומרים
מתמוססים בתוכו (זהב, כסף וכו). נכתבו כבר כמה ספרים בנידון:
איך להביא לעולם ילדים בריאים יותר, הרמוניים יותר, מלאי אהבה
יותר... כך שהיריעה כאן קצרה למדי.
|
כל הניתוחים שלך מדוייקים ונכונים וקולעים בול.
ויש לך יכולת התבוננות במציאות שלא פגשתי רבים שמסוגלים כך גם
להיות מעורבים במצב
וגם לראות אותו מהצד בצורה כל כך מדוייקת.
אבל זהירות
|
אתה גר כאן
כן
אתה מהנדס
לא
|
בגיל 16 היא חזרה להוריה. הם לא קיבלוה. במילים אחרות היא
נזרקה לרחוב. בגיל 14 היא ברחה מהבית. אבא מכה את אמא וחונק
אותה. ילדה בת 9 מצילה את אמא שלה. אמא מבולבלת מבית טוב. אבא
מבית טוב. מהיכן הגיעה אלימות שכזו ?
|
בשנת 1999 הודיעה לי אישתי שיש לה סרטן שד בגודל של 6 סמ"ר.
פחד וכאב גדול נפל עלינו. היינו בני 47 צעירים ומלאי תקוות
להמשך החיים.
|
דוד: הטקסט של ספר תהילים הוא של אהבה בין גבר ואישה
עלמה: לא. זה טקסט קדוש של אלוהים המלמד את עמו תהילה
דוד: גם נכון. אך אלוהים לא יכול להתחבר לעמו בלי מעשה האהבה
|
הבטחתי לך שאתן לך תשר בגובה מחיר כל ההזמנה. אם המחיר יהיה
200 שקל תקבלי 200 שקל. גם לזה סירבת. בסדר. די. תרגעי.
לא אבוא להטריד אותך במסעדה.
לא אצלצל לנייד שלך יותר.
|
כעבור כמה שעות ידעתי שהיא שיקרה. האינטואיציה הגברית או הנשית
שלי עבדה שעות נוספות. שעות שהמוח של האינטליגנציה הריגשית
והלב שלי עבדו ללא הרף. כמו מחשב מטורף. ואז התקשרתי אליה
שוב.
"שכבתם?" שאלתי. "לא, מה איתך?" היא ענתה. קולה רועד. כעבור
כמה שעות ידעתי
|
בא אל חכם
החכם שלח אותו אל ההר
ואמר לו נסה
תחילה לכבוש את ההר
|
אני: הכי פשוט להתחתן עם כל השלושה! למה לא? לגבר מותר
ולנשים לא???
היא: ההה... כל יום אהיה עם מישהו... למה לא? רעיון
מדהים.
|
הגעתי אליהם אחרי שלא באתי כבר שנה או שנתיים. מאז שמרטין עלתה
לשמיים. אם כי כבר הייתי פעם או פעמיים, מאז. ודי. ומאז לא
באתי. אולי שנתיים לא באתי. איך הם יגיבו ? יהיו אדישים או
שמחים ?
לפני כשנתיים, היה לי דיון עם איאס על התסריט "אור" שכתבתי
|
שעבד קשה, ויש לו אגב, תחושת כישלון על מיעוט של מצביעים עבור
עבודה
שהשקיע בה שנים רבות...
|
ויקטוריה: (שוב מתאמצת לקבל נשיקה והוא חומק)
נגיעה אחת מתמשכת
מתגלגלת בגופי
מתהפכת
נמשכת אין-סופי
למרחקי האופק
הכחלחל (שוב מנסה לנשק, שוב חומק לה)
|
מתגעגע אלייך
לא יודע מדוע לא נוצר בינינו כל קשר מאז שעברה שנה כל פעם
שעברתי באותו מקום חשבתי עלייך. אולי התחברתי לקבוצה הטיבטית
שלך... עם הזריחות שאני מבצע שם לפעמים. אז הייתי לבד
|
עצם העובדה שאת משתתפת בקונפדרציה מוכיחה בעיני שאת מחפשת
דרכים לשלום, וזה בהחלט יפה ואני אוהב אותך מעצם העובדה הזו.
אני לא צריך יותר הסברים, או הוכחות לרצון שלך לשלום. אך
ההתמודדות שלך עם הצד שמנגד קצת לא ברורה בעיני. את כותבת אלי
שילדי וילדייך יחייכו וישח
|
הכאב גדול בכל מקום שאליו אפנה.
חזרתי אלייך כדי לתמוך בך בכאבך בקשייך,
אך אם אינך רוצה אוזן קשבת זו בהחלט זכותך.
|
עכשיו כבר ברור, קיבלתי מידע רב יותר אתמול מהמשפחה ומהגר.
רותה למדה ברופין בכיתה שלי. פגשתי אותה לפני כ 8 שנים
ואז החלה המחלה של אשתי ולא יכולתי להגיע לירושלים יותר. במפגש
בירושלים השתתפה גם ענת שישבה לידי בשולחן בבית ספר תיכון
רופין
|
החלטות שלי הן מהירות מאוד ואני לא צריך זמן זה במיידיות. לכן
אין כאן שאלת התעוזה. וחוץ מזה את פשוט לא מבינה שאין בי כעס
וכל הדברים שאת מביאה, את חיה בטעות ולכן זורקת עלי את הטעויות
שלך. מדוע שאכעס ועל מה שאכעס? כמובן שביקשתי מכל האנשים שבאו
להלווית אישתי ל
|
כאשר רוצחים את הכבשה, הכבשה היא נשמה, את מה רוצחים אם לא את
הנשמה שחיה בתוך הכבשה??? ורצח הכבשה כמו רצח האדם!
רוצח דם החיה באדם דמו ישפך!!! רק לפני שבועיים היה חג
הקורבן... ואתה כמובן מודע לזה שמקריבים כבשות ו...
|
אינם מסוגלים לבנות בניין של אור
ואהבה בלתי נראים, עם המחשבה,
הרגש והרצון. מבנה בלתי נראה
אך ממשי כבנייני בטון או זכוכית
|
תקראו את הספר שקניתם: "תרבות חדשה שמשית ואוניברסלית" כל
התורה על רגל אחת (על ספר אחד). כל יום תקראו עמוד אחד וזה
יפתח לכם את עולם הריפוי האמיתי. העובדה שברברה ואוריאל נמצאים
בחלום, אומרת שזו הדרך הנכונה להבנת היקום. גם אם אנרגיות האדם
נמוכות כרגע. באמצעות
|
בתהליך הריפוי שלי על ידי אחרים, אני זוכה לפיידבקים מעולים,
כמו עם הפסיכולוגית הקלינית באלומות... אני פותח את עצמי
לאלוהים ומאפשר לו להיכנס ולהתבונן בי כאילו אני התיאטרון שלו.
ושליחיו, האנשים שבאים לסדנאות, עשויים לתת לי פתרון כיצד לרפא
אותם. ריפוי ניצחי !
|
אני בפאריז הקרררררה
היא: איזה כיף לך....
אני: ראיתי הצגה
היא: הייתי מתחלפת איתך עכשיו...
|
אצלי הלימודים בתיכון , לתחושותי כרגע, היו מיוסרים עד מעוררי
אימה, וזו עוד סיבה להתענינותי בחופש שאתן מתארות בסיפוריכן.
למרות כל הפחדים והמאבקים הצלחתי לשרוד
|
אני וב"ה זרים שלושים שנים
מרטין עלתה לשמים
6.1.06 התחלנו להתכתב
אבל באחווה כולם "מכירים"
|
and love inspiration
will maybe stop, there are no blame
or even it is going
to meet another woman, man
|
הפתרון האמיתי של כל מיני מלחמות,
גם בעבודה שלנו ובפרשות האהבים שלנו,
הוא לשלוט באגו שלנו
|
go to Istanbul and to love the Islam
fall in love with a Muslim and bring
Universal children semi-Orthodox
half Muslims and give them
|
ידע האדם עלי אדמות
הוא ידע אחר מידע הנשמות
אין ריחוף בין ארץ ושמים
אלא למי שלא מצא נשימות
|
נושא על כנפי קרני אורותיו ישויות
המתעוררות עם זריחות ילדי האש
ברצונות הטבע הנוטה למלא רווייתו
רווייתם של כל הברואים על פני
|
אביבה
בתל-אביבה
בנימינה
בן-ימין לה
הייתי
ו
|
הלבנה מלאה יפות
פטמותייך מלאות
אותך אחפש לראות
לגעת ביופייך
|
מה יהיה עם כל
הסטודנטים שלי
בטכניון אם
כולם יתחילו
|
אבי קרא ספרים
אי אפשר היה לדבר איתו
הוא שכב על המיטה אחרי
יום עבודה מאומץ
|
אדם טובע נמצא במים בעצמו...
הי אל תטבע!
אבל אני טובע!
|
מה זה אגו שלי?
אם לא האגו בשיאו?
עזבי יעידו עליי
לכולנו יש אגו
ועל כולנו
להקטין אגו
|
כשהייתי בן 19 אמרתי פעם
"אהבה אין-סוף"
אף הלכתי רחוק יותר ואמרתי
"אגו אין-סוף" כאילו זו משוואה
|
הוא תהליך פנימי פקחי ורמאי
המתעללל תחילה באדם עצמו
ומוציא ממנו את המרץ להיותו
אדם נאמן קודם-כל לעצמו
|
עדין ויפית מעריצים
לא אותנו
עדין סיפר לי
בזכות מי כמוך לבן
|
אני לא יודעת עליך
מי אתה אוריאל
האם אתה אדם-אל
או חתול-אל
|
אדם לא מאוהב,
לא אוהב כלום
גם לא את עצמו
|
מי שהולך רק קדימה נופל
קדימה ומי שנסוג רק אחורה
נופל לאחור, איזון היא מילת
מפתח אל לב היקומים אל
|
אדם נוצר לשלוט
בטבע ומי שולט
בטבע הנעלה
שבתוכו
|
כאן באדמת השרון
הן
צמחי כותנה ירוקים
לבן קוטפים
שרוף קוצרים
|
אהבתה
של החוכמה
של האמת
הכל
|
בעיה
של אינטלקטואלים
וגם בעלי העצמה
קשה להם להביע
|
אז ככה,
השיר שאת מדברת עליו
מדבר אהבה
אהבה אין לה מחיר
לא על מחיר הסושי
|
אין אהבה מושלמת
אין שלווה מושלמת
יש חיפושי אהבה
ושלווה מושלמת
|
אין אלא אהבה
אין אלא רגש
אין אלא התאהבות
אלוהים שמו אהבה
|
מדוע שעה שאני/ כולי אהבה/
וכמיהה/
זרם המילה
|
בידי האנשים היא כמו
חץ הנשלח ממרומי
שיאי פסגות השלגים
ופוגע בלבבות ענקי
|
אהבה היא מציאות
הזיה היא מציאות
אהבה איננה הזיה
הזיה היא אהבה
|
אלוהית אהבה
בני אדם ילדי שכינה
הם אהבה
הכול אהבה
|
כמה כיף שיש לי אותך
ככה כמו שאת
אחות במרחק מייל
תמיכה כמו שלך
|
ותמיד תהיה
עוד אהבה
ועוד אהבה
|
אהבה זה לא ארוחת בוקר
במערב חושבים שכן
באים אוכלים זה את זו
מאכילים זו את זה
|
מעניין איזה כוחות חזקים
מתעוררים בך לפני השינה
|
אהבה חכמה אמת
אור עצמה בריאות
אושר שמחה נצח
חופש חסד אל-מוות
|
אהבה זה לא דבר ששומרים
שמסתירים שמחביאים
בין הסדינים
אהבה זו נתינה ללא גבולות
|
האהבה לא שרפה בי
ואהבתי רק מתעצמת בי
מה גם קינתי
היא סוגה באהבתי
היללה היא סוגה
|
מעבר לאכזבה
בנתיב הייסורים
אהבה גדולה
חבויה לה
|
אהבת רוחניות = יציבות
אהבת החוכמה
אהבת הבהירות
אהבת היציבות
|
אילו נבראה
אהבה
מושלמת
לא היינו
מצויים בה
והיא לא
בנו
|
אישה נעזבה ללמוד את עצמה
לא עברו יומיים לא שנתיים
אישה למדה לאהוב את עצמה
אישה מחבקת את השמים
|
מעניקים לאו דווקא בצורה
פיזית, אפשר לחבק את כל
הגברים בעולם מבלי לגעת
בם, את כל הנשים בעולם
|
פיזית, אפשר לחבק את כל
הגברים בעולם מבלי לגעת
בם, ואלוהים הוא כל
הגברים בעולם,
|
אילוזיה
לחשוב
כעסתי
רק נפגעתי
|
ישנה איזו רמה אחרת של אהבה
שהיא לא אהבה לעצמך בלבד
ולא לבתך בלבד ולא לגבר שלך בלבד
|
אהבות סרוגות
אהבות משתלמות
אהבות מתחדשות
|
שלום לך חגית
אכן כן אהבה כזו מלאה
כזו מופלאה
אהבה לא תמיד מתאימה
את עצמה
|
אהבה
אהבה כעת
אהבה אתמול ובאותה עת
|
לאהוב זה בשבילך.
זה לא בשבילו.
זה לא בשבילם.
זה בשבילך.
|
אט אט
האהבה לאדם
תהיה מתנתך
לנשמתך
|
מכל שאלת האהבות על פני
אדמות, משחררת אישה מסבלה
וגבר מדיכאונותיו, משחררת
את האדם מקארמה חוזרת
|
את אהבת הגעגוע
גם אם אין בי געגוע אני זוכר
|
האדם נולד
מגורלו של
אדם שאהב
אישה שאהבה
|
וגשם לא דמעות
זלגו מענני הנוצות שכידוע
לעולם לא מורידים מים
רק אנשים חסרי מעוף
|
שילמתי לנרי מיטה
סדינים ללא דמים
של ערביה
נאה מטמרה
|
האם להמשיך
לשנוא אותך
על אהבתי
הכה רבה
שהשקעתי
בך
|
הוא יסכים
את לא מציעה
לטרוף
את מציעה אהבה
|
מעניין איזו מין
אהבה זו שלך
אהבת המחלה?
|
פרחים מתאהבים בך
אהבתך יפה מאלוהים
האהבה גן מלא פרי
האהבה גן של פרחים
|
היא הייתה בה
היא באה בא בה
היא אהה אהב בה
היא איננה אהבה
|
אהבה
איננה
חדירה
אהבה
אהההה
|
התאבדות הכותבים לתוך עולם הצלילים
אל תשכחי גם אם זיופים גם אם חיקויים
עולם האמת, אני מת, אני לא בי מתקיימים
|
חולם עלייך
מתאהב בך
משתגע עלייך
מתעלה
|
כן, נגד כל הדתות! נגד ! נגד!
הדתות יוצרות באדם הפליות
הדתות יוצרות מלחמות
ואני נגד גזענות כל הדתות
|
כתמימותו של תינוק יונק בן יומי
כגבר בא בימיו הנשען בצלעי אהבותיו
יונק את שירי מתוך שארי המנזר
ומתאהב כארנב יומיומית בנזירותיו
|
אלוהים רחוק כל-כך
לא יודעים מחפשים
אלוהים תראה לנו איך
אנו כבר נעשה תיק
כי שמענו מספיק
|
אולי חבל
אולי אבל
אולי חבל
אבל לא
|
הוא גרם לשינוי מהותי בתוכי,
נחשפתי לחיים האמיתים
לדעת מי האנשים באמת
לא רק תמונה אדיאלית בראשי !
|
את מוכשרת,
אתמול במאי תל-אביבי
הציע לי תפקיד ראשי
אמרתי לו בהצגה
אני אשחק תפקיד גבר
ואת תשחקי אישה
כבת 50 שנה
הוא מהסס,
אעמיד זאת כתנאי עבודה
|
הבוקר מלא אור
והמראה מראה הארה
אך מה אומרים התאים
הריקים מאהבה?
|
מסתורית!
פיוטית!
מעודנננת!
שירית!
|
הקבלה באחווה הביאה לתודעה
אור אחר הנובע מהחשיכה
אור בלתי נראה
|
מעירים את נימי עינייך
מרעיפים חלומות פז
למסכי לובנת הזהב
מתרפקדים כאגלי טל
|
על עלי הצבעים
רוח חדשה מרחפת על פני המים
ידיעת הפרח חוכמה עתיקה
ידיעת האדם גם היא
|
האורז שהוטל בו כישוף האהבה
נשרף ועלייתו התאחרה השמיימה
קיבל את ברכת הנזיר והתעלה
על עצמו ועל ידיה של אותה
|
אני אוהבת אותך אוריאל
אני פוחדת ממך אוריאל
אני חושבת עליך אוריאל
אתה בתוכי ביום ובליל
|
חנאן
ערין
אימאן
נסרין
מוסלמיות
|
למה לכבות אור
להעצים אור
לשתות אור
לאכול אור
|
כי בפרחי העדן הפיזי
מתעוררת הנשמה
לחיי אור והרמוניה
|
לדעת שאין זה כך
אך
לכתוב את האושר
להביא אותו באהבה
להוריד אותו
|
אני בהחלט כן תמים,
כאשר תביני את זה מבפנים
ותפנימי את זאת עמוק
עמוק עמוק פנימה לעד
ציניות שלי הנחתי מזמן בצד
אז אכתוב לך שירה שכולה אהבה
וזכותך לחשוב עליי מה שאת רוצה
|
לא מן הלב דיברו
מהמוחות יצרו
ויתאבד לו על המוחות
ויכתבו מזמרות הלב
|
מי אמר שכך אמרו
מי כתב שכך כתבו
מי צריך את האימרות
מי צריך את התובנות
|
אזרום איתך בזרימה הזורמת
אתמזג במזיגה במזיגתך המתמזגת
אזמזם זימזומי זומזומי זומזומינו
אתהב באהבתי באהבת בהתאהבותנו
|
אין נשמה מתפצלת
נשמות מתאחדת
בגופי גופים
מתגלגלת
|
אין אלא אהבתו אהבתה
ומכל מלמדי השכלתי,
מכל תלמידי החכמתי
ככל שתרבה אהבתו אהבתה
|
אלוהים זה כל היקום רבים
זה כל הכוכבים רבים
זה כל הגלקסיות רבים
|
אישיות נעלה משכמה ומעלה
איש קטן נמוך מלא תכונות אלוה
בעל עוצמה ויכולות שאין בנמצא
|
אחד מסודות האהבה
להתגעגע למגע
להתגעגע לקול האהבה
|
מרפאה בקיבוץ
אל תפריע לדוקטור
אל תקפוץ אל תרוץ
|
כי אין על מה לשמור בלילות
האפלים של חייך כי מי שנותנת
את עצמה בידי האלוהים
אין לה על מה לשמור
|
מצאתי לי אחות
בשביל
אחות של אור
אחות של זריחות
|
גברים ימתינו לי בכל פינה, מיללים ומבקשי מתנה
נשים תהללנה כיבושי מקנאה ואשכנען אין סיבה
גברים יפזמו סביבי בלי די ויבינו כי אינני פנויה
יכתבו לי שירי אהבה, לא זימה ואני ניצחית בתולה
|
האהבה היא עבודה מעולה
אם עובדים ומעוררים את הנתינה
כמו אחווה של אחיות במנגינה
|
כמו זרימת הנהרות בימים
כמו זרימת האורות בגשמים
אין לעצור את הנשמות
לתת להן חירות מעצמן
|
אורות לא חלול, כולו זרימות
אהבה אין סופית אין חופית בכל הפינות
אור המעורר את אור הפנימיות
מזמין את הנשמות לשוב באיטיות
|
ירדו מי זיעה גופינו חלושים אך עמידים
בפני תהפוכות תעלוליהם המבזים את
קיומו של אלוהים וקיומם של אלים כי
איך ייתכן שהמכשולים לקראת שכינה
|
אחרי מותי
אל תאמרו
הוא היה
דברו הווה
|
אכן רומן היצירה
ספרותית ערך בפני עצמה
האיסלאם באור חדש העמידה
מאפשרת לרדת לעומקם של גוונים
|
למה כל בני האדם לא מתאחדים?
כי רוב בני האדם לא אוהבים מים
הם חושבים שהם יותר ממים
לכן מתיחסים למים ככלי מים
|
את ליבו של האל למטה כמו
למעלה, כאילו מה האנשים
ריקי תוכן אורות אהבותיו
מסוגלים להעניק לו שאין לו
|
אך לא לכל אחד ניתנה
בחירה חופשית חרותית
יש כאלה שאי הבחירה
היא הבחירה
|
מה קורה איתך?
האם כבר הצלחת להשתחרר
מהגברים שמוציאים ממך את נשמתך?
|
אני מסודר
תודה לו לאב
שלא גר במסדר
אוי לי, ממש נורא!!!
|
איך אלוהים ברא אלוהים ?
כנאמר בתהילים פ"ב:
"אלוהים אתם ובני עליון כולכם"
|
איך כותב
לוקח שיר זהה
מפרק לגורמים
משכפל חרוזים
|
איך אני מתעמת
עם מחשבות
ורגשות שאינני
רוצה בהם
|
כאחת הנשים היפות בעולם
מנגינותייך לי אור נשימה לאדם
גופך מרטט על קלידים לא נדם
סופג לתוכי לליבי אותך לעיני
|
תיכנסי לזה בעצמך ונראה מה זה יביא לך,
אם תרצי שאבוא לקריין לביים ולייעץ לך,
זמן לזה? אולי אמצא
אני מקווה מאוד שזה יבריא לך
|
איך את מתעלה
מעבר להרים
ולנהרות?
|
רק רציתי להכירם
לא להוציאם להכניסם
לתוך אי הידיעה שבי
שתהיה ידיעה
|
לא יעזור לך כלום
גם אם תסתירי
את כל מכתבייך
את כל סודותייך
|
איך ייתכן שהמוות
שהוא המורה
הנעלה, הנעלם
של חיי
|
ילדים קטנים רכים יפים
מתלהבים מכל הפרחים
מתכתבים ללא עטים
זיכרונות הם לא כותבים
|
לא באתי לאכול
על שולחנך
ואינני מבקש
לבקע
בתולייך
|
ויברא את זוהר בורא היקום
אור שהוא אש, האש התגבשה
והפכה לאוויר, האוויר הוא אש
שהתגבשה. האוויר היה מים
|
חכמת האישה
בבטנך
יולדת שכמותך
פיוטית עשירה
|
מה אתה מציע הלכה למעשה?
איך לעכל את הרע הפוגע באנשים
במקום לעשותם טובי לב שובר ליבם?
|
איך נכנסתי
להריון
מנערה
צעירה,
אני נכנסתי
להריון.
לא סי,
לא היא,
אני.
|
ברקים ורעמים, כמו שתי סערות
מתאחדות, כמו שני ברקים מתעמתים
מתאחדים נקרעים זה מזו שבים והולכים
כמו המים והאדמה, כמו פיצוצי חלקיקים
|
אילו היה בך העוז
ובי הגבורה האלוהית
הייתי אומר לך
שהספרים לא יועילו
|
היה לנו קל יותר לוותר לבחורה זרה
זו שהגיעה במיוחד מחו"ל לאהוב את חוסיין
אילו לא היתה אנוכיות אוכלת לנו ת'צורה
|
שירי
על חוף ימה
הייתי מתהלך
בכיכרות או עולה
על הבמות
|
אילו העולם
מושלם
לא היה
צורך בנו
|
כך היא בת מלך ומלכה
כי שבת המלכה היא
אור שמחה נדיבות
ללא אינטרס נתינה
|
אימא היא חלל לא ריק מלא
נתינה נדיבות עזרה תמיכה
אין מילים להכיל את כל
תרבותה של אימא
|
כי אם שכינה היתה עובדת
בשביל כולם ולא רק בשבילו
איך היה בורא את עולמו
דרכה ומעבר אותה בשבילנו
|
אימאן כותבת שירה
אימאן מבצעת מופע
במשכן האמנויות
חולון
אימאן כואבת
אימאן בוכה
|
אימאן מסרבת להגדרות
משכן האמנויות
חולון
אני לא פוליטית
אומרת
|
ואת אימא שלי
שהיא האישה
היושבת בתוכי
אימא שלי
|
אי-מחשבות בוקר
ריקות מכל תוכן
מתעוררות מעצמן
בלי לדחוף אותן
|
אימת המילים והמשפטים המכופתרים
אחזה בי ולא רציתי שהן המילים
החרוזים השורות והאותיות
יסתובבו בעולם בעניבות מוזהבות
וכפתורי יהלומים
|
אין התעלות רגשות
אין דופק משתולל
אין תשוקות
אין אובדן חושים
|
ולכן הכל בנוי על יש מחר
יש שמש ויש ייאוש, יש אור ויש ישות
חלק בלתי נפרד מהמילה אהבה
זו פגיעה, היפגעות היעלבות
|
האש יציבות
עוד חמישה
מיליארד שנים
לא יציבות
|
ועתה בא וקרב הרגע לסיום השירה
האנשים כך מתברר נאחזים בשירים בצוותא
אולי סוף סוף נוכל להזכיר, להגיד, לומר ולדבר
לחבר את גלגולי הנשמות עם זוהר הספר
|
יש יש ואין אין
האין ישנו והיש איננו
היש איננו והאין
גם כן
|
ולא רק את הידיים שיש גם את כל
הידיים שאין לנו יש לו וגם לכל
עוזריו המלאכים ושרי המלאכים
העפים סביבנו מלאי אורה מלאי
|
בחיים אני נותן אמון בכל בני האדם
יש כאלה שיבגדו בי, אני יודע,
אך זה לא מפריע לי
אני ממשיך לאהוב אותם
|
ואם ראית עקלקלות
לא אצלי ראית
כי אין אצלי הסתרות
כפרח פתוח
|
האמת נמצאת בהיות
בלהיות, בהוויה, בהשם
והיא כולה אהבה
כל היתר נקודות מבט
|
סתם
בטחון שלא יאכלו אותך
חרקים בקבר, אוכלי אדם
אין בטחון ולא היה מעולם
|
ריאותיי מלאו
מים
גופי
ספג
|
אין בית דין של מטה
קובע גזר דינו של חופש
ואין בית דין של מעלה
|
המתערבבים בחוסר הסדר האנושי ומביאים האדם
לחטא שלא באשמתו ולא באשמת הוריו הנידון
לעבדות תשוקותיו ולאי היכולת לגבור בתוכו
|
היא אישה היא אישה
תמיד יפה תמיד חכמה
תמיד יודעת להתקדם הלאה
|
ולא יהיה בי אלא אלוהי
ולא יהיה בך אלא
ולא יהיה בנו
אלא אלוהינו
|
כל תא הוא עולם קטן
והאדם, האישה יכולים
להבריא את עצמם
בשיחת ריפוי אהבה
|
עלי לרוץ לקפוץ לגובה
כדי להגיע אליה לגעת בה
ולהתעלות מעבר לי
בלב שלי יש אפלה לכן
|
על פני אדמות לא שם
לא במים ולא באוקיאנוסים
בהם שוהים אוכלי אדם
טורפים נחשים ועקרבים
|
אין געגוע בהמתנות לבאות
ואין טבורן קשור לגעגועי
כי מי הקשורות בטבורן
לזרעי לא לי הן קשורות
|
אין דבר כזה שיר הכללה
או שהוא כולל אותך או לא
תמיד משהו אישי
פורץ מליבו של משורר
|
כי אין דרכים רבות לך מתאימות
זו דרך וזו דרך אחרת
כל הדרכים מובילות לאותה
אדרת השלמות של השם
|
הרוח לא גורפת
הענפים לא מתקמרים
פתיתי שלג בקנדה
רחוב על הר כרמליה
|
האלוהיים אל החיים הארציים
היא הלידה!
אין בעולם אדם אישה
כל ישות אחרת
|
החושך יכול להעיר את האור
אך האור מעורר את החושך
הצל של האור הוא החושך
והחושך של האור הוא אור
|
כי אילו היו
לא היו אלה השיעורים הקשים
של החיים היו אלה החיים של
השיעורים הקשים של החיים
|
כל החיים בלי יוצאות מהכלל
זורמים מול עינינו אוף כמה קל
כל מעשינו באהבה נמדדים
גם הרעים כמובן הטובים
|
אין ולא יהיו לעד ניגודים
בין תבונת היקומים
לתבונת הקיימים
|
יש השתקפויות של
מציאויות מוטעות
של אנשים שאין
להם לא זמן
|
כי במעלות הברזל הלוהט משכבה
ולהט הלהבות במעלות האורות
השורפים כל זר ומוזר וכל האחרות
בתוכנו, כי אם חשקנו בה כבאחרות
|
אמבלא להיפך, להרחיב לב אוהב
אוהבת, אהבה חלל אין סופי,
אין חופי, עיין ערך
|
אך דרכו של האור
להחביא את החושך
בחיקו הוא מחביא
והחושך רוצה לצאת
|
איו חיים בלי אור
אין חיים בלי מים
אין חיים בלי אוויר
אין, אין חיים כלל
בלי אהבה
|
גם במוות אהיה
ולאחריו אהיה
אשר אהיה באורות
המוות אהיה אשר
|
ואין טעם לחפור בבור השחור
כי מי יעמוד מול נשיפות האל
מי ישרוד מול עוצמת האש?
|
כדי שיהיה כמוני זו טעות לעולמים
כי לאלוהים אין דת וגם שאלתיו
בפגישה קצרצרה שהעניק לי
מהי דתי, מתוך שמונת אלפים
|
אני עושה עבודה למען האלוהים
ולא למען אנשים ואת אור בלב
היקום המתעורר לחיים חדשים
ואני מרגיש שמחה כל פעם
|
אין לב אחד אלא מיליארדי לבבות
ונשמה אחת, אין נשמה אחת אלא
מיליארדי נשמות ורוח אחת, אין
רוח אחת אלא מיליארדי רוחות
|
לעולם אין להם נקודה
בסופה תמיד הם היא
אין להם סוף וגם לא
אין להם התחלה הם
|
אלי וממני אליו לאדמה
כי רק אמא אדמה יכולה
לספוג לתוכה את כאבייך
אמא אלכימיה היא וכל
|
החיים הם סבל
האהבה היא חיים
לא אושר
לא אושר
|
אין לו צל
אין צל לאל
ואין לו אל לצל
כי צל הוא לא אל
צל הוא צל
ואל הוא אל
|
הוא הולך אהבה חכמה
המלך
הוא רץ כאשר אתה
ישן הוא עף
הוא מולך
הוא לא ישן
בשנתו עובדת המלוכה
|
לכתוב איתך
זה געגועים
להתענג על
שירייך
|
אין לי חוות דעת עלייך
כל הדברים שאמרתי הם הנחות
אפשר בקלות לסתור אותן
ואפשר לקבלן אם הן מתאימות לך
|
שם המשחק נאמנות
אין שום סיבה
שאחשוף עצמי
למלחמות
|
כל צורות המוות באו לעולם
לקרב את בני האדם לאהובתם
כי גם דמות תיאטרונית היא
לא רק מסיכה ולא בדיחה
|
זולת אלה המקיימים תפילות
שחרית עם בוקר זריחות
המתעוררים בהרי ירושלים
ומלמדים תיכוניסטים
|
חיבור הקצרים התאחר במרומים
זיווגי האנשים לא צלחו, האגו
הרים ראשו שולט בכל הצעירים
המתמזגים באהבת הגוף ותאוותו
|
אם תתקרב, האש והלהבה תשרפנה
אם השמש יחליט להתקרב אל כוכביו
כל מערכת השמש תשרף תתפוצץ
חלאס, אין מקום לקנאה ואין מקום
|
שריריו של משורר נמתחו אין קץ
כאביו של משורר תרופה לא תביא קץ
רק אביך אימך מושיעייך ידליקו בי אש
וסוסי משורר יעוטו בקסמי אגדות העץ
|
להסיר את כבלי הדתות, המסורות
לקרוע מעלי את כל זבל התלאות
לשבור את כל המלחמות הרעות
החולות של עם ועמים ולאומים כבולים
|
היא תמיד נעה לה מלב אל לב
מליבו אל ליבה מליבה אל ליבו
ממרכז היקום אל כל הגלקסיות
אל כל היקומים וכל הטבע וכל הקיימים
|
בנשגב אמצא מקומי
אין מקום מקומי
יש מקומות שאינם
מקומי
|
לא אני למדתיך ללכת על
רגלייך הענוגות אל הפיזי
אלא לקחת אותן על כתפייך
העזות ולהראותן אך ורק
|
זקן חכם בלילה
נמשך
לנערה טיפשה
סתאאאם
|
לא הסוף
כי האור הוא העבודה
והאין סוף המקום
האלוהי במהותו ניצחי
|
אין-סוף שתיקות
בתוך המהומות
אין-סוף
|
אין ביטחון באהבתם
אין ביטחון בנשמתם
רק בנצחיות נשמתם
רק במוות ישועתם
|
אין עולם
אחרי
העולם הזה
דומה
לעולם הזה
|
ונשמת החיים נעלמת
מעבר לעולמות אחרים
בעל התבונה לא ישנה
אלא את עצמו כי אם
|
"אני לא קיים, רק אהיה" תפסתי
לא תפסתי מי את? רק קריאת ספרך
מעוררת בי כה הרבה תהיות על
תקופה בה גם אני חייתי לבדי בלי
|
בנה לך "קן"
והבא בא
"נאה"
|
ואין קץ לעתיד כי מי
ינבא עלילותיו ברגע
הזה שבא אחריו
כלי לדעת אותך
|
יש רגעים בחיים
שאת באמת בחיים
יש רגעים בחיים
שאנו כבר לא חיים
|
לכן אין שלום
בעולם
כל עוד האדם
לא מושלם
|
לנצוצותיו בתוכי
אינטואיציה היא כמלאכותיי
עפה מאחת לשנייה
מתכרבלת בקרבולותיי
|
אנו חיים כאן
באהבה
כי הורינו
הביאנו
לעולמנו
באהבה
|
ההבטה, כך להעיר משינה
את עצב הראייה במרכזי
תבונת התבוננותי
כאילו הולכו גבעולי עצבי
|
אינני כותב למלאכיות
אלא שבי קיימות
אינני כותב למישהי
אני כותב בה בי
|
הנאבק באדם לסלקו מן העולם !
נראה לי פרימיטיבי מאוד מאוד !
וגם אם לאחר מכן יש מפרשים
חכמים ככל שיהיו
|
ואינני
מצליח
לכתוב
לך
הו קוראי
היקרים
אינני מצליח
לכתוב
לך
מהי
|
את טעויותיו של אחר אינני
לוקח על גבי כי צר מלהכיל
וגם טעויותי, מה תעזור לי
אשמה עצמית האם תנקה
|
כי שפתי דלה היא
לא מנסחת מילים
קשות להבנת
העם הפשוט
|
זוכר המנהג בחיוב
במות אבי
חברים באו אלינו הביתה
בהיותי בן 11
|
את לא מתעוררת
למחולות השמש
וקרניהן ממתינות
להוד תפארתך
|
הרעבים ילעסוה באהבה
והשבעים ידחוה וירקו בה
את כל כעסיהם על בטן מלאה
הרעבים ירקדו בה ויהללוה
|
מי לא נברא מאישה
רק אלוהים בראה
שכינה גם היא בה
שכינת האהבה
|
שעה שאני
אומר לה
את המחמאה
הגדולה
של חייה
|
מתערבבים בתוכי רגשות
של אהבה בהתאמה לרגשות
של אישה בתוך אישה שבי
כי אישה יש בכל צורה של
לידה בכל צורה של בריאה
|
כי אישה היא לא אחת
היא שתיים. היא תמיד
לא אחת היא תמיד יותר
כי גבר הוא אחד לא יותר
|
אישה היא אש הנשמה
אישה היא להבה
|
זו האהבה המקבלת הכול
זו הרכה המרככת הכול
זו הקשה המחנכת הדגולה
האישה פנים רבות לה
|
כל טיפה היא שירה
כל שירה היא אישה
כל אישה היא שירה טיפה
לא מרה, כי אישה טיפה
|
מה יפות מילותייך
אישה משתוררת
משוררת
|
פעם לפני שנים רבות
אפשר היה לדבר בחופשיות
|
אישה לא ממתינה אין לה למה,
אין לה פינה, אין לה שלה, אין לה,
אישה לא ממתינה אישה לא ממתינה
אישה נותנת את עצמה
|
אישה יקרה
תוכלי לכתוב
כאוות נשמתך
הטהורה
|
יש לך כתיבה מחברת
את יוצרת מוערכת מאוד
ויש לך קהל טוב תומך
את אישה במלוא מובן
|
לכי אל איש
הרפתות
התמסרי לו
בטירוף
תני לו לרמוס
את כלי הזכוכית
של לבך
|
היה לי עונג גדול להכיר אותך ובמיוחד
להתאהב באישיותך, למעשה בעצמיותך
אינני אוהב את אישיותך, רק את עצמיותך
רק אותך עצמך האמיתית זו שאולי
|
השיר שלמעלה מסתיים מוזר
כי לא נראה לי שאני כתבתיו
מרגיש לידו כמו איזה זר
|
מתדפקים על דלתי בלילות ובימים
רוצים לצאת מסודרים כמו חיילים
העומדים בשורות ארוכות או קצרות
אך בסדר מופתי כמו רובוטים מטמטמים
|
זהירות כי
מהו ההבדל
בין אכזבה גדולה
לאהבה גדולה
|
אכזבה לא קיימת אצלי
מדוע אכזבה, כל דבר בעיתו
אם אלים מתערבים מי אנו
שנשנה את החלטתו
|
מדוע אכזבה, כל דבר בעיתו
ואם אלים מתערבים מי אנו
שנשנה את החלטתו
אכזבה היא מקור הטעות
|
כי את היא הכול ובך זריחות כמו
שקיעות ולך הזכות לבחור או לחדול
אך לא הזכות להפסיק את זרם
החיים והדם והלב והדופק רק לו
|
כן, אני מדבר עם חתולים
כן, אני מבקשם הפסיקו ריבים
כן, מנסה לעשותם ידידים
|
אין געגועים אלא אהבה
ואין אהבה אלא בשירה
ואין שירה אלא במילים
ואין מילים אלא בתשוקה
|
נקי מכול טהור תמים
ממתין לאהבה
בימים הבאים
|
כי מאור אלוהי
את
ולאור האלוהי
תשובי
|
זה לא מספיק לי
תמשיכי לכתוב את הסיפור...
מתעלמת מהפרטים
כותבת כללי לגמרי.
|
ואלה שבמעלה השיר גם זהב וגם הב הב
כולם ילדיו של האל או האלה הטובה
כולם אותו דם אותו מבנה בשר ועצמות
וזרימת המחשבות הטובות והאחרות מה
|
האם זה נגמר?
כי כל הזמן יש אצלך תחושה שזה נגמר...
למה זה קרה עם סמי?
למה זה קורה עם אודי?
|
הוא יהיה אשר יהיה
אני אהיה אשר אהיה
הייתי אשר הייתי
אני באשר אני אני
|
באור יתגלו מנהיגים בחטאיהם
גנבים בגניבתם ושחקנים בלעגיהם
כי מה הם מנהיגים כבז על הסלעים
מתרצים טעויות מחביאים אמיתות
|
לאהוב את אלוהים
לאהוב אותה את אלוהים
לאהוב אישה יפה, חכמה, בריאה, תמימה, נבונה, צדיקה ביותר בתבל
לאהוב את האישה הכי ביותר בתבל כמו שאני אוהב את אלוהים
|
כיף לשמוח עם האלוהים
גדל בתוכך ומתפתח
נעשה לרוח של אור
אהבה חכמה
יכולת ערכית
|
נבראת כל יום
מחדש אך לא את
בראת את עצמך
כי הניצוץ הזה
|
אלוהים הוא אלוהים היא אלוהית
ואין לדבר באגו האלוהי
כי אין לה אגו, יש לו אגו
אך לא אגו אנוכי כשלך כשלי
|
מעולם לא סגרתי
מעולם לא נעלתי
מעולם לא הסתגרתי
מעולם לא התעלמתי
|
אשר בתוכך
אין אלא אהבה
וכל היתר
יתרה נבוכה
|
אלוהים נמצא בטורפים
אלוהים נמצא בשיני הטורפים
אלוהים עקשן, איש מלחמה
רוצה את להיות בעולמו זכותך
|
זכות גדולה היא לי
לפגוש כאן איש מי
שעשה כה רבות
למען המדינה נפלאות
|
אלוהים הוא טוב ורע
איך אלוהים שהוא כל כך טוב יכול להיות רע
אין רע באלוהים
יש רע בטוב האלוהי
|
אלוהים יודע אלוהים
הכול משחקים
אבל בסוף מתים
ובכלל לא יודעים
|
אלוהים יצירות השם יתברך
השם יתברך יצירות אלוהים
|
לכל אדם לכל אישה אלוהים משלה
לכל יצור לכל יצירה אלוהים משלה
אילו אלוהים ברא את האישה
אילו ברא אותה רק לאהבה
|
יעקב פגש מלאך אלוהים
אך לא את אלוהים
משה דיבר פנים אל פנים
לא עם אלוהים
|
שאלתך מעוררת
מטרידה
מעלה בתוכך
פרדוקסים
|
שאלותייך יפות
חכמות
כפח, מכשול בדרכי
אל עצמי
|
לא
אלוהים לא
קיים
קיים אצלך
|
קיים אצלך אלוהים
אם הוא בתוכך
ולא רק
בכתובים
|
אתה בתוכו והוא בתוכך...
אז איך? וגם הוריך האלוהיים
היו חלק מ"המזימה" האלוהית
לאחוז במוחך ובליבך
|
אילו לנו היה
זקוק אלוהינו
הרי לא היה
אלוהינו
|
שהרי לא רוצה אלוהים לרצות
את רצון האדם לרצות
לא אלוהים רוצה
קול דממה דקה
|
מה רב סבלה מה רבה סבלנותך
מה רבה האהבה המוזרמת משירך
אלוהים איננו מחליט חיינו חייך
|
הוא תמיד כאן מעיף
כל מחסומי אהבות
מקים מעפר אבלים
ומרומם עניים ומסכנים
|
אלוהים בא להחליף לך
את מערכת העצבים שלך
אלוהים בא להחליף לך
לא ברעש אלוהים
|
כמגילה פתוחה
בפני עיני האלוהים
והם מביטים
משתאים
|
"אלוהים מת"
ולמרות שאת חסרת אמונה
כהצהרתך, את מולידה
את אלוהים מחדש
|
אם אני לבן אני חושב לבן אור
אם אני שחור עור אני אומר שחור אור
|
וגם אלוהים ביש אלוהים
אלוהית תמידית נצחית
ואין מה להתלונן לאלוהים
רק להתפלל רק להללה
|
הזאבה הגרה בתוכי היא החוכמה
הכבש, האיל הגר בתוכי האהבה
איך ייתכן שהחוכמה היא האישה
איך ייתכן שהאהבה עוד תגברנה?
|
ואם היא לא, אוי אוי
ואבוי לאלוהים שכך
ברא את עולמה של
אישה אלוהית ועליה
|
ראיתי כרגע איך הבריאה זורמת ממך
כרגע את עדיין עובדת מתוך כעס ואכזבה
זה טוב ליצירה ולאמנות בתשוקתה
בקרוב אולי תעבירי את הכעס לאהבה
|
אלוהים הוא אהבה
לכן כה קשה ההגדרה
כי מי הוא? היא?
אלוהית? אלוהים?
|
אלוהים
זה לא להיות
באמרתו של שקספיר,
להיות או לא
להיות.
|
כמו הגלים בימות
כמו הגשמים בהרים
כמו אלוהים בעיניים
אלוהית דבוקה בי
|
אלוהים הוא לא יהודי,
לא נוצרי, לא מוסלמי,
לא בודהיסטי
לא תאוסופי
|
זיכה אחת סיכה אחת וכלנה
נעלמות כלא כימהון ההיריון
הזוי למעשה שמים נצחון
הרוח על החומריות האנושית
|
אלוזיה ואשליה אמת אחת
גם אמת היא אשליית האמת
טעם החיים מתבשם ביפי המוות
|
עיניים אש בוערות
גיטו גרמנים שואה
במה בוכים עולים
פולין אושוויץ כלואים
|
אולי לא הבחנת
ידיד הנשמה
השיר הזה
שירי, השירה
מכוונת אליך
|
זה שבכול
וזה שבכל
אחד
משיריי
ויצירותיי
תמיד
מוצא
הטוב
המופלא
המקסים
|
אל לו חיים
אל לו הה
האור החום החיים
הם האל לו חיים
|
הסובבות בנו ומכינות
אותנו למוות האלוהי
ולשיבה הביתה ניתן
להן את כל אהבתנו
|
לפתע באו מלאכים עולים ויורדים
אל נימי אוזניי לוחשים
מראות שלא מהעולם הזה
מראים
|
בואי אהובתי
בואי אל חיקי
אל תפחדי
ממותי
|
הוי אופק סרטנית
אל תאמללי כפיים
אל תאפשרי שטנית
לשחק בנו בירכתיים
|
אל תדברי סרה באוהבייך
כי הדיבור הזה ישוב אלייך
כבומרנג בזמן המלחמה
תקבלי כפל כפליים סרה
|
ויהי יפי האלים ביתם
ומנגינת האלים מושבם
וכנפי מלאכים על גבם
ויעופו כאיש אחד אל
|
אני מרגיש אותך בליבי פנימה יקירה !
תני חופש לעצמך, את משוררת גדולה
|
אל תתן לדמיונך להתרוצץ בין כן
ולא, בין דמיון ומציאות למה לך?
עליך לראות את המציאות הבלתי
ניתנת להבנה הבלתי ניתנת לתפיסה
|
כתוב כי בא לך לכתוב
אל תכתוב כי בא לך
כי אם לא בא לך אל תכתוב
|
אל תכתוב על כאב
וסיבותיו או
על מות אב
|
אל תסמכו על אהבתם
נאמנותם
נסו להבין עליכם
מוטלת המשימה
לבנות יציבות
פנימית
|
בה נגס בה
שיניך וטעם
טעמיה
עד זוב דמה
כי אם לא דמה
דמך בראשך
|
רוח מדברית נשבה אלי
נושאת בתוכה סודותי
מלטפת ומאתגרת אותי
לצאת אל החופש לפני
|
מהיותך את עצמך
מהיותך הוא המוחלט
את והוא אחד
|
בבית הספר
של אלוהים
טיפלנו בתסביכים
השטותיים
|
לך אל המדבר
ראה דרכיו
וחכם לא
בלילה
לא ביום
|
מי שאוהבת חזק את עצמה
לעולם לא תאהב חזק אותך
מי שאוהב חזק את עצמו
לעולם לא יאהב אותך בעוצמה
|
אתם ואין הם ואין זה
ואין זו ואין אובייקט
ואין אוביקטיבי ואין
אובייקטיביות, אז עם
|
האם הוא מסוגל להיות אין?
כלום? ריק? לא קיים?
|
ואם יש אנשים
ויש אלוהים בם
אין אין כי אלוהים
אומרים הוא הכל
|
בקסם הקסום של היקום
באוקיאנוסים אין טיפות
של הפרדות בין נשים
וגברים וחרקים ויצורים
|
אחר ליל זעם
כעס ושבירה
תוכלי לחזור להיות
מי את ולא השבירה
|
אם את חופשיה ומסוגלת לעוף
אם את היא החירות
הרוחות בך חיים הנשמות
בך עפות הן החופש
|
אם בדטרמיניזם עסקינן
נוביל עצמנו לסיכול רחמנא ליצלן
כל יצירה והמצאה שמעבר לזמן
|
למה מישהו צריך
להיות לו איכפת
אם את אוהבת
או לא אוהבת
|
אם לא אלך
לא אלך
מהות שירתי
|
התעקשותך על כיוון מחשבה שלך מן העבר
לא תאפשר לך התקדמותך הרוחנית אל עבר
מימדים לא מוכרים לך לא ידועים לך לא...
|
אם לא תלמדי בגופך המעיז
את קאביר ואת חליל
איך תמצאי אותי אני העני
|
אם לא אפתח לך את הנשמה
לא יעזרו מלאכים מתבוננים בי
|
תרפא הוריך בתוכך,
תסיר כל מסורת, כל תורשה
כל מורשת, כבוד, מדליות מחייך
נקה, היטהר מכל השפעה
|
זה בגלל שאת לא מאמינה באלוהים
את יכולה לתת לאלוהים את האהבה
כי אלוהים הוא אהבה
|
האמא מסוגלת
לבצע נסים ונפלאות
ממשיים,
משום שבידיה נמצאות
|
המלטפים אותך בעצם הימצאם
והשולחים אותך
אל תל-אביב של מוות
|
המשורר לא חושב לא יורה
המשורר חושב מי יורה
כמי שחושב יורה מחשבותיו
המשורר לא חושב לא יורה
|
(א)מבלא בערבית להיפך
לא ניתן להרוג שאיפות,
אין תכונות בערך
גם אם נדמו נרדמו, לדכאן
|
מזיז שרירים אתה קם מתעורר אדם
זרם התודעה מחפש מקומות לפתוח
תנועות האלות מלטפות ראשים לפרוח
|
חמדתי
אינני
אל המחולות
בואי
|
ליצירתה. מקורותיה נובעים כגיזר
מתוכה כשפע הזרימה ממלאים
פניה באדמוניות, ליבה בחום
עיניה במאורות מהבהבים
|
מקורותיה נובעים כגיזר
מתוכה כשפע הזרימה ממלאים
פניה באדמוניות, ליבה בחום
עיניה במאורות מהבהבים
|
כמה יפות
הנבואות
של היפה בנשות
העולמות
|
בית החולים
לא נועד
למתים
הוא נועד לחיים
|
לעיתים זה עלול להשתמע
לנערות עדינות ורגישות כל כך
כמותך
כעס
|
חושב, כותב, אומר
תמיד חושב לא סתם
אומר לא סתם
אנא לא סתם
|
אנדראס חי בשבדיה
שם יגיש דוקטוראט
בפיזיקת תנועות המוסיקה
אנדראס הוא החכם באדם
|
פעם חלמתי חלום כמוס
אני גבר שהוא אישה
אישה שהיא גבר
"אנדרוגינוס"
|
די להחביא את האמת מאחורי סורג ובריח
הכול חייב להיאמר, להיראות, אנחנו בתקופה בה הכול נאמר אין
להסתיר
|
אני לא חושב
אני שואל
מי אני?
|
אני אוהב את
האל כותב האל כותב
את אני אוהב
האל יושב
|
הם כוח החכמה
גבורה
עת לדעת
אדם ידע את חווה
|
את השירה שלך
את העבודה שאתה עושה
איתי
אני מחבב אותך
|
מה אתה אוהב/ אצלה/
את הילתה/ ואתה רוצה/
להגיד שאתה/ רואה הילה/
של נשים/ של גברים
|
אני אינני
אין לי מחשבות
ואין לי מחשבה
אין לי רגשות
|
כשאני כבר אני
האני שבי
סולד מהאני
שבו
|
כשאני אינני אני
אני לוקח אותי
ומכניס את אני
למים
|
אני גבר שיש בו
אישה
אני אישה שיש בה
גבר
|
השיר
שמת ליבך
כתוב כמו
אישה בהריון
|
סיגל אין האנרגיות נעלמות בטבע
שפינוזה אמר הטבע שווה אלוהים
אנרגיות חוכמה השקעת שלושה
מפגשים אנרגיות נצחיות הנאה
|
אלא אם את מעדיפה
את הקוסקוס של אימא
ולישון גם בצהרים
|
יש אהבות דלוקות ויש אהבות
יש אהבות חכמות ויש אחרות
אך לעולם אינני כותב רק לאחדות
מכל החכמות היפות והטובות
|
שמת לבך נפלט לי
"ברכץ"
מילת מזל
המזל הוא הדרך
|
ראית ?
איך קודמייך לא קלטו
ורק את בגלל ההתמדה
בגלל הרצון לחדור פנימה
|
עד שהבנתי/ שאני לא בן-אדם/ רגיל/
אף אחד לא בן-אדם רגיל/
מסתפק/ במועט/ הזה של הצמחי
|
אשר בלעדיה אין תאנה
חונטת את פגיה
אני זו התאנה הפותחת
|
אני התאהבתי בך ראשון!
זוכרת מה אמרת?
ש"אבא שלך ירביץ לי"
ואני עניתי שזה לא מפחיד אותי!
|
אני יונק את
השירים
מחזהו השופע
של אלוהים
|
האני הראשון הוא לא אני
כך שיש רק שני אני
מתוך שלושה.
|
אני מה שאני
אינני אני
וכשאינני אני
אני אני.
|
אני לא אני כן אשליה
כתענוגותיה בעת אביונה
כרי דשא ניצוצות יערה
|
לא הזמן לא המקום ולא העלילה
אני לא קיים במחשבות האלה
אני לא טבע ולא תרבות ולא
גוף ולא עצמות ולא ורידים
|
למרות שאני לא חמור
אני סוס
ובזה אני די בטוח
|
אני לא מדריך, אני מודרך דרך
מאין בא לו הפחד, מגבר שדרך
חץ שעף וקשת בך עמוק פצע
משיניו של החתול הבנתי פגע
|
וגם לא יודע להתווכח
וגם לא רוצה להתווכח
וגם אני לא קיים
|
המתגלגלות בחצץ
מרוב חום היום
וכסות משי לגופן
ואין מילים ליופיין
|
אני לא חשוב
אני לא קיים
פגשת מלאך אלוהים
אם יש לך אהבה
כתבי שירה
זה מרפא לכל מחלה
|
אני רוצה לנדנד אותך
כי אם לא אנדנד אותך
את תנדנדי אותי
ומה רע לנדנד
|
אוהב בכל מקום
בכל זמן וגם
|
עדיין כאן מסובבת לי
את המוח וצובטת לי
בלב של אהבתי
שהלכה והיא עדיין
|
אני מגיב לכל דבר שאינני יודע
כיצד להגיב אליו, כדברייך,
אני מגיב לכל דבר שאינני יודע
אני מגיב
|
אני מוגשם על ידי קוראי
אני לא קיים ללא
אלוהים
|
אני מודה לעולם וליקום ולכל בוראיו וברואיו
על האהבה הענקית הגדלה בתוכי
לכם יצורים נעלים ומוארים
לכם יצורים נחותים וחלשים
|
על העצים אקפץ לי לבדי
ובין שיבולי השדות ארבוץ
כל עולמי כעולם הפרחים
רק על עצמם לספר ידעתי
|
התבוננתי בך מתבוננת בהצגה
הורדנו עיניים בעיניים
מתבוננות בך
ידעת אני מתבוננן בך
|
לכולנו יש מה לרפא
להטעין אהבה במקום חולי
גם לי
|
כמה אני יש בתוכי
בתוכי פנימה המון אני
אני בן עשר שנים
מאוהב בחמוטל
מעל לראשי
הילדים האחרים
|
עף בין עננים
מפליג בימים
מתכנס בשמים
מתכסה במלאכים
|
כי אוהבת
לא קיימת
באני
האוהבת
|
אני רופא אף אוזן
לתלאותיה וכאביה
אני רופא הגרון
הידיים והשקדים
לכתיבה השירית שלה
|
פתאום מתעוררת בי תשוקה
לפתע מתערבלת בתוכי התאווה
אני רוצה אותך אבי אני רוצה אותך
אני אותך אוהבת בכל ליבי
|
מה מצאו בלאומיות הזו
מה מצאו בדת הזו
מה מצאו בשפה הקשה
מה מצאו ברעש הרמקולים
|
כך גם זה המגיח
מהרי הכרמל
מתכרבל כחתול
בשקי השינה
|
כמו להחליט לזרוע זרע לעץ ענקים
הידע האמיתי נותן לנו תחושת מלאות
צומח כך שלא נחוש בודדים נטושים
ידע הוא מרכיב שנותנים לנזקקים לו
|
האהבה האלוהית
פנימית וחיצונית ובאה לידי ביטוי
בכל מרכיבי החיים שלנו
המיים הם אלוהיים
|
אנשים חושבים שיש להם ביטחון
אם הם הורסים את הביטחון
של האנשים שחושבים שיש
להם ביטחון אם הם הורסים
|
אנשים כל כך מלאים בעצמם
שלא מצליחים לראות את עצמם
וזה מוציא אותי מהכלים
כי אני רוצה שהם יכירו
אותי
|
אנשים מנסים לפתור
פחד בפחד
ובהלה בבהלב
כעס בכעס
ופאניקה בפאניקה
|
אנשים משטרה כלא חיות כלובים
חיילים ציירים מוזיקאים יוצרים אמנים
פורצים הורסים משבשים שוברים
גופים מנותחים רופאים מתנבאים
|
זורקים אותה לכבשים לעיזים לכלבים
ולחתולים לא משאירים שאריות
היא נישאת בפי כל כמהות החיים
היא כל הזמן כאן והיא איננה כאן
|
אסירת עולם/ מצאתי/
הגדרה/ מתאימה/
למיקומה/
של הנשמה/ בגופי
|
הו היפה בנשות תבל
הו המאוהב בלי להסתגל
ראו מה רבה התפעלותו
|
לא צלעתי במלחמות
לא אהבתי אזכרות
לא כיבדתי מלחמות
בטירונות הייתי
|
גם אצטרך אף אחד
לא ארצה אחד
ארצה את הכול את
כל העולם וגבריו
|
שאלתיך מהי הפנים
ומהו החיצוני,
כי מי אני מה אני?
|
אני
א' אין סוף
נ' נד ונע באין סוף
י' יודע לא יודע באין
|
מצב אפס
הוא הטיהור
הקתרזיס
הזיכוך
|
לא מחשבות לא מחשבות
להיות בתוך מצב אפס
להיות אפס כלום ריק
לא להיות, מצב אפס
|
תמיד אזכור את
הרגעים האלה של הכתיבה שלך
את השמחה בלב לקרוא אותך,
הלוואי שלעולם לא אשכחך
|
הברית החדשה אוסרת עליך
לחשוק בתאוות חמוקי נזירה
ולחלום על התעלסות באוקיינוסים
של שמים וארץ ואף לא במדבריות
|
אפשר לחבק אותך אל ליבי
לה עניק לך טוהר נשמתי
לחבק נשמתך בנשמתי
|
קללה הנאמרת בפהרסיה
מחלידה הרים למישורים
מכסחת שיש לשדונים
פסגות מושלגים נמסים
|
אצא לדרך אל עצמי
ואטהר מכל רבב אותי
אזעם על אלימות בכל כוחי
ולא ארים על בן-אדם ידי
|
אצים אל נווה מדברי
לגמוע את הדיבר האלוהי
מדגימי שליטת העצמי
|
כילדים בלידתם
אנשים באהבתם
הכל חדש,
אם כי אין חדש
|
מומלץ. עושה הכל כדי להבהיר לנו מה
רבה חשיבותו של הרגע הזה, אגב כבתיאטרון
העתיד מפחיד לדעתך, העבר גם כן
לא נותר אלא לחיות את הרגע הזה עכשיו
|
בשירה כמו במתמטיקה
כל מילה מוצאת מקומה
בשיר, כגיוון פאזל כל אות
כל חלקיק יעורר תחושה
|
מהיכן הידע העצום בערבית
ומהיכן המעורבות הרגשית
ומהי המילה הזו חלאל
אפשר שתביא לכאן
|
עד בוש
כי אותנו בחרת מכל העמים
ולנו נתת את היפות בנשים
כל עם כל אומה כל העמים
|
ריפוי הוא תמיד הדדי
אין אחד מרפא אותי
ואותי לא מרפא אחד
הריפוי הוא אלוהי
|
האדם ניסה לסגת, אישה ברחה מגבר
האנושות עומדת בפני שינוי בעין משבר
אנשים משתוללים מנבואות כולן שקר
בורחים מעצמם מחפשים רק מסתור
|
הבקשות שלך תמיד פורצות ממך כמו גייזר
לכן הצעתי לך לכתוב שירה, כדי לאפשר
לגיזר הזה בתוכך לפרוץ באמנות!
האם את אוספת את יצירותייך לכדי ספר
|
מפחדת את
להיות לבדך עם
עצמך, להכירך
את עצמך לדעת
|
מבקשת שיאהבו אותה
בלי שמסוגלת לבטא
את אהבתה
לכן עלייך לעשות מאמצים
|
תענוג ליבי לקרוא אותך
מילותיך תמיד משמחות אותי
אתה המשחרר נשמות מעבדות
אתה המוצא אהבה בכל אות
|
יש כאן פרצה
קוראת לגנב
אם אלוהים סולח
לכל גנב
ולא אמרתי שאתה
גנב
אז כל גנב
יכול לגנוב
ואלוהים יסלח לו
על כל גנבותיו
והיטלר
האם אלוהים
סולח לפושעים
לרוצחים
לאנסים
|
את היא הלהבה המעוררת
אהובת ליבו, שירייך קורנים
חרוזים מתעגלים קריסטלים
זוהרים בצבעי עננים
|
בעצם הניגוד
בין יציבותי הרוחנית
והעיקשות שלך
החוזרת על עצמה ללא הרף
אתה מוצא עצמך מוקף
גבולות
אינך מאפשר גם לי להיות
|
תענוג ליבי לקרוא אותך
מילותיך תמיד משמחות אותי
אתה הוא הגבר אתה התותח
אותו מצאת בשירי הגותי
|
בועז הוא
פסיכיאטר
מצחיק עד טירוף
|
האכזבה פגעה עזרה
הטיפולים הלכו נשמו
הכיבושים מצאו יצאו
תינוק אחד נולד עכשיו
|
את חונקת את המילים
לכן הצעתי לך לכתוב אותן
ולחנוק את הכאב בשירים
|
את יודעת
להרטיט את
הגבר שבי
הנשי
|
כי האור מסלק את החושך מלבך
והתאים מתמלאים במזון הטוב
אליו הם כמהים מאז רדת הליל
|
אני לא יודעת חתול-אל
אם אתה אל אוריאל
אולי מלאך אלוהים
וישנו שיבה אראלים
|
נייר ולמחוק את כל שנאמר לפנייך
הזרימה, הקצב שבחרת לזמר את שירייך מזרימה דם חדש בעורקי
קוראייך
הנאלמים דם מול עוצמת האמיתות חסרות הפחד והעוצמתיות
במילותייך
הדבקות במשימה שאת מניחה על כל פסיק, על כל אימרה, על כל שניה
|
כל הזמן מחדדת
את לשונותייך
את אש את
המשיכי
|
בין אדם לאדם בהתנהגויות
רגשות ומחשבות
כך גם בין החיה לאדם...
אין הרבה הבדל
|
איך אני אגיד לך?
את תגידי לי איך
את השראה שלי?
כי מי אני שאגיד לך
|
כמה שאת טועה רק
לפעמים!
כמה שהרגשות מטעים
את האנשים
|
את שומרת את עצמך
את לא מגלה לעצמך
מי מסתתרת בתוכך
|
ויש בי חלק שרוצה ליצור ולא להיות עוגן לאף אחד אחר
וחלק שכן רוצה להיות עוגן של הבית
שני חלקים חזקים ומנוגדים
|
הגיבו מייד. לחפש טיעונים לגרש
עצב זה לא קל.
יש סיכוי טוב יותר להצליח בשינוי הפנימי
אם תפעלו במישור הפיזי.
|
את מתענה במשימת ההסתרה
את מתענה בחשיבות ההצנעה
את מתענה בקשיי האכילה
מה יש לך? מה דוחה? מה?
|
את מדברת שטויות
פעם בשבוע השטויות
מונעות ממך לראות
בבהירות את החיים
|
חכי חכי
עוד תראי
עד כמה
רבה תודתי
|
מה מבקשות ממך מלאכיות
פיות קטנטנות ובלתי נראות
להמשיך ולצבוע את ענני הנוצה
והגשם באותם צבעי מלאכיות
|
את מי שהסיר מחלפותייך מעלייך
אני מרפה את ידיו וזורע אפר בעיניו
את מי שאת לוקחת ממני לעד
ונוסעת לנגן בצ'לו המופלא שלך
|
את נדיבה בסיפורים המתלהטים
את מאושרת בהתעלות אהבהביך
את מתענגת על כל רגעייך
ואני מאושר שיש לי חברה כמותך
|
את האישה היפה ביותר בעולם
ומעולם לא פגשתי יופי יותר
מהיופי הזה שלך
גם אם לא פגשתי אותך מעולם
|
אני באין גבולות נוחים
אני בעולמות הלא יודעים
כי אם את שם אני לא שם
ואם את לא שם אני שם
|
ואני נוגע אני נוגע נוגע
עד אובדן החושים לגעת
ועד שלא ניגע כמו שניגע
לא נוכל לדעת אם אכן
|
אם תהי נודניקית
בדברים שראויים
להיות עבורם
נודניקים
|
את
שחיה כל הזמן
בעתיד
בעבר
אומרת לי לטרוף
את החיים
כאילו אין מחר
|
את שמי הפלדה אלבש
אין ישן בחדש ואין נרדם באור
|
סטודנט
שלח לי קישור
לאתר
שידוכים
זה לא מעליב
|
אילו ביקשת שאקנה לך
סושי זול הייתי מבין
מהי ארוחת מלכים...
|
מי לא מסוגלת לבכות על עלייתו לשמים
של סבא של אימה שהיה רק בן שמונים
מי לא מסוגלת לבכות על פרידה ואיומים
מי לא מסוגלת לבכות על אהבהבים
|
AVEC PLAISIRE MON ANGE
תודה על האוכל
הצחוקים
ליטוף ידי
|
מתעוררת בענבים
בוקר להאיר
שמש אורים
|
מאין וכאן יש מאין
יש מהיכן יש לאן
אין מאין יש מאין
ולאן
|
לעולם אינני מדבר בכללי באובייקטיבי בכלל עולמי
אלא תמיד מדבר אל הנשמה הזו שאיתה אני
|
באותן שתיקות מאלפות
מצאנו לפתע את עצמנו
עירומים כביום היוולדנו
חסרי חוליות
|
שמחביאות בתוכן את אותן סודות
נסתרים מעיני אדם גבר אישה בעלי חיים
וכך חושפים
|
התפרקדי על כורסת
ההר או גבעת
הימים
התבונני בזריחה
|
מלאכים לא נושאים את כאבי האנשים
מלאכים ומלאכיות באות לשאת אנשים
לא את הכאבים והסבל והדמעות
מלאכים ומלאכיות אולי הם אנשים
|
חשש כבד מילא את ליבי
בצעדיי על ההר
הטיפוס על סלעיו הרעידני
חושף את ליבי הקר
|
בביצים בקיני ציפורות,
בחסידות ביונים בפילים
בג'ונגלים
ואפילו בנחשים ובעקרבים
|
מאשר לא לדעת כלל עצמו
ולאבד את הדעת, כי אדם
הנמצא לא עם עצמו מאבד
את הדעת שלו את עצמו
|
ושבטיה של אומה שלמה הבוכה
ומייללת בשעת מלחמה נוראה
למרות שרובם כבר בלתי נראים
מאז ומעולם אינם בחיים
|
המחשבה הטובה
מקומה כבוד וקדושה
מלווה ברגשות עליונים
האור הוא מורה דרכים
|
דלות היכולת לפתוח היא אי
היכולת לסגור, סוגרים לא
נפתחים בלי סוגרים סגורים
לדעת לפתוח דלת כדי לסגור
|
האהבה הראשונה
הייתה בכיתה
עם ילדה קטנה
שיחק לו בחשאי
ולא הרגישה בוודאי
|
שם ישבו במעגל
היא והוא ויעל?
לא הוא לא היא
לא לבד עם ארבעים
|
שאין בו אחיזה לנושמיו
המתגלגלות היישר אל
עיני המתבונן בהן לא
ניתן לסמוך הרואות
|
בדידות היא זמן לעבודה הטובה ביותר
שאלוהים מבקש ממני
להיות עם עצמי
יום ועוד יום ועוד יום
|
ובכי במסתרים לא
יהיה פתרון לנפש
כי מי את נשמה
לא של אימא לא
|
בדידות רציתי
ונתנו לי להיות
בלי אף לא ציוץ
יום יום עם
עצמך
|
עשיתי שטות
לא נתתי
לעצמי להיות
בבדידות
למצותה
לאכול אותה
להזדהות
לחוות אותה
בשיא כאבה
|
לקבוע מה את בדיוק רוצה מה מתאים לך
את האישה במפגש הזה ורוצה לתת לך
בדיוק את מה שמגיע לך
לא יותר ולא פחות
|
הפרחים התעוררה הבוקר פיה בעלת כנף
ועפה לה בין יפי האחד לשנייה ומקורה
|
רשמנו אותיות מילים
משפטים המאבדים
את עצמם לדעתנו
|
המשיח היורד אל מדרגות העבר
ולאט לאט שוכח את עקר משימות
ההצלה של עצמו מידי הטבע והאנושות
קופץ כילד בן שבע או שמונה ושוחה
|
אלוהים קורא לך לתפילה
אלוהים הוא אחד בהתחלה
אלוהים דחילק שם רבים
"אלוהים אתם" בתהילים
|
בעננים שרים אדים
על רעפים חגים שחפים
בעננים בענפים שרות יונים
צבעי קשתות אותם סופגים
|
רוצה רק לחזור לבית אבינו שבשמים
ומתעלמת מצרכי האהבה של ארצנו
מאמינה שיקבלוה בזרועות פתוחות
למעלה אצל אבא ואימא ואיזה הפתעות
|
ברעידות האשמה הקרקע משנה מקומה
הצונמי מעמיד את הגלים כעמודי זעזוע
רצים רצים אין לאן לרוץ, בואי נישאר ביחד
|
בואו לא נחפש את האהבה בשיקויי
הקסמים, כי שיקוי הקסמים האמיתי
איננו קיים בעולם החיצוני אלא הפנימי
והקסם האמיתי מעבר לכל הקסמים
|
בואי נמטיר שירי אהבה
על ראשי הנשמות הטועות
בואי נרקוד בשבילם בשמחה
כדי לשחררם מן המלחמות
|
אל תגרמי לי להצטער
על מה שלא קרה
ביני ובינך לא קרה
היו רק 3 ימי שיחה
|
מעניין שאני אומר זאת
כדי לעזור לך להיפתח
כדי לרפא אותך
|
מאוד מתאים לי
חברות איתך
רעות אחווה
ולא זיונים
|
בוודאי מכיר את היידגר
ניטשה וכל הגוורדיה
למדתי פילוסופיה
באוניברסיטה
|
אורות שמשות אנשים אלים
מנגינות מזמרות את עצמן
אנשים רצים תמיד נגד הזמן
|
לא בא לי לדבר ביקורת עלייך,
לא בא לי לדבר על מה לתקן,
לא רוצה את תפקיד הפולני המחנך שלך
רוצה אותך טהורה
כמו אתמול
בתולה
נזירה
|
גם חושב
גם לא קיים
רק אהבתי
|
בנחל האלוהי בזרימה
הנצחית של עצם קיומה
של כל היצירה כל הביראה
היא המרככת את הקארמה
|
נגמלתי
שיר אושר
סגרה רחמה
|
מה רבה הפליאה,
מה רבה השמחה,
הבוקר עולה
הבוקר נרקודה
|
את היא השראתי
המוזה הזורמת בעורקיי
בוורידיי, במחלפות שערי
|
אדם בן חמישים וארבע
יושב על החוף
בחורף
ומקריא שיר על
|
אין חטא
אלא בחטא
ואין גאווה
אלא בגאווה
|
כמי שנפלה בו זכות
גדולת תוכן = נכות
כמי שחי אותה באהבת
אימה, בשנאת מחלה
|
בזכות המבט שלך המנגינות נוסקות
בזכות אהבתך יש לי השראה מוסיקה
כי הלב מאוד מאוד שבור אהבות
|
מחשבה קסומה
מעוררת דמיונך
עד כמה
ניתן לטהר
|
יש איזו מכניות
של תגובות
שאדם צריך לו
ללמוד את עצמו
|
אכן בזכותם אני חי
בזכותם אני מי שאני
בזכותם אני זה הם
בזכותם הם זה אני
|
יחסיות השינה
כשאני נרדם
אני רוצה
להתעורר משינה
יחסיות
ההתעוררות
שלי מהשינה
בזמן השינה
|
תחושה זו של גוף קליל הנישא במים
המסתודד עם עצמו ונע לכל עבר בגמישות
מפליאה, של הגוף הכול יכול, של המים הרגועים
|
נרדמנו אט
מצאנו כולנו
נחמתה
אלה נעלה
|
בזמני החופשי אנגן את שירי
אתפעל מעינייך יופייך לי דיגלי
מתעמק בך בלי די, עד אין-חוף
|
אין לאן ללכת מעבר לאהבתו
ומי אשר מאמין כי בבוא יומו
יוכל לעוף לאין סוף מקומות
מטעה את עצמו ואת זולתו
|
תיקון המקדש הוא לא אירוע חד פעמי
תיקון הנשמה הוא אירוע כלל יקומי
המתמודדים עם עצמם לטיהור גופם
החושבים שניתן לטהר היטב את נשמתם
|
נותן לכל בני האדם הזדמנות
להגיע לאותו מקום לאותו זמן
לאותה הזדמנות לאותו מזל
לאותו מרחב ולאותו חלל
|
חשבתי
תחתכי
בו
בסכין מנתחת
|
בדידות נוגעת?
שיא הבדידות נוגעת?
הטלוויזיה היא שיא הבדידות
שלא נוגעת!
|
לא שאני
נגד או בעד
ילדים
אני בעד
|
ארג'ונה נופל ארצה
קמל לרגלי המרכבה
האל בגוף אדם
דוחף מנמק משכנע
|
להתאהב בשירה של המשורר
להתאהב במשורר של השירה
למשורר המילים המאוהבות
בשירה במשורר במילים בה
|
בין חיה למלאך
הנשמה האסורה
שלי היא מלכה
|
בין כסף לטעם
בחר טעם
כסף וטעם
אף הפעם
|
והעתקות
עצמיותה
על פני
תהומות
|
יש מסלול שכולו נחמה
יש מסלול שכולו
אובדן הנשמה
יש מסלול
|
אני מקשיבה לשירתך
אוי לבי נפעם כל פעם
בשם הצדק והעם
|
מאחר והקבוצה נסעה
באוטובוס בסיום, לגבעה,
לקחתי שלוש נשים, לקפה
והן אכלו גלידה
|
בינתי
לא הבנתי
בינה
לא בינה
|
את מחזקת בי
את הקיים שבך
ומקבלת את הבי
שקיים בך
|
מבורך באור אגדה מאוהב
יצירתי לילה אגדות בכוכבים
מבורכים כוכבים מאוהבים
אגדה בכוכבים יצירתיים
|
מבורך באור אגדה מאוהב
יצירתי לילה אגדות בכוכבים
מבורכים כוכבים מאוהבים
אגדה בכוכבים יצירתיים
|
Alain BADIOU
ברדיו תרבות
צרפת
אמר:
|
בה לשכון בה תמיד
אין בי קוצר ראייה
כי ראיתי את קוק עולה
בסולם יעקב די מזמן...
|
לנו לא נותר אלה לפקוח עיניים
להאמין שהכל לטובה ורק להתבונן
האלוהים רחב לבב
ממתין לך להתאהבותך
|
עומד נכלם
מול כומר מסרב
לתת לו לחם
זירת הקרב
|
בלי האור בזמן האהבה,
זה כמו לעשות אהבה עם כל הנשים שבעולם.
אני מבקש את האור כדי להתחבר לאחת והיחידה
שכאן נצמדת אלי. לא אל כל הנשים בעולם.
|
ואתעלה על הריך
בלי מגבי גשם
בלי מגפי שולחן
רק אותך אחפש
|
איך זה שנפגשנו?
רק המלאך יודע
והוא רוצה אותנו
בתמימות הזו
|
וכך מתחילים החיים הרוחניים
בבוקר קל יותר כי השמים נותנים
|
מתגעגע לאותה כתיבה זורמת
לאותה שירה שבאה ממך השראה
מתאמץ ליצור השראה אין השראה
כותב כמו ילד בבית ספר בהבראה
|
הערב הצגה
מאת בלזק
סרפיטה
בקונגו ברזוויל
|
הסר אש מעיניך !
תגלה כי לא אש היא אלא עשן סמיך שמפריע לך
לראות את עצמך, את חולשותיך מול כישוריך
כנאמר: "דע אותך אותך - עצמך" תחילה
|
טכנולוגיות רצות לכל
כיוון תקשורת זה רדיו
עיתון טלוויזיה
קולנוע תיאטרון מדעי
|
על פני כאבי המים
בראותי אוניות מכות
כתבתי את השורות
מדוע המים בוכיים הם
|
נעלבת, נסגרת, מצטער, בוכה, סליחה
מתעלמת, כועסת, זועמת, אין שיחה
אין בריאת יצירה אין בריאת שירה
לא ממציאה בי משורר לא ים של שירה
|
לא נראה לי
דבר כזה
נראה לך
|
אור השמש
נברא ביום הרביעי
אור אחר קדם
זוהר ניצחי
|
ההנאה איננה
מצויה באיבר
וכאשר המוח
לא מאפשר
מנוח
ההנאה יורדת
מטה מטה
|
אני לא רוצה ששמי
יופיע באני לא קיים
אם חושבים על זה
מגיעים למסקנה הפוכה
|
מדוע נשקת בשפתי
שוב ושוב בשפתי
במכוניתי
במסעדה שמעולם
|
אני אדם ללא מעצורי
ישות קולקטיבית היכולה
לחשוף כל נושא אינטימי
|
המחבר את האנשים לעולמם הרגשי
ומי שמחליף את הלב בלב אישי
|
בן אדם אוניברסלי
לא יכול להיות נציג
השמאל הישראלי
משום שבן אדם אוניברסלי הוא אוניברסלי
|
כמחלפות שערך הכבול
לעצמותייך הזועמות
על איש חסר מוסר
היכן נניח את הנחמה
|
גם אם אלוהים לא אומר נמאס לי, די
גם אם אלוהים לא אומר די לי בשלי
מניין לנו שאלוהים לא אומר די לי
אם לאלוהים לא די לו נמאס לו
|
לא מצאתי את אבי
זה שהלך לעננים
ולא שב אלי בהיותי
בן עשר אחת עשרה
|
"אני מחייה את החיים"
האם את נציגת שמים?
תני דוגמה איך את
מחייה את החיים?
|
אני אוהב אותך
אהבת נשמה
בנשמת אישה
|
די מלחמות ראש בראש
הגיע עת אחווה הגיעה
לאומים יחבקו עלמות
ודי לדבר במות גיבורים
|
בעזרת השמה
אישה שכינה
אישה יצירה
אש בה איש בה
|
יודע גם
יודע
לפתור לך
בעיות
גם אם לא
באתי
|
ציניות מלטפת?
אין בי טיפת ציניות
אז רק ממך היא מרחפת.
כי אכן, לרגע רעדה
|
לא פגעת
קיר איננו מיועד
לאמירות כמו לא אוהבת
לא אהבתי, זה לא זה
|
נקודה אמרה לי
היפהפיה, כאשר היא
תגיע לאלללה היא
תשאל אותו "מדוע
|
השתכפלו לי המילים
שחייתי במים
טהורים
בזכותם הזדככו
|
ואני בפליאתי כי תרבה
לא האמנתי למומחי
חלל עולמי ואסטרופיזיקה
ידעתי היקום מלא
|
אין השראה
והשיר איננו שיר
בפריז
השיר איננו רוצה
לשיר
|
הסמקתי כמישמש
לאורו של שמש
בצל עץ האש
|
אתה כל כך כבד אוריאל
תחייך קצת! תרקוד קצת!
אוי, אתה בקושי מתהלך?...
|
מדלג כחתול על קרני
המחר המתעורר לפני
כל רדומיו ולא מעיר נערתי
השוכבת לבדה על חצץ
|
בבראשית הוא ברא
הוא ברא אלוהים
בראשית ברא אור
אור אלוהים
|
היפה הפך למכוער עד אימה
האור היה לחושך והחיים למוות
החיבורים השליליים לחייוביים
הבריאה שהייתה כלא המיניות
|
והאין היה ניקבי
והאין הזמינה את יש
ויתאהב יש באין
וישא אותה לאישה
|
ואנו מתכתבים על המחשב
כאילו אירועי השיא לא מתקיימים
בשמי חיפה ותל אביב...
|
כי מי אשר מכנה יום הדין
למעבר שבין אדמה לשמים
ומי אשר רואה שם שופטים
סנגורים וקטגורים העומדים
|
וכאשר יגיע אותו עתיד
כבר לא תהיה
מי שאת בהווה.
|
קורבן כן קורבן
לא קורבן לא
רוצה להיות
חופשי ברחתי
|
הופעתי
בתל-אביב
אצל הורייך
אביך ואשתו
|
כל מה שנראה לעין על הבמה
הוא בלתי נראה בעיני הצופים
וכל הקיים בראשי הצופים הוא בלתי נראה על הבמה
יש כאן סוד ענק
|
תאטרון רפואי רוחני
ריקוד רוחני שמשי אלוהי
לבנות את בית המקדש
החיצוני שבפנימי
|
הכפר עלה באש סבלי המחר נכלאו בתוכה
ברית הדמים לא שווה נייר חתמו בתבונה
זעם מריבות ניצבי העבר לא יתנו תשובה
צדק צדק תרדוף לא עזר לכל עניי הכיכר
|
אנא קבלי ברכת שמים
שכל מעשייך לטובה
וכל רצונותייך לאהבה
וכל קיומייך המון תמיכה ורפואה שלמה
|
יעלמו מן העולם הדתות,
תהיה תרבות אוניברסאלית,
משפחה אחת לכל העולם הזה.
כי עוד ממתינות לנו המון בעיות
|
כאשר כולם אבל כולם
כולם יהיו מאושרים בעולם
אפשר יהיה, אפשר לומר
|
להחליק יד על חמוקייך
לא יידע הצייד
להתנוון במערומייך
כתינוק יונק משד
|
ומדעי תאטרון
מלפני עשור
כבר לא משהו
חדשני
|
כי רפש המראות זוועת השקר המרמה מסתירים
את צדק המחר אמת החוכמה ועוצמת האהבה
כרפש המראות כרפש הגנבים גונבי הדעות
הרעיונות האידיאלים ואין בידם ליישמם בחיים
|
רק החיים מתגלגלים
בין קורות העצים
וצמיחת הענפים
העולים במחסורי מים
|
כי מי מסוגל לראות את כל התמונה
כי מי מסוגל לדמיין את העולם בתנועה
כי מי מסוגל לחשב את כל החלקיקים
ולראות את עתיד העולם ללא שבילים
|
לו הרוח האנושי שלא יכול
לבוא לידי ביטוי כל עוד
את נמצאת בתרדמת
וכל עוד את חושבת
|
אהבתי
איננה מלים
סתם מלים
אני איתך
|
את אישה כה יפה
כה זוהרת, כה חכמה
בעלת כישרון ביטוי
בעלת יכולות כתיבה
|
מתחת למיטה ולשולחנות
בילדות מלחמות סיני פידאיונים
ששת הימים התשה כיפורים
ראיתי פצועים בבתי החולים
|
ובמחשבות העלומות הפוגעניות
וברגשות העלובים של הפחדנים
ועלומי השמות מתעורר רצון
לעשות משהו למען האנושות
|
כסיפת הצעיף שהזהיב
משק הפרפר שהצהיב
דמדומי שמש תלתלי אש
תל יריב אל יכזיב
|
אהבה ממלאת את קור החלל
אהבת האור ממלאת אור חלל
|
הנשמה והרוח מדממים ארצה
רוצים לצאת למעופם היומיומי
והגוף כובל אותם לחומר האסור
בכבלי המסורת הדת האומה
|
לעולם לא אוכל/ להאשים גבר/
שהתלהב ללא/ גבול/ מגופה של אישה/ בשבילי זה/ גופה של אישה/
מעולם לא/ האשמתי ובתקווה/
לעולם לא אוכל/ כי מה מושך/ גבר בגופה/ של אישה/
|
מה גדול מהחיים
החיים גדולים מאלוהים
מה גדול מאלוהים
האלוהים החיים
|
גופי הזקן
מתנהל
לאטו
ברוח הנושבת
|
מתוקה
מה קפץ עלייך
פתאום
משהו, מהות,
|
לפעמים, הדבר הנורא הוא שאם תעשו טוב
למישהו שלא אהב אתכם באופן אינסטינקטיבי,
לא רק שלא ישנה רגשותיו כלפיכם,
אתם תהיו אפילו יותר בלתי נסבלים עבורו.
|
בעולמנו/ אני רואה/ אנשים/ אוהבים/
מין בשאינו/ מינו/ שחורים מתחתנים/
עם לבנים/ ולבנים עם/ צהובים/
נוצרים עם מוסלמיות
|
אכן מרגש לראות
את גיבור ישראל
גיבור המלחמות
דואג לרגבים
|
החלונות השבורים
הלבבות הקרועים
גיבורים על עצמם
כובשים את עצמם
|
חיות אדם רצות בם הלוך ושוב
נושאות בתוכן את גיהינום העבר
את מלחמות האלוהים באלוהים
עד שיום אחד הגיע אמא ועצר
|
כל יום הוא התחדשות התעצמות
עולם של אנרגיות ענקיות זורמות
האנשים העובדים עם האורות
להאיר את כל התאים את הלבבות
|
שכבר נאמר שוב לומר
באותן מילים מתוחכמות
משכבר המילים והחודשים
אם כי הכל שונה שום דבר
|
כל נשימותי וכל לחני
וכל אוני ומהותי לא
אוכל לתת אלא
את זו שנתתי
|
לא הלכתי רצתי אליה
חיבקתיה בכל חלומותי
ואכרע ברך בפני אחותי
ואתפלל שם לשלומה
|
גם אם כל סיבה
באה מן המסובב
אין לה באמת סיבה
|
נשוא לא לגמרי מושלם בחיבולי ידן
מטיילים חבוקים בעקבי קרני החמה
אנסה להתעלם מאישיותי ומאילוצי הזמן
אטפס בהר להתבודד ולא להתענג בידן
|
אין אמת אלא באמת
לאמיתה האמיתית
ולמה להסתיר אם אפשר
תמיד אבל תמיד להאיר
|
מקור מחייתנו חור שחור
ממש במרכז המושך
אליו את כל השמשות
הכול נעלם הכול ייעלם
|
גם בהטרפת הדעת
אסור לאבד את הדעת
גם אם דעת אישה
מטריפה לך את דעת
|
גם בעיקרון הכיעור יש אחד
גם בעיקרון ההרס אין אחד
גם בהרס העיקרון אין אחד
כי האדם לא אחד אלא רבים
|
כעין האיילה
החומקת מפני
הלביאה, החומקת
מפני הנשרים
|
גם בשכנה היפה הנאה יש שכינה
אתקרב אל שפתיה תאבד שכנותה
שכינה יש בשכנות היפה של אחווה
אם לא תפתח בחסדה את ליבך אליה
|
מי נותן הכל או לא כלום
מי מתאים עצמו לכול כלום
מי מה מו הולך בדרך כולם
מה נעשה עימו שייך לכולם
|
ולך כי מה לי סייגי
הירח אם לא
אתאהב בלבנה
ומה לי הלבנה
|
היסוס מהסוג המתואר
מביא לי סיפורי מן העבר
כאשר אבי הלך לעולמו
איבדתי בין רגע את שמו
|
במקום לפוצץ ליבך
להתנפץ בין האני
הגברי והנשי שבתוכך
ולמזגם בעץ
|
לידע האנושי את עצמי
כי כולם בורחים מגעגוע
ומוצאים עצמם בתוכו
שוחים ומשתעשעים
|
הו נשים מן העולם החדש
הו נשים יקרות הרואות את הנולד
הו נשים מסוג אחר מסוג של שלום
הו נשים ייחודיות שלא ידענו על קיומכן
|
כתבתי כמו מיצ'קביץ'
לאמי הפולנית
אמא אדמה
אמא מולדת
|
למוסיקה
של האונומטופיאה בתווים
של המיתוס האנושי שהולך
לאסונו בלי להיות מודע
|
ובאו והעניקו אותם לאנשים
כדי לבלבל את מוחם המלא
בשטויות אנושיות חסרות
ערכים להרתיעם ממאכל
|
כדי לחוות געגועים עד
תום עד זמן עד מרחב
כי אין געגועים ללא
מקום מרחב וזמן
|
געגועים כאבים
נשיקות חיבוקים
לא התעלות
לאלוהות פתרונות
|
תינוק בעגלה
בכי לילה
להחליף לי
חיתולים
|
לכן האהבה עצמה
יכולה למלא אתכם כמו ואף יותר מלהיות נאהב.
בלי צל של ספק, ודאי חשתם כבר באהבה
שכזו. אהבה זו מבקרת אתכם, אך גם עוזבת אתכם...
|
חודרי נשמה מעוררי חיבה
אין צורך לעבר להלך
ואין צורך לשאול
הכל כאן נכתב
|
הקשבה, עניין, סקרנות
אנחנו רואים את אנחנו
במראות שאנחנו יוצרים
|
הקטן במעשים משאיר חותם
אינכם מאמינים כי אין רואים
זו איננה הוכחה משכנעת זוהי
התעלמות מהשפעות ברבדים
|
לא זקוק למגנט מבט לנייר
אני ממגנט למסך
אין לי מילים לשיר
אין לשירי קפיאת שד
|
האם הים שופט
את הדג
והאם הדג
מבקר
|
כעס חרפה בושה
אדם כולו אהבה
מה יעשה בזו הענישה
|
דלתותי אומרות לדודי בוא בי
דודי הולך לתפוס תנומה בגלי
הים, מרחף בשמי ההרים גם
|
ואתהלך אל פנים
חיים פנימיים
ולא ראיתי עוד
את מרטין
|
ריקנות
אחרי אינטימיות
משמימה מנתקת מרוקנת מבעסת
לרוץ אחרי
|
מה הטעות שעשה כאשר מנע
מאיכרים פשוטים את לחם הקדושה
אך הוא בשלו: "אני עושה רק מה
שהכנסיה אומרת לי לעשות!"
|
בהחלט מקובל
נשים
בהתעלות גופנית
גדולה מגופנית
|
אוהב
אותך
כפי
שלא
אהבתי
כאן
בארץ
חמדת אבות
לא מתגשמות לי כל התקוות
|
די לתנועות אי היודעים
די לתזזיתות בין האתונות
די לעימותים בין העמותות
די למעבידים ולאדנות
|
די לגבולות די להפרדות
די למלחמות די לאכזבות
די לכל אותן מחלות
המאיימות כל העת
|
על שריר הלב מכות
אני לא רוצה מחלות
אני לא רוצה עוד כאב
אני רוצה לאהוב
|
והדגנים הצומחים לבדם מתוך אותו אושר
שאין לה ולא היו לימים יד ולא ידיים בם
ויצמחו ויגדלו לפירות כאילו סתם מעצמם
קרני האור הם-הם זרעיו של האב דם
|
הזורם בוורידי אור הזריחות
יין קדושות, הזורם באורות
הלילות, יין קדשות
|
אני מאוד בלהיות
של הרגע הזה
"דממה מדברת"
מאת אקהרט טול
|
דמעות אהבתך בי עוררה
כאבים עזים של מחסור באהבה
ימים רבים ישבתי בעיר האורה
הילתי קורנת דמעות אהבה
|
תבכי ילדה עכשיו
טהרי את עינייך
מעיניו
את ליבך מליבו
|
את אל תבכי
את צעירה ויפה וחכמה ומעמיקה
ואת צריכה את הכוחות שלך
להצלחה במבחני הרפואה שלך
|
נפסיק לקנות
קוטג'
חרם על א'
מחאת
|
דפני ליף עזבה
יולי השנה
בית מגוריה
עברה
|
מורים רוחניים יחידי סגולה
מגיעים לטוהר המילה והאמירה
כי רק אומרם יודע מהי טהרתה
של האמירה הפנימית הבאה
|
להיות תמיד דרוך
קשת וחץ
this is engage
ולעולם לא
|
כי משכימי קום מאושרים יהיו
מאושרים השומעים את שירת
ציפורי הספירות המדלגות על
ההרים העצים הענפים והעננים
|
בניגוד למה שמשתמע ממך
אם תצליחי אני מאוד אשמח
להקים יציבה עם אודי משפחה
גם אם מי כמוני יודע כמה
קשה המשימה
|
הגרמני חגור אקדח
הדליק אור בקרון
גרמני במדים
נתתי לו כרטיס
הוא ביקש כדור
סליחה
סליחה כן בקש סליחה
הוא ביקש דרכון
דיבר בקשר
אור מספרים
ודפדף בזיכרון
|
מאז אני
בדת אחת
הנקראת:
"דת האלוהים"
|
סיפורי המתים העולים לשמים, אינם
זקוקים לבכי האבלים המייללים
שופכי עפר ואפר על ראשיהם
קורעי בגדם מצמיחי זקנם תפאורה
|
ואני אינני חושב
על עצמי
ועל משפחה משלי
|
האדים העולים מן המעיינות הזכים
טועים להיות רק האדים העולים
ההדים הנשמעים מן האדים
העולים מן המעיינות הם השירים
|
המים הנוטפים
מפסגות ההרים
הם הם הזכים
בשירי השירים
|
כי את הנצח לא ניתן
לסגור ואת האינסופיות
לא ניתן לעצור, מה רבים
המים הזורמים באוקיאנוס
|
9) ומהו מוצא העץ
היונק קרני אור שמש
ואיננו עוקץ?
|
ידע חוכמה אנרגיה
להתמודד בהצלחה
אהבה אמת חוכמה
להגיע אליו בלי דם
|
לא אלוהים ולא הטבע ולא לא
כל דבר אחר שיעלה במוחו
אלא רק הוא בעצמו... ואין
התפתחותו של אדם מוכרת
|
כי אצלו להיות
זה להיות מאוהב
ומי שאיננו להיות
איננו מאוהב
|
דוקטור לאהבה
דוקטור לתקווה
דוקטור לשמחת חיים
דוקטור לשלום
|
פרידה היא כאב אכזבה באהבה
פרידה היא מותם של אנשים חיים
אין כאב גדול יותר מהפרידה בחיים
|
האהבה היא לא נהר
האהבה היא מי אצות
התורמות ת'עצמן להר
לענן ומגשימות זריחות
|
גם אם תחשבי בשבילך
למשוך אותי לתוך ליבך
תמיד האהוב האמיתי
|
יעניק לך מדליות זהב בליבך
ויפתח בפנייך שערי שמיך
כי מהם שמים אם לא חוכמתו
חוכמתך כאבני ציוני דרך לאהבתו
|
לא ניתן להישאב אל מי שנמצאת בי
ולהפוך לחרכי פחם להתאייד בך
כי לא אהוב ולא אהובה נועדו אלא
להיות שניים נפרדים מהאחד שבתוכך
|
האויבים הנמצאים מעבר
לגבולות המפרידים בינינו
הם אחינו ואחיותנו הנמצאים
מעבר לגבולות יכולותינו
|
אלה שנמצאים מעבר לגבול
הם החברים הטובים ביותר שלנו.
מדוע את מרחיקה אותם?
ולא מכילה אותם?
|
אין קץ לסבלותינו על אפינו
וחמתנו כן ירבו,
רק אהבתנו רפואה
חסד חמלתנו מרפא למכה
|
היא איננה נעה לה באוויר
על כנפי היונה, מעבר להרים
היא איננה סומכת את חייה על ענני נוצה
היא סומכת את עצמה על קרני אורה
|
האור ברא את השמש
ולא האדם ברא את
האור ברא את האדם
כי האור הוא יד האלוהים
|
האור החום והחיים
של האלוהים
הם רק ניצוץ קטן
של האור החום והחיים
של האלוהים
|
מאהבת בת לאביה
הזועם בחרבו שבר
קרע ענפי עץ המור
קטורת מעלה ריחות
|
האושר
מילת האושר
מילים של אושר
מדברות
|
האושר הוא משהו אחר
לא במיטה, לא באוכל
לא בכסף, לא בתהילה
האושר הוא רמה אחרת
של תודעה
|
מה לעשות עם
מקום שלא הייתי
מעולם בו
מה לעשות
|
צריך אדם לשאוף
לחירות הרוח והמוח
ולא לכבול עצמו
ללב העם וכוח
|
האחד שהלך
נמצא בתוכך
ואת מחפשת
ומדלגת
|
ריק לא נע
לא זע
אין לו כיוון
אין לו
|
ריכוז נכון בידיים, בתנועת האצבעות
מועיל, זרמי שמים מחוות מדודות.
תנועת ידיים חסרת כיוון ומשמעות
עלולה להביא לרעידות באדמות
|
האינחופ האחדה עם העינסופה
עין הסופה היתה לתהומות
|
החומר האפל
בעיני מדען
חומר הוא
|
האישה החכמה ביותר שפגשתי
אין גבול לאהבתי לנשמתך,
לא אלייך, כך שאינני חושש מפנייך
|
היא תחזק את הגבר להגן על
עקרונות הצדק, השלום והאמת
הגבר צריך מטרות עוצמתיות
והאישה מחפשת רכות עדינות
|
בתהילים "אלוהים אתם ובני
עליון כולכם" וביתנו ממוקם
לא כאן אלא שם באלוהיותה
אשר בתוכנו אם יוחלט לקחת
|
היא אהבה ואהבה היא
אין אנשים שאוהבים
תמידית ולכן נראית
להם האהבה האלוהית
|
כלל לא עוצר אותה מה הם עושים
היא נתנה לנו את כל הכישורים
להיות בני אדם לתמוך בנופלים
אך אלה וגם אלה לא יודעים
|
הוא לא ראה
את לשוני
בזוגות
עיניו הרבות
|
אין בי אלוהות רק עבדות לו לה לא לי
אין בי אלוהית שהלכה לה לדרכה
לא אומר אבודה לא אומר נגמרה
לא אומר דבר לא אחסיר דברה
|
לחשוב מה יצייר? אילו צבעים
יתאימו? כמה צבעים יאדימו?
יכחילו? ושילוב של ירוק וכתום
יוצרים צהוב, ככה סתם יום
|
האם אימא עלתה לשמים
מה לך ולגופה
אך אם לא עלתה
הרי אלוהים עדיין בתוכה
|
לעתים רחוקות מאוד. אנשים מעדיפים
את אלה המעודדים את טעמיהם ואת דעותיהם,
שלא לומר חולשותיהם ותשוקותיהם.
הם מצפים ממורה רוחני לספר להם
|
שירייך מלמדים אושר אהבה
האם לא מן המוח נולדו ככה,
בלי מחשבה?
|
לפחות לשכתב
כי חברים
לא עוזבים
חברים
|
למה לי לומר
לך
את האמת
על גבריותך
את אישה
|
נודניקית
אני
בלתי נסבלת
שוברת שיאים
|
אדם העובד על העבד הפנימי
מלמד עצמו להיות אדון יצריו
לשלוט בתאוות ובתשוקות
ולכוון אותן לאידאל פנימי
|
הבגידה
האכזבה
האהבה
שהלכה
|
לאחר מכן שתיתי את דם המלונים
ומצצתי וינקתי את פרי העיזים
ומיץ הכבשים שביעבעו בתוכי התעלו
עלי, עד ששתיתי מיץ תפוחים
|
תהילות האדמה ומתעלמים מיפי שמים
הבורחים מן האדמה מוצאים בנירוונה
את תהילת הבורא ומתעטפים בסחבות
מי המאושר היודע את עצמו בתוכו
|
אין בררה
בין אהבה
לאהבה
בין חיה
|
תנועת האורות היא חוכמה
חוכמת הבריאה היא אורה
אורות האהבה היא בריאה
מראות האלים תוצאה
|
ברגעי היצירה מתבונן ביצירה
הבוראת את עצמה בלעדיה
התבוננות הנוצרת מתוך עצמה
בוראת את המילים של עצמה
|
מן הסתם שיר שלא אמרו אחרים
שיר לתפארת רגישותם ונשגבותם
שיר שיחזק את גבריותם
שיר שיחבר אותם לעצמם
|
הגוף
כולם חושבים עליו
הגוף כאן כל הזמן
הגוף
|
הג'וק הוא כאדם כתום
המהות בהפיכת אותיות
הופכת באיטיות לתהום.
|
ובמעשהו זה זרע חול בעינייך
והתעלל באותן מלאכיות הבאות
בבקרים להביא את זרעי אל פרי בטנך
ויונקות ממני את בשרי שהוא לא
|
הגיע הזמן לספר
לכם קוראיי
היקרים
שבלי הלב
לבכם
שירי קרים
חללים
ריקים
|
אלוהים אתה הנסתר
אתה הרקדן של היקום
אתה הטבע הגלוי
אתה המוסיקה של היקום
|
מעודנת היא ורכה כימי היוולדותך הנאים
היפים המצמיחים לך שנים של שלווה
ורוגע ומעניקים לך הילה של בריאה
של תרומה, של תפילה, של אהבה
|
ברגע שתאהבי באמת
את מוחמד או ליאור
נשמתך תתרוקן
מהאחד שעזב
|
כאילו היו אמת עולמנו
האמת חבויה ברגשות
החיבה לעבר מהותנו
בעוד נוטים להאמין
|
הגעגועים דופקים בלב והלב
לא רוצה לפתוח שער לגעגוע
געגועים זו עוצמה אדירה
המתדפקת על שער הלב
|
התבוננתי בכישורי הסנדלר, אבי החייט
הצחיק רבים בכישורי מדידותיו וחושיו
הבריאים, למרות שעזבני לאנחות ואני
לא בא בימים, ואפילו לא בשעות ולא...
|
לכן באות המילים כדי לתארם
לתת להם במת תיאטרון יפה
מוארת בשלל צבעים כדי
שכל מי שמתקשה לומר את
|
הדבורים אצות אל פרחי הקש
יונקות זהב מתוק מפרי עדנתן
מה טהור בן האדם מבת הדבש?
|
הדגנים באלומותיהם הבשילו
גבעולי פרחיהם נתנו פרי
ואני מזמר לך את שירי
|
העולם בגבולותיו
מונע את שלוות
האדם ולא יהיה
|
הדיבור הוא הדיבר(ה)
הפועל הוא המניע
המסובב איננו הסיבה
|
כי נתת את עצמך והאמנת לעצמך
שזה האיש שלך, שזה העתיד שלך
ועכשיו מלמדים אותך שיעור חדש
שזה לא הדמיון שלך שקובע
|
את עצמה
היא הדרך
היא האצה
היא עצמה
|
הדרך לא שקיעה
הדרך היא דרך
אין להזיזה
אין לשנותה
|
מעטים מחפשים
יחידי סגולה
מעטי מעט
יבנו עתיד גן
|
בהמשך נבהלה
ממושג הדת שעלול היה
להשתמע מדברי
|
בסדר.
אם נחליט לא לגעת
לא ניגע יותר
|
המתמדת בנשותיי
המאפשרת לאהוב
את כל יצורי תבל
ולא להתאכזב
|
כי געגועים זה עבר זמנם בטל
ואין כאן כל קורבן יש רק הקרבה
כי אין להקריב את הלב הבשל
כי הלב לעולם לא בשל להקריב
|
אהבה היא הזיה
הזיה היא אהבה
אהבה לא מביאה, היא
|
הכסף?
ההיפך מאושר
כי בלעדיו
הכסף נראה רע
|
יום של שקט ושלווה
עולה לרגל של עצמו
מתבונן בהולכים לצידו
ועולה לאט לאט ברגל
|
ההשראה תלווה אותך עם הקישור שביצעת
הקישור הוא סוג של ביקור האורים שמצאת
|
שלווה בביתך לעד
שמחה בגופך
התעלות ברוחך
|
כי אם "אלוהים אתם"
הראו לנו את ניסיו
ואם בת עליון מושלמת
|
ויען לפניה כי הסרטן אשר בטבע עלה
בה כנחש בחלונה רמז האל לבריאותה
ותתכחש לו ולנחש ולאלוהי עד שנזכרה
|
היכן ממוקם/ האלוהים/
שלנו זה/ אשר בבראשית/ ברא/
אמר "ויהי אור"/
היכן למקם/ את אלוהים/
ביקום/
|
אהובה יקרה
הבוקר כבר עשיתי את התרגול הראשון
לפני שקיבלתי את מכתבך,
שאלתי נעלים מעליי האם את יפה והם הראו לי אותך באור
|
אני גבוה
אני קטן
אני מציץ
אני בטלן
|
בוקר אור
חוש הומור
משוררת האור
|
בעת שלום, האווירה משתנה
בעת מלחמה גם, אנשים רעבים
אך בעת שלווה העולם נרגע
|
הוצאתי מהשחקנים/
את הטמון בשחקנים/
שבתוכם, ואת שכל/
מפגש איתך מדהים/
|
לא קץ הנישואים ולא קץ עולם
מעולם של שואה חזרו למוצאם
עייפי מלחמות מעולם לא דיברו
על סוף הסף של עצם קיומם
|
החוכמה מסמלת את האורה
האורה מסמלת את הבהירות
והבהירות מסמלת הבנה
ההבנה מסמלת עומק
|
זזו שתי נשמות כאילו כלום בכיסאות
משתוקקים למגעים מעבר לעיניים
לנגיעות באצבעות לליטוף יפי גופים
להתענגות בזרימת הזרעים והשחלות
|
אמרו דו-שיח
בקולי קולות
הזיקיות היו לסמל אהבות
כי מהי אותה זיקית
|
האין זמן לא קיים כמוות
האין זמן קיים כנצח בנצח
השלום לא היה ולא נברא
אלא בנצח נצחים שלווה
|
כי העתיד נמצא כאן בחלקיק, היה
בשנייה הזו שאתה קורא אותי, אין
העבר של העתיד נמצא כאן, היה
העתיד של העבר נמצא כאן, אין
|
רצון אלא מרחב
והמרחב איננו
כי אין מרחב לנצח
הנצח הוא לא זמן
|
הזמן והנצח אחד הם
הנצח בלי הזמן הוא
זמן בלי נצח
והזמן בלי הנצח
|
בהגות אמיתית
אין זמן
הזמן כאן
הוא לא
הזמן שם.
|
לזמן אין מקום למקום אין זמן
גם השינוי הוא עניין של מתן
נדיבות אהבה חשיבה נכונה
מחליקים ת'המקום מחליקים את הזמן
|
מדוע מזקק יצוריו
בזיהום איבריו
בטעם המר בדבריו
|
איך זה שאת המיילדת שירתי
לא זועקת עוד את זעקותיי
איך זה שהיית לאחות לבנה
ואני שב לאחור אל זיכרונותיי
|
בוקר נפלא כולו אהבה
התאים מתמלאים שמחה עם אורה
של שמש אהבה
התאים מבריאים מכל מחלה
|
הזריחה עולה כלהבות אש
השמים כוסו כליל ענני גשם
|
השקמות בוקר אלי זריחות
מתרבות כזרעים כיתושים
העוקצניים העקשניים
מפריעים לו בזיכרונות
|
לא משאיר אחריו
אלא כלום זולל
שטחים גדולים
מאושר במעשיו
|
מאפרת את אברי
מעצימה את זכרותי
מתגעגע הגוף לגוף
אני שנזיר הייתי
|
חובה עלייך
וכל יצור
ברוא-אל
להתאהב
|
תהיה לחוויה העילאית ביותר
שידע האדם !
|
חיי המושגים בתודעה המתעלפת
במתמטיקה של הנשמה הרכה
ברוח היוצאת לטייל באין-חופיותה
ומתמזגת עם חופי הים התיכון
|
לכן עדיף לא לעסוק במוות בטוח
במחלות שלי שלך של אחרים בטוח
לכל אחד מאיתנו יש לפחות כישרון
לפחות טיפת יופי לפחות איזה אופי
|
לפני שאעזוב הכל
ואלך לגלות הצרפתית שלי
אוהב ומתגעגע לאחותי האוהבת
|
ואהבת לרעך כמוך
חוק שלא תעבור עליו
עד כמה שהיכרותי איתך
ואהבת לרעך יותר ממך
|
"אוף נמאס"
תמיד יש בקהילה
כזו או אחרת עימות
בין כוחות אנרגיות
|
העולים ויורדים במו בסולם
מאבן קטנה עד שמש גדולה
מהפרח אל הכוכבים והגלקסיה
לטוות יחדיו את האלומה
המסתורית של הבריאה!
|
תמיד יחסר אדם באדמותיו
במחצלותיו, בידיעותיו
תחסר מישהי בצלעותיו
אין לנטוש אהבותיו
|
אין מכה בחיים
לכאורה כי אורה
אין מכה באורה
|
החיים מצטערים שהלכתי
המתים שמחים שבאתי
לא מצטער
|
החיים קדושים מהחיים
כי גם המתים בניגוד למילים
עפים באור לשמים - חיים
|
היא עדיין חושבת/
משתלטת/ על חיצוני/
כל פעם שחיצוני/ לא מאפשר היא/
נופלת על המיטה/
|
אך לא הפנימי לחיצוני קיים
כי לפנימי קיום ניצחי
|
בעתיד בזכות ההווה
הנקשרים באלומות
האור באלילים
הבלתי נראים
|
מלמדים המפרשים
ידע חיבורי שמים
לעצמנו דרך זרמי
אורות בית אהבה
|
וכך התחזקה בי אמונתו בי
עד שכמעט התפוצצתי בי
בו ומצאתי עצמי מחולק
לחלקיקי חלקיקים אטומים
|
החלק הרגשי יקבל תמיד
מקום גדול ומרכזי
החלק המעשי,
יהיה מחובר עם המחשבה
|
וחיפשה לה מקום מנוחה לימים
הבאים להם מבלי שקראנו לבואם
מבלי שהכינו אותנו כפי שהם באמת
באים לעצמם הולכים לבדם סתם
|
היא נושאת בתוכה הבנה
אי הסכמה לאי יכולתך
ללמוד את עצמך
יש לקבל את האהבה
|
במעגל יש זרימה אדירה
של כוחות של אנרגיה
כידוע לאדם חכם האנרגיה
מפלוס שמתחבר למינוס בנויה
|
ושמתם לב
כמה זמן
שוהים
החתול
והיונה
בשמש
|
אין חושך אחר ללא אור
החושך בחור החשוך
הוא כולו רק אור
|
גם אם את מאמינה שלא שולטים בך
רוב טבע האדם לשלוט בך
גם אם אינך מסכימה לשלוט בך
מישהו או משהו תמיד שולט בך
|
הזהות הבלתי מתקבלת על דעת בני האדם
של הטיפות הסופגות את הידע המוחלט שלהם
ומבטאות את יפי הרגשות והמחשבות שלהם בים
היא הטעות המטומטמת האידיוטית והמטופשת
|
תמיד יפה תמיד חכמה
תמיד יודעת לקדם הלאה
תמיד אוהבת תמיד מקדמת
אין בעולם דבר נפלא ממנה
|
בתוכך יש מורה
ואת פונה אליו
ישיב לך
באמצעות השירה
|
העור הישן וצמיחת עור חדש כנחש
להסיר את העבר לחלוטין ולחיות
בהווה כדי לאהוב את המוות, לא די
לא לפחוד מפניו. המוות תחילה כן
|
לא משאיל לך לפעמים
לא מעביר מאחרות שירים
לא כותב לך מנגינות למילים
אין כאן ואין שם ואין תעודות
|
לא אשמור לאחת וליחידה
את כל כולי לתת אהבה
כי אתן כולכן אחת
אתם כולכם אחד אתם
|
לא מאבדים ידע אמיתי
הוא נשאר תמידית
ברגע שאת שולטת בעצמך
שולטת ברגשות שלך
|
לחשוב שיש לו עיניים
ולשונות רבים
זה לחשוב שהוא יושב בתוכי
בתוכך ורואה את מה
|
האנשים לא רגועים לא יודעים
איך להיות רגועים בעצמם
יודעים לא להיות רגועים בעצמם
השמים רגועים כי הם יודעים
|
רק המגיעים לאפסיותם הטהורה
הזכה התמימה השקופה הקדושה
מסוגלים למחוק את כל סממני הידע
|
הייעוד שלנו אהבה
החוכמה שלנו אהבה
האמת שלנו אהבה
|
עלינו ללמוד אם כן כיצד לשלוט באגו
דהיינו בשטן
על מנת שיפסיק לשחק בנו כאילו המסיכה היא
העיקר ולא היא
|
אין נפרדים הילדים בין
שני עולמותיהם כי כך
הם חיים אחד למעלה
אחד למטה הינו הך
|
אור באור
ינגנו
שירה
פורצת
|
הילה זה הדבר
החומר ללא חומר
שיוצא ממך
כאשר את בוראת
|
כשנעלמת מעיני וחיבוקיי
החשיך האור בחיי
השמש שקעה ואין קרן אור
העננים נעו בבגדי השחור,
|
את פגועה כי את הולכת לאחור
בעבר שלך. שם מישהו,
שזה בעצם את בעצמך,
יצר אצלך מצע, שדה, שטח,
|
משמעות אירועי הנשמה
שכבות ארכיאולוגיות
זכרונות של חיי גילגולים
בהיסטוריות הקוסמולוגיות
|
היצירה הבוראת את עצמה
איננה תלויה ביקורת ולא אנשים
לא חוות דעת, לא זרמים ולא ניחושים
ואפלו אולי, אם תרשו לי לא אלוהים
|
מן הראוי שיצורים
יבראו את היקום
אחרת מן היקום
שבורא אנשים
|
היקום זקוק לאנשים מוארים
היודעים את החיים ושרים
את השירים
"היקום לאוהבים"
|
חוכמתו אהבתו הבלתי
כנפיו הבלתי נראות של אל
מחבקות כל יצור המודע
|
שלא מצאו דרכם אל האורות
נותרו שוממים בין ארץ לשמים
מתעמתים עם בעיות עבר
לא מוצאים נחמה כי הכל קר
|
היקום מוצף מתבוננים
מסכנים, כואבים, אוהבים
עולמם תבונת המתבוננים
|
היקום נברא לא ליצורים
בלבד, לא לאנשים לא
בלבד, לא לחיים לא
בלבד, היקום נברא.
|
המפץ הגדול/ הוא תוצר/
של הנחשול/ הגדול של/
הזרם הבלתי/ נראה של/
האלוהים/ הנאבקים/ באלוהים/
|
היקומים אינם יונקים את קיומם
היקומים הם הקיומים של עצמם
ואנחנו שאיננו באמת, אשליית הקיימים
|
אוי את מתוקה לאה,
ראית פעם אהבה
בלי כאבה?
|
הכוכב שלי עף
למרחקי אין חוף
אורו מדלג על
כל מכשולי
|
היצירה המופלאה של האלה
הבריאה הבלתי ניתנת להגדרה
שיש בה אש בה וגם אישה
נמצא בתוכה כמי שקרעו
|
שבוע לאחר מכן
חזרתי להרדוף
נכנסתי לסדנה
של תנועה בריאותית
|
המעוררים את מעלות האדם
המעלים את רמת הדיאלוגים
המזרימים דם חדש לוורידי השירים
מאושרים המתעוררים לזריחות
|
אנחנו אחד
אין שניים
אין שלושה
רק אחד
|
הכל זורם בקצב היקום
גם הים זורם שם באותו ריתמוס
של היום והלילה החושך והאור
עד שהשמש תחליט להפסיק
|
ההתמזגות מחשבה
האדמה נבראה
העצים הפרחים
הכל מחשבה
|
כאן ושם
יש הבחנה ברורה
להתמזג זו המשאלה
לא כל יצור יודע
|
אדמה ואש
הכל בך מתחדש
אל תתעצלי
לחפש
|
התרחקתי מהאישה שבי
התקרבתי אל האישה שבי
קרעתי את עצמי מהאישה
קראתי את האישה שבי
|
שמה לתעלות
הנשמה לא יוצאת מהן
הקרנת אור יכולה להוציא
מגופו את החושך...
|
כביסה
איך
שלא תרצי
תבוא כביסה
|
אך במציאות שלנו
כאן על פני אדמות
לא, לצערי רק יחידי
סגולה עולים לשבת
|
הלילה זורע לי מיליוני כוכבי אור
בצל אפלוליותו מתעורר הקור
ואני שט בין חלומותיו של דור
ובין חלומותיי שלי אני המקור
|
עפתי אל השמש
וינקתי לתוכי את כל
עברה, הווה, עתידה
וידעתיה כמו מאהבת
|
אך לא מצאתיו בכומר
המכלים איכר ללא שם אמיתי
בפני כל באי הכנסייה
|
רגלי כואבות ממררות
הירך כואבת ומייללת בלילות
הגב מסתובב על ציר החוט
והשדרה כבר איננה גמישה
|
להניח נשקם לסעודת חייהם
עם אוייבים עד זוב
להתאחד לאחר המלחמה
עם אחרית שנאתם ולאהוב
|
המגדלור מרהיב עין
זורח לכל כיוון
כאילו היה ירח
שמחקה שמש
|
לדרבן
היצירתיות שבו
לא מוכן לקבל
הפסיקות שבך
|
מהו ידע נשמות הצבעים והאורות?
ביקום היכלי הבריאה האינחופית
ידע נשמות הצבעים והאורות
הידע העתיק ביותר עלי אדמות!
|
מנהג הודי עתיק יומין
יצירת קשר במסובין
כדוא"ל כטלפון משוחחין
|
היא סוג של אשלייה הנבראת
מעצמה ללא ליאות
מן הטעם המאוד פשוט
|
אצלי רק אהבה עובדת בגדול
אם אין אהבה אז הכל נגמר
מוות אינני מעביר לאחרים
שומר אצלי שומר חיים
|
המוות כאשליית הקיום
המוות כפתרון ליקום
המוות כפתרון לחלום
|
אך הפחד מפחיד את הפחד
המוות אין לו חשש כי הוא מוות
הפחד יש לו חשש כי הוא פחד
מי יוצא מהפחד אל המוות
|
באיזו זכות הוא הפריע לך לאהוב
לא את הגורם למותו
את היא הגורם להבנתו
|
המוות קורה בשנייה
בעוד רגע
לחיות את הרגע.
|
המחשבה משתמשת במוח
כדי להפעיל את הגוף
אך לא כל גוף נע בהתאם
למחשבה כאשר היא באה מהמוח
|
המחשבות מתדפקות על דלת
כנחש שטעה במזונותיו ומת
ליד דלת משרדי בטכניון
סמל לבעיות שיש לי באמת
|
המוסיקה איננה קובעת
את הקצב של עצמה
המוסיקה קובעת את
קצב לב הצופים
|
כתבתי מחזה הנקרא
להתקרב דרך אגב
לפני שלושים שנים
זהו סיפור על שלושה גברים
המתחתנים עם אישה אחת
|
המילים הן מזון דבורים
יותר נכון מזון מלכות הדבורים
האותיות ואני כפרח המציע צופו
ליפי הגברים והנשים בעיקר
|
המחשב כתב בהודית
המחשבה כתבה ביוונית
אתמול ראיתי צוענית...
|
כידוע לך היא יהוה... ולאחר מכן
הבנתי שטעיתי בקקק ריאה
כי קריאתי הפוכה
במקום לקרוא לו לה-קרואה
|
שהרי אין זמן אין מציאות יש
מציאויות יש עקרונות
והמילה מותנית באה מן
היסוד עקרונות כך גם
|
המילים כעלמות חן מערטלות
מסירות פתיתי זהב מיפי עולם
נושאות לתוכן את עמק הסודות
|
לעיתים משמעויות שאין להן
שם השם הוויה ושם
אהבה הוויה ושם
אלוהית הוויה
|
התשוקות הבלתי מבוקרות חדשות לבקרים
החדשות הבלתי נסבלות בקרים וערבים
התאוצה שהיתה ואינה בעיני המסתכלים
הבריאות הבלתי נלמדת גדולים כמו קטנים
|
המכה
שקיבלתי
באהבה
היא
כאין
|
יודע מה מגיע לי
ומה לא מגיע
והוא יכול לעשות
לי מה מגיע
ומה לא
מגיע
בדיוק על פי
|
הברכה באה מהיזמה שלך
אני המראה של הנשמה שלך
ואת השתקפות של אושרה
|
שלשום אתמול היום
המלך לא נתן לי לישון
הוא בא אל ביתי
ממרחקים וזרע שום
במיטת חולי שלי
של אבותי ושל אמי
|
הימתין אלוהים לי
עד שיגיע הרגע בי
לצאת מגופי ולשובי
אליו, חזרה לביתי
|
כאשר בני האדם אלוהים אתם
ובני עליון כולכם
תסירו את המסיכות המסתירות
מעיניכם את האלוהים שבתוככם
|
אין זכרון העתיד
נאחז בזכרון העבר
אלא כסוד הנצח
|
נסעה ונשארנו רק שניים
את ע. הלל ויצירת המופת
כשהדוד שמחה שר
לא היכרתי אך זו חובה
|
העובדה שמצאת בי
את המציאויות שבך
הן מהדהדות
בתוכי כתגליות
המאה!
|
המשורר כותב לאחרת שבתוכו
כמה אחרות יש בתוכו ?
זו כבר שאלה אחרת
|
דברי העידוד שלך מחזקים
את השראת המשורר שבי
|
בלי שירה
ממון כי
השירה היא
הממון
|
המשוררת חטפה מכה
למה לי להמשיך איתה
לחטוף מכות מהמשוררת
שקיבלה מכה מהגורואית
|
תגובות שצצו
אל תמחקו
חלק ממשחק
במה חדשה
זה כיף, מרתק, צחק!
מעורר מחשבה
על השאלה
על מושאי
הצד הנשי שבי
שבך
|
את אישה בוגרת ומבחינתי
את ההשראה לכל הכתיבה
שקרתה לי בשנה האחרונה
בלעדייך מעולם לא הייתי כותב
|
תודה איש יפה
לך לב יפה
לך זר יפה
|
כי עצמה
בנוי מכל
כולו של
עולם
|
המתבונן בהולכים למות
אתה בוכה עלי
המוות מלווה אותנו
|
האבלים מייללים מתוך קנאתם
צערם הוא יסוד הכרחי לטוהר
דמעותיהם וניקיון כפיהם העולה
בשער העוולות האנושיות לעד
|
מסתובבים
חופשי
לא כתבתי
חופשיים
|
המתים כאן
מסתובבים
חופשי
בתוך הגופים
|
ידי מחבקות אותך מעצמן
השירה פורצת מגרוני
בשאגה אדירה והמוזה
שורה בידי כתיבת שורותי
|
הורס את כל חוטיו ופורם זהביו
עד כדי שמחת עניים חסרי כול
ליבו של משורר הוא אור טהור
גם נשמתו של משורר אור
|
הנבואה הכנה האמיתית באה בלילות
היא סיפור בלהות המוביל בחלומות
|
למי ניתנה הנבואה, אורים בשעריה.
מלגלגים על נבואותיה וסותמים
את האף האוזנים העיניים
כחכמי לילה לא יודעים לא אוהבים
|
דברייך
יותר מאהבה
יותר מתשוקה
יותר
|
היא לבושה שמלה לבנה פרחונית
וכולה שפתיים דלוקות המעוצבות בשלמות
אלוהית, חולצתה חושפנית אצבעותיה ארוכות
כנגניות צ'לו מן המהוללות במהוללות
|
אני שנקרעתי בכאבי אהבתי לצ'לו
שלך ורציתי להיות לך לצ'לו שלך
ולא רצית שאהיה הצ'לו שלך לא פתאום
לא רצית שאהיה הצ'לו שלך כי רצית לך
|
הנזירה השמנמנה שנגעתי בגופה
וליטפתי את בטנה ואת שפע שומניה
בתשוקה, תברח בקרוב ממני לתורכיה
נזירה נוצריה, כן, פרוטסטנטית מבטיחה...
|
אבניו קושרים שורשים
שורשים מצמיחי עצים
עצים מצמיחי פרחים
פרחים פירות הם
|
נחש עלה בחלונה יש לה ניתוח
מחר מוציאים לה את איבריה
לא יהיו לה ילודים תשאר לבדה
עם הנחש העוקץ את שדיה
|
קרקע ולא יהיה להם
על מה להניח רגלם
כי לא יידעו עוד להבחין
בין טוב לרעה החולה
של האנושות באהבה
|
(למעשה כל המקרים הם טעות אופטית)
נובעת מאי הבנה של המציאות,
אשר למעשה איננה.
אין דבר כזה מציאות.
|
הנמלטים מאהבתם לאן נמלטים
הנמלטים מאהבתם אינם חוזרים לעצמם
הנמלטים מאהבתם בורחים מעצמם
|
דודתי לי ואני לה הרואה בשושנים
דודתי מביאה ישועה של אור לאזרחים
ואזרחיות, החיים על פני הגלקסיות
להתעוררות הנשמה והרוחות
|
באפלת היום
ובאורות הלילה
הנצח לא שם
כאן הוא בליבך
|
הוא כאן כל הזמן ואנו רק
חולפים בו מתבוננים בו
או בה והיא נעלמת ממש
לא רואים אותה לא חשים
|
חולי לב ששתלו להם לב חדש
כי גם המערך הרגשי שלהם
משתנה עם הלב החדש,
מסקנה יש נקודה כזו בלב
|
האל חלונך תרוצי
בזמן שיחת מחשבים,
האל ענני הבוקר הנעים
סביבך תקראי לבוא אל חלונך,
|
הגיע זמן לממש כל החלומות,
אם כי צריך להיזהר בבחירת החלומות,
היא דרך האור
ללמדנו להתקדם
|
מי מקריב את עצמו במו ידיו
מי מקריב את חייו על הצלב?
|
הסוף בשירה שונה מכל דבר אחר
הוא תמיד יהיה אחר מהמוכר לך
יהיה מקורי רק שלך, לא של אף אחד אחר
|
ברחם אימם מאפשרת חששות ופחדים
העולים בדרך העולם על כל הדרכים
החכמות המאפשרות להם להתפתח
ולהיות בני אדם משופרים מחונכים טובים
|
בדרך שעבדתי איתך שנה שלמה
יום אחד תהי מורה לילדים שלך
אולי אפילו מורה להמונים
|
הסנדלר עבד שעתיים כדי לתקן טעויות של אחרים
ויצר טעויות משלו, הולך ופוחת דור הסנדלרים
אשר ידעו להכין נעליים, והחנות מלאה רגליים כואבות
|
תמשיכי לשחות
(לחיות),
כי בקרוב ינקרו לך
את העיניים...
|
השמים מתנגדים בתוקף
לתוצאות העומדות להתרחש
|
לכן לעיתים
הם משתפרצים
זועקים לעיתים
|
משהו מיוחד
ויוצא דופן מתחכך
מתבשל עכשיו
במטבחך
|
לשחררני
מתלות באישיותי
האנוכית היא חרות
הנשמה מאישיותה
|
היכנע לאהבה!
האם זו האמת?
כן
האם זו האמת בוודאות מוחלטת?
|
קל לדבר ולהביא הפתעות
לנקות נעליים ציפורניים
אך לטהר רגשות מחשבות
זו עבודה לכל החיים
|
גם היזכרות של גלגולי נשמה קודמים
איננה תחליף לעבודת הנשמות על פני
ארצות גנים יבשות וימים, אותה אין לי
לכם רשות להחליף, בתחליפי הכספים
|
הם נתנו מספיק
הם קיבלו מספיק
במבחנים של
אירופה
|
מגע משי
עלי
ורד כתום צהוב
|
לפרסם ראיון
בכל הקווים
השורות
הקרניים
|
פנים ונימוס העמדת
יפאנית "נו"
|
ענני הברכה תמיד שחורים ויפים
והלילה היפה שהלך ולא יהיה כמותו
נע לו לאחור מעבר להרים ולימים
ניצוץ אור ראשון עולה מתוך האפלה
|
אם ילדים היו מתעלים ברמת החיבוקים
אם אנשים היו מטפסים על העצים ומחבקים
את הענפים והעלים והפרחים והפירות
|
קליפה פותחת פצע
קליפה
והדם רגיש אף בוכה
ברטיטה
|
אוריאל ממתין להערכתך
אני אעשה כדבר השם
ומי יהיה העורך?
|
כוחו של אדם ככוח אל
לדעת את הרגע הזה
כי כוחו של הרגע הזה
היכולת לקבל החלטה
|
אני שאינני
רומנטי
נמצא
על חוף
ימה של
העיר חיפה
|
דבר מוזר
עם אהבה
שכל פעם
שהיא פגועה
|
למה אתה הופך
באירופה מלחמה
ובלבנון שלום?
לא נכון.
|
ייקח לך זמן להבין
שהטקסט
זה לא אני
|
מעבר לבריאה של יצירת הכול
אם לא זכה במחשבה מודעת
הרי לא יבין את ההקשרים בין
מטה ומעלה וההפכים הנובעים
|
הציתה בי אש להבות והעשן היוצא מן האש
שבא אל תוך קרבי ואכל בהם את כל זרעי
והלהבות שבאו ולא נתנו לי מנוח בידיעה
שמונעים מזרעי לחדור אל בית קיבולייך
|
כולם יודעים שפנים
זה לא רק הבפנים כי
פנים הם לא שפנים
|
נכון יש בתוכך פנינה זכה טהורה
נכון אין לה לאן ללכת אין מוצא
נכון עמדת כבר בגאות ושפל
נכון למרות כל הסערות
|
אני הפסדתי טיול נעורים
את הפסדת חברות לחיים
תמיכת אין-קץ כמו אחים
|
הערוגות, המחרשות, התלמים
ידי גנן חושלו בעוצמת הברזלים
עוצבו בשיטת הרקולס יבולים
ידי הגנן היו זהב הברזלים
|
הפרחים נותנים הנאות
לעיניים והבושם לאפים
היופי מעודד נשימתנו
האופי מעורר גאוותנו
|
הכמות הבלתי ניתנת לספירה
של גרגירי החומר הנעים בו
ולא מגיעים לסיפוקים של רגע
כי לא בזוזנו ממקומנו על מנת
|
שמעבר לי
חלל אין-סופי
מתמוסס
מתמזג
|
ההפרדה הקרטזיאנית
בין הצופה והתצפית
איננה אפשרית
עוד
|
והיא מתבוננת בו
מרחוק עד שתבין
כי נשמה חייבת
להיות גם בתוך
|
זיו פני הזריחה
אושר בלתי נדלה
רגבי האדמה
שותים מי ברכה
|
מכל כבלי האדם, החברה המוסכמות
האנושיות האוחזות בנו בכלא הנשמות
הציפורים הנודודת מראות לנו דרך אחרת
לחיות את חיינו באהבה, בנדיבות ברוח חופשית לגמרי
|
אל גרעין אכזריות
האישיות הזועמת
לטהר לנקות להקטין
לשאול ידע חסר פשרה
|
איך להגיד לך יפתי
איך לעורר בך חמדתי
גם בהתנזרותי
בהתנזרותך
|
היוצא מהגוף ועף
למרחקי האלוהים
ממשיך לביים הצגות
ממשיך להנחות שחקנים
|
הקדשה שבך היא ההקדשה
הקדושה שבך היא הקדשה
הנה מה נותר מקדשה קדושה
|
הקיבוץ מזמין אותי לשיר
אחרי שלושים שנים
של מדבר שממה
הקיבוץ מזמין אותי
|
כאילו אני הוא זה שזרקתי
אותם לכלבים
ולא היא
|
הקיבוץ היה "האח הגדול"
אבל בטהרת החיים
לא עבור מיליון דולר
לא, איש לא יוכל לגעת
|
שיאפשרו להיסטוריונים לבנות להם פסלים
שאחרים יבואו כמעריצים וינשקו להם ת'פנים
ויאמינו בכל הכנות שהפסילים יצילו חיים
ובונים עצים מלאכותיים ואיצטרובלים
|
את לוקחת ממני נשימה
הלב שלי מאבד פעימה
הקצב שלנו דופק בלב
הריקוד שלך אותך אוהב
|
ורואים כמה חשוב לך
המעמד הזה
הקשר שלך
עם הנופלים
|
הראש למטה מסמל מעבר מלמטה
למעלה מלמעלה למטה כאילו אין
כל קושי בזרימת הרוח אל הגוף
והגוף אל הרוח, כאילו אין כל קושי
|
אחי המתוק
יושב עם הרב בקשי דורון
ביום הבאת ספר תורה לבית הכנסת
של מושב זיתן
|
אין הרבה או מעט כי אלו מושגי הזמן
ובשירה אין זמן יש נצח השירה
יש ניצחון השירה על החומר הנורא
השירה היא התגלמותה של רוח
|
אם הוא מוכן
להיות למה לא
לנסותו תחילה
מה יוותר בתמורה
|
הרגע שבתי מסיור
בתמונות זוועה
של יום שישי 22.06.12
ובו הכו את המחאה
|
כי אם הוא מתהווה במשך שנים
כה רבות מדוע לא נאמר אינטליגנצית הלב
כי הלב הפועם בגוף כולנו הוא מרכז
הרגשות, מרכז הנשמות, מרכז התהוות
|
לבשת כולך אור
אני פרח לבשתי
חולף?
מלכה בואי בואי
|
הרוח אוהב את החומר
החומר מתלכדת ברוח
היא עולה למעמקי עליון
והוא יורד כדי לממש הון
|
העיקרון הגברי והנשי הנקראים
הרוח של הקוסמוס והנשמה
האוניברסלית, כולנו, כל הברואים
יוצרים יש מאין, רק כאשר עובדים
|
הרוח נושאת
את גופי
על כנפיה
זהו לא גופי
|
מילות האש נובעות מתוכי כלהבות
הרוצות להגיד עד כמה כואבות
לי הידיים מלרשום את הרגליים
הצועדות בקושי אל החיים במים
|
הסרעפת היא הגבול
בין גיהינום וגן עדן
איך יעבדו יחדיו
הסבל השאול
|
מאפשרת למילים להתרוצץ על הדף מטורפי דעה
שלא ידעו ולא יידעו לעולם עד שלא יספגו לתוכה
של מילה של שורה של שירה מתעלה ומושגבת
בתודעה חסרת כוח פיזי, חסרת יומרות לנצח
|
בימינו הכול הפך מסחרי
והטעם הטוב של האהבה
עלול להיעלם גם בגלל נשים
שהטילו חרם על חיזורים
|
הזוכר זיכרונו
לא יעיד על עצמו
השוכח יעידו
|
את היא השראה לכל חיי
תמיד אראה בך את אלוהי
|
כי מי יבריא ממחלותיו
עם שום שהוא הדבר
שיש באמתחתי
כשום דבר מריח
|
להיות גאון
אמרת לי
או לא להיות
כאילו למות
|
תני לה לעוף בתוכך
תני לה לפנק אותך
תני לשירה
להעניק לך אהבה
|
הכל נמצא בתוכו, וכל אדם מוצא בו
את אשר מוצא בו על פי מזלו
על פי אופיו, על פי יכולתו
|
כיף שנפתח אצלך הערוץ הזה
הכתיבה
הספר שלך בדרך
הגיע תורך לכתוב
|
אתה שאיש צבא היית
יודע שהניצחון הוא עוצמתי
י
|
לא יעזור לך שירתי
בראשך לעד אני
וככל שתגבר שנאתך
תגבר בתוכי אהבתך
|
השיר חזק
מהסיפור
על ההר
בשיא
|
הבאה את ללמד אותנו מלחמות מהן? את סוד ההגנה לאהבות?
הנכזבות, המלאכיות, העליונות המאירות...
כתבתי "סופרת משוררת" למישהי אחרת
כתבה ספר מדהים המיועד למנוע מלחמות!
|
לעתים קרובות נותנים לכם אותות,
סימנים, מתערבים במצבי חייכם,
ואינכם שמים לב. לכמה רגעים
אתם מרגישים משהו מרומם, קרוב
|
חסד גבורה תפארת
נצח הוד יסוד מלכות
הכול רק סימני דרך
לאלוהים צבאות
|
בלילה יכול להיות יותר אור פנימי
ביום השמש מאירה אין מאמץ פנימי
|
לשבש את כל סדר התאים במערכה
חדשה במהפכה שלא היתה לפנייך
השמש מסוגלת לשבש כל מחלה
על פני כדור הארץ, כל מהפכה
|
מה אעשה עם השקר
המבלבל את עולמך
מדוע עוררת בי את קנאתך
|
מתוך דעותייך העפות
ממך אלי
דעת טעם החיים
היא מהות הקיום
|
התפשטו
לא לישון
קמו, הלכו
לא הלכו
|
כל הזמן הם קופצים
כל הזמן מדברים
שרירים לא שותקים
שרים לי שירים
|
השתבשה מילה אחת
בידע הזכות נפלה טעות
נכות? זכות גדולה?
|
והשתקפות של מעלה במטה
היא בהיפוך עקרונות וערכים
התבונני בצמרות העצים
המשתקפים במי האגמים
|
מי שאיבדו את דעתם בתוכה
כי זייפו את עצם קיומה לה
ולנו איננה אלוהים אלא אך
ורק נציגת האלוהים על קרקע
|
השיר הזה
מיועד
למי
שעדיין לא
|
אני בן חמישים וחמש
אני מספר לחברים
התאהבתי בחודשיים
האחרונים
|
הרי ברור לך שהתאהבתי בך
הכול אצלך מושך אותי עד טירוף
הגוף, השפתיים, החזה שלך
הקול, חכמת-החיים שבך
האכזבה המתפרצת שלך,
לכן את כל כך
מפחידה
|
שהרי אני כאן
עומד ומשתומם ומשתהה
מול הר
האלפים או
האברסט ומתפלא
והם מדברים
לי על מרחקים
ומחירים
|
הכלים כשלו ההתנכרות התאהבה בעצמיות
רק זיו פני אלוהים שיכנעו את ההתאהבויות
למזוג עצמן היישר אל תוך שבילי השיבולים
כל מהות החיים היתה לשכב בשדה גבעולים
|
התבוננות בתודעה
היא הרפואה
יונג ריפא תודעה.
|
אנחנו המכילים את כל הזוהר
את אבני מוסאללה
את האדמה השחורה
את עצי האור ואיצרובל הברוש
|
בלי הסברים בלי דיונים
בלי ויכוחים ובהרצאות
של אמא בצורה כל כך
כל כך שבא לבכות
|
אבל מי יכול לתת
בלי לקבל
אהבה
בתשובה,
בתיקון,
בחידוש.
|
יפה התואר נשא תינוקת בזרועותיו אל הים
אישה מקסימה לא יצאה מהים לשאתה אליהם
הוא זרק אבנים מהחוף אל האישה במים
התינוקת לא בכתה והאישה פקדה בו פקודותיה
|
אני כאן בשבילך
רק תביני את זה
אל תיעלמי
קבלי עובדה
אנחנו בהזדהות
|
בהתמסרות יש
גוון של כניעה
|
התאהבות באנשים
אהבת אנשים
גם אם קדושה
ונעלה היא
|
בלי להתנחל בלי לטעת
זה לא אומר שנקבל אישור
ממלאכי אדוני לגעת
|
היכן ההתנשאות
היכן היוהרה
היכן העליונות
היכן המזימה / אינטרס?
|
אז נוכל כולנו להבין את אגו
השטן המכלכל צעדיו ומנסה
לעצור את התקדמות העולם
כי רק לעצמו לוקח ורק לעצמו
|
מעטים האנשים בעולם
המכירים את עצמם
אילו היכרת את עצמך
|
כל תגובה היא תודה
תודה על התגובה
וכל שיר הוא
התעוררות
|
שדה משחת
שכמותך
המשיכי לכתוב
שירתך
|
קולות הצרצרים היו פי אלף חזקים
ועד שהשמש לא החלה זריחתה
היו הצרצרים מבכים את חוסר הבחירה
ואני היושב על ראשו של עץ אורן
|
חזקה מתפילת הגוף הקורס
התפילה הבאה מהלב הדואב
חלשה מתפילת הלב האוהב
|
האיר לי טאגור
ויהי ערב
האירה
לי
שמש אור
|
והיה שם במיוחד איזה אל"מ בצה"ל
שלא היסס להראות עד כמה עוררה
בו אתם יודעים מה התעורר בו
חבל שהגיע עד הלום עם אישה
|
אולי אם יפתחו שמיים
יפתחו בשביל כולם
ויזרום השפע בעולם
|
ואין לך זמן פנוי
עבורי את רוצה
בלבך להעניק לי טיפול
אך באצבעותייך
היכן תניחי את
אצבעותייך
אם לא בגופי השבור
הצמא למגעייך?
|
לא פעם ראשונה בתוכי
הגורו החכם באדם חוסמני
ונזיר שבתוכי נבהל ממותי
על כל נגיעותיי והאשמותי
|
הורסים את מעשה הבריאה האלוהיים
וחושבים עצמנו לחכמים מלאי אהבה
פוי! בחרפה ובבושת הפנים שיצרנו
לעצמנו עם בוא מלאכים לקבל את פנינו
|
ממתין כל היום
לאיזו תמונה
או מילה
אפרכסת אוזני
|
להיות אחר בניסיון להיות אחר
להיות עצמי בניסיון להיות אחר
להיות אחר בניסיון להיות עצמי
להיות עצמי בניסיון להיות עצמי
|
גם אני בהרי
אדום כולי אדום
לא אסיר בגדיי
כדי להיות אדום
|
וכל הנשים אני והמשורר רז
ישבנו מרותקים לדבריה מהמרכז
כולנו סיפרנו מי מעט מי הרבה מי
על חיינו וקשרינו עם העולם הערבי
|
הוא אמר שעשה טעות
כי אמר שהוא אוהב אותך
אינך סולחת לטעויות
של אחרים ולטעויות שלך
|
בין כל הגעגועים והסתירות המעמידות
אותי בפני עובדת החיים שאת שם ואני
כאן לא בדיוק כאן, כאן בכל זאת כאן
יקום אחד אין סופי כולו אור וסינתיזות
|
אלוהים אתם ובני עליון כולכם
אמרו תהילים פ"ב פסוק 6
|
דברי חוכמה לי הענקת
ואת נשמתי העפתי לכיוונך
רק נחמה ותמיכה לכל באי ביתך
|
וגם אם לא מחממת בחום השמש ביום סערה
תמיד אמצא בה נחמה לכל היממה והלילה
כי מי אני ומה אני אפס לעומתה
אלוהית היא וכל הידע כל עוצמתה
|
מתוך אמונה באדם באדמה וחוה
בנחש סמל הפיקחות והערמה
אז כאשר שוב יפקחו עיניהם
והנחש יפתח פיו כדי לומר חן וחכמה
|
הן לא מבקשות הרבה, הן צנועות ומי מעכבן יותר
מאחרים אם לא סגן השר, איזו בושה איזו חרפה
בתפקיד הבריאות של המדינה הפקידו סגן שר
צריך למנות לתפקיד כבוד שרת הבריאות אישה
|
ואני מה אני קטן בן קטנים
ללא ידע הקדושים
לא הקדשות הרעימו
את חיי טילטלו את הבנותיי
|
היות ובני אדם משליכים
מעצמם על המציאות
הם לא רואים
את המציאות וממציאים
|
להסיר התבוננותי בשתי ציפורים
עפות סביב בשרי המתייבש
למאכל נשרים ומוחי הייבש
מוכן ומזומן לסעודה אחרונה בכנפיה
|
אך לא איש כיבודים אני
על כי זכיתי לכה רבים
בתארים עד אין-חופים
כי מי אני מה אני? איש
|
לאן נעלמת
הנני בכתיבה
ואת אהבתך
|
גם כאן
יש
חיבור
עם
וו החיבור
לחבר
חיבור
|
ואת מבינה, מבינה, מבינה, מבינה, מבינה
ואני כותב כותב כותב כותב, כותב לך מנגינה
ואת חשה חשה חשה וחשה לתוכך את הזרימה
ואני חושף אותך בהגיונך בהיריון של נתינה
|
ויקם עם בוקר משיח אלוהים ויאמר אליו
אל חשש בוא אל בניי ובנותיי ואמור להם
ויהי בוקר ויקומו כל בניו ובנותיו אל הזריחה
ויאמר אליהם אחיי ואחיותיי היקרים אנא
|
ומנגינת האלים מושבם
וכנפי מלאכים על גבם
ויעופו כאיש אחד אל
היכל קודשו בלי אגו
|
ויקומו עם בוקר וישכימו לעבודתו
ויראו כי טוב ויעמדו על דעת האם
והאב וכל ילדיו אשר ממנו באו
וממנה שכינה נעשו רק אורות
|
ביום הולדתי
אם תהיה
בישראל שלי
אשמח לדבר
על המוות
|
ותגע בהם לא יד אדם
ותגע בהם יד ענקי האלה
ותשלח נשמה אל נשמותיה
וישתוממו
|
ויען ויאמר להם שלחתי אליכם את גדולי
המורים של האנושות ונתתי לכם חזון
נביאי והבאתי אליכם את ספרי הספרים
הקדושים ולא עמדתם על חידת החידות
|
ויעלו אל גני העדנים
וישתוממו ויתפעלו
ולא יידעו כי הגהינומים
|
אל חשש בוא אל בני ובנותי ואמור להם
ויהי בוקר ויקומו כל בני ובנותיו אל הזריחה
ויאמר אליהם אחי ואחיותי היקרים אנא
מכם התאחדו עם המימד התשיעי כי הוא
|
ויעל מן נהרות גיא בן הינום
ויתאחד עם כוחות השחור
ויענהו עד דם מוות אפור
ויתחנן על נפשו ויתמודד עימו
|
שלום לך שבר כלי יקר
הסיפור על אבא אכן נוגע
ואתה בהחלט יודע לזעזע
|
לא ישבו ולא מספרים שהכינו רבני הקהילה
ולא מכריו של אל ולא מהשייכים או הבודהיסטים
אלא מפי הגבורה ממש ויקשיבו לו בתוכם
קול דממה דקה, אף לא ציפור לא שמעו
|
הגיע זמן מרד (בצרפתית זה נשמע)
גם בערבית בעצם. מדינה במצב מרידה...
אוי כמה זה מצחיק!
אוי כמה עצוב!
|
בלילות היא קמה
בלילות מתפללת לאלה
בלילות היא בוראת
בלא כל נקמה
|
אל תשאלי מדוע לא פורצות
מפיך כאבן של יללות
|
האדם כעץ על פלגי מים חיים
יש בו ענפים מפוארי זרועותיו
עלים לתפארת פרחים ריחניים
פירותיו הם מחשבותיו רגשותיו
|
יחד עם זאת שאתה בכול
והכול בך אינך יכול להיות
כי זמנך לא לך לקבוע
את רגע מעופך מעבר
|
נע ונד בין אהבותיו חסרי חוליותיו
הבאים להעיר את כוליות חסרונותיו
ומתעטף לא בשלו, לא ביפי נזירותו
ולא כצועד אל עבר האחד בשמשותיו
|
ונחזק את חומותינו נגד הקוממיות
והלאומיות של הפלסטינים,
של הישראלים, של היהודים,
של הערבים, של המוסלמים,
|
ובין האני הנעלה המעיף
אותך למרומי הידע העצמי
כי מהו הידע של האישיות
אם לא ידע המקום הזמן
|
אחת מאלף = 1000
לאלף את החיה
מאלף = מענגה
|
בכאבי התופת
יפה האור
מדוע עצובה
כשאתה חולה?
|
וידבר יהוה אליהם ולא שמעו
ויתפלל אל עצמו לאמור כה אמרה
ותתנבא הנביאה אל עצמה
|
סכנה לאבד את הדעת
אך לא עדיף לא לדעת
ותדע חוה אדם לדעת
|
היא תוציא מלבו של משורר
היא תמשוך מלשונו של משורר
את כל השירים את כל הגיגיו
כדיג המוציא חכתו אל דגיו
|
לא אשכחך
לא אשכח
ימיני
אשכחי
|
המרכיבות את הכימיה של
כל העולמות שחייתי כבר
ואינן יודעות עוד דבר וחצי
על כל העולמות של חסרי
|
להתענג ממערומייך
בפני עולמות אושרייך
לספוג לתוכך את רמזייך
בינה, חכמה, נתינה
|
נושף מתוכי אור קולט אור
מעניק אור לכול ויש לו ידע
ויש לו הרמוניה ויש לו זרימה
ויש לו חשמל וזעזוע משלו ואנרגיה
|
זה לא רק לכתוב
זה בעיקר להיות
זה לשנות את הכול
זה לחיות מחדש
|
יון לבן עומד
על רגל אחת
מתבונן
בזוגיות
|
זמן תפילת השכמה כארי לעבודתך
הבורא עולמות מבוקר עד בוקר קום
ממיטת עצלותך המגושמת ובוא אל
זרועות התחינות המבקשות להתעלות
|
רצוי להיות
זוללי אנרגיית השמש
כי אבינו נתן לנו אש
כמזון לנפש
|
זז לא זז
גג לא גג
הו לא הו
יה
|
מתלכדים
באורותיו
בזוויותיה
בקרניה
|
ומה מתירות
בך המילים
ומה לא מעלים בך
השירים
|
אין לך זכות שפיטה
של אחרים
למעשה לאיש מאיתנו
אין זכות כזו
|
שוב הצלחת לרגש
נימי רטיטות ליבי
|
זלדה
באורי אל חגי
רוחך הניחי
על מפה לבנה
ואש נרות הדליקה
|
היער העלה זימה וכל עלי ירוק צהבם נשיר
אש אחזה בזרידי המחר ובהלה בכל החיים
קיפולי הקרקע לא עמדו במרוצת שיר הקיר
דילוגי מידה עלו בקצב עצים ירוקים האדימו
|
מעמקייך מעוררים בי זיכרונות אהבה
כי מי אנחנו כאבק כוכבים
מול אינסופיות אינחופיות האלים
מתאהבים מתאכזבים בכל זאת
|
אין מציאויות אמיתיות
אלא בשלושת העקרונות
זריחה שירה אהבה
|
נו
יפה שיש בך געגועי אהבה
זה תמיד רצוי ובריא לגוף ולנשמה
|
זמן נשאר זמן
זמני היה זמני
זמני אעשה מזמני
|
הזמן נשאר זמן
השינוי זמני
|
גם אם אין מתוכך
גם אם אין עצמך
לבי פתוח וקשוב
לבי לא פתוח
לבי לא קשוב
|
זעם השבוי בתוך עצמותיו
נזעק בתוכי כקרב זכרים
בין חתולים הנאבקים
על מותם על חייהם
|
יורדת לבנה מהרי הירדן לזרועותי
העולות בכתפי ההרים ללא תזזית
האפרוריות של יפי ים סוף אין חופי
ההרים האדומים סגולים וורודים
|
קלות כאיילות לך המילים
זזות מתנגנות לך בשירים
עפה זורקת כמה אותיות
בכנפייך מחברת כמה זוויות
|
באחווה הלבנה
של רמב"ם
ויקי אחות
בחצי משרה
|
אני שמעתי את הנסיכה
היא לא פעם פנתה אליי בצרחה
בדיוק ברגע בו שוורצי זינק עליה
היא באה אליי בבקשה בתחינה...!
|
הנסיעה חשובה מאוד
ואני זקוק לתמיכה שלך
בבקשה
לתפילה שלך
|
שקיעה היא ירידה
לתהום מי האוקיאנוס
וזריחה עולה ומביאה
עימה בשמי בוקר
|
אם לא נחדור לתוכה
אם לא נלמד לאוכלה
לנשום מאורה לזלול
|
בכל מאודנו ואהבתנו
עשו הכל למען שלומנו
אנו כאן ילדיכם הרכים
אנו כאן יציר כפיכם
|
מניפת קרני שמש
גלישת אור
כל פינות רוח
כל פינות דרור
|
זרם המילים עפות לי קדימה
קדימה שרות המילים את עצמן
הקצבים משגעים לך את האוזנים
מקפצים כילדים היוצאים מהגן
|
טובים יותר מהחיים
של החיים הזורמים
אל מול מותם
במלחמות הדמים
|
בזכות נדיבות הגיגייך גמלים
זרמו בחלומותיי ודם דבורים
טפטף כדבש על שפתיים
|
רגע אחד כולי מרוגש
צמרמורת אוחזת בכתפי
בחוט שידרתי
|
משום שמרטין
רעייתי
שעלתה לשמים
נהגה וידעה
כיצד לעודד
ולהשגיב ולנחם
את נפשי
|
לאהוב חברים ואחים
לאהוב אותם עד לכוכבים
ואפילו לאהוב את האויבים
אך אל תסמוך אל תבנה
|
נראה לי
שאדקר
באינטימיות
רק אני
|
כמה אהבה אין במילה
אהבה שלך המעדיפה
מקלחת קרה
או ויסקי מעולם לא שתתה
|
מה חד
עפרונך
ומה חדה
עינך
|
חה חי חו
חה חי חו
חו חי חה
חי חו חה.
|
אוהב את החוכמה
שרק את מוצאת בי
כי את בעצם החכמה
שמוצאת בי חוכמה
|
לתעצומות הנפש ידעתי
אחפור עמוק בפנימיותי
נושא הרים בשרירי כנפי
|
כוחו של אדם בליבו באהבתו
היא גם חולשתו של אדם
אלוהים יודע כול ואדם לא
יודע אם יודע כול הוא לא
|
השמש הנסתרה
מעיני אדם, מעניקה
מחומה, מיפי אורה
ללבנה הקטנה
|
האור הוא אור
והשמש האם שייכת
היא למישהו מורם
מעם?
|
"בכוליות אין מילים"
כתבת לי
"אין את אין אני
היכנע היכנעי
היכנע לאהבה
התבטל העלם
הפוך לאהבה עצמה
עזוב את המילים
והסיפורים"...
|
השמיים עלי מצווים
להפסיק עלייך שירים
לכתוב להם תהילים
לסגור ברזי הבכיינים
|
כדי באמת לדעת חיות, צריך להיות
מסוגל להיכנס לתוכן.
אתם אומרים: "זה מגוחך, וזה לא
ייתכן!"
|
למשות
מן המתוק
את המתיקות
לא לאכול המתוק
|
מתאכזבת במקום לאהוב
אוהבת מרחוק במקום
לאהוב את עצמך
אוהבת עצמך במקום
|
חיבוק גדול
מהלב
חיבוק
שנותן
|
פעור כל פעם נדהם
לקרוא אותך
בעוצמותייך
בכישורייך
|
לא יכול לקבל את העובדות כפי שאת מציגה אותן
6 שנים מאבק של גבורה עילאית
6 שנים של התמודדות
של בדידות
|
הרשמת את נשמת אפי
כמו דקדוק קבוצתי
הרשמתי את נשמתך
כמו חיבוק קבוצתי
|
כמה חזק צריך אדם להיות
כמה ענק צריך ארם להיות
כדי להתבונן באימא ברקיע
ולהמשיך כאן להיות
|
כמה שזה בנאלי
כמה שאת בנאלית
בחוסר היכולת שלך
כמה מתגעגע אני אלייך
|
הזרם מדליק בי רק זיכרונות
הגשם הולך לצלם לך תמונות
והמים זורמים לתוכך כמו הבטחות
טיפה מדלגת על פני השמחות
|
אחרת הייתי כותב שיר
אוהב אותך ומתגעגע
ודמעות בעיני
על הצד הבינלאומי
|
ייעוד משימות
מפתח אור,
רצון לחיות
|
פטרוזיליה
חיידקים
לשטוף
בסבון
|
הכל פתוח
ידידתי היקרה
הרשות נתונה
|
מי לא ירצה לחיות חיים על פי מידותיו?!
הנותן אלוהים בטחונותיו על פי מידותיו
או נותן על פי מידותי כי אם על פי
מידותי מי ירצה לחיות על פי מידותי?
|
"אל תחפש אישה בחיים
חפש את החיים באישה"
כתב משורר פלשתינאי
מרמאללה
|
אם ריק אלוהים שבתוכו
תלויים ועמדים בין שמים וארץ
נכונה אם אהבה היא אלוהית
נכונה אם אלוהית היא חיבוק
|
בין המתים לחיים שמעבר
המתים היו אני ואחיותי
החיים היו מלאכים
מלאכיות ואלוהים חיים
|
ריאותיהם אבק
מותם הקרב, רחובותיה
על שמות גנרלים
|
חכם? בלילה !
אבל לא בזריחות !
השמש חכמה ממני !
|
להמתין
לחשוב
סייג לחכמה שתיקה
|
אין אלא אהבה
אין אלא רגש
אין אלא התאהבות
אלוהיםשמואהבה
|
חלום טוב עובר ביעף כי אין לו
זמן להישאר כל העת והוא עף
לעזור לנזקקים באמת לחיבוקו
של אל אוהב של אלת האהבה
|
חלומות בהקיץ
גינת שכן ירוקה יותר
בכל תחום יש משבר
בכל תחום יש שיעמום
|
לב הוא מקום לזרימה
להתחלפות חומרים
הוא נע וזע
ואם בו האהבה
|
לא נוהמות
מלאכיות
שטות לילה לילה
בחלמאות הנבואה
|
אנשים העוברים במסלולי המרוצים
של חיי העבדים לתאוותיהם לא יוכלו
לחצות את קו המנצחים בלי לגבור
על האגו השולט בגופיהם השונים
|
חולשת אלוהים
היא אהבתו לאדם
אשר מקיים את
אהבתו של אלוהים
|
טרמפים לים
שחייה לא תאמיני
כל יום בים די קריר
עומד במשימה
|
תיבת מכתבים
לאלוהים
הייתי לך
לא הסברים
|
כי ידעתי מה המחלה
עוללה לגופה
אך מאחר שכבר עברה
לעולם שכולו טוב
|
שימורי העתים זיו טלטלי השדה
לא נמוגו עם עלות אבות הרחמים
פתיתי הימים נסוגו אל הכתלים
בז שמים אינו שש לצאת למרחקים
|
"לא נחמד כלל"
"חוזק וחרב"...
זה בדיוק מה שקורה
בבית הגפן ולא רק בך
|
אהבתך:
ביישנית
אינה זקוקה לחשיפה
בפני הציבור
|
אוחזת בי ולא עוזבת
שמעתי קולה
קורא לי
רדפתי אחרי
|
עד שהגיעה האישה מאוקראינה
המהלכת כמלאכית עם עגלה
מלאה כל טוב ומאכילה מאות
חתולים אולי יותר... נס חופי
|
מתכנסים למעגלי הקשבה
אתמול השתתפו פלסטינים
מג'נין, מרמאללה, מברטאה,
מכל קצוות ישראל, ישראלים
|
מחשב החומר מנתק את נשמתי
העיסוק היומיומי שובר את ציפורי
משכווי העל והאדמה בכי שמעתי
תרדמה מזדחלת לא בי אחזה
|
הדם הוא אדום
כמו שתי אהבותיו
כולן אליו הן כל ימיהן
שחוקן לא נדם
|
כן זה טבעי אחרי
שש שנים ביחד
ואהבה גדולה כל כך
כמובן שזה כואב
|
מגע נשיקה חום חיבוק אהבות
רשת הדם איש אישה
חיבורי הבריאה
חיבורי המראה
|
טוב למות בעד ארצנו
אמר טרומפלדור
אך אתם אומרים
לא טוב
למות
|
טוב-לב גמול לכאב
חיבה ליטוף איזון
שלום פנימי חיצוני
זוהר אצילותי
|
משחק מילים חמוד: טובע/תובע
אהבה לא טובעים
ברגעי טביעה יודעים מהי אהבה
|
עשרים שנה בזוגיות/ הוא לא מטפל/
בה כראוי/ מהו תפקידו של גבר/
תפקידה של אישה/ עשרים שנה/ לטפל בה/ עד שלא תבקש/
|
כולם רוצים להתחזק בכוחות האלים
והאגו משתלט על כל ארגזי הכלים
|
מטפטפות
לתוך אוזני
זמרתך
המענגת פרפרי
|
ומרטיטים לך
את הלב
ואתה שבוי
בנרתיקה
|
לראות דמות חדשה משתוממים
אחד בשם יורם היה אל"מ בצבא...
נבהל, כי ביקשתי שמות של אלופים
שאל אותי מה עשיתי בצבא?
|
איננו בא מטירופו של עבר
לא מטירוף מערכות
לא מאיבוד עצמו לדעת
אלא דעת אישה מכמניה
|
יש בך טירוף
נשי
לא משום שאת אישה
אלא משום
|
שני חלונות סגורים
אין מעברים
לא רגשות
לא מחשבות
|
הרי שאין
טלפתיה
יש
טלפתיה
|
במשך ארבע שנים
במקום להאמין
בנפש חפצה לטעויות
הגורמות לאדם רק סבל ועינוי
|
וצריך כנסיה (בית כנסת, מסגד...)
עם "כוח", סדר, שליטה, הכוונה
כדי לכנס אותם בדרך ראויה
ולהעניק להם טקסים
|
אני טועה
בסדר
אני טועה
זה לא חדש
|
לא ידעתי שכבר נפגשנו...?
לא זכור לי שהצגת את עצמך ואמרת:
"אני הידיד שלך מבמה !"
|
שאינני
מחובר
בוו
החיבור
ולא
עד
הסוף
מתפורר
כל פעם
מחדש
|
למשוררות הנשמה
יש גם משורר ולו פיות
גם ידיים ורגליים
וגם עט לכתיבת חרוזים
|
לידי שעל ידי
היא לא ממש ידי
היא זו שעל ידי
|
"יהיה רצח"
המחשבה שיהיה
היא-היא בעצמה!
|
תהי היכולת לקדשו
בדברי ובמעשי יום יום
תהי הבריאות כלי בידי
להמשך עבודת השם
|
ועד קצות הגלקסיות
שירי יכתבו בלעדי
רק מילים מראשי יעופו
לעת עתה אני חי בתיאטרון
|
יום אחרון לחיות
מדיטציה למוות
לחיות אותה
|
יום שבו לכל הנשים בעולם יהיו
רגעי עונג על עבודתן על נשיותן על תמיכתן
על החינוך שהן מעניקות לסביבתן
|
יום הולדת שמח! אומרים
כשנולד מורה דגול בוכים בשמים
כשעולה מורה גדול לשמים
עורכים חגיגה גדולה בשמים
|
מה אעשה עם עצמי
בתוך מעמקי העצמי
היכן אניח את עצמי
כדי להימלט מעצמי
|
יום של גשמים
אי אפשר
ולא רצוי
לכתוב שירים
|
מהם מחשבות
ורגשות
שהיונים
רוצים
בהם להתהוות
|
רואים יופי
בכתיבה
בשירה
לא בשתיקה
|
לא רק ברגישותה והיכולת שלה
לדעת מה עובר בראשי ילדיה
יופיה האמיתי נובע מהצבע הסגול
השולט בעולמה הפנימי והרוחני
|
וכל הסוסים הלבנים
נכנעים למרותו
למרות שאין בו אל נוקם ונוטר
בניגוד לכמה תרבויות
|
חודר למעמקי תודעת מתבונן בך
ומעמיד מחדש את הבנת העולם
על פני ימות ומקדשי אדם
|
גוף של התרגשויות קוליות
מתמודדת עם קהלים
שרה באולמות להמונים
קולך מתנגן בסולמות שמים
|
אבל מזכך
אני מקווה
מאפשר לך להיות יפה
|
לא רואים
זאת
בגופן
ולא
בפניהן
לא
באפן
ולא
בשפתותיהן
|
קרב רגע ללא ייסורים
יצורים נחותים מן השמים
יקבלו תקשורת עם הנעלים
על פני הארצות והימים
|
האנשים כשרפרפי קש
יוצרים שרפרפי קש
כל ערב ולילה מחדש
|
כלא הרגליים הכבדות לו
כלא הפצעים המכסים עורו
כלא המוגלע הזורמת בעינו
כלא השרירים הרפים ברגלו
|
כמסתתר בענניו
"בצל שדי יתלונן"
ללא כל קשר איתנו
"אומר ליהוה מחסי ומצודתי
|
לא! אהבה נועדה להיות
בהתנסות להיות, עכשיו
ברגע זה לא מחר מחרתיים
יתמזל מזלי ולא אז כשהייתי
|
יכול חיוכך
להזרים בדמי
עוצמה וחיות
שאין דומה לי
|
כמו אלוהים שלי?
אפילו עם המלאך שלי
לא ידעת להתמודד ונשברת
כעבור ארבעים וחמישה ימים
איך תתמודדי עם אביו שבשמים
|
אני אומר אקרא
כי הרי אדע
לעולם לא תהיה
לי ילדה
ולא ילד...
|
ילדי הוורדים
והשושנים והכלניות
הם פרי מחשבות
האלוהים
|
שבועיים
או שנתיים
בעוד גלגול
אחד או שניים
|
שמש המיסה את ליבי הקר
שמש זלגה בדמעות עיניי
|
כינוי לעורך
חידודין חידודין
לעקיצותייך
ולדקירת דוקרנייך
|
שובי אל עיסוקייך
מלאי העניין,
והתוכן
שובי אל חינוך
ילדייך
נועדת לזה
|
חיבוקי עפים אלייך כתווי נגינה
עוטפים אותך רק לטעימה
מתעגלים בפינות כדי לא לפגום
באותן קרני שמש
|
מתענג מילותייך מעוררי מחשבה
אם את היא הפרח ואני הצוף
|
היודע לעוף יודע לחלום כי שירתו
|
חזקה ונכות נפשית ופיזית
כמו כל בני האדם.
הצעתך לשתות קפה כה קסמה לי
הבוקר שיצאתי למחוזות של אהבה
|
מערבל לתוכו את היגון
משאיר לאחרים מים
מתוקים ללגום
מעורר אהבות מעונות
|
השורות מתנגנות ועולים הצלילים
כי מי אנחנו כאבק כוכבים
בוראי אנשים ילדים ילדות
כל הזמן גלקסיות חדשות
|
העיניים הן הפתח ללב
והלב פתח לרגשות
הרגשות של כולנו חולים המה
והדמעות מרפאות את החולים
|
אכן תמיד ימנע לחם קודש
מאיכרים יהודיים או מוסלמים או
בודהיסטים... מה לעשות? תמיד!
לא טבעו של אדם כאן על הכוונת
|
נובעת מזרימת חיים
לא מהחלטות של מוחות
שליטה ככלל מיותרת
אלא בעצמך לא באחרות
|
ראיתי את הצונמי במערב מתנפל
על החוף וקורע אותו לגזרי גזרים
עפתי כמטורף לחפש את אלוהים
להגיד לו די עם רעידות האדמה
|
איך בן 60 בדד
ללכת בדרכו אשר
מי אשר סלל לו
בן 23 שנים בלבד
|
יש יציבות בלתי יציבה
כפי שאתה מתאר אותה
והיא באמת כך
חולפת ערטילאית
נעלמה איננה
|
אני היציבות בת היציבות
נולדתי ונבראתי בטריטוריית
היציבות אמרה. ואני מי אני מה?
|
הגוף לא יציב
האהבה הרחמית
נצחית קיומית
הזיכרון לא יציב
|
אנשים מעמידים פנים
מצאו אמת דת או בתנועה
רוחנית ולא עושים
כלום, נהנים מסתפקים
להטיף מוסר לאחרים
|
אינטימיות איטיות זהירות
התבודדות לבדד ערירי לעצמו אנוכיות
פגישה התעמתות מאבקים מלחמות
|
מי יצר את הרגש המיסטי חינם
אדם?
מי יצר את כוח הלב החכם
אדם?
מי יצר את המוח העיקש והתם
אדם?
|
יציבות הרוחות בזעפה
התעמתות הרוחות
רעמים וברקים באפה
ותעלה רוחה ממעמקי
|
ככל שמתרחב ליבי אלליך
וככל שנשמתי מתגעגעת בבך
ומתעלסת עם נשמתך
כן הופכת את למופתתתת
|
כן לא שחור לבן
הכול אפשרי
בעולמי
|
עברת תהליך ביום אחד
של עומק
איך הצלחת לעשות זאת
לצאת מהכאב של המוות
|
לימודי ניסיון האורות המרצדים
עם בוקר בהרים בסלעים ובמעיין
הדמעות של האנושות יצאנו למסע
חגורים התלהבות ילדים בני שנה
|
הפסקתי לאכול
ניזון מפירות ומרק עדשים
הורדת המשקלים
אכילה איטית ומתרכזת
|
יש אהובה נכונה
יש אהבה נכונה
משום שיש אהבה לא נכונה
ויש אהובה לא נכונה
|
הבחנה בין אהבה
לאהבה ויש הבחנה
בין יחיד בהוויה ויש
הבחנה בין רבים
|
משנים את כל העולמות
ועושים את כל המהפכות
עד שבאה מנגינת שירתה
קטנטנה כציוצי ציפורים
|
ברואי אלוהים המה
כמנסרות משולשות
חייבים לטהר ליבם
נשמתם גופם מעשיהם
|
כאן אין זמן
לגוף יש זמן
זמן נתון
שאול הזמן
|
דודה נאמנה
את טועה בגדול
יש כאן קרב נורא!
ובמקום לתמוך בי
|
מהו אותו
משהו
שאיננו
אותו
משהו
ומהו אותו
זמן שהוא
כל הזמן
|
כי נקודת המבט שלי
יש כל הזמן
כי את יודעת להשגיב
כל הזמן משהו
|
מהו אותו
משהו
שאיננו
אותו
משהו
|
יש כסף
בטעם
טענה בסיסית
אין התאמה
|
אין לי אהבה אחרת
יש לי רק אהבה
אחת גדולה
לא מתחלקת
|
לא בטוח שהקטעים
מספר "מתי" לא מתאימים
הם לא צריכים לבוא במיידית
ולאו דווקא בהתאמה הגיונית
|
יש לי בעיה גדולה
אצלי האהבה
מעל לכל דבר
אחר בחיי
|
יש מורה ויש מורה
עלינו להבחין
ולהחליט
הרשות נתונה
|
ברגע פתיחת דלת למחדל
הוא יבוא, כי הזמנת אותו
בניגוד אליך
אלוהים לא מאפשר מחדלים
|
"גם את זה יש
במציאות"
את כותבת לי
את שאינך יודעת
מהי מציאות
אומרת לי
"יש כאב בדידות
במציאות"
|
אין כל קשר בין מאבקי הכוחות
ההתמודדויות הנפשיות של הנחשות
והנחושת הבוראת את כאבי ההגנות
כשחקני שחמט כסוסים מול מלכות
|
קשר בלתי מנותק
בין פיזי
לנפשי
עדיין לא פתור אצלך
|
טוב פירותיו פותח
להם פתחים בנחיריו
ומאחל להם לצמוח
לפרוח לגדול כענפיו
|
החוף מתרחק
אל בין הערביים,
כי מי הוא אדם
אם לא סולייה
|
אין לאלוהים ילדיו
אלא בשיריו
ואין לאלוהיו יורה
אלא במשורר הכותב
|
החכם אומר לנו לחיות כל יום
כאילו היה האחרון שלנו,
כדי שנעשה כמיטב יכולתנו
להפוך את היום לשימושי יותר,
|
ורק לברבר מילים ואותיות
הוא מתעלף בחום האותיות
ונושם משפטים מסורבלים
ולאחר מכן מטפס על עצים
|
איך יכולים
אלוהים
לעשות אדם
בצלמם
בדמותם
|
אתם בראתם
את עצמכם
כי אלוהים
ברא אלוהים
|
יש אנשים שאינם/
שאינם יודעים/
מה לעשות עם זמנם/
הפנוי/ הם
|
יותר משני חייך איני אוכל בשרים
ומכבד באהבה אין חוף את כל בעלי החיים
המלחמה אותה את מתעבת בחוכמה
איננה רגש אחר, איננה אלא שנאה
|
כאן נבנית מלכות האהבה
כאן שוכנת השכינה הטובה
|
שבוע או שבועיים או חודש
או חודשיים או שנה או
שנתיים או עשר שנים או
עשרים שנים או גלגול
|
והמילים החולות
עולות לעט והעט
משלח אותן מלב
הגעגועים הם לחם
|
אשר מונעים את האנושי באדם
אלו אנשים אלו הרוצחים בדם קר
אם לא אנשים קטנים אלו הגנבים
לאור היום גונבים את קופת העם
|
והמלאך שלי
שהוא לא שלי
אני שלו
בא אלי
כדי להגן עלי
מזעקתי
שהיתה
יותר מזעקה
נהי ויבבה
צרחה
אימה
אבדה
פרידה
קשה
|
רעיון אדיר
לשבור את הכלים
בפייסבוק
ולחזר הביתה טהורים
|
אך אם
הוא/היא כלום מה נשאר מי נשארה
מי יהיה מי היה מה היה אם היה
|
בהתעלמות מוחלטת מזיכרונות
העבר הכושל והמושך לאדמות
בלילות אפלים חשוכים ומרים
התרחשה מהפכת הביכורים
|
המעוררת זעם מתחכחת
והבקרים החדים שלך
כקרני אור עזות מצח
הלועגות לבריאות שירי
|
מזלות לא נופלים
שביל חלב נע
תמיד נע בדרך
בדרך אל האין
|
כולי גוף כואב
עקוץ שרף
תאטרון אבירי
אהוב
|
לעולם לא אשכחך אחרי הרבה שנים
גם אם לא באת אלי כבר שש שנים
מתבוננת בי שם בשמים מלמעלה
לעולם לא משתנה תמיד אותה תנועה
|
דבורים נוטפי בשמים
מילותייך באורות
אלים ירדפוך לשמוע
דברייך ואת מתעלמת
|
כולם שמעו גן-עדן ההרמוניה
גני עדנים מלאי יפי הוד והדר
כולם רוצים להגיע לשלמותה
של הבריאה, ככל שמתאמצים
|
ואין כל מי שנכחד כלל
מאבד אלא רק ימים
שעות, חודשים, שנים
לאבד את העפר ככלל
|
בכול שולטת מחשבה
גם מלאכי נשמה תוצר
של מלאכי מחשבה
והמוזה גם מחשבה
|
כולנו מפשוטי העם כולנו
מלך יש רק אחד האהוב
|
לאט לאט לאט
להתקרב אל הלא נודע
פעם כאן היית בעט
כותב את הלא מודע
|
המים בים
לא כחולים
לא כחולים
כל הזמן
|
הנכונות למות בזרועותייך
מוות היא מילת אהבה
עזה כמוות נאמרה
להיות מורה של מורה
|
אבל יחד עם זאת אסור לנעול את הלב
לא בגלל אכזבה ולא בגלל כאב
|
שלך והעולם מתארגן
לפי האהבות שלך אם
הן לא אינטרסנטיות
כאשר האינטרס תופס
|
מה אתה רוצה? תגיד לי מה אתה רוצה!
נעשה בדיוק לפי מה אתה רוצה מה?
מה אני רוצה מה אני רוצה מה את לא
יכולה לעשות מה אני רוצה מה מה אני
|
מייד מוציאה ציפורניים
במקום להבין
השיעור הוא שלך
אינך אוהבת את האדם
|
"כי בי חשק ואפלטהו אשגבהו כי ידע שמי"
חזק. כי מי שלא ידע את שם השם כי מי
אשר לא חשקה לעשות אהבה עם הנפלא
עם היפה עם ההרמוני עם החכם עם האמת
|
הדרך כן תעבור
הכאב יעבור
הזעם יעבור
אבל הדרך לא תעבור
|
לבקש לטעום אוכל יותר טבעי יותר טעים
להתעלות אל מעבר לדרישות הבטן
הרעבים והצמאים לדברי אלוהים
יהיו מאושרים כי בטנם תתמלא
|
הנשמה כמו הגוף והרוח
נעים בתנודות האדמות
הגלקסיות ומיליארדי שמשות
כמו התאים והאטומים
|
הטרוריסטים והמטוסים
הפצצות היוצרות להבותיו
כי לאש רק לה שיחותיו
האוכלת כול העומד בדרכה
|
כי מהי אדמה חסרת מעוף ציפורים
ומהם שיריוני-שדה הצבאות נלחמים
אפס כלום חלל ריק ריקנות החיים
לעומת מעוף ציפורי אדם המלאכים
|
הוא הכול הוא הבריאה והוא הפצצה
לא! כי לא אלוהים בפצצה הורסת אדם
הוא בפצצת האטום הבוראת נשמה ועולם
הוא בפיצוצי האטום והמימן בשמשות נדם
|
מי יתן ודברייך יעודדו אמנים
ויעשירו את בני האנשים
ויחכימו את החכמים
ויבשרו את בשורת האלוהים
|
יש מישהו שמדליק אותך
זה נפלא
זו תאווה אנושית טבעית
אך לא ניתן לבנות על זה חיים
|
החמניות אולי תצלחנה
להציל את עצמן מן היובש
הכינרת תתמלא מים
תתעבר
|
כי זהו עוד מקום שאיש לא יושב
כי רק אני יכול לשבת בכיסאי
שהוא למעשה או שלא למעשה
האני שלי שיושב בכיסא ומתרווח
|
כיף לי להניח ראשי בין הרריך
כיף לי כתינוק יונק את ראשייך
כיף לי לינוק שירי משורות שירייך
כיף לי לדמיין אותך בבתולייך
|
לצילו של אל
ואין לו אל לצל
כי צל הוא לא אל
צל הוא צל
|
היא לא רוצה לחיות
היא אוכלת חיות
אוכלי דם רצח החיות
הם אוכלי נבלות
|
להחסיר פעימה עם כל מילה יפה עם כל
מחמאה עליהם ועל עבודת תיאטרון
הטכניון ועל כל הכישורים העצורים בהם,
שבאו לידי התפתחות נאותה בעליות
|
שיראה לנו איך
אנחנו כבר נעשה
כי שמענו מספיק
|
ההשראה הטובה המעניקה טוהר מחשבה
נסעה לבדה לבולגריה להרי מוסלה
השאירה אותי בלעדיה ואני לא חש הקלה
המוח היבש התחרבש לי ואני לא מתעקש לי
|
כמו המים העולים
כמו האדים היורדים
כמו הנשמות העולות
כמו המתגלגלות
|
מה שלא תעשה אתה אחראי
מנהל ראש עסקי שר ראש מדינה
כל בני האדם אחראים זה לזה
רובם לא יודעים הבורות גורמת
|
זקוקים לעשות עבודת טיהור
המחשבה הרגש והפעולות ללמוד עצמנו
למדנו להיות מעבר ליכולת האנושיות
לראות רק מה אלוהים רואה מעבר
|
ולא בשנאות הקטנות בימים
באחדות בנתינות בהרמוניות
בקול דממה דקות ונעימות
|
כי מהו המוות אם לא חיים אלוהיים
ומהו הנצח אם לא נקודות של חיים
|
הלך אחרי
אל דירתי
ברחובות
הסואנים
|
הטעמים הריחות
הטובים ביותר
בבתי הקברות...
כי אם באווירת
|
כל דבר מחדל בתוכך
אתה מעביר באהבתך!
כל מכוער, שלילי, אכזר
אתה מעביר לרעך באהבתך!
|
בוראי עולמות שכמותנו
בוראי מחשבות רגשות יפים
השמחה הגדולה ביותר
של אלוהים חיים בבריאה
|
במקום לומר האלוהים
אמור האלוהית ובמקום
לומר האלוהית אמור
ישות אוניברסלית
|
צורב מתכרבל נזעק
והלב מלבלב מתגלגל
נתמך ברוח יצוק
יציב מבטון עשוק
|
עצל
הסתכל איריס חביב!
אינו מתבונן
לא אומר אמן
|
אם סבלנותך חזקה
מבינתך גם אז לא
כי מהי סבלנות
ללא בינה ומהי
|
היום ממתין לך מחכה לבואך
מעניק לך חיבוק מעניק לך שירה
הבוקר כולו ירקוד ינגן
היום יזמזם מנגינה
|
כל היופי שבעולם
הבאת לאשת תם
כל כישורי עולם
נתת לאישה חכם!
|
ללא כל אמונה אין יקום נע
אין סדר והרמוניה בבריאה
אנשים לא מאמינים באנשים
אין תמיכה אין
|
יציבות רוחנית
שיר אחרון
בספרי
"מי אני אלוהים שבתוכי?"
|
מי אני מה אני לתאר
דבריו חתומים בספרי
הידע של עץ הדעת
|
להיות בהתנסות להיות
הגשר הנפלא לעצמו
הוא גשר הידע העצמי
המגשר בין האישי
|
וההשראה שלי באה ממך
לא על מנת לקבל פרסייך
או לספוג בהנאה מחמאותייך
|
בסדר
אני טועה
זה לא חדש
כלום אפס ריק תמיד טועה
|
היכן נמצאת "ארץ החיים"
אם לא בזרימת אלוהים
החיים באורות שמשיים
|
כל חי שייצא נא
במחולות
מבית הקברות
|
כל יום אתם חולפים בין מספר רב של חפצים
אתם ממהרים מודאגים, ובהליכה זו נתקלים
בכיסא, אתם כועסים על מכשול בדרככם
ואתם בועטים בו. לא הבעיטה חשובה
|
של נשמה לקדושיה
למבחניה להתעלויותיה
אין המקום אלא מקומו
ואין מקומו אלא בליבה
|
הפסיכולוגיה שלך ברורה
פסיכולוגיית האנטי-הקרבה
ואני החי בפאראפסיכולוגיה
בפסיכולוגיית ההקרבה
|
התבוננתי
בנוף קדומים של כלניות
ראיתי כלנית יפיפייה על ראשך
|
המתעלה ומרוממת
כהרי האברסט
שבורי גב, חסרי שדרה
המרוממים אל האלה
|
המשך בלא סבל ליצור
ולברוא את עולמותיך
על צוק יסוד עולם
בסלע אור האדם
|
ישראל מקום נפלא כל עוד לא פוגעים בך
ישראל מקום עם אנשים מופלאים
כל עוד אתה שלם עם עצמך
ובריא
|
וחלל שאיננו איננו, הוא חלל
אך אם רוח אתה כדברי חז"ל
מצפון אתה, אלוהי המצפון חל
|
אחיזות בכספים בבשרים
כל עוד בגופים הקטנים
עולים זרמי אהבת השירים
אין להתעלם מבורות
|
לחיבוק ולאמונה
שאיפשרה
לי לענג אותך
כל פעם טיפה
|
כל פעם
נוגע בך
נוגעת בי
נרגש
המום
|
להן לשחק בנו לעולם
לא לעולם לא לעולם לא
נתאהב נאהב, כי געגוע
הוא עבר זמנו בטל
|
התאהבות תבוא לך
ככה יום בהיר
על הסוס הלבן
דיגדן דיגדן דיגדן
|
אדם לא רואה
אישה לא רואה
את עצמה
|
כמה אהבה יש בשיר
אהבה שאין בו
אהבה
|
כמה נעימות הבטחותייך
וכמה אוזניים עלי לפקוח
כדי להאזין בכל כולי
לאוצרותייך
|
כמה אני אני מוצא אני בתוכי
כמה אני אני לא מוצא אני בתוכי
וכמה אני אני לא אני אני מוצא בתוכי
וכמה לא אני אני לא מוצא בתוכי
|
לוקח עומק?
להכיר
לוקח ידע?
לוקח ידע!
|
סבלנות, בסופו של דבר
העולם יכיר בחוכמתך
העולם יעריך את אהבתך
אל תדאגי
|
כמה כאב
יש לו
לאדם
בלי חבר
אוהב
|
מי יתן ולא יתגשמו
קללות אדם ואישה
|
להיות בהתנסות להיות איננה משימת יחידים
להיות אני בהתנסות להיות אני לא קל להיות
להיות אני בהתנסות להיות בני אדם אחרים
להיות בן אדם אחר בהתנסות להיות אחרים
|
במקום להתייחס אליהם כאוייבים
הם-כן-הם המגינים הכי טובים!
ואם גם עוזרים לכם זה הבונוס !
|
כמה ריח
של טבע
יכולה צעירה
בת שלושים ושש
|
הנשמה הקטנה רצתה לעוף אל על
הנשמה הגדולה לא רוצה לעוף סתם
עפות ללא כל כיוון שכבות על סלעים
מתעמתות עצמן כמו נמלים מלאות
|
אם תאמרי לו אני אוהבת אותך
הוא יגיד לך אני לא אותך
ואם תאמרי לו תזהר לך ממני
הוא יגיד לך ממה עלי להיזהר
|
מתכוונת להתפוצץ לה
ולהיות חור שחור או מרכז
גלקסיה חדשה שתבנה
סביב עוצמתה הבלתי ניתנת
|
הציפור היא את שמעולם
עוד לא עפת מתוך עצמך
אל עבר הנופים המיתולוגיים
של נשמתך, את פותחת לך
|
ולא נח אני בינך לבינך מתרוצץ
כמו אבן שאין לה הופכין מתהפך
בלילות בין לישון ולאהוב ולהתאמן
בכל מיני טכניקות הבאות מן המזרח
|
הפסיפלורה חשפה בפני פריחתה
מתהולל על הרי תבור באהבה
מסובב סביב למעלה למטה
לא מוצא את דרכי אל מנזריה
|
יש לכם פגישה ותאחרו אליה
אתם יושבים ברכבת, אין טעם
להתעצבן, אם הרכבת תאחר
מה יעזרו העצבים, הם לא יזרזוה...
|
מדוע לא אלוהים
אנחנו ובני עליון
כי אם אדמה בלבד
אנו הרי אל אדמתו
|
עוד ציפורים עפות בתוכי בלי כנפיים
הן באות ועפות ללא כל מאמצים
ילדים כמו כל הילדים חיו עימי
בבתי הילדים, בכל הקיבוצים
|
היכן מוסתר הלב שלך?
כבר לא זוכר, עברו שלושה
חודשים שלא ראיתי את עינייך
ואפילו תמונות לא באמת עוזרות
|
אם אתם עוצרים
אותו,
זה כמו עצירת הנשימה.
אל תחזיקו כסף
בחיים.
החזיקו כסף בבנקים,
בכיסים.
|
רק את עצמי לשנות ידעתי צר עולמי
כעולם מצטמצם במילה אחת בתוכי
רק את עצמי להעלות על המוקד ידעתי
צר עולמי כתינוק אשר נמנע שד אימי
|
הובלתי להקה של מלאכים
לעצור את סחף הגלים הענקים
כל אחד אחז בי בעוצמה
כנפיהם התאגדו סביב זרועותי
|
כשחקן מתרגש לפני הצגותיו
כזמר רגע לפני ישיר שיריו
כראש ממשלה לפני הקמתה
כשר שלא יודע מהי שררה
|
מה את עושה בזמן הזה
כשאין לך זמן
ומה את מכינה לעתידה
של האומה
|
אני רואה את הדרור/ עם הלחם בפיו/
מחפש לו מקום/ לא באביב/
על ענף בקור/ לא מוצא/ הוא מכה בכנפיו/
שוב ושוב/ ואיננו זז/ ממקומו/
|
כאזכרות
מתות
לנשימת
האורות
|
כי מי הם האנשים
שלא מגיעה להם אהבתך
למעשה אין אנשים כאלה
כולם ילדי האלוהים
|
נאגרות
להן המון
דמעות
בגרוני
ואני
לא משחרר
אותן כדי
|
להעיר עצמך
בצביטה
ולהגיד לך
תמשיך לישון
גוף
|
כשבא לי לבכות
על מרטין
אני אומר לעצמי
שבא לי לבכות
על עצמי
|
ארבעים שנה במדבריות השממה
לצאת אל החופש ואל המדינה
ארבעים יום וארבעים לילה
צם אליהו הנביא בשממה
|
כאן אפילו במילה אחת לא ענית לי
ובשתיים גם לא ענית לי
ואפילו בשלוש לא לי ענית
|
כתבתי עלייך שיר
איזו מתוקה את
כשתשמעי אותו מולחן
|
כל כך נהניתי לקרוא והתמוגגתי בסוף, הייתה לי תחושה שהמלאך
הטוב, המורה המדריך את חלומותייך ביצע כאן חלום בהמלצתי
|
זו
במקרה זה
איננה
שאלת אגו
|
דשא שדייך
חדירה לא קיצוץ
אין בורותייך
|
לא, לא דרוזי
כן, כן דרוזי
מה זה משנה
מי אני
|
אני לא שייך
לקול אחד.
אין בו כלום
יש בו הכול.
|
אני בן העם האלוהי
בו מלאכים עפים
כציפורי דרור עושים
עבודת נמלים
|
ולא אגלה לך על מה חרטה
רק שמחה אגלה לך
שמחה על זכותך לגדול אהבה
שמחה על גדולתך זכות האהבה
את היתרה לא אגלה לך
|
לא אכפת לי אם הורייך יחתנו אותך
בניגוד לרצונותייך, לא אכפת
לי אם תלמדי לתואר שני
לא אכפת לי אם תעבדי
|
הגיע זמן לספר לדבר לחשוף סודות
הגיע זמן להיות את בכל המהויות
להיות את בכל היופי העצום הטמון בך
להיות את בכל הידע המוסתר בך
|
כי לא אתאבל עוד על מי
שמכה אישה, שחונק
ומדים מכסים בגופו
על החרפה והבושה
|
ואשרוף את
כל הזיכרון
המר הזה
שאינך
עוד אינך
|
סילקו אותך
מאוניברסיטה
שעיר לעזאזל
מהי ישראל
|
כאשר יצאתי מתוך עצמי
הבטתי על עצמי וידעתי
|
פעם היה חופשי יותר
תלוי
אצלי אצלך אצלנו
פעם היה פחות מסחרי
|
לא בפרחים עלי
יופים אין עוררין
לא ביפי נשים
יופיין אין מילים
|
של מלאכיות ומלאכים
אליהם אכתוב את כל
ההלחנות השירים המילים
והשורות ואפזם במנגינות
|
אלא בזו אשר בבראשית ברא
לא נעה היא הרוח בבריאה
בדומה לרוח הנושבת קרירה
|
העובדה שסימון הבחינה באהבתי אלייך
היא הוכחה שלא הייתה כל הסתרה מצידי
והייתי ואני עדיין די משוכנע שהבחנת בי
אבל נטייתך הייתה להתעלם
|
לא לדעת זה להיות תמיד קר במוחך
לא לדעת זה לסמוך על ידיעת המדע
לא לדעת זה לסמוך רק על מוחך
אל דעת המוח המגבילה ידע אלוהיך
|
לאהוב
לאהוב את אוייבי
לאהוב את שונאי
לאהוב את מזיקי
|
לאהוב את עצמי בניסיון לאהוב את עצמי
|
בינתיים בואי נתחבק
ווירטואלית
ונאהב ככה ללא מחוייבות
נאהב
|
אלוהיו זורם ממנה ללא עול
כי מי אשר רק בדמו יסבול
לא בצלחת הדמים אושרו
בילודי אש המוות דמו בראשו
|
אני מטורף אותך
אני טורף אותך
ליבי מתפוצץ
מטירוף אותך
|
ע' מעצבנת אותי
תן לי את יכולתי
להיות לבדי
לשכוח את עין איתי
|
לא זכיתי באור
שלא מן ה הפקר
לא מן ההפקר
נתון אני בפיקוח
|
הכל אחד גם אלוהית
ואלוהים אחד הנה
וגם אנחנו על כל
מורכבותנו של נשמה
|
מתוך החוש
שאני קיים
אני מעניק
זכות לעצמי
לקיומי
|
מעניקה אימהות
מרחיקה כל פחדיי
מעניקה עצמאות
חשיבה נחמה לנשמותיי
|
המלחמה הורגת, הורסת, מכחידה
יש בה מתים, גופות, בכיה לדורות
כבר לא איתנו, הנשמות עולות
החיים שהיו, אינם, הם שבים לאלוהים
|
כי את מסגירה את עצמך והם
משתמשים בזה נגדך
|
מיכאל המלאך
שלי שהוא לא
שלי אני שלו
לא חשף את סודו
סודות העננים
והאקלים שלו
|
לא טוב היות
האדם לבדו
וטוב מותו
מחייו בחוליו
|
מה את כותבת למוחמד?
מה את שואלת אותו?
לא סתם לכתוב לו
שירגיש שאת מאוד רוצה
|
לאט לאט עולים גווני צבעים
לא מתעמתים עם מי העבות
מתארגנות כמו בצבא המלאכיות
עומדות שורות כבטקסי המלכות
|
"אתה" הוא החומר אהבה משמידה
בעוצמות בלתי נדלות של אכזבה
האהבה איננה חומר היא זרימה
היא תחושה, מחשבה, אנרגיה
|
איזו שטות להגיד על אלוהים
שאין ולא יהיו אלוהים אחרים
כל דקה, כל שניה, נבראים
אלוהים אחרים, יותר יפים
|
כי לעולם לא יפגשו
תבונת האנשים
מול תבונת המלאכים
כדהרת סוסים ורוכביהם
|
לכתוב את עצמי בתוכך
לא ניתן להתכתב עמי
בלי העקיצות הקטנות
והצחוק הסוחף
|
ולא על ניקיון כפייך
ולא על אידאלים
של אהבה הרוצים
לפרוץ אל אויר
הרייך
|
שומר עלינו בהאדרת פניו
בנסתר בהסתר פניו מפנינו
שומר בתפארתו ביפי פניו
ביפי בריאתו שומר עלינו
|
לא אב ולא חלול
לאהוב עד
כלות
הנשמה
להתאהב
באהבה
|
בוקר טהור, ויש בוקר
שאיננו טהור, יש בוקר
מוצף בזיהומי אוויר מבתי
הזיקוק חברת החשמל
|
לא לאחוז כלום במדיטציה
להיות בניסיון להיות
באהבה
|
את יודעת
אינני אוהב לדבר על עצמי
מי כמוך יודעת.
|
אין לבגוד באדמה
כי אין בגידה באמא
אין לבגוד באבא
עננים וגשם אהבה
|
אין נשמה מושלמת
אין אוויר טהור
אין מים באמת נקיים
לשתייה מתוקים
|
לא לתת לדבר להטריף את הדבר
כי הדבר שהטריף
את כל הדבר
יהרוס אותו
|
יש לי דרמה
אנושית
אלייך
להיות האדם
|
שטות להגיד
בורא עולמות
בעבודת כפיים
במילים בראשית
|
את יכולה להצביע לאלוהים
את יכולה להצביע על אנשים
את יכולה להצביע לאנשים
את יכולה לא להצביע
|
מינות
רדיפת שמלות
ברונו ג'יגולו
התענג לא רע
|
אם תלמדי לא לפגוע,
לא לנהל חיי אחרים
לחיות את חייך שלך
כיאות
אולי גם המלאכים
יאפשרו לך לנהל
|
לא חייבים לעצור
על כל קוץ בדרך...
גם אם דם חתך ברגל...
|
ילד אל תושפע
מאיש
מצא את עולמך
ועשה זאת חיש
מהר
פן יטגנו אותך
בסיר
הבשר שריחות לו
|
תלמיד
אינך רואה
את התיק
על גבי?
|
צורך בדיאלוג
אמתי
ולא מכני מחשבי
טכנולוגי
|
ולהשאירה בנסתר
כי אם משתמשים בה יתר על מידה
המידה קופצת עליה ומצרה
צעדיה ואת היותה
|
לא מן הצלע קרנו פניו
מאהבת מלאכיה קרנו
מגע קטיפתי אלוהי
|
רציתי
לחשוף
בפנייך
את אותם
דברים
שאין את
מסוגלת
לומר
|
כי מה האדם
אם לא אדמה
מתעוררת
מתבשלת
|
לא מצטער שהלכתי
לא מצטער שבאתי
לא מצטער
|
מניח למילות קסמייך
למלא את חלל הנחמות
כתר היא המעלה הנעלה
בעץ החיים בקבלה
|
לא מתוקה
עצבותי, לא קלילה
לא מרחפת בכנפיי.
|
כל מילות אהבותי לא לי
כתבתי, כתבתי רק
אליכם ידידי הטובים
אתם קוראי היקרים
|
הכול אפשרי ולא אפשרי
ואם אפשרי אז אפשרי
ואם לא אז לא אפשרי
להיות סופר משורר
|
כי אחרי הניכור יבוא החיבור
השנאי החשמלי לי מגלה...
בתוכנו המפץ הגדול ברא עולמות
כך המפץ הקטן, החור השחור
|
אינני עוצם עיני
האור גם כך
תמידי
בחושך האור
|
יש כאן התעלות הדרור ויעל
התעלות המזמר, חיוך אל על
במקום הסבל הכאב והדווי
|
לשווא, על הגדולים הגדולות
שעשו גדולות לעולמי עד ניצחיות
ולא חשו כל אשמה בהקרבת
עצמם ומיניותם למען אנושות
|
פרי פריחה פרחיו
לא פסק מזרום
הדם דום
הפרי האדום
|
כותבת
עלמות חן
השראותיהן
לי חן
|
לא צריכה לסבול בגללו
את לא סובלת בגלל קולו
את לא סובלת בגללו
את סובלת כי את בחרת
|
רוצה לחיות במדינה המאושרת בעולם
|
גם את לא רצית להביא ילדי הרס המלחמות
רצים כל בוקר אל המקלטים לשכב במיטות
בטחב בריח העובש גברים הלכו נשים רועדות
טרוריסטים פדאיונים מסתובבים בפרדסים
|
גם קפה אותך לשתות ארצה
גם אם כבול אני לכיסא ולא
בבית קפה אותך ארצה לשתות
לאכול לנגוס לעכל עד כלות
|
לא שקר החן
חן יש
ולא הבל היופי
יופי יש הרבה
|
ישבתי בכיסא והייתי כיסא
פתחתי דלת והייתי דלת
נפתחתי אל השמש והייתי
|
מדלג על ההרים מקפץ
זורם בנהרות אין קץ
חולף ביעף על היסטוריה
עבר הווה עתיד מנצח
|
אין זכות
זכות היא
עניין לחוק
ומשפט
|
בהתחלה חשבתי
שאת רוצחת אותי
את שכתבת שחור
על לבן
|
לבבות מכל פינות הארץ
אנשים צעירים מלאי אהבות
בונים עולם חדש כולו
שמחה התלהבות תקוות
|
מידת הניכור עולה
ומידת החיבה יורדת
מי היה מאמין כי
ניתן לשלב קור ורגש
|
לב טהור כבדולח
אינטלקט מואר כשמש
נשמה רחבה כיקום כולו
|
החכם באדם
אין חשוב
מאותו אודם
|
על ידי לקיחת הנושא ברצינות
במובן של להיות מוכנה לבכות
ולתת לעצמך לפרוק הכבדות
שנערמה אצלך פנימה בגרונות
|
עד לפני רגע לאבד את דעתי את עצמי לך
לאבד תודעתי לאבד עצמי לדעת אותך לי
|
היא היא עבודת המודעות
אין טהורה ממנה היא היא
אהבת האלוהות היא היא
יפי האורות
|
יונה לבנה איננה
הייתה יונה לבנה
איננה
הייתה
|
מכל כישלון יש ללמוד
מכל כאבי הנפש והעלבון
לדעת לבנות עצמך מחדש
כל מפלה היא כמו מפח
|
ומרוקן אותו מכל עצמיותו
ומוליך אותו אל דרך החלון
לעוף כמו מטוסי נייר ולאבד
כך את משרתו ואת יכולתו
|
לגור בבית בסיני
אשר אליו נשאו עיני
ואימא של רמאדאן
הראתה לי מקום
של קדושה
אותי שאלה
היכן אשתך?!
|
ואם במקרה
אגנוב
את שפתייך
בשפתי
|
תוך כדי
התאהבותך
במגע
עם הגבר
|
עדיין לא ברור מה קרה שם
מדוע הסתאב מה שם
מה באמת קרה במציאות
ואיך לרפא ביציבות
|
איך את ידעתני
מבלי - וידע
אברם את שרה
כאשר ידעה
|
את חייבת לדעת בדיוק
אין כאן מקום להתחמקויות
זו נקודה שאין מחלוקת עליה
אני מקווה
|
מה זקוקה נשמתי לאהבה!
ומדוע הייתי עכשיו אהבה
ללא זמן חלל ותנאי אהבה
כשושנה ביפי עלי כותרתה
|
לדרכי לא אמתין
לדרכי לא אזמין
לדרכי לא אאמין
לדרכי לא אלך
|
גם אם אינני מדבר אליך באופן אישי
קבל את דברי דבק בם ואל תקללני
כי אך ורק מתוך הלב אל לב דיברתי
כל השירה שלי איננה שירה היא
|
לא הרגשתי שאני מוכן ויכול לקיים
את הפגישה
כי עדיין הרגשתי תשוקה
אכזבה
|
להביט על סיפור אכזבתי
ממבט של ציפור
לא מספיק
|
להגדיר אהבה
יש בך, בי
אין לי מילה
|
תבונת הנקבות הנשיות
להכיל, לפתוח, לרכך
ללטף את מסכני העניות
לסמוך נופלים ולהקים
|
האור
גדל האור
מתחזק הצל הנורא
מעיב לעיתים
|
זו בדיוק מהותו של אגו
השתלטותו נמהרת ועזה
בכול ידו ויד כל לא בו
הוא לוחש לך לחישות מזמנות
|
להיות בהתנסות להיות
מתנה הניתנת ללא בחינה
להיות אני בהתנסות להיות אני
כאן מתעוררת שאלת ההכנה
|
אם אלוהים מסוגל להיות כלום,
ריק, איננו, לא קיים,
איך הוא יכול להיות?
|
שהרי המוות זה לא להיות
והרי המוות לא קיים להיות
|
להיות אשר להיות
אשר אהיה אשר
אהיה אשר אהיה
|
להיות בהתעלות להיות
איננו היקום להיות
להיות ברצון להיות
איננו להיות בהתעצמות
|
אדם יכול להיות בלי חוכמה
ולהיות חזק מאוד ברצון
אדם יכול להיות בלי רצון
|
להיות אני בניסיון להיות אחר
להיות אני בניסיון להיות אני
להיות אחר בניסיון להיות אני
להיות אחר בניסיון להיות אחר
|
יש בזה צד חייובי וצד שלילי,
בסופו של דבר רואים פחות
אלא אם משתמשים בכלים
בלתי נראים לראות את הנראה
|
אני מעדיפה
השראה
אני לא רוצה
לכתוב
לתת לך טעם
לחיים לשירה
אני מעדיפה
לרקוד שירה
לא לכתוב
אני מעדיפה
השראה
|
הנגע של יפי פתיתי
שלג וטיפות גשם
הנגע של השפשופים
בכל הגוף והתאים
|
הפתק הלבן משאיר את המצב כפי שהיה
לכן אינך יכול לומר שהבאת לעולם את עצמך
אלא הבאת את העולם כולו לעולם כולו
ומה חדשות בפי אליך ידידי היקר בעולם
|
בסך הכל איזו "פרציפלוכה" (מתוך המחזה סלומון גריפ של חנוך
לוין)
וכבר את מפנה את כיסאך?
מה עובר עלייך?
|
דוחפת חזק בכיוון אחד
הכיוון נדחף ובורח ממך
כמו במגנטים
מתעקשת המגנט מתהפך
|
הפסקת לספר לי מה קורה ?
מהם קשייך עם גברים בכלל ועם אודי בפרט?
זכותך להיעלם שוב.
לי זו מכה
|
לאבד ידידות אמת
לאבד חבר אמת
לאבד אמינות
לאבד
|
לעשות עבודת נזירות עם עצמך
להתמסר לשתיקה הפנימית בעצמך
להיפתח אל המופלא בתוכך
|
משוררות ומשוררים
אמניות ואמנים
לגדל ולעודד
כבוראת עולמות
|
אני עם עצמי
כבר שנים שאני יודע
שאנחנו יחד יותר משניים
|
שמש מתבוננת בי ממרחב שמימי
המרחב השמשי שמאיר את ישותי
קרני אור מתלהטות במקלעת שמשי
והאור הזורם מן השמש דומה לשלי
|
לתרגם בעשבים השוטים ולא להתבושש
את האהבה העצמית, שעומדת להיפסק
קורבן חרב שבורה, עוד פרי על עץ השסק
|
כל אותם רגעים של שלווה,
של שמחה, של פליאה
מעניקים לכם החיים הרוחניים,
אל תשמרו אותם אך ורק לעצמכם
|
ברגע שהופכים
אלוהים לדת
הזיוף בדרך כאחת
כי מי שאיננו דת
|
קודם כל השאלה העיקרית
האם את חברה של עצמך?
האדם תמיד בודד וגלמוד...
|
אין אמירה נקייה מרגש
חיבור רגשי מוכחש, מואץ, נבלם
אטען באמירתי כאן,
אמירת מוח...
|
שום מקום איננו יותר מקום
מאשר מקום שאין בו כלום
משום מקום תמיד מגיעים
לשום מקום כי שם יש הדים
|
איך השתחררתי
תוך ימים
מהחלומות והניתוחים
|
החיוך הקצת ממזרי קצת מגחכני
שבא כדי להצחיקני או לזעזעני
פנימה אל תוך עולם שהוא כולו
מוסיקה, אהבה, נצח, ניצחונני
|
ככל שאצא מגופי
הפיזי
כדי להתבונן בו
שוב מנקודת
מבטי
כן אצליח
להתחבר עם
תודעתי
|
כל כך טוב לי לשמוע את
תגובותייך למיכאל
זה מחבר אותי
כי ע' לא התחברה
|
נתחדשה
בהיכרותנו
וניצוק לתוכה
את עצמנו
|
להגיע דרך
מקשים
ומסכים
מנוכרים
|
המייללת בטלפון
חסר לך טבע
לכי להתעלס
בטבע
בלעדי יהיה טבע
|
בהחלט
מוריד ציפיות
כמה סודות כמוסים
את מאפשרת לי
|
את תשכבי
ואני אלטף
ולא אחדור
ולא אנשק
|
הנוטף מן העצים
בשרב אין מים יותר
הצמחים צמאים
|
אם אלה בקשות
המשפחה
מדוע נתבקשנו
להתפלל עבורה?
|
לכל עבר ואין בו איסור אחד
שלא פרצתי וטעמתי כי אז
לא נזקקתי לידע הרוחשים
ומבעבעים בתוכי מיותרים
|
לכן בא המוות ללמד אנושות לא להיות
אם כי המוות לא ממש היות הוא, כי לו היות
המוות לא היות האלוהים ואי היות האלוהים
כאילו אי היות הנשמות ואי היות הנשמות
|
אבל הכאב, אלי,
הכאב נורא
הגעגוע
הצורך
|
לא נזקקתי
לשלוש שנים
הבנתי
מהי עבודתי
|
חזרה בתשובה
לחזור
אל אבא
ואל אימא לאחור
אל רחם לחדור
|
איך חיינו איך התנהגנו עם אנשים,
סביבה, מי תרם לנו מי הערים קשיים?
גם אם אין דמיון ברור בין אנשים,
אולי קיים משהו משותף.
|
המעוף
חשוב
כדי לחשוב
והחשיבה
כדי להיות
כדי לחיות
בשירה
|
אין חיים אחרים
מעבר לחיים
יש חיים אחרים
חיי מלאכים
לחיות ת'רגעים
|
תכסיסי טקסים אוטומטים
אובדן מוחלט להשראה
אובדן אלוהים בליבך
|
סודות השמים
והמים
בעננים
שלושים שנים
ללימודי העננים
|
שניהם מפותחים באישה,
הגבר יפתח קצת יותר
את הנשי שבתוכו... האישה נולדה
עם שני העקרונות מפותחים
|
מכל מחלות תודעה
מודעות ולא מודעות
שחטאתי
|
סביבו כל היתר יתארגן מעצמו
מרכז מחשבה אחת יצוקה
משמעות ועקביות החיים
דבר לא יעצור רעיונותיך תוכניותיך
|
הבדיקה הבלתי אמצעית של ביצה
בגופה של תרנגולת היא מחקר מדעי
של ילד בן יומו המתמודד עם סודות
הקיום האנושי בשאלת השאלות מה
|
הודך ותפארתך ליאורה
לי אורה לך אורי אלה
|
לא מאפשר
לראות עולם
אורה
זריחה
|
מדוע ביתי
זקוק לליטוף
רק פעם
אחת
בשנה
|
למדוני כיצד לשעבד את געגועי לאהבתי בחירותי
|
למרות השקר והכזב
למרות הבלבול האכזב
למרות הקנאה הרכושנית
חסרת הפשרות האכזרית
|
להיות את בהתנסות
להיות אחרת ממך
להיות בכאב האחרת
ולהיות את אחרת
|
חיי אינם אלה במה, אך לא במה עם תפאורה
ולא במה המיועדת להצגה, לא כי רק מראה
המלמדת את עצמה להתבונן בתוך עצמה
מראה ללא קהל, ללא מחיאות כפיים, מראה
|
לך אל האור
ראה דרכיו
וחכם
לא הגוף
|
חלוף מן הארץ זועק בתוכך
אין חלוף מן הארץ ללא אל
כי לא אדם מחליט מתי
לא יתן אל בידי אפס החלטה
|
חלוף מן הארץ זועק בתוכך
אין חלוף מן הארץ ללא אל
כי לא אדם מחליט מתי
לא יתן אל בידי אפס החלטה
|
לך לך אל המכוערות
והטיפשות
מבין פרחים
בגן
ייזמו שתיקה
נצחית
|
שני בעלים לך?
שני מאהבים שלך?
ומה איתי?
אני דג?
|
במחצית הראשונה של חיי המחצית הראשונה
רשתות המחצית הראשונה לקראת השניה
השלישית הרביעית המחצית החמישית ישנה
לכדתי בה את עצמי במחצית הראשונה הזו
|
איחולי הצלחה במשימותיכם
הקשות למען שיפור
תנאי החיים בסביבה
לטיהור מוחלט של כל זיהומי המים
האוויר והאדמה
|
אינטימי זה אני חווה בך
את החיים שלך, נוגע בהם
במילים, בתווים, במוסיקה
באור שבוקע
|
חושב את נודניקית
סימן לבחורה אחרת
תמיד יש לאנשים
נטייה ללכת
|
לא רק לעצמך ליפות אבהות
אמהות ילדות בגרות התבגרות
לכתוב את עצמך זה לא ניירות
לא מניירות לא קובץ לא לכרות
|
לא לכתוב בחוצפה
לא לכתוב מאהבה
לא לכתוב לעצמך
אל תכתוב לאלוהיך
|
לעוף זה כמו לצאת מהגוף
לשתוק לדאות להרים כנפיים
לטוס, לשכוח את הגוף
את הבחורה היפה שאיבדתי
|
כל זמן שאני הולך, אני חי
במקצוע בחברה מוכרח
הכל זמן, עד אובססיה
שעות עבודה, רכבת, טיסה,
|
יש מאין מעיינות
יש מאין חמצן לריאות
יש מאין עצים שיחים
ניצנים יש מאין
|
את שאלת אותי
אם אמשיך
לבוא מן
המרחקים
|
לא יודעים מה הבורא העניק להם
יכולות בלתי רגילות המאפשרות
להתגבר על כל מצב בחיים
היכולת לתקשר עם יצורים
|
מהו אותו
עולם שאנו
יודעים
אותו
מעולם
ועד עולם
ואיננו
יכולים
|
אתמול הלכתי למות
והיום אני פרי בשל
למאכל כל טורף
למה זרעי לא זרעתי
|
אין אלא עבודה אחת
ויחידה הממתינה
לכל בני האדם כאחת
לבנות את בית מקדשנו
|
היכן בדיוק
אתה נקי
וטהור
לך ובדוק
לפני
הרחצה שלך
|
למה פיל ופילה
לא בוכים בסוף המלחמה
|
על פניו נראה שעדיין לא החלטת מה בדיוק תפקידו של האגו
וחוסר החלטיות זו גוררת אותך למנהרות אין-סופיות של אגו
בלתי מתמוסס בעליל...
|
אך אני מהזוית של המחלה שלי, בלי השוואה, שהיא נוראההה...
קשההה... מנשואאא...
|
למות להתענג
להתענג ולא למות
למות מתענוג
להתענג עד מוות
|
מחזור חיים
מתמחזר
באהבה
אין מיחזור
|
לא תעבור את הדרך הזאת הנמשכת, נמשכת, עד כלותה
כי מבחינתך היא נעצרה
עד קץ הלב אעבור את הדרך הזאת הנמשכת, נמשכת
מבחינתך כבר לא, כבר לא דרך, כבר לא נמשכת
|
אם כי יש בבלתי נראה
כאן בבלתי נראה
נסתרת לה אהבה
כולנו מקווים יום
|
למנוע אהבה בין נשמות
זהו פשע נגד האנושות !
|
למצוא את המורה הפנימי
כן זו בעצם כל העבודה כולה
לחשוף את עצמך למעמקי הידע של עצמך
כדי להתחבר עם עצמך ברמות הידיעה האלוהית
|
אינך נוגעת בי בדברייך על האל מה
לי אִכְפַּת מה עשה הוא עם עם ישראל
מתאמץ להבין מהי האלה החכמה
החיה בתוכך, ומהי אותה מַסֵּכָה
|
האדם מיקרוקוסמוס
של יקום
מאקרוקוסמוס
יש אוקיינוס
בתוכו
יש אדמה ושמים
סערות בשמים
צונאמים
|
ככל שנגדל להבין אותו
את הגדול מכול
כך נוכל להבין אותנו
את הקטנים מכול
|
בואי ניפגש על יין ביום רביעי
על שפת ים ושמש
בין גלים ושפתיים
נלחש מנגינות
וננגן בכינורות
של הנשמות
|
את הרי טוענת שהוא השתנה...
למה את לא מקריבה את עצמך למענו?
למה את לא עוגן בשבילו?
האם הוא לא עוגן בשבילך?
|
כך לומדים
נצח
המשיכי
לנצח
|
להפוך את העולם למקום שכדאי לחיות בו
מזיהומי אוויר, מים ואדמה לנקותו
משמים מזוהמים לטהרו
עולם ללא זיהומי מחשבה,
|
לא להטריד מחשבות רגשות
לא להטריד רגשות גואים
לא לאפשר לאנשים הכבדים
לא לאפשר אלא למלאכים
|
ותחשוב אם כך נראית השמש
ויופיה לא ניתן לתאורי אדם
איך נראית קדושת השם יתברך?
|
שתיקה אין תנועה
אין, כלום, ריק
אפשרות אחת לאדם
להשתיק כל עולם
|
חברת החשמל חיפה
פטרוכימים וכל המזיקים
המביאים מחלות ומוות
לבני האדם
|
אנא, עשו הכול להניח, לשחרר
לפתוח את הלבבות שלך ושל אחר
לוותר על הקנאות והנקמות הקטנות
אנא, ותרו, סילחו
|
מה גם שמנסה
לחשוף הכל
נשארים מרכיבים
בלתי ידועים
|
בנו בני אדם להרעיל את עצמם
אם לזו תקראי דרך, אינני בדרך
כי עזבתי את דרך הרעלים
ומצאתי מכשולים אחרים
|
ילמד ויהיה חסד אהבה
לזולתו אם לא יהיה נדיבות עזרה
לאדם בשעת צרתו לעולם לא
יחיו כאן אנשים בשלוות החמלה
|
שלי אמרתי
לא רק שלי
לך אמרתי
לעוף
לצאת
לחזור
פנימה
|
לעניות דעתי אין בשמך שלילת האלוהים
אלוהים תמיד שכן בקרבך ואנו עדים!
היית משכן קודש וידעת לפתוח ליבך ברחמים!
|
להלך על חבל דק
בין עולם אמת
לעולם האמת
|
הלב שלי פתוח
עבורך צומח צורח
לפגוש מבקש
לב מלא אהבה
|
מחבקת מאלפת מלמדת בלי מילים
רואים אותה בכל מקום אותה לא רואים
|
הם האלים הנפגשים להם
בשמי אהבת אין קיצים לה
שופעת לכל כיוון וכולה
מיליארדי אטומים של אורה
|
בת כמה את?
הולכת להיות זריחה מדהימה עכשיו
דרך החלון שלי
|
לפעמים יש תוכניות שמיים
לפעמים לא יכולים להבין
לפעמים יש תוכנית אחרת משלנו
לפעמים להוריד ראש ולהסכים
|
לפעמים היא שבה אלי במבטה החכם
ואני מקווה ללא לגלוגיה ללא צחוקיה
שאין בהם קמצוץ של תום אדם
אישה יפה בכל רמ"ח שס"ה
|
לפעמים האדם עצמו בונה את גורלו
איו חוקים ואין מגבלות לכל אחד הזכות
והיכולת להמציא את חייו מחדש
לבנות אותם כראות עיניו
|
ועד שקראת
לי
את שירך
גופך
|
רק תחושות מתגלגלות ללא מילים
מרוחות המוחות אל תוך הלשונות
והאש כן האש היא הידיעות הבלתי
מסתגלות לתוך הורידים של הנשמות
|
יש יום בו הכול ברור
יודעים לפתור בעיות
לדבר עם אנשים כראוי
ואז, לפתע הכל מסובך
מעורפל כי רחקת
|
אור האלים שופע זורח בשלוות
נוגה שאין כדוגמתה ביופיה
ממלאת כאן כל חלקה טובה
כי מי אני אלוהים שבתוכי?
|
לשתות יין קדושות עצמיות
לא קדשות, ללמד אישיות
לעורר את העצמיות
|
ברכות מקסימות
שלחת אלי
ברכות
אהבה, שפע בריאות
|
אני לא יכולה
להביט עלי
ממבט העיניים
שלך עלי.
אני לא יכולה
לראות את
עצמי כה
יפה.
|
לראות את היופי האלוהי בדברים הקטנים
ליהנות מהרגעים הנפלאים ולשמוע
את הקולות הנעלים
|
הספר "פגישות עם פיטר ברוק"
הוא ספר לימוד תאטרון על גדול במאי התאטרון
במאה העשרים וגם עדיין במאה העשרים ואחת
ובספר אני מגלגל כמה מאמרים
|
לבטא את השיריות
של הנשמה והלב שלך
בנגינה
במוסיקה
|
ייתכן עלי לרפא משהו בתוכי
אך אינני יודע מה חולה בי
כדי לרפא את עצמך בתוכי
|
כדי לרפא אדם אין צורך לדבר
על פחדיו כי אז את מחזקת
את פחדיו במקום לחזק את ריפוים
אני עוסק רק בריפוי לא בפחדים
|
תמיד אשמח לרקוד
איתך את ריקודי
המילים האוהבות
ולחבק חיבוק גדול
|
להתאחד להתמזג
להזדהות להתפעל
להאיר להזין להשתדל
להקטין להגן לגבור
|
חייבת שאסביר לך קשר
ואם רוצה אני לשחרר את הקשר
|
לא שיחרר
מלאך אלוהייך
ביקש תפילתו
ברכתו ואהבתו
|
או שאקח לי
מישהי מיידית
או שאמתין
עד שאשכח
את מיכלי
מלבי
לתמיד
|
את יודעת לשמח
לא רק את חלקיקי
את גופי הקורא אותך
את יודעת לשמח
את מעמקי
נשמתי !
|
ויקם יום בהיר אחד משה
לא, לא משה רבנו עליו השלום
אלא משה הזמר, המלחין
ויכתוב מוסיקה לשיר הזה
|
מדברות השמשות בתוכנו
מעוררות אביבים בתאינו
מאוחדות כל השמשות
בדיוק כמונו רק באורות
|
זרם החיים
זרם המים
זרם הקרניים
זרם האור
זרם החשמל
זרם האהבה
הכול זרם
|
של השריפה
הגדולה
כשהיא יודעת
איך שרפה
|
הכאבים העזים בקרסול
מסתכלת על עצמה ואומרת
כמה מגוחך
המצב הזה שבו אני נמצאת
|
זה לתמוך בחולים בבתי החולים
זה לתמוך בנו בהורים שלנו, בעתיד
בנכים, באנשים חסרי תקווה
|
אני חייב לשוב/ לאחור לקרוא/ את היבבה/
הזו שאתם/ קוראים לה/ שירה/ לתקן מילה/ במילה/
אות באות/ איך אני יכול/ לתקן את כל/
|
וכאשר מעניקים לאנשים כאלה שרואים בהם אחים
את כל הכאבים
יש כאלה שעושים
מזה סרטים
|
לתקן רחובות
תל-אביב
אין לאן ללכת
אין אביב
|
ברואי אלוהים המה
כמנסרות משולשות
חייבים לטהר ליבם
נשמתם גופם מעשיהם
|
אוהב אותך ואת כל הנשים
משוגע עלייך ועל כל הנשים
מתאהב בך ובכל הנשים
|
אמת היא
אהובתי
אני מאוהב
רק
|
מה נתלונן על שירה והצלחה?
מה נתלונן על אלוהים ואהבה?
לא נתלונן נפתח את הלב ת'הנשמה
|
לא תהיה בו חרטה להרוס עולמו
להכחיד בריאתו, קל נעים מענג
אלוהים לחיות לבדו
בלי הרעש שעושים לו
|
מאין יבוא עזרי
היכן אמצא
השראתי
היא באה
לרגע
יושבת בתוכי
ונעלמת
|
להציל חתולים במאות ואלפים
היא לא יכולה להיות ממשימותיו
של בן אדם הנוסע למרחקים
לעיתים כה קרובות... כי מי
|
מסך במסכי סוכך
מסך מתקלף פרידה
מה מסתתר במהלך
אדם הולך ובא
|
אין אהבה ללא מבוכה
ומבוכה ללא אהבה
איננה אהבה
|
מי שסוגרת שעריה לתמים באדם
צריכה להיות מוכנה למבחנים זה לא תם
כי יש המון מנצלים ופושעים בעולם
נערות כמותך תמימות ונבונות מבשלים
בארוחת הבוקר הם אוכלים
|
לפתע יוצאים
מתוך לב מלגלג
וצוחק ומגחך ואולי
הכוונה היא אלי?
|
אך האם די בכך לדעת מהו העץ
שיצר פרי? לא, כדי לדעת עץ,
אל תזרקו את הגרעין כנהוג
החדירהו באדמה, לראות מהו סגנון העץ
|
אשמח לעזור לך
מבפנים.
אשמח להבין אותך
ללא משוא פנים
|
נכנסת עם מגפי
הרפתות
אל תוך כלי הזכוכית
של לבי
|
יפה את כותבת מהללת
את מילות המשורר
שרק קודם נתת לו מינוי
כה נעים וכה מכובד עד אין-קץ
|
מסקרניות פסנתרניות יווניות
מתעללות בילדים
קטנטנים נאיביים
קרעו את דמם
|
מדהים להיות אלוהית בחלימה
מדהים לקרוא מילים זוהרות
מדהימה הכותבת מדהימות האותיות
מדהים להיות כאן קורא בהתמדה
|
כלנו כבולים בשלשלאות לעבר, לדת ולשרשים
ואלה השרשים האלה, המסורות, הדתות, הקושרים
אותנו בשלשלאות, לאותם טקסים חסרי משמעות
לאותם ארועים מן העבר רוויי דם ודמעות
|
ציפורים שאינן מצייצות/ ציוצים שפות/
ביטוי רגשות מחשבות/ ציפורים מצייצות/ מדברות/
אין זו שפה/ רגילים בה, היא/ לא שפת אותיות/
|
מדוע לא תזכרי
את מחוברת לאלוהי
המחבר אותך לעצמי
|
הבוגר פרי סבלם
בוסר
הילדים אינם
עוד זרעים
|
תמר: מילותיך המגיעות מביאות עימן משב מלטף.
מהיכן ולאן ? אוספות את ליבי ומתבוננות בהן.
תמר: אולי יש אפשרות לדבר,
במקום לכתוב אס-אם-אסים ?
|
שכחנו קיומה כאן סביבנו
ולה ארבע מאות מיליארדי
שמשות המתגעשות בתוכי
בהרי געש קטני אמונה
|
במכתבך אוהב כל מלה שלך,
אינני צוחק על העולם.
מחמל נפשי את
היא !
|
ראיתי אתמול
מקלע עוזי
זורע זרעים
|
להחדיר/
את השמש/
במקלעת/ השמש/
להיות כאן/ שם/
בו בזמן
|
נדמה לכם כי מהי
אמת בזמן אמת
מוגבלת אמת
מוגבלת איננה אמת
|
כל האותיות
מתלכדות
למכתב שלא
נכתב
|
כוחך
בשתי מילותיך
אין חוף
מתחרזות
|
אל תחשבי
אל תרצי
אל תרגישי
|
מסתתר/ת מאחורי המחשב
בוא/י תפתח/י את שמך
נדב גלויות
נפתח את הכאב שלך
|
מה אתה לא יודע
יותר מכל דבר אחר
שאתה לא יודע
שאינך יודע
על עצמך
|
מה דודות שושני
החומר הדלוק
כבוי בזרימת
השווא אל חיקך
|
כיצד הם מאיימים עלייך?
כיצד זה אפשרי שהחליטו בשבילך עד כה?
איך את הולכת לעשות...
רק דעי לך שתיקה כבומרנג גס
|
כל האנשים שחקנים
וכל העולם במה
|
להצבת השלום בתוכנו לעד
להתחבר עם המודעות
המרכזים הרוחניים
במוחנו במקלעת השמש
|
מה זו אהבה?
משק כנפיים
זו אהבה
אהבה זה לא
|
מצויים אנו ממנו חומר מהי אהבה ידע לא
אהבה לא ידע אנו מצויים חומר ממנו מהי
|
איתך באשר תעופי
איתך באשר תדלגי
איתך על ההרים
איתך בעמקים
|
ידיד זה
כמו שתי פעמים
יד ועוד
יד
זה בעצם
שתי ידיים
|
אין מקום בליבי אותך
אין מקום במוחי לגאוניותך
אין מקום בליבי להנאותייך
עלייך לבנותן בעצמך
|
מהי משאלתו של אלוהים
נותן לנו חיים כל כך שבירים
בימים אנו נעים
בכלים חד פעמיים
|
מה יפה היא
נשמתך
אהובה
יפהפייה.
|
התהליכים נראים
על פניו מהירים
אך אין מהירות
גדולה ממהירות האור
|
מה יש בו באור
שהוא האור
האור
החלקיקים של האור
האש שבאור
האש
|
מה כאב לי בבכי היונים
מותר לי לדבר עם חתולים
הם הרבה הרבה יותר אנושיים
מחיפאים טרנספר בם מבצעים
|
כל תנועה כל מבט
אנא ממך
סילחי
אהבתי אלייך כאהבת השמש
|
מה להגיד לזו שמכירה
אותך ואותי
שכבנו או לא
שכבנו?
|
מה מושך בגופה/
של האישה/
היפה/
רגליה/ מותניה
|
רגשות לא רצים
רגשות לא רוצים
רגשות מרגישים
רגשות לא מחפשים
|
מהעפר מן האלוהים שבי
שבך וכל הבי שבך וכל הבך
שבי נותר מה נותר? בך בי
אם לא נותר בך בי ולא בי בך
|
זכותך אני כותבת שיר לך
מחנות הזכוכיות הרכות
|
הרצון שלך לאהבה נהדר
אהבה נהדרת שיוויון זכויות
בשביל לחיות...ויחד עם זאת
נשמעת בשברייך באימרותייך
|
האמונה
בבלתי נראים
שמחלקים
לנו גרעיני
רימונים.
|
נסי לא להאשים
את תמימותי
את חוסר הישע
שלי
נסי לקבלני
בלי או עם
|
מתוקה את ומתוקים כתבייך
כזרם הדבש זלגו משפתייך
הרמתי עטי לכתוב רק לך
אך עטי חמק ממני והלך
|
אדם בלי אהבה ריק מתוכן
בלי אהבה אפשר לעשות לו חוקן
אדם שיש לו עצירות, רצוי לתת לו כהוגן
ולשנות את כל תאיו שיהיו לו עוגן
|
אך לא אלי היא כתובה
כמי שאהבה היא אלוהית בלב ליבה
אהוב את מי שאתה אהבתי
אהוב את מי שתהיה אוהב אני
|
אנשים באים ויוצאים בו
וכיסיהם מלאים ניצוצות
של ידע העולם וידע האדם
כי מהו מוזיאון אם לא אדם
|
כי כשאומרים לי "אתה
מוזר"
מה זה עושה לי
כיף בנשמה
|
הפגמים נוצרו כדי למוגגם
חולשות האדם הם כעלים
יבשים על ענפי העצים
היונקים יובש מחסור מים
|
רעדת לי רעדת כולך
רעדת לי בירכייך
מרוב אהבותייך מרוב גברייך
לא ידעת במי לבחור
|
אכנס אל לב הדברים
בסוד המוחבאים בחיים
כעלים זזים מתגלגלים
במרכז האיטואיציה
|
הטבע מזמין את בני האדם
לנשום את הטבע את בני האדם
את החתולים והנשרים העפים
והנאבקים על מי מעניק מזונם
|
השלב הראשון
שבאמת עם תחילת חודש
אוקטובר
אעבור לבאר-שבע
|
הטהרה נעשית
במלואה גם אם מר
בבקעת חימר
פסלייך ציורייך
|
קולי מתנגן בקולך על סולם של כוכבים
קולך מתנגן במילותי על סולמות של מעלה
מנגינותייך טוות בנשמתי קורי-תקווה והבטחה
והשלום בא לשכון בתוכנו כמו שלווה
עמוקה
|
כי אכן כן שבריריות
כרגלי החתולות
גמישות כאיילות
חמלה, רחמים הו הו
|
חוקים לגעת בלא לדעת
אסור לגעת מבלי לדעת
לדעת מה לגעת מה
מותר האדם מהבהמה
|
אור ואהבה
מזון לנשמה
מדלגים בין
הטיפות
|
מזמן כבר אין לי אגו
זו הבעיה שלי
ולכן אני חי באותה
|
בתאים חדשים חדשניים
המשנים לנו את החיים
השמש היא הכימותרפיה
של החיים של החולים של
|
רק יחידי סגולה מדברים
מלאכים מפיהם שרפים
מגינים על ליבם ולשונותיהם
אש ולהבה ידיהם מקריני
|
ולא קיטוב מלאכיות בי
המסע הוא כאן
כי לא בשמיים היא
צא מגופך הישאר
|
מחזיר את החובה
ללכת בלי חרטה
העולם הבא
|
אני רואה את העיניים היפות
אני רואה אותן מתבוננות
אני רואה את הלבבות
הסוערים
אני רואה את הצעירים
ואת הזקנים
|
אהבה היא אנרגיה
כמו שמש
לכל הכיוונים
אין לסגור
|
המבקשת לשפוך לשווא
להרים ציפיות
לא אשפוך לשווא
לשם ההתנזרויות
|
"צינה וסוחרה אמיתו לא תירא מפחד לילה" (תהילים)
כי אם תהיה מלחמה אתה המאמין אל תירא
אפילו בזכותו תגבר על כל פחדי האימה של הליל
|
שעות
ריקוד
אין-סופי
של נגיעות
|
בכי שמעתי
תרדמה מזדחלת
לא בי אחזה
לא בי
|
מי שאומר אני אדם ישיר
בעיקר לידידי
הורס הכל בדרכו
ישירות היא איכות
|
טיפות לא עפות
טיפות נושרות
טיפות לא נושרות
טיפות נופלות
|
רשמתי רשימתי על אורז
המעורר רמזים של ברז
המעורר רמזים של טבחית
עלומת שם נעלמה מלאכית
|
בתנאי שיש לנו יכולת לברוא
כאהוב לאהוב כאהוב לתת
להציע עצמנו לעולם כמוהו ללא
כחל ושרק להעניק בנדיבות הכול
|
לא הגיעו מטוסי נייר לייעדם כי
לא רצו מטוסי נייר להגיע
כי הרוח לא נתנה להם
מי זו הרוח?
|
הקשתית השנייה, מה זה
מטורפת חבל"ז
מקווה שתצא מזה
רק אלוהים יכול לעזור לה
|
כאיילה המדלגת בין נהרות עדן
נפתחו כל מחסומי השערים
נפעמת מול גדרות פרחים
מתענגת על נחלים אגמים
|
מי אמר שאני אש ואת מים
ומי אמר שאש איננה חודרת
למעמקי המים
ומי אמר שאש ומים
צריכים להבין אולי עדיף להרגיש
|
רק אהיה אשר אהיה וכל השאר
ענפיו, קרני אורותיו, זבל כימי
המעיד על תפארתו והילותיו
גם זבל כימי הוא ממרכיביו
|
נו?
באמת?
מה השאלה?
מתוקה שכמותך
|
מי אור מי צל
הצל במאבק עצמו
|
אם אלוהים הוליד אותנו,
מישהו הוליד אותו?
אם הוא ניצחי אין זמן,
אז למה אנחנו חיים לפי שעון?
|
לכל המילים
לא אדע מה אשאל
על אמך מה אומר
לא אדע מאין ולאן
|
דילוגי התורה מתורה לעבודה וחזרה
קפיצות של נחשונים עזי מצח ישיבה
פלגותא חברותא הן תורות מלחמה
ואני חלשלוש מחפש רק שלום ותקווה
|
על פניו סותר
את דברי
מקובל עלי
אלוהית
|
המתבונן בה לובשת
חושפת בגדיה גופה ביום
לאוויר הצח בנווה שלום
|
מי כמוך באלים אדוני?
מסיר המילה כמוך
לפרש זכר כנקבה
מי כמוך באלות אדוני
|
מיכל בקושי מנהלת את חייה
שתפסיק לנהל חיים של אחרים
ותבנה לה זוגיות נפלאה
עם איזה אודי שהיא רוצה
|
מוסיקה עזה מכל המלחמות
מוסיקה המכוונת רק לאלוהים
מוסיקה על פני עולמות וגלים
מוסיקה רוקדת עפה על עננים
|
התחלתי קורא
באקשה
המנחילה ידיעותי
ביום השישי...
|
להיות כאלוהים
כמלאכים
העפים
ביקום
|
נו באמת מלאכים לא יכולים לכתוב!
מוחמד כתב את הקוראן
משה את התורה
תלמידי ישוע את הברית החדשה
|
כמה זמן
יקדיש השחף
ללכידת הדג
מן האוויר
|
מילותיי פניני מחשבותייך
שורותיי שיר מעלותייך
משפטי הם יהלומי מחשבותייך
ואני מי אני? כלום ! אפס
|
נשמת אפי נשמת דם כוחותיי
אילו רציתי הכל להבהיר
הייתי כותב מאמר לא שיר
דבריי הם רגליי, ידיי אצבעותיי
|
אפשר לתת להן
מימוש
למיליוני שמש
ועוד מיליוני שמש
לתת מימוש
באש האהבה
|
מילים
שמנסות לדעת
שמאבדות
|
מילת המפתח שלי
בשיר הזה היא:
סוד
האחדות
|
מים תמיד זורמים בגופה של ארץ קדושה
המים הקדושים עושים את הארץ קדושה
לא הדמים במלחמותיה יעשוה נקייה
טהורה מכל חטאיה, לא עוצמת כוחה
|
ליבי כואב
יום זיכרון
לחללי
ישראל אבדון
|
אם מוצא האדם מהמים
הרי מוצא החיים מהמים
כל היקום הוא מים חיים
כל תנועת ידי האלוהים
|
האם הוא רוח-רוצח
או סתם טיפש ללא לב
וללא מעוף רוח?
|
שאלה קשה שאלת אותי
יחד עם זאת מרגשת,
צמרמורת בגבי
אני בבונפן, היה מורה נזיר אבל
|
רוחה היא ריחה
ולא מיסטיקה
מילה נדושה
מה מוסתר בה
|
תהיה בחיי לחיצת יד
לשלום אמיתי באמת
כי מי עושה שלום? אוייבים!
על החיים ועל המוות באמת
|
עבר זמן דתות ודמעות
כתלים יבשי פתקאות
תרבות חדשה שמשית
לא זקוקה לערפל צעיר
|
מי צריך לבקש מחילה
בעיקר מסוס פיל ופילה
כיצד נכניס פיל ופילה
להסתתר בתוך המחילה
|
מי שיודע
לגבור על
אסונות
בתוכו
לכוון את
הרוחות
הוא מעיין
שופע
|
מי שמרזה יותר מדי
מי שלא אוכל די
מי שלא שותה די
בכל תחום לדעת
|
מי שבועט באהבה
האהבה בועטת בו החוצה
מי שאין בו אהבה בו
האהבה בו שנאה בו
|
לאחר שיעלה לשמים,
ישאלו אותו באיזו זכות?
מי נתן לך רשות לפגוע
בבריאה האלוהית?
|
יתקדש בתעלומות השיכתוב
ויתרומם ויתעלה ויטהר
בקרני השמש ולא ישוב
|
הנמצאות לא הולכת
מתרחבת מתכווצת
הנוכחות מוקרנת
|
ואני שלא באתי
להתרגש מגופך
התרגשתי
הוא התנגן
|
אין ללמוד שתיקה
השתיקה כולה
היא מזון מלכה
|
כי אני קורא בו בעברית
והערבית שם משובשת מבחינתך !
"ויצר אותך במיטב תבניות"
|
ואף מכנה זאת מוות או
להיפך, ממה להיפך?
ההיפך ממך מעצם קיומך?
ההיפך מאי ההכרה
|
השיר שלך כה מקסים, כה יפה, כאילו כתבתיו לך בעצמי
כאילו יוצא מכנפי הפרפרים שבליבי
אלייך
המשיכי בסגנון פרפורים זה ואל תוותרי
|
שולט באני הנעלה
שלו ושולט
באני הנחות
שלו
הוא אנרגיה
|
המלאכים שלי
יודעים להעניק לי
חלומות אלוהיים
המלאכים שלי
כעת
כותבים את
השירה שלי
|
מתערבבים בתוך מחשבותייך
כדי להפנים מחשבותי בך
מלאכים יודעים לייק מה לי לך
מלאכיות יודעות לך לי מה לייק
|
איך הם עובדים
איתי
המלאכים
הם זורקים לי
חכה
|
צלילים מסחררי עבר הקרוב הרחוק
מתעוררים מהדהדים כבימי החירות
מלטפים בעדנה את ליבך ומטהרים
מכל מורכבות תסביכי האנושות
|
יש!
כי את בחורה מאוד מורכבת
ולכן יש בי בך עניין
|
הראיתם חתולים
רגע לפני
שהם יוצאים
לקרב זכרים
|
זו היתה המלחמה/
הראשונה זו/ המיתולוגית/
לפני בריאת/ העולם
|
עד כמה באמת כואבת המוזה
על ירי מוות-קר ודמה של אומה
כמה בתודעה רועדת לה המוזה
הכאב האכזר בשעת הכתיבה
|
בנגיעות שאני נוגע
אני לעולם לא נוגע
בתיק, בשק, בתקליטור
בשק העצמות או בעור
|
במקום בו בלעת
את כל מי התיכון
שחיתי הבוקר
עם אור ראשון
|
המאפשר התבוננות רק פנימה
אימא היא תרבות נשמה ניצוץ
אימא היא עולם שכולו נתינה
אימא היא הדרך אין אחרת
|
באה היא בך הו אל האלים מי כמוך
טיפה היא רואה בה טיפטיפה בה
|
כל אחת רואה מעיני רוחה את האחרת
האחרת רואה בעיני רוחה את האחת
והמציאות לא קיימת
לכן נותר לנו לברוא מציאויות יפות יותר
|
ממך מאהבת השירה המטורפת
כלהבה העולה מלבך לאללה
ומעוררת בי יצירה כטוטפות
אשר אינני מניח על עיניה
|
אני לא חדרתי לתוכך סיגל
לא חיפשתי את גופך סיגל
לא חדרתי למעמקי גופך סיגל
חדרתי למעמקי נשמתך סיגל
|
מדהימה אותי
כל פעם מחדשת
ממציאה אותי.
|
טבע יופייך לי תכלת דיגלי
מתעמק בך בלי די, עד אין-חוף
|
כי יש כלל האומר
לכל אחד די ברגשותיו
שלו כי אם יחליף לִבּוֹ
כבר לא יהיו שלו
|
מתרגשת בהולדת השירה האפית
של המיתולוגיה האנושית שעדיין
בחיתולי-חיתוליה לקראת עתידה
המביא בשורות אחרות למלחמה
|
אתה מנצח
תמיד
היא כתבה לי
עד אין קץ
|
בהתבוננות כל בוקר בזריחה
אתה מנקה את הראש
מכל מציאות המדומה
|
התעוררותך לחיי זריחה
ונגיעתך בך בנשמה
יוצרות עבורך מסע
נהימה עמוסת רגשות
|
התעלמת מכל שירי
נעלמת מכל שירתי
מסתירה את הידע
מסתירה את חוכמתך
|
אני תמיד מסתכל
כאילו אחר כתב
ממני, לא אני.
|
עולה ומסתלסל
כבעשן מרקד
בבית אל.
|
השיחה שלנו אתמול כמה נעים
כמה אני מתענג על המתנה שקיבלתי מקולט
תודה מקרב לב לך קולט
היפהפיה התמימה האופטימית מרמי!
|
וזו לך כבר
הפעם
השנייה
שאת
קורעת לי
את הנשמה
|
תנו ידיים
נרקודה
במעגלה
הבה
נגילה
|
הייתכן נסגרו רגשותייך
בגלל המרחק בגלל חששותייך
שרק נשים מסוגלות לשמור
רק לעצמן בלי להניד עפעף
|
נוגע
חזק
מדבר
מחכים
מתקשר
מחבר
|
מוזר, שאת לא מבינה
אולי רק עושה את עצמך לא מבינה
ובכלל, כמי שמחפשת אהבה
למה המוח כל הזמן זורק אותך לעולם השאלה
|
אותן ניתן לספור כחול על שפת הים
מעולם לא אמרתי להן שלום ולא
לא להתראות לעולם מעולם
לא נפרדתי מהן ואת אהבתי
|
אוי זה החוף שלי
נוף ילדותי
מעולם לא טבעתי
|
איש לא מבטיח
לכם רק טובות
או גן ורדים
כאילו
|
המכילה בתוכה את כל
הנשמות שבראה בכל
גלגוליה, אומרים מאות
יש החולמת עשרת אלפי
|
לתהות מחדש על חייך ולשלב את לבך האמיץ
בתחרות הבלתי אפשרית של התגברות האדם
על עצמו ועל אנוכיותו ועל סגירותו ועל אטימותו
מעוף הופך להיות אגדת ילדים כך קל לך
|
מקסים
עמוק מדהים
מחלחל רחוק
מעורר רחמים
|
אם שמו בקשי, מה אבקשי
המתעללים בעצמם בעניין השקר לא נועדו
להתמודד עם עצמם בעת השקרים
כי אם מעמד קדוש הוא ורוח קדושה
|
יפה לך הגלימה ההודית המכסה את גופך
מעודנת היא ורכה כימי היוולדותך הנאים
היפים המצמיחים לך שנים של שלווה
ורוגע ומעניקים לך הילה של בריאה
|
שמעתם פעם
על מחלת
ההתפוררות
של השרירים
כי אם
מפוררים
לך את
העצבים
|
כמו מחשב
לא מוכן להתקין
xp3
בטענות שווא
|
מצד הניגודים החלקת
אל זרועותיי וידענו
כחווה את אדם בלי דם
|
חוטים בין מים
לשמים וארץ
אדמה שמים
ולאחר מכן
|
לראות את המציאות
להבחין בה
לדעת אותה
היטב-היטב
|
כרגע יש לנו האשמות
בעיקר שלך נגדי
המתבססות
על מה בדיוק?
|
מצלעותיה של אלה
נתלשה והאל בראו
ויתלוש ממנו ויתננה
לה ותקרין ממנה
|
ככל שאצליח לצאת מגופי
כן אצליח להתחבר
לתודעתי
ככל שאתחבר עם תודעתי
אצליח להתבונן
במחשבותיי ורגשותיי וכאביי
|
אני מקטין אותך? אם אני מקטין אותך
סימן שאפשר להקטין אותך
אילו היית מי שאת אומרת שאת
לא ניתן היה להקטין אותך
|
אך צר לי מר לי צר
לאכזבך
אינני איש של היסוסים
|
תורה רודפת תורה אישה ורעותה
סיסמה תרדוף סיסמה במקום צדקתה
זילות המילים השורות המסרים
העיתונות הצבעים וזבל הצהובונים
|
מתנגדים לסיפור התאהבותו
מורד בהם
אני מורד במלאך שלי
אהבתי המטורפת ל... שלי
|
על דלת חדר הרווק
ציור האגס עורר זעמה
התעלם מכל זעמי הקבוצה
ויצר עצמו זר לתפקודה
|
הרמת ידיים
כל כך גבוהה
שכבר לא רואים
את הידיים
|
אולי בעצמה באה ללוותני
במסעות אהבותיי, מתבוננת בי
צוחקת על דרכי המסתוריות
לעיתים בלתי מובנות, מוזרות
|
עדיין לא כולם הפנימו ת'המסר
הלוואי שתפילה אמיתית תשנה ת'היצר!!
עולם ומלואו יקבל בברכה
את שמש זריחה
|
מרימה מאשפתות סבלי עולם
בונה מראשיתה אמנות האדם
בוראת לבדה באור אלוהי זהבם
|
רגישות מרחיקה אליו
אך עוצמתו גדולה
ואין לה הבחנה בין
לבין כי רק תודעה
|
ומאפשר לאפר ועפר כמונו
להתעלות אל משקי נצח כנפי
המלאכיות הנישאות ברוח
האווירירי של סתיו מאושר
|
אכן איש איננו מוכן. הלב אף פעם לא פנוי
הלב תמיד מלא בכל מיני פנים אחרות
ואז לפתע מתמלא בכל מיני אורות
|
מלבנים משושים מרובעים מתחברים
ביניהם במסך של הרמוניה ומוסיקה
של ספירות האלוהים בצבעים שלא
ניתן לדמיין במעלות קדושים על פני
|
אני לא מבין מה אמרת בטלפון על אודי
את צריכה להיות מאוד מאוד ברורה מאוד
מאוד ברורה מאוד מאוד ברורה
מאוד מאוד ברורה מאוד מאוד ברורה מאוד
|
משורר זו מישהי
בעלת יופי אלוהי
גם אם כאן היא
אחרת מדימיוני
|
נועי נועי
בלי סוף
אל זרועות הרוחות
|
לא מאמין במשפטים כאלה
שהמתקפה היא המגננה וכו...
זה כלל לא מדבר אלי
שדוף ודי שחוק מרוב שימוש...
|
שברת את כליי
ולא יכולת לי
השברתי אני
כל כלייך?
|
כל אישה היא בת אל
כיסא הוא בן נגר
הוא לא יוצא מתוכו
אדם יוצא מרחם
|
הוא הממשי, שלמות האלוהי בי
הכי רחוק הכי בלתי אפשרי
שאפשרי, הכי בלתי ניתן להיותי
למעשה הדבר הקרוב ביותר בי
|
השירים
אשר באפך
ועל אפך וחמתך
מתמקם בי בשיר
|
"טעות לעולם חוזרת"
משפט שכולו שגיאות
סיבה להרבה טעויות
|
אין לי חצי מושג על מה ולמה
משרעות תפסו עיניך וליבך?
יכול לראות אולי דג בריכה
גם דגי ים עשויים לצוץ בי בה
|
לפתע צצו מכל עבר
ללא כל התרעה והסבר
כובלים אותנו אלי הקור
באמצע הקיץ האפור
|
מתאמנים לאחוז ברגע
הכי ברור הכי צלול
אי אפשר להחזיק בו.
|
בין השורות הקטנטנות יצוץ לו חוף
רחבי חול בחיבור הבלתי מתפשר
בין שפתי הימות ותאי המים בסוף
|
את מניחה חלק מעצמך
בתוך חבילה שקיבלת
והחלק הזה שהוא עצמך
מתחיל לפעפע בליבך
|
ואם את
אומרת לי
מתגעגעת
זה בעצם
לגעת,
את רוצה
לגעת בי
|
מתוקה הספר יכתב מעצמו
הספר כתוב מעצמו בעצם היותו
מהצגה להצגה מהשיעור להיותו
|
קרני אור שמש אל ליבי
כל מילה שלך ירייה
כל פגיעה שלי סוג של
בריאה מתחדשת במילה
|
אך אנא מישלי את בם
כי מי שמשליך עצמו בידם
מי ידע סופו לא עלינו
תני להשראת האור למשול בך
|
נושא מחמם לב לשני כיווני הלב
מתחמם ומוכיח את חמומי המוח
ומאפשר להם להתעורר משנתם
חסרת-הלב והרחמים וכמובן
חסרת היכולת לעזור, לתמוך
|
מתי תגיעו
אלי אל האל
של אוריאל
שבתוכי ?
|
הם לא מעניקים לך פחד ולא מלחמה
הם מעניקים לך הבנה מעמיקה
ולא הפרעות שינה והפרעות לנשמה
הבנה פאראפסיכולוגית זו המתנה
|
כי אין לכתוב את המילים על המתים
בתום השורות של החיים המאושרים
הישויות האלה הבאות מן השמים
אם לא ניתן להן את מזונן טהורות
|
יפה הוא השיר ומעורר גאווה
אלוהית היא אהבה ואהבה
היא אורה ואורה היא הילה
הילה היא נתינה אינחופית
|
מתעלה ומרוממת אופקי אין חופיו
מתענגת מילים מהלכת קרני אורותיו
משוררת אותיות מרצדות כריקודי מעופיו
|
מחובקת ללא גבולות מלאכים
ישוע המוסלמי ומוחמד הנוצרי
משה הבודהיסטי ואללה כן אללה
יורד בשמלות לבנות בסולם יעקב
|
יקירתי מחמל נשמתי
אגודה בתוכי כמוני
מתעלסת עם נפשי
בלא נוכחותי
|
איך אישה
כל כך חכמה
עשתה הפלה
וגרידה
ועוד הפלה
|
להתגבר על ימים קשים
להתעלות מעבר לכל הביבים
לשלוט בזכות התנועה והריקודים
באישיות באגו וכל הלכלוכים האנושיים
|
צעדי חוכמתך
הסתתר לך
אפילו הכלב
לא הצליח
|
מרטין נפטרה לפני שנתיים
היא אהבתי במשך שלושים
שנות אור
אהבה שהיא אושר
|
גם אם
אני נבוך
אינני נבוך
מעצם היותי
|
לעמוד ללא מורא
מול קשיים שבעבר התישו
נתנו לך כעס חרדה
עצבנות או רעמים
|
אירוע יוצא דופן
פתחו אוזניים הקשיבו ללשון
ייחודי לא רק ללאון
אלא גם לתיאטרון הטכניון
|
מי אמר שעלייך
להתאהב?
מי אומר שעלייך
להתחתן?
|
נולדתי, באתי לעולם,
להעיד על האמת,
איזו אמת?
האם לעולם לא נדע מהי
|
עומד שוכב יושב מטייל אדם
עף מתהלך רץ בין שפתותי ים
כולו נושם כולו מזיע כולו מרץ
|
תודה לכל מעודדות
מעודדי השירה העברית
|
אל תזוזי תני לך לדבר
לכי להביא את הדבר
ובואי כלה תני לי דבר
וגם אם לא אדבר
|
אומרת לי: "בוא". פותחת את הספה בסלון.
והנה מיטה אינסטנט.
אנחנו בחיבוקים מדהימים.
אין חדירה
|
ואלך אלייך אל
המיטה הקרה
ולא אבוא
בתוכך
|
תיארתי לעצמי נזיר
קצת דומה לי לא יהיר
אופק נישא אל ההרים
מבט אושר מבפנים
|
אל תצפי ממני אלא להשלמה
לא אהרוס משפחה
אלא אתמוך בבעלה
להתקדם בפתיחות הנשמה
|
מדוע אני שואל
ההפרדות
בין אהבות
ואורגזמות?
|
להקסים יחד
בת שלוש
מאות שנים
בלב צעיר
|
אני שאיבדתי את אהבתי
אני שיודע אבלי כבר שנתיים
וכמעט מחצה
מה אומר ואיך אביא לך נחמה
|
לפני שהעולם נברא/
לפני שכדור הארץ/ הסתובב בסדר/
הנורא הזה/
סביב השמש/
|
עיקרון השיריות ניגודון קטנטן
מביא את עצמו מתוך היפנית
או את היפנית כשירת עצמו...
|
עם אבא
כמו שלה
מכות
אלימות במשפחה
|
אני מרגיש שאת זקוקה לאדם שיבנה אותך
שייתן לך אידאל ולא איזה התאהבות רגעית
את חייבת משהו יציב מאוד אהבה ניצחית
ולא נראה לי שאני הדון-ז'ואן המתאים לך
|
בעקבות קשר רצוף
ואינטנסיבי ביותר עם הבורא
הוחלט לדחות את פנייתך
אלי לגלגול הבא
|
באורן הנקרה
בדרכי עפר אנושי
כי האור הבלתי נראה
|
גם אנחנו תמימי הדעים
שבתוכנו
אנחנו שנשברנו
ניצחנו
את עצמנו
|
דוקטוראט בפסיכולוגיה פסיכולוגית קלינית
אנשים מתענגים על טיפוליה
יוונית אנגלית במבטא אוקספורדי
עיניה תכולות כעיני אבי
|
כיוונתי עצמיותי
נשמתי נשימותיי
האחרונות
התעלפתי
|
המגע והמראה ואין
להסיר זאת בביקורת
נשים המתעלמות
מבריאת האלוהים
|
והגלות היא סוג של נכות
אך גם הישארותך בנכות
היא סוג של גלות
לך לך אל ארצך אשר אראך
|
אחמד עלי
ויוסף רובינשטיין
מתקנים רשתות
יוצאים לים
אחרי חצות
|
כל דבר הוא נס
הקדושה
והנס הגדול לכתוב
על הנס
|
עירומים
לקראת מפגש
ירושלים של אש
שמש של אש
|
כולנו חומרניים
כולנו רוחניים
כולנו אור
כולנו אהבה
|
אלקטרונים
היו כאן תמיד
לפני שקיעות
הזריחות עד
|
לא כתבתי שיר
משהו חסר
לא מצליחה
למצוא מילים
|
אולי בהמשך
יחסנו
תוכל להתענג
בראותך
|
האש בוערת בנערת האש שבי
בי בוערת אש נערת האש
|
המתגוררת בזרועותיו
של מי שאיננו אלא יופי
וכל בתינו בתיו וכל נשותינו
נשותיו וכל ילדינו בניו ובנותיו
|
המשפט: "היו מושלמים כפי שאביכם
שבשמים מושלם", נלקח מהנאמר
בספר בראשית "נעשה לנו אדם בצלמנו כדמותנו"
הניתן להאמין שאנחנו בני האדם מסוגלים להגיע לשלמות
|
על פני הכדור הקטנטן והיפהפה
בו אנו חיים!
כי כל כולו תאורה אחת גדולה
לבני האדם...
|
נפרדים מהמוות
כל הזמן
לא נפרדים
|
לא לדבר אלי בלילות
לא לכתוב לי
מכתבים
לעזוב אותי לנפשי
|
אתה מבין חיש
ובעיקר כמה טוב לדעת
מעודד את נפשי
הצולעת
|
ורוח ערומה מרחפת על פני מים
כולה דרמה כוכבים זוהרים בשמים
כולה היסטוריה כולה היסטריה רעה
עם עבר עברות עוברות בירושה
|
שוב כתבת
שיר מופלא
על הנקודה
הירוקה.
|
אין סיכוי. תרדי מזה.
נקי לך את הראש מהשאלות
ועיברי לשלב ההתבוננות
|
את מעבירה
את מחלתך
לא כמוני
נקמת ילד קטן
|
יהיה לך מלא זמן לכתוב
וחוץ מזה, לכתוב לא צריך זמן
צריך לכתוב כל הזמן
כי הזמן הוא לא מקום
|
כמה שהן מעניקות
את עצמן וחלבן כמה
נדיבות וחכמות ולא
יודעות כמה מתוקות
|
מהי נשיקה אחת מתאהבת בנשיקה
אחרת מה תאמר נשיקה לאחותה
נשיקה לא מחסלת נשיקה או מוחקת
כל נשיקה היא נשיקה היא נשיקה
|
נשק נשיכות נשיקה
נשוך נשיקות נשיכה
נשקי אותי לאיטה
|
לאירועי האדמה והשמים
ממתינים לקבל אותה בקול
תרועת החצוצרות ביפי
ענני הצבעים, אך היא בשלה
|
נשמה נשמה נשמתי
אוהבת ומחבקת אותי
מתאחדת עם רעיונותיי
מתלכדת עם אהבותיי
|
כאשר עולה נשמה אל
האלוהים שאנו מכנים
שמים, בעצם שם-מים
היא מתאחדת לאחת
|
כאן המחיצות הגבולות הזעם הרע
האנוכיות הלוקחת שמיכה ומכסה
רק את עצמה ואיננה מאפשרת
חום חמלה וזיקה רוחנית לזולתה
|
התעוררו בך
חיים חדשים
להיות יונה לבנה
בכנפי בתולה
|
נשרים במין נקבה
להסיר אות נשים
גברים בהסרת אותיותים
עכברים להחליפן בשתים
|
את שאוהבת כה הרבה
מה קורה עם הלב שלך
|
מעניין
הנמשל
מי הגמל
ומי סורס
|
ליל שימורים זה לא מילה התגלגלתי
על עצמי בתוך עצמי בכאבי תופת
הלב השתולל במהירות האור
והמילים רדפו מילים כמו בתחרות
|
התחלנו לראות הכול כאלוהים
והחלטנו לשמור זאת בסודי סודות
כדי שלא כולם יהיו כמונו ידענים
החבאנו את סודנו בתוך עצמנו
|
לא בשירה הזמרית על אופי האור
ולא במשפטי החוכמה האלוהית
כי בהנחת ידיך בתוך הבצק הקר
והכית בברזל עד שיחלוף הקור
|
ידחף אותם אל דרכה
של שליטה באחרים
לפגוע ולהעליב אנשים
מי שיש לו רוחניות
|
כעס המתאהב בכל פינה צער
זועק את זעקות אהבותיו שבר
כלי חסר אונים ואונות מתאבל
על עוד אהבה שנזיר זרק לזבל
|
סוף סוף
הסומק עלה על לחייך
יפה כאש
|
מה טעם להרוס את הבלתי ניתן
ולבנות חיים מהריסות הגן?
|
אני מסכים
כאן מסתיימת התאהבותך
בי
אבל מה עם זו שלי בך
|
סוף או לא סוף
סוף השירה
סוף
לא סוף
|
נסענו לתל אביב
וחזרנו דרך
קיבוץ של יצחק
היו שתי קשתות
|
הרגה
את אהבתה
רצחה
את עצמה
|
זהו תמה
תקופת המוזה
המילים לא
מילים
השירה
לא שירה
|
אבל לפני חמש שנים
כאשר נכתבו המילים
היא הייתה מטיילת לה
ברחוב ומעמידה
|
הרי יש בה מלוא החופן
נשימה עמוקה
למצוא דרך
האמנות מתחבקת
|
אקרא שוב את המכתב הזה מחר
ואראה אם יש לי מה לומר
|
ע' רוצה אהבה מלאה. חדירה והכול.
המלאך מתנגד ומכה בלבי בעצמות
מזעזעות
שלא היכרתי עד כה.
|
ממתינה לי כולך ענבים
ביער צוהל ופרוע אותך
אשא, אל מקום בו רגל
אדם לא פסעה
|
את פשוט גדולה
את כל כך צעירה
וכל כך חכמה
מעמיקה
|
סרט עלילתי
כמו שירי
מסתלסל בתוכי
כמו אישה
|
גם אם את יודעת
שאת עלולה להיפגע,
את ממשיכה לאהוב
את כל העולם
|
יש החיים לפי רוחניות בלבד
זו עוד הגזמה
ויש החיים לפי החומר
וזו הגזמה פרועה
|
יש ניהול תיאטרון באהבה
ויש עבודה יש רגשות ויש
זרימה של נחל מפעפע
פנימה ויש עבודה יש
|
מהלכי אגו היא עבודת אלילי
הנוער ואת ה TV אפשר לזנוח
|
בין אלוהים המרקד
באש הניצחונות
לאלוהים הגופני
נפערות התהומות
|
השכנה שלי מלמעלה/ אוהבת את בעלה/ אהבת נפש עמוקה/ הוא שמש
חייה/ הם עושים הכל/ יחד/ מטיילים, עובדים/ נהנים מהחיים/
בלילות/ אנחות הנאותיה
|
הלב והרגש מתאחדים
האהבה והמחשבה
כאחת
בגוף מתלכדים
|
כאן מדובר בדיוק ההיפך, על התפתחות תמידית
המביאה בסופו של תהליך ליציבות רוחנית
בסופו
|
במעלה השבילים
ניצבות נערות
שימו לבבכם יפות
אנא אל תביטו
|
לשתוק ולא דיפלומטית
מאולף אתה באופן אוטומטי
להתעלף בידי הזמן המאמץ
אותך אל ליבו ביפי שניותיו
|
אין-סוף
אהבה
נכונה
אין-סוף
|
ומה משמעות המשפט
"עד חיים מלאים וכפיים"
|
כמובן שהכרתי
אהבה
לא אחת
את האישה
|
עדיף אגו מוגבל
אגו נשלט
מאגו שולט
יורק אש וגפרית
|
אך לעיתים ליטופון
קטנטן וגם צורב
עדיף על יובש בגרון
|
אך מאותו רגע שהופכים אותה
פחות מאשר פרוזה של החיים
עדיף שלא לממשה עוד בין האנשים
עדיפה אהבה וירטואלית מאהבה
|
יפי ההילה המוקרנת מעיני הנזירה
אשר גופה לבן יותר מהשלג
ועיניה חומות יותר מעיני הירוקות
|
אשתי הראשונה המתנתי לה כמה שנים
עד שניאותה ועד שמצאה עצמה בזרועותי
אשתי השניה עזרה לי לצאת מדיכאוני
ללא כל רמזים על אהבות שהיו יכולות
|
ע' הכאבת
לי
למה
קרעת אותי
|
נמל תל אביבי
איזה עוגן בחרת לעצמך
איזה עוגן להתגונן
נמל תל אביבי שחוק
|
אור זה לא מכשול
אור זה הוויה
ואיך ניתן לנצח
את הנצח?
|
חיי אדם רגע
חיי עולם רגע
הכל נועד
לאותו רגע
|
ימים של תבונה ימים של מילה
אתאהב בך עד בלי סוף העולם
צווארך אלטף בלי לגעת עד ים
|
ככל שיבואו לעולמנו ילדים
מאושרים ובריאים יותר,
כן כדור הארץ יהיה מושלם יותר
אם העולם יהיה מושלם יותר
|
והניסיון של אנשים להגן על "עופר"
ודומיו המתכוונים להגדיל את
כמות הזיהום החיצוני בחיפה,
לא יועיל. רק מעשה חכם
|
עוצמה לא בגוף בלבד
ברוח החבויה
ליד הפיזיות הנפלאה
בה אהבה
|
האדם האישה הגבר לא יודעים
היכן נסתרת עוצמתו כאלוהים
כוח אינו חבוי ביכולת לדרוש לו
לשלוט להכריח לצוות לו לרעום
|
נשמי עמוק
הרגיעי את עצמך
היכנסי למדיטציה
דמייני אותך ואותו
|
עוצמתו עדיין לא באה לידי ביטוי
כי רחום וחנון הוא לכל תפילותינו
ומכיסאו הרם מלמד אהבתו
|
עורמה אין בי
גם לא זהב
ולא שולי כנפי
לא עפים
|
אוהב נשים אני
דמעות בעיניי
עד מוות
|
קטנותן של
נשותיהן
של האלוהים
גבריהן
|
כי לא למדתי
כי לא שרתי
כי לא לימדתי
כי לא רצחתי כמוך
|
אם לא בהשפעתו של משורר
סופר עז מצח ואלים דיבור
שתודה לו על כך לפחות
והוא יבקש סליחה אם
|
כיסאות
לא מתחתנים?
שולחנות
לא עולים
|
לבדה ומתמקמת לה במקומה
מבלי שיציעו לה כיסא או
מבלי שמישהו יושיב אותה
במקומה, איננה זקוקה
|
יש כל הזמן
שעה
של משהו
שאיננו
אותו
משהו
כל הזמן
|
שירך
אישה
נשמע כמו
ביאליק
|
משחקי הדמה של הישות האנושית
כי מהם משחקי הדמה ומהי אנושות
המשקיעה את כל מרצה להחליף עצמה
בכל מיני תחליפים הפוכים לאישיותה
|
הנצח לא תלוי
הנצח תמיד
אין לו התחלה
אין לו סוף
|
מן הגליל העליון
קיבלתי עלי היגיון (בכינור)
אני שצמא ענבים הייתי
קיבלתי שיריי
|
מכל הכאב מכל הזעם שעצור
ולזכך את עצמך עד שיום
בהיר אחד הכל יעלם ותחושי
עצמך לגמרי נקייה לקראת
|
אמא שלי היתה אחות
ברוסיה ואחר כך
בקיבוץ
הלכה לעולם האור
|
איך להסביר
ירידה
מן הארץ אשר
רק אליה
ניתן לעלות?
|
אם ייצאו אי פעם ספריי ברביעיה
אולי אף אטעה לחשוב יש חמישיה
האחד אני לא קיים רק אהיה
השני הוא זוהיר מוסלמי גאה
|
עם בוקר קמתי זריחה
לא מדמם לא מתעצם
קמתי ואלך כי הליכה
אצלי זה דם צליעה
|
רק על עצמי
לעצמי שמרתי
כל עולמי
על עצמי
ידעתי
|
ותחילתו של מעגל החיים החדשים
הביטו בטבע כולו המתחיל זה עתה
עבודה תת קרקעית, גרעינים נזרעים
באדמה, בלתי נראים ועושים עבודתם
|
כולם עולים כולם טובים
העורבים אינם אורבים
הנמרים כבר לא טורפים
שלווה של עצם היותך
|
אל תעשה דבר רק התבונן וכל האכזריות
החייתית באדם תצא החוצה ולך לא תהיה
הזכות להרוג, או החובה להרוג או הטעות
הנוראית להרוג, אתה רק תהלך על גופות
|
לי לא די! אני רוצה אפס זיהומים
בחיפה! אפס זיהומים בישראל
אפס זיהומים בכל העולם!
אפס זיהומים בגלקסיה שלנו
|
מעיף מעיני קורי
הלילה ומתמודד
עם יובש זרעי
עצלותי המבישה
|
אדם כמוני
יוצא מגופו
חשף את סודו
מה עושה
מחוץ לגופו
הוא עף
|
מחשבותיו התנהגויותיו
למי עשה טוב באהבה
למי עזר לעלות ולהתעלות
למי ניקה את ליבו נפשו
|
הוא עץ ארז
ביער הג'ונגל
של השירה
ואילו אני?
|
כתר, חכמה, בינה,
חסד, גבורה,
תפארת (יופייה)
נצח (ניצחון) הוד (תהילה)
|
לבוא אלפי פעמים
אל האדמה
כדי לחיות כאן
על מנת להמשיך את העבודה
|
הזמן הוא לא רק עץ מגיע לקיצו
העץ נושר גם עם תום זמנו בזרעו
ילדים טיפסו בענפיו לקטוף פירותיהן
עלמות חן רוקדות חזק יותר בזמניהן
|
אצלה
עצבות
ברגישות
או
רגישות
בעצבות
|
זהו הכל יבש
גם העצלות האינטלקטואלית יבשה
רק מרטין בחיים האמיתיים.
|
עצלנות ועייפות
נולדו לבטח יחד
בטירטוריה
של האין
|
קיפודית דוקרנית
שמרי על עורך
את לא מזמינה
את דוחה אהבה
|
המים זורמים (באוויר שאנו נושמים)
העולם ממשיך להיות עולם
המים יציבים הם בגוף האדם
לא פורצים את הוורידים וממשיכים
|
בני אדם לא ממש גופיים
ערכים אידאלים לא חומריים
קרש קפיצה למהות החיים
הנפילה היא קרש קפיצה
|
שוקעת והשחר נעלם באבק העננים
תרכובות סמים מורכבים מלאי שמים
בין עולם תענוגי הליל לעבודת קרנים
החניך נאבק בין התהוללויות הלילות
|
רק העשוי מ-חמאה
ימגר מחמאה
בסקרנותי אין חמאה
|
כל פעם שמגיע בך
הכאב הפיזי
אימרי
|
בחיי הרחוב במסדרונות
העורקים, בחדרי לימודים
במסעות תיאטרונים
|
ויאמר לי:
"עזוב את הדת
עזוב דתות!
כי בני אדם
|
אני אוהב אותך אבל לא צריך אותך
כמה כיף להגיד לך את זה
תרגישו את האותיות בתוך הפה
כמו שחייה בים, כמו פטיש מכה
|
את חוששת מפני
זה בהחלט טבעי
ואין לי שום צורך
להפחיד אותך
|
ניסתה לחזור לבית הוריה,
נרצחו חיים, בתום המלחמה,
פולנים עמדו עם גרזנים וקילשונים
לא הניחו לה ולאחותה לחזור לביתה
|
פחדים אם לכתוב אמת בשבתות
בערבי שישי הנקראים שבתות
פחד מלומר ברוכה את קבלת שבת
ברוכים תהיו מלאכים מלאכיות
|
פחד מוות
מותה של אהבה
יותר ממוות
|
פיקניק על חוף הים שלך
ההקשבה שלך
השקט
התמימות
החכמה שלך
הטבע, הנוף שלך
|
אתמול חיבקתי
פלשתינאים
לא במעבר גבול
ולא באבק
ללא כל יבול
|
כאשר כתבת
לא הייתי
עכשיו
הייתי
|
החיצוני לא יודע לעוף
הפנימי יש לו כנפי ציפור
הפנימי יודע לשיר הכול
החיצוני שר רק שירים
|
פנינה אחת יפהפייה שכל אהבתי לך נתונה
אם לא בת דודתי אותך נשאתי אל משכני
אדם חכם היודע לפענח נסתרות בחלומות
כיוסף לו הייתי לך אח, אהוב, לא הייתי לך
|
לא מעניין אותך צודקת להגיד
כיוון מפחיד אכן מפחיד
פחד יש להחליף באהבה
להחליף פחד באהבה
|
פסגה היא על הר
הבקעה בפסגה
המטפס המוכשר
לרדת יקר
|
פסגה היא על הר
הבקעה בפסגה
המטפס המוכשר
לרדת יקר
|
פסגה היא על הר
הבקעה בפסגה
המטפס המוכשר
לרדת יקר
|
מפזמת מלחינה
מנגנת מנגינות
מתעלה מעל
כל מניפולציות
|
פסיכו ללא אנליזה
אוטו ללא דידקטיקה
פחדים ללא אהבה
לא מתכרבל בה
|
להגיד עלי שאני פוחד מרגש חזק וקירבה (ציטוט סמס מהיום)
זה כמו להגיד עלייך שאת אין לך טיפת רגישות...
להגיד לי תתבונן בילד הפגוע שבך (ציטוט סמס מהיום)
זה כמו להגיד לך שאינך מנסה את כל השיטות בעולם כדי להבריא
|
פסיכותרפיה
פסיכולוגיה
שיטת בודהה
|
בדהרות סוסי הכפר
המנסים להחזיר עדר
לשורות הגדרות קצרי
הטווח של חיי הרגע
|
יהי היום
ויהי האור
בוקר
ואתאהב
|
יפה היא דרכך
לחפור פנימה
אך לא שונה
חפירה
|
תמיד אהבה
תמיד חכמה
כמה עומק
כמה יושר
כמה
|
אם כל הפתרונות
היא אם כל התהיות
היא אם כל הזכרים והנקבות
היא האמא של כל החלומות
|
בושם הניחוח באפי
כל פעם שאני מקשיב לשירתך
בין שורותיי הדלות
אני שומע מנגינות
|
פרחייך ממלאים את ליבי
שנים של עלי כותרת מיפתני
את עוצמת שפתי הנוקשות
את רכות ליבי נתת רק עדנה
|
אבלה בלבי
מרגישה מרוקנת
לא יכולה לישון
לא מסוגלת לדבר...
|
אין דבר שמפחיד אותי
לא סכסוכים ולא מותי
לא מותך ולא מות האלוהים
|
יש יותר חוקים
מעקרונות ויותר
פריטים מחוקים
|
רציתי להעניק לך את הפרס על ההתפעלות
לא, אינני ציני, אני בוכה, אני כואב הזדמנות
אני שכל חיי הם אלתור אחד קטנטן והתאהבות
מוכן להעניק לך את הפרס על ההתפעלות
|
פרפרית פרחי
התעלויותיי
בחלומותיי
מוצצת לשדותיי
|
לפרוץ בתוכי
את מחשכי
הכעס העכשווי
את שערי עברי
|
נכון, זו מטרה
אצלי קדושה
להתחבר בהירות
|
פתאום געגועים
ככה סתם
מתפרצים
כהרים גועשים
|
מקבל את כל הדתות,
שיחיו בטעויות שלהם.
אפילו מכבד את הטעויות שלהם.
אך שלא יבואו לכפות עליי
את הטעויות שלהם.
|
אם תרצי יעוף לעד אל על
אם תרצי ינום כאל בחללו
לא ינוע ולא ישן בחלל השחור
אם תרצי יתפוצף כחפץ
|
ואתה?
מה?
מה אתה מציע
לעזור לי?
|
את צבא השמים
מיכאל ידעתני
את צבא העננים
ידעתי גם ידעתי
|
שבורת קרסול מייללת מכאבים
ומרכזת את כוחותייך האבודים
במציאת מחליף לרצונותייך האדירים
|
צבעי הקשת ממלאי שמים
גשם ברכה למלא כנרת
אושר ניצוצות יחבקוך
מבורכת בשירתך
|
אהבת הכחול
לא כל אחד
יכול
אהבת האמונה
|
טעות מצידך להרעיב
אותך, את אני
או את הרגשי
|
אהבות באות מצורך לא מהפחדות
הגנה איננה צורך אהבת שחר כן
צחוק תמים של ילדים זו מהות
יפי אלוהים אין לזה כל הסבר מניח
|
המתים החיים
החיים המתים
עוד יקומו מביתם
כדי להבעיר לך
|
למה אתה חושב
אני בן אדם מסוכן
כבר?
איש קולט
|
מזמזמים לי
באוזני האטומות
באטמים חדשים
לא להקשיב
|
שנוגעים בך
כמו חתולה
מייד מוציאה ציפורניים
|
ציפור הקרשנדו ההודית
משגעת את המוח למורגן
הצרפתי בעוד לי היא מעלה
את אסטרוגן התקווה
|
ציפור שמים הלכה מליבי
ובאה ציפור אדמה אלי
לא זנחה את אפרוחיה
וכל מעדני ארץ לא אחריה
|
צל של עצמו אישה מתוקה בגפיך
מתערבבת בתוכך נותן אהבותיך
אוי לו להולך בשדות זרותיך
|
לפעום
כמו צלילי
הדת והכפיה
של האמונות התפלות
|
לא צעדתי במלחמות
לא התכנסתי באזכרות
לא כיבדתי מלחמות
שירתתי בטירונות
|
עייפה נפשי
מעודף תזונה
מעודף
משמני ארץ נוכריה
|
מעופפין
חולמים
מוצצים
צוף פרחים
|
לא תמיד בזכות
המבוכות ובגנות
|
בכל גופי לשמע
סבלה הרב
מה מצבה?
|
נערות היופי רוקדות
לצלילי מחולותי
את היא נערתי
הרוקדת סביבי
|
כל ילד שנופל
עוד רווקה
בישראל
לא שכול
|
מחשבות פחדיי מבהילות כל לילה בשנתי
רק הנשמה עוד חיה, רק הנשימה באפי
מזיז אצבעותי כשעון מתקתק מה מכני בי
|
והזמן הוא המורה הטוב ביותר
רק בתרבויות ומסורות עתיקות
מאמינים שאפשר להתאהב גם לאחר
הנישואין...
|
אתאנסיה מספרת על פרופסור לצ'לו
שהביאה להרגשה של מי שביזבזה
חייה הלימודי מוסיקה לשווא
יורגוס המורה לפסנתר מזה
|
לא באתי לאכול
על שולחנך
ואינני מבקש
לבקע
בתולייך
|
לומדים להכיר את העקרונות המשותפים
מתמזגים בנשמות לפני המגעים הקשים
הגופים הריחות הרעים מערכת העיכול
לומדים לאהוב את הנשמות ולכבד אותן
|
בעקבות ה "לאאא"
שלך,
הצעה אחרונה וסופית:
|
תחליפו מכתבי אהבה
תשלחו מכתבים ורודים
עם פרחים וריחות נעימים
|
לפתע יפרצו משעריהם
זרמי מים נהרות אדירים
מלאי עוצמות הזרימה
לבדך מול אינחופיתה
|
עבודת השם מטהרת
צניעות השם יתברך
התעלות היא זכות
אבות ואימהות תפילות
|
עם אורות קטנים
קוסמים גדולים
המסוגלים לשנות
את העולמות
|
אם לא אור
יופיה
ומהי שמש
אם לא תאורה
|
מזל כוכב צונח
מזל שביל החלב
זו לא אגדה
זו השמש דרכה
|
את האור החבאנו במסורות
של דת גבולות ומלחמות
את התבונה החבאנו מאחורי
סורג ובריח ואנו היכן אנו
|
אנשים נבהלו
מפני הליצן,
חשבו שטן!
|
אלה שלא עיוורים ראו את העיניים
אלה שכן עיוורים שמעו עיניים
כמו לשמוע קולות העיניים
כמו לאכול את קרני אור שמים
|
וענית לי
קניתי פרפר...
לא בטוחה
שזה נחשב
|
אשה=306 =9
דבש=306 =9
אשה+דבש=18
|
מהי שירה רוחנית
מהי חדירת קול ללב
אנחנו בוכים
דמעות ורגשות
|
אל תגיעי למסקנות
בד"כ נמהרות
לגבי
לעולם
|
מעוררת השראה! מה? למה? היכן את?
קריאה נרגשת מאי משורר למשוררת
בואי חזרה, שובי לכתיבה המשותפת
הביאי עימך את עט הכתיבה להשראה
|
קטורה עיר
קיר כיתורה
מתגלגלים
בגלגלי החוגגים
|
אני מרים
את עיניי
אל קרני השמש
והן מכות בעיניי
הדומעות
|
לפרוח בגני עדנתו של אללה
קריסט, מוחמד, משה ובודהה
כל אותם משיחים שהסירו עול
בגדים גופים עצמות ושרידים
|
אש נשמתך
פגעה בי
נעלבתי
נפגעתי
|
ארחף
בין ובתוך
רטיטותייך
לדעת
|
ראיתי עלה נידף
וחשבתי שזו ציפור
דרור
השתוממתי על עצמי
|
אין ביני ובין סבלותייך ולא כלום
אינני קשור לנדודי שנותייך לא היום
ולא אתמול ולקחת אחריות לא אסכים
אני מסתובב על מדרכותייך עשר שנים
|
ואז עניתי
בואי נשחרר את הקשר
במשמעות של קשרים שקושרים חבלים, חוטים
ומכאן התחלת לחפש משמעויות של
|
אכן ציור טהור ונקי
אכן כדאי לבקר
אך את היופי
|
אלוהים זו אחדות
אחדות האחד
אחדות היא המון חלקים יחדיו
|
אל טבורה של הרחם האלוהי
ומחפשים מוצאות המנתקות
אותן מן המרכז השמשי אל
זוועות אנוש ומתרגלים יום
|
נשמתם בפסוקי
אלוה ומרעיפים אש אמונתם
מי אנחנו כחגבים לידם?
רק אש אלוה מותרת לברואיו
|
כל עוד לא שלמה התורה
אין רגיעה לאדם מחטאיו
ומחטאי העולם הרוטט
סביבותיו ומכה בו כל
|
אל תתן לו לחמוק
לרגע
אחוז בו בכנפיו
הרגע
|
אל החיים אינני פונה בתנוחת ניצולה
אל החיים אני תמיד פונה בתנוחת אהבה
מרגיש ויודע מהו הרגע הנורא בשבילך
אותו רגע מופלא של התעלות של יציאה מגופך
|
הבוקר ראיתי
בחנות למכירת
מיץ פירות
איש גונב
בננה
ואוכל
לבריאות
|
יושבים שותקים
עם עצמם בוכים
צוחקים עליה
שותים מספליה
|
"מי אני אלוהים שבתוכי?"
אלוהית חיה ותוססת בתוכנו
לא מטיילת לה הרוח כמו
רוחות ההרים והגבעות
|
וישוב הרוח
וגבה רמה
ותרום גבה
ותהי רוח
|
על גניבת דעת פוליטיקאים
כמה רימוני חוכמה באישה
רק על שתי רגליים
|
במעופותיהם של
כנפי הצחורות
בבנות ישראל
ינוחו בשלווה
עד הגיעם לאל
|
והסלעים רעדו
והפרחים שתו מים
אסורים לשתייה
והרוח רעדה
|
המתערבבת בתוך דמיהם
המסבה תענוגיה בהתגלויות
של נשמות חדשות שלא עברו
בעולם הגלגולים ואינן זוכרות
|
אני רוצה לדבר אתך אוריאל ולדבר
אני רוצה לצאת כבר מהחצר
לטייל יחדיו ברחובות הפרחים
ולחבק מחשבתך אוריאל
|
אחותי היקרה והאהובה
לפעמים יש לי כאלה ירידות אנרגטיות
שזה אסון
ואז שותקות המוזות
|
רוצה להתעלס עם עץ תאנה
לעטוף את גופי ביפי גופיה
|
כדי לגעת
בהתאהבות
האלוהית
זקוק אדם
להרבה ניסיון
|
כמה שעות
לקח לי הבוקר
לנקות
את הכאב
|
הרחוב הוא במה
היוצאים לרחוב
שחקנים
נכנסים ויוצאים
אלפי תפקידים
|
ללטף באהבה
אהוב, לשלוח אליו יד
כמו ציפור במעופה
|
וואו רינת!
האוויר חזר לריאותייך!
הסומק ללחייך
והחיים שוב זורמים בתוכך
|
פלומות שינה טוהרו
גל שלם של צבעים
בוהקים מתוך העצים
|
יש לך עור רך
לך עור קשה
איש קשה
בחוץ מתפתלים מאהבה
|
כשאני הולך סחור סחור
וחוטף סחרחורת
הים מתהפך והופך
שמים
|
מהי רמת היפגעותי
מהי רמתי
מהרמת גבתי
להרמת היפגעותי
|
רואים שאתם מאושרים כרגע
איזה כיף, תמונה מתוקה
מלאת תשוקה
|
מצאנו עצמנו כבולים לעצמנו במקום
השבילים שהובילו לא ישא גוי חרב
אל גוי חרב יבשו ואינם וקול הקרב
לא נדם, קרבות הדמים לא הועילו
|
רציתי לכתוב
על ידידות
מהי
|
בואי נישאר זן כתבתי לך
ורציתי להעניק לך את
הטאו של הפיזיקה
של קאפרה
|
לפגוש את איריס וחליל הנשואים
באהבה האוניברסלית
|
הכיס הוא מכשול
לדרך האוניברסאלית
|
רק אלוהים יודע
את הידע של אלוהים
רק אלוהים יודע
דעת דעת האלוהים
|
אל תחשפי
את סודי
שנחשף
רק לך
|
אפשר לראות בו
אלוהים
אך אלוהים לא
בעצמי לא
|
השירים המתפרצים שלך
המשיבים לשירים שלך
המגיבים לשירים שלך
הם כה יפים כה עשירים
|
מבטי אהבתך אימללו את ליבי
מבטי אהבתי עוררו חמלתך
קרבת אלי חיבקת אותי
אך לא ממש ממש רצית אותי
|
שירתך היא כמעיין
הנובע בתוכך
אני רק חיבקתי
|
מטפסים על עננים
ולא רוצים לרדת
כמו הגשמים
במזרח התיכון לשבת
מעדיפים לעוף כפרפרים
|
אומרים יש
אין סוף רקיעי
שמים
במימדים
|
ציפורים על ענפים
מחפשות לקנן ביצים
להביא חיים חדשים
עפות בקור החורפים
|
לפעמים הדבש מטהר
לפעמים הטוהר בא
מצופם של פרחים
המקריבים את יופיים
|
גשם הבלהות של תאי ימי
הפרעות והסערות והרוע בי
שהפך במשך השנים
למטעמי הנשמה
|
והגברים במילים
הם רעם השירים
כי הגברים והנשים
מהם?
|
העץ שטיפסתי עליו נשאר ערום
יחד עם עליו הצומחים בו בי גם
שנינו נותרנו עירומים העץ ואני
אשר בתוכי הוא עץ ובתוכו אני
|
לעבור מסלולי יראה
בדרך הקושי וההקרבה
אין תשלום ואין תודה
יש רק המון עבודה
|
את פוגשת אותו
להרגיע את אימך ואביך
תעשי עצמך פוגשת אותו
אל תגידי כלום
|
אמן ! אמן ואמן! כן יהי רצון מלפניך
מלך המלכים! גדול במרומים
הלוואי שתבוא נשימתך
גם אלינו כאן לאדמת הטרשים
|
בתוך כלא המיניות
העזה, העצומה, החונקת
מי מסוגל לגבור על רשת
החשמל הענקית שהטיח
|
שנכח יחד/ איתי/
במילותיה האחרונות/ של מרטין/
אני יהודי/ הוא מוסלמי/ אי אפשר בלי/
תרזיטה הנוצריה/ כדי לסגור משולש
|
ומי שמתעתד לעוף
אליהם ולחבקם
עדיף יסיר מהם
את שאול תחתיות
|
בזמן שהוא מחכה?
ומה מטריד אדם מחפש
|
כשנפגשים
עלבת בי לא
הסכמת לחיבוקי...
כמה חסרת לי...
|
אני אוהב את קצבי
ואשמח פעם להקריב
לך את שירי
שבר (כלי) בקצבי
|
המום ממצב שנוצר
לא משנה מי גורם לו
גברים פוחדים לחזר בו
נשים מתמהמהות כאילו נשבר
|
ואני לא מכיר
את מי שאת
בקושי לא
מכירה
|
על כתפי גמלים
מדלג באש הימים
מתעלה בגבי
מתענג בחומי
|
יורד לאט
ממלא בלובן
נשמה ולב
|
מי אני אלוהים שבתוכי
שוכן בכל הברואים
עתידם להיות מאושרים
|
דווקא עיתון שהיה שם דבר
בתקופתו ורבים קראו וכתבו
בו כמו שרים וראשי ממשלה
ואפילו סופרים ומשוררים
המכבדים את שמם ואת
|
אל תתגדרי לך בפמליית
שומרי ראשך וחצרותייך
השמירה איננה של שומר ראש
השמירה הדעתנית על הראש
|
חלשי-אופי
המתאהבים ונפרדים
המעוררים התאהבויות
ואינם מסוגלים
|
שופנהאור הכיר בזן
הערצה ללא הבחנה
בלבצקי העניקה.
|
אין אהבות נשכחות
רק כאבים געגועים
זעזועים שוקים חשמליים
מזוכיסטיים
|
את שישבתי ממש לא לתומי מאחורי גבייך
מנגנת בצ'לו מתבונן המום מיפי איברייך
והצ'לו שלך חודר לתוכך ומיפה גופייך
ואני כצ'לו שלך יושב מאחורייך
|
מזנקים
צוללים
טורפים
כגוף אחד
אוכלים
בולעים
לועסים
|
מתאמנת להתאהב לא רוצה חתונה
אומרת לעצמה אני ממש לא יפה
מתכוונת תאמר לי אם לבך אהבה
|
לעולם לא ניפגש עוד
ולא נערוך לך משפט
חברים
|
כרקדן היקום
שיווה אל ההרס
והבריאה
נושא בריקודו
|
קבלי החלטת שמים
הניחי להם
לבצע עבודתם
והאושר יהיה מנת
עולמותייך
|
אני מצידי מלא באהבה אלייך
גופי מלא באהבה אלייך
ראשי חושב עלייך יום וליל
נשמתי מתענגת כל פעם מחדש על הכיף
|
מתחבקים דרך
הטלפון
מתנשקים
בלשון
לשון נקבה
לשון זכר
|
שיטות ותפיסות רוחניות נועדו
להכין אנשים לקבלת זרמים
מהעולם הגבוה יותר בצורה
נכונה. לא השיטות עצמן חשובות,
|
כל אדם צריך לאהוב שינוי
גם אם בא במכה נוראה
כרעם כסערה, נאהב
כי מלאכים הם תמיד כאן
|
יום ראשון עשרים ותשעה
אני רואה אותך
איך גילית את השעה
אני יוצאת מהמכונית
|
שיעור קשה
הסבר נחמד
לא מקובל עליי
אבל נחמד
|
האטומים
האלה שעובדים
על הנשמה שלך
להיות כמוהם
|
אבל אם וכאשר זה לא זה
מכה להיות עלולה
מפלצתית בכאביה
זנותית בתעלוליה
|
לא זיכרון של רגע הנשיקה
ולא זיכרון של רגע הפרידה
הם המזון ללבבות המתאהבים
סבל כאב פרידות וחיבוקים
|
שירה מוסיקה אמנות
היפה כישרון ברכות
כושר החלטות
כושר ביצועים
|
המילה היא מחשבה
המחשבה היא דבר
הדבר הוא אובייקט
דבר קיים נע אומר
דבר אמירה פנימית
|
יש שירה
שעושה לך
את המוות
אך
לא הורגת
אותך
|
הנשמה הבודדת הפותחת
לכל שומעיה צוהר אל לב
היקום מלב הגלקסיה
הפועמת לכל עבר ואל
|
מתקן כל שבר בלב הקר
מחמם את הלב מעורר
מחשבות על תקופה
שהכרנו ואהבנו דיאלוגים
|
לכל הברואים והברואות
מתגלגלים המילים בעולמות
מי שלא הוריד את ספרו
|
ניטשה היה ילד
לו מת אבא
ניטשה בן ארבע
מת אח שלו
ניטשה בן אחת עשרה
אימא שלו
|
ללא שכבות
של טעמים
של בקרים
העולים בחגורות
|
מי יודע מה
יגיד החבר
שלידך
|
משום שהשיר איננו רוצה לשיר
להיות שיר הוא כבר שיר
כי הוא לא יודע לשיר
כדי לשיר שיר כמו שיר
|
שיר של כאב
שיר של פתיחות
שיר של עצמה
שיר של אימא
אימא אמתית
אימא מבינה
שיר שיר
שהוא שירה
של הנשמה
|
שיר של כאב
שיר של פתיחות
שיר של עוצמה
שיר של אימא
|
חצי שעה לפני בואה
הציפורים מתעוררות
מתרחצות מתלבשות
פוצחות בשיר וברינה
|
האוטו נדלק כמו
שד. יש לך עוד
חצי שעה לישון.
חיבוק
|
היא כאן או לא כאן בנחמה
מביאה עמה גלים של שמש
מתעלמת מכל עולמות של אש
|
שירת המשוררת מחוללת
ושירת המחולל בך מתאהבת
|
החוק שיחסום את שירת המוסלמים
|
הכול זע הכול נע
הכול מתנועע
יציב
יופית כתבה מפריז
|
את שמש אור
בעינייך וגעגוע
אין סופי קורע
את לבי
|
כזיגזוגי האנשים הקטנים
כפיוטי המשוררים הגדולים
כולנו אור אחד אין גדול קטן
כולנו אור אחד אדיר כחנוכה
|
ביופייה
בקצביותה
במעמקיה
באמיתותיה
|
שמלתך שלבשת הבוקר בזריחה
הזכירה לי את שמלותיה של אמא
שכל בנות הקיבוץ צחקו מה לה
על האוונגרד המדהים במקוריותה
|
סגנון שלום חבר
שלום יונה לבנה
|
מנסים למצוא מקום שבו יהיה דיאלוג
מנסים ליצור קומונה של מפגשים
רוצים להבין אם יש דרך אחרת
לא המציאות העכשווית צריכה אותי
|
מה פתאים קובנר
על קיבוץ מעולם
לא חלום זורע
תיקון נשמה בלב
|
הפנים של קרני האורים
הפנים של העננים
ולי כמה פנים לי
הבוקר
|
מהיכן בא/
שלטונה/
של אישה/
בגבר/
יופייה
|
יפה
מנוקד כראוי
נעים לקריאה
|
באנשים אין שליטה
שליטה באנשים
היא מלחמה
|
הייתי יותר מדי פעמים
קרוב למוות בחיים
כדי לבזבז עצמי
על "אחד למעלה
|
הפסיקי לעסוק
עופי
הפסיקי לחכות
תני
הפסיקי להיות
|
להיזהר לא לחשוב
כבר הגענו
לתמונה השלמותית
לא לחשוב שאנו
מושלמים
|
האמת היא שאריסטו בפואטיקה מגדיר
את הקתרזיס כמירוק רגשות בשעה
שהדרמה מגיעה לשיאה
יש סוג של שלשול שמתרחש בקהל
|
ומי שמופיע כאן בשמות בדויים
בכלל באינטרנט
מראה מראש שאין בו...
שהמסכה עדיפה אצלו
|
אבא ואמא יש רק בשמים
אלה שכאן הם רק מים
היכולת לאהוב את המים
|
ככל שנסתרות דרכי האלים
ככל שנחבאות האלוהיות
על פסגות ההרים הגבוהים
תמים הייתי ותמים אלך לי
|
ותעלה זעקת התינוקות
ואין שומע את הנאנקות
בהריונן, וברגעי חבלי
משיחים ומשיחות
|
שלג רוח גשם
התאחדו להם
רוח עם העננים
גשם עם הילדים
|
מאסטר של היקום
משימה בלתי אפשרית היום
כי רק מי שיודע לעוף
יש לו יכולת יציאה מהגוף
|
שנה זה זמן קצר בשירה
צריך נצח נצחים להשתחרר
מאהבה שלא רוצים בה
|
האדמה משוועת למים
גשם פראות אדירים
האדמה לא רוותה
העצים בוכים האוויר גם
|
לטיפה של מלאך היא לא
ליטוף של אדם, חיה בדמים
של הגוף הכואב והעצבים
לטיפה של מלאכית כמגע
|
נשמותינו אח
אחות נשימותינו
אור שבחות
|
הזהב הנראה לעין האנושית
החמדנית חסרת ההיגיון
והזהב הבלתי נראה לעין
עליו מתחכמת שירתי
|
עכשיו
עתה
כשאני יודע
אינני יודע
מה
עליי
|
שלח שיר
על פני המים
כי ברבות
הימים
תמצאנו נוזל
נוטף
חוזר קיטע
|
שפחה של אהבה אהיה
לכולכן לכולכם לכל אחת
לכל אחד אני כאן פותחת
שערי אין-חוף, אין-סוף
|
"כשאני הולך לאט
הרוח לומדת
את השפה שלי"
|
נשמות של מלכת החתולות
ואלותיה
יחדיו מתמזגות
בתצלום
|
אינני מנסח כדי להיות אני
להיות בהתנסות להיות
אינני בוחר מילים מתוך
המילונים של אוקספורד
|
צאי אל הזריחה
הבוקר היא אחרת
כולה צבעי יפי
|
באובדן העוקץ של הדבש
נעלמה ההשראה ואת מקומה
תפסה שלווה נוראית לי יש
נירוונה של ים פרחים ואש
|
מטפלת
מסורה, חרוצה
אוהבת, מחבקת
סוערת
|
שרוף מחברות
שרוף ספרים
שרוף לשונות
שרוף רגליים
|
עכשיו יתחיל מסע חדש
נחמד כזה מוקיר
מהאגדות
שאף דמיון אנושי
|
לכאורה כן צריך להזיז
כמקלעת שמשה
חייבים לקום מהמיטה
|
התפללנו לא רק לשלום ישר-אל
קיווינו לשלום בעולם היתה אי הבנה
אין שלום בישראל אין שלום בעולם
אין שלום אמיתי ויציב בתוך האדם
|
זה היה מחריד
בהלה
פאניקה
כל חיי ייתכן ולא אשכח
|
אהובת ליבי
נשמתי
בלי תנאים?
איך יפגשו
|
ויברא אלוהית
את אלת השתיקה
|
אחרי שיש אחרי שאין
כולנו מתאבלים על אין
אחרי שיש אחרי שאין
כולנו מעריכים את אין
|
התכנסו בקבוצות עבודה
לשם מה נועדה
תנו לה כיוון רוחני
תאוסופי
|
הצורך הוא ענק
לא רק מבחינה נפשית חזק
כל סטודנט בטכניון
אם אין לו שיגעון
|
ריפוי in
לשונות תאיי
זרמי המין.
|
השאלות שאלותייך
והפתרונים לאלוהים
רק הניסיון העצמי שלך
|
המעוף אל יקומים
שאין להם חוף וסוף
כי רק רופא חולים
מרפא אביונים
|
אהובתי יקירתי חמדת ליבי!
כמה טוב שאת שבה אלי
קוראת אל המעמקים של שירי
פיוטי סיפורי
|
תודה לדברייך מלאי התקווה
לי ולכל הסובבני בי ובך ובכל
אותם אלה הנמצאים עימנו
ולא רואים את אורם ולא
|
המתבוננת בעצמה ומתעלה
אשליית האדם חסרת הידיעה
לא מאפשרת לו ידיעת הידיעה
|
להבות המים בהתפרצויותם
מסירים את כל שלשלאותם
של כל אסירי אהבתם
זעם המים הזועקים בכאבם
|
לא מפחד
אלא מתחושה לא נעימה
שזה יוצר אצלי
לספר על עצמי
|
גם אם בלתי נראים
שזירת שירתן במילים
ריתמוס הפערים ותענית
הטליתות מפלסי דרכים
|
יחסיות
כדור הארץ
שאין לו
אין לו
אור משלו
|
תמתיני סיגל עלייך להמתין
אני מעביר לך כאן תורה
מימים ימימה עתיקת יומין
כדאי להמתין ולקבלה טיפין טיפין
|
ההשתלבות בטבע,
האדם והטבע, א"ד גורדון
כותל מערבי של יעקב חזן
מוכשרת
|
האם מישו היא הנאנסת
שמגיעה לכאן לעיתים
מאחורי מסתתרת
מישהי שלא אנסתי
|
להיות בניסיון להיות
א' משחק את ב' בפני ג'
שני קרשים ותשוקה
|
בארכיון בעיות
אינן קשורות
בך או בי
ישירות
|
אני יושב על בימת
התיאטרון
וכותב שירתי
את עצמי מתבונן
בבימת החיים
של עצמי
|
זכות ניתנה לך
לרפא את עצמך
ברגע שתצליחי
|
נחבאים אל הכלים ולא יוצאים
לעבוד על עצמם שוכבים כגלמים
על מדפים מלאי אבק כוכבים
חסר תועלת ואנשים שלא באים
|
של הרגע הזה
על עצמי
החידוש
במחשבות ורגשות
|
גם קיפודית
מסתובבות בעיר הגדולה
בלי תואר אהבה
בטנן ריקה כולן
|
תלמידה לא טובה מתנגדת וסוגרת
את האוזניים ולא עושה מה שאומרים לה
זו שמתפתחת יודעת בעצמה כי אוזניה
|
אני תלמיד
לא מורה
לא רוצה
לא בוכה
|
החנתה
מכוניתה
עם נכדה
בידה
|
תמונה לא מראה
יופייך האמיתי
יופייך האמיתי
בתוכך פנימה
|
יופייך האמיתי
בתוכך פנימה
אין מצלמה
מסוגלת לראות
|
מבטי הרחוק מתקרב לאיטו במרחק המקום והזמן
מתבונן ביופייך המוקרן מתמונתך במקרן
תלתלי שמלתך, זוויות בדייך, חולצתך
מעוררי נוסטלגיות חסרי צלעותיך
|
שהיא גבר שבא בימים
ולא בלילות
לא יכולה להיות חד משמעית
כנביחות כלב וציוץ ציפורים
|
רגוע שליו נע מתוך אהבה
מחבק ואוהב עד כל הנשמה
כי אין בי כלות הנשימה
|
תמימותך נקייה
מדברת מכילה
עולם ונוף ועוף שמן
שעף לו מעל
וזה שצלל
|
יכול להיות מצב ששתי נשמות מעניקות חיבוק
ומצב ששתי נשמות לא מעניקות חיבוק בחיבוק
ושתי נשמות נפגשות ורק אחת מחבקת אחת
ושתי נשמות נפגשות ורק אחת מקבלת חיבוק
|
תנו ידיים
נרקוד מעגל
הבה נגילה
ונשמחה
הבה נשירה
|
תני לעצמך לבכות
אלוהים יגן עלייך
לא תפסידי כלום מעצמותייך
|
כמה טוב להיות בודדה!
כמה אהבה יש בבדידות!
|
ללטף, לגעת
עמוק בנשמה
אצל האישה
המגעים הליטופים
העמוקים
|
יובילו את האנושות אט אט
להתגבר על כל כאביה
להתעלות מעבר לאגואיזם
ולהתרומם אל שיאי הרים
|
מוסלמיות/ מתחתנות/ עם יהודים/
ויהודיות/ עם מוסלמים/
ותור הזהב/ מלכות האלוהים/
על פני/ אדמות האלים
|
תפארת כתר בינה
גבורה הוד יסוד
מלכות
אדוני מלך
|
תבחני כיצד
הוא מגיב
אם יזיז
סימן שאין
|
מתערטלים
בלי לראות
את המבפנים
רק מתבוננים
|
שמים בקשו רחמים עלינו
אלוהים תן לנו כוחות
מלאכים עיזרו לידידיי
שרפים בואו לרפא אותנו
|
אלכימאים אחזו בנוסחה:
'אורה ולאבורה', האימרה
התפלל ועבוד. קודם תפילה
ואחר כך עבודה
|
צריך להתפלל.
אלך עכשיו להתפלל עבור הילדים הנשים הזקנים
האנשים בני הנשמות שאלוהים בתוכם, שאלוהים
יתן לכם חוכמה ויעזור למצוא ישועה בעולם כל
|
תפילה זו תחינה, בקשה, פנייה לכוח שיכול להניע
תפילה היא ידע המחבר אותנו לבריאה
תפילה היא נהייה, תזוזה, מהכוח אל הפעולה
תפילה היא הלהיות שלנו כדי להיות עוד
|
אינני מכיר
את תפילות
העם שבו
נולדנו
|
עבודה שתוכל להעניק את
יופייה הפנימי למענך
אלוהים, למענך
אדירים
|
הכל נמצא,
נקודה.
גם בלא נמצא
אפשר למצוא
|
אלוהים שבשמים ובארץ
האל הכול יכול
אלוהית שכאן בתוכנו כולנו שכינה
אנא שחררי את בת האלוהים מכאבי הארץ והאדמה!
|
כמה יפה את בחיבורים
של הרגליים והכנפיים
את עפה שעה שהריקודים
מחברים אותך לקרקע
|
מחוגי הזמן
נעים לאטם
פעמוני שטן
צלצול באוזנם
|
כולם מתגלגלים על כולם.
להתגלגל על הגב שלך
עם הפנים שלי על הגב שלך...
עם החזה שלי על הגב שלך...
|
בואי נעשה תרגיל
תרגיל פשוט לכאורה אבל בעל עוצמה אדירה שאין כמותה בעולם
מוכנה לבצע איתי תרגיל קטן וצנוע?
מוכנה?
|
האהבה היא תרופה
למכאובי האהבה
אין תרופה
|
את יכולה ליצור אור
בגוף שלך
?
לבד
בלי האלים
?
|
הגיע זמנך לתת תשובתך
לכל הפחות לעצמך
מהי מהותך?
|
הנה אני מגיב
אפילו לא לנג'יב
אלא לך דרויש
ביום שהלכת
|
לכתוב
שירי אורות הפרחים
לחפש אוצרות
העולמים
נפלתי וקמתי
|
שנינו חיים בעולמות שאינם חיים
העולמות הוירטואלים אינם חיים
העולמות הוירטואלים הם החיים
הרובוטים לאט לאט משתלטים
|
להיות חבר של כולללללללללללםםםםםםםםםםם
זה חלק מהמהות שלי
לעבור את גבולות המדינה ולהתחבר עם אחרים
להתחבר עם זרים, שונים, מיוחדים, מוזרים
|
פעם בגיל 9 או פחות, אבא עמד לידי ושנינו התבוננו כיצד 2 ילדים
גדולים ממני מכים זה את זה ומתווכחים אנושות על חתיכת מקל.
שאלתי את אבא: - "למה הם רבים על חתיכת מקל מסכנה?"
והוא ענה לי משפט שמעולם לא עזב אותי: - "אתה ילד חכם, אתה
לעולם לא תריב על חתיכת מקל".
|
מספרים על רבי שמעון בר יוחאי שישב במערה
|
אני רוקד עם אנדריאה, ופתאום אחי מגיע ומוציא לי אותה מהידיים,
מזרועותי. מה ? להרביץ לאחי ? ליד אהובתי? מה היא תגיד? איך
היא תגיב? אולי הוא ישכב איתה הלילה ולא אני ? אני לא שכבתי
איתה.
|
אני מניח שלגדי יש ילד. זו הנחה די מבוססת חסרת בסיס מציאותי.
היו לו נשים כל הזמן, ראיתי אותן בג'יפ שהיה מגיע איתן לקיבוץ.
ולפעמים הסתובב עימן בקיבוץ. תמיד יפהפיות וחתיכות בינלאומיות.
אני מניח שיש משהו בגו. אבל אין לי שום הוכחה.
|
כמה יופי/ יש במשיכה/ של אישה/ יפהפיה/ מאין צץ/ לו היופי/ של
אישה/ שעיניה/ תכולות/ וגופה
|
עצמיותך מחוברת
למלאך
אישיותך לחיה/
שבך/ שניהם טובים
|
צר לי מאוד מאוד לשמוע את הבשורה המרה
אני איתך, למרות שאני רחוק בפאריז
אני איתך בצערך
ומי כמוני יודע מה רב הצער, מה רבה עוצמת האהבה לאישה שאיננה
|
קראתי את העריכה הראשונית
חשכו עיני ואוזני
נתתי לידידה תסריטאית
שתשפוט למזלי עמדה לצידי
|
כל דבר שאנו עושים אם לא עושים אותו באהבה, הוא איננו. רק
האהבה נותנת טעם להיותנו. כל דרך אחרת היא דרך עקיפה, היא דרך
ללא מוצא. ייתכן שהיא מכאיבה, דרך האהבה, ייתכן שהיא מאכזבת,
ייתכן שהיא הסבל במהותו האנושית והעולמית, אבל לעשות משהו בלי
אהבה,
|
אין אחת מכל הנשים שהזכרתי, שנותר לי בליבי משהו נגדה. אפילו
לא שמץ של פחד או שנאה או כעס. פשוט מאוד. ואם היתה שנאה בעבר
או כעס. הכל נמחק. ונשארו רק הגעגועים. געגועים עזים.
|
באשר לנגינה של בתך, אני צריך להכיר את זה יותר, לשמוע כמה
פעמים. אני לא מתחבר לשירה ומוסיקה כל כך בקלות, אני זהיר,
כאמור. לוקח לי זמן, אני מתבונן, מקשיב ולוקח לי זמן, הרבה
זמן. בכל דבר בכל תחום אני צריך זמן. אני צריך זמן להתחבק...
|
רציתי למצוא אותך מאושרת. ואני מקווה שהחזרה לנזירות יחד עם
הניסיון של ההתאהבות
והידע הנרכש מכך, יאפשרו לך לפרוח מחדש בגדול.
אין לזה קשר להשתתפותך או לא באח הגדול
|
אתה חושב שזה הצבא?
אני חושב שהיו עוד כמה מרכיבים
שאיפשרו לצבא להיות בשבילו
מה שנעשה בתוכו
ביטוי למראה פנימית
|
אני המצאתי אותך כדי שאוכל להגיע לדרגות של השראה שלא היו לי
כמותן קודם. המצאתי את דמותך ובניתי אותה כמו פאזל, קוביות
קוביות, עיגולים עיגולים, כמו בניית הגולם בפראג.
|
תמיד יש אחד שסובל באהבה!
אבל תמיד !
|
ומי כמוני יודע מה רב הצער, מה רבה עוצמת האהבה לאישה שאיננה
אין מילים
אין נחמה
שלא תדע עוד צער לעולם
|
הספר "המצב השלישי" מאת עמוס עוז מתחיל בסוף: "חמישה לילות
לפני האסון" ע' 7, בשורה הראשונה, מילה רביעית כתב: "אסון".
והמילה הזו, אסון, חוזרת בגווניה השונים והמוזרים לאורך כל
העלילה, כשהיא מתחברת ומתמזגת בדרכה, עם המצב השלישי, המצב
המוזר, המשונה ו
|
רוצה להבין
השקעתי 10 שנים של עבודה רוחנית
מכרה ספרים הכל עבד נפלא
ופתאום בלי הסבר ברור בלי הבנה
|
"הסיפור שלי איתך נגמר", אם את זוכרת, כך ובמילים אלו התחלתי
את הסיפור שלי "סיפור התאהבותי הקצרצר" וזה היה בסוף דצמבר,
נכון יותר 31 בדצמבר 2007, יותר נכון 6 בינואר 2008, הרגע
המכריע, שבו היא מוצאת אותו במיטה שלה בניגוד להסכמים איתי...
|
החומר האפל אשר
לדעתו 2/3 מהיקום מלא בו
והוא מלא את היקום
|
אך הבשר מת מהר, נרקב ולעולם לעולם אל תאמרי שאת בשר ודם
את לא בשר ואת לא דם. את בת אדם. נכון במלה אדם יש דם בעברית
אבל אדם הוא אלוהים, כנאמר
אלוהים אתם ובני עליון כולכם!!!
|
את לא מפסיקה לעבוד ולבנות בית
או לעזור להורים שלך, גם אם הם בעייתיים
אבל באמצעות השיטה הזו את חיה את עכשיו
ולא את העבר עם כל הבעייתיות של האכזבה
|
פעם ישבתי בקפה במרכז הכרמל, ליד הדואר, אחרי ששלחתי חבילה.
ולפתע ללא הודעה מוקדמת אני רואה את א.ב. יהושע מגיע עם אשתו.
מתיישבים, אני אומר -"שלום", אומר זאת בקול יפה, הוא עונה לי
יפה מאוד... ואז אני לא זוכר בדיוק איך זה קרה, אבל פתאום הוא
אמר לי
|
In Lisistrata, the famous play by Aristophanes written in
411 B.C. during the Peloponnesian War, we get a first
example of the power of women when they unite. We also get
the proof that women are pacifist at core. Women hold in
their hands the future of h
|
האהבה היא כלא, כלא שטמן לנו האלוהים, הטבע
כדי שנוכל להביא המשך של דורות על גבי דורות
של בני אדם, להקמת מלכותו כאן על פני אדמות.
|
המשפט בשיר כתוב בצורה כזו
שמביאה אותך אולי לחשוב כך
בגלל הכותרת "אלוהים כמוך"
שמשמעה אלוהים כמו האדם
בניגוד לדרך הדתית.
|
היא אולי משחקת אותה כאילו איתו זה בסדר אבל אני רואה את השבר
הפנימי שלה, את הבכי שהיא מסתירה כל הזמן, את הכאב שאיננה
יכולה להקים איתו מה שהיתה רוצה, את השקר החבוי שם מאחורי כל
המשחקים הנחמדים שלה ואולי גם שלו...
|
הדייגים מחלקים
לי
חינם דגים
ולמצילים
|
מניחים שתי אלקטרודות בתוך מיכל מלא תמיסת מלח מתכתית כמו זהב,
כסף נחושת וכו'. האנודה היא לוח עשוי מאותה מתכת מלחית שקיימת
כבר במיכל עצמו. הקטודה היא תבנית עשויה פלסטיק מיוחד עטופה
עופרת ומייצגת דמות מסויימת: מטבע כסף, מדליה
|
מדוע חשת כאילו השיר מדבר אלייך? ואם הוא מדבר אלייך האם מותר
לי לדעת באיזה מובנים מכוון הוא אלייך? וכיצד ייתכן שמכוון הוא
אלייך אם אינני יודע כלל, עם
מי יש לי הכבוד הגדול? שהרי מעולם לא נפגשנו... נכון?
|
האם שאלתיאלי זה מקום
שאלתיאלי
זה שאני שאלתי את האל
שלי
מה שאלתי את אלי
בשאלתיאלי
|
המוות הוא
המורה הטוב
ביותר של
חיי
ככל שהתקרב
אליי
הבנתי עד
כמה הוא
מחזק את
חיי
|
אך גם בשיטה הזו יש מצבים בלתי אפשריים, עם כל הכבוד
ולמה בעצם שלא נפנה אל המורה האמיתי השוכן בתוכנו? לא המורה
הנראה לעין הוא המורה אלא המורה החבוי בתוכי, בתוכך, רק נותרה
שאלה אחת, מי המקשיב לו?
|
שוב הוכחה ניצחת לתמימותי הבסיסית, חסרת הגבולות. איך לא קלטתי
את מהות הניסיונות שאת מעמידה בהם את האחרים.
הניסיונות האלה נובעים מפחדייך להתמזג מייד ובאופן הכי טוטאלי
שניתן. כן, וכמה רבה כמיהתך להתמזג...
|
כן, יש אצלי איזו אובססיה לאמת, ואם אני יכול, מרגיש שזה
אמיתי, והכי אותנטי, אני כותב שם של בן -אדם בדרך כלל בהסכמה
עם האדם, אלא אם יש סיבה נוספת...
הכל אצלי אוטוביוגרפיה, ואני לא מנסה להסתיר. יש לי אמונה בדרך
הזו.
|
היא אולי משחקת אותה כאילו איתו זה בסדר אבל אני רואה את השבר
הפנימי שלה, את הבכי שהיא מסתירה כל הזמן, את הכאב שאיננה
יכולה להקים איתו מה שהיתה רוצה, את השקר החבוי שם מאחורי כל
המשחקים הנחמדים שלה ואולי גם שלו...
|
התאהבתי
בך
באהבה
במבט
בעינייך
בנחמדותך
בעדינותך
ביופייך
בחשש
במבטך
|
אינני יכול, לא מסוגל, לראות את חיי כשיחזור של משהו מן העבר.
ייתכן שאילו חשבתי כך זה היה בהחלט מאפשר לי לחיות את רגעי
הכאב בקלות יחסית. אני רואה זאת כשיעור.
|
ואל תחכי כל הזמן לתוצאות מהירות
אז אולי תזכי להרבה יותר כוכבים
ואנשים יאהבו אותך יותר
|
אבל למעשה מדובר בפתרון שיטחי לחלוטין שלכאורה נותן תחושה
שיקרית מאוד, כאילו שהבעיה נפתרה הודות לחיים השיתופיים.
לכאורה, האנשים חיים באופן חיצוני בחברה מאורגנת. למעשה, באופן
פנימי כולם נשארו לבד, בודדים, מנותקים מאחרים, אגרסיביים
ושונאים זה את זה ואלה את אל
|
לדעתה הוא אמר לה לא לקיים יחסי אישות. והיא הפסיקה. ואז בעלה
שעימו לא היו לה צאצאים, התגרש ממנה. לעומת זאת, המורה שלה
התחתן, ואז היא חטפה את שוק חייה...
|
הערות על הספר "אוטוביוגרפיה של יוגי". מי שלא קרא עדיין את
הספר מאת פרמהנסה יוגאננדה, ומתיימר לנסוע להודו... לא יידע
הודו מהי. מי שלא קרא עדיין את הספר הזה וחושב שכבר היה בהודו,
לא יודע מהי הודו באמת.
|
יומן ריק שאין בו כלום/ לא יודע ולא יכול/ לדבר/ יומן מלא
מילות/ אהבה מילות/ געגוע/ מדבר/ יודע לדבר
|
המעגל יחזור על עצמו. עלייך להיות מודעת שאת הולכת לעוד סיבוב
של סבל.
ברגע שאת מודעת לזה בצורה הכי חזקה והכרתית. יש אפשרות למנוע
זאת.
|
לאהוב את האנשים הפשוטים והלא פשוטים, את המסכנים והלא מסכנים,
את עלובי הנפש ונשגבי הנשמה, את העניים והעשירים, את הפושעים
ואת המוצלחים
|
ומצד שני להציג להם את האיכויות הנפלאות של האימא שלהם. מבפנים
|
מאוד קשה לתקשר כאן,
הזמן רץ ממכתב למכתב
ואנחנו משתנים
|
אז בעוד חודש סיגל, כשימלאו לך 18 פעם 28 בפברואר, אולי תהי
בשלה? אולי יבוא בשערייך אביר חלומותייך, ויתמזג? ואני כמובן
מדבר על התמזגות נפשית לפני הכול !
|
באחד בינואר שנה זו הלכתי לבקר חולים בבית החולים כרמל. דיברתי
איתם, ניסיתי לעזור. מעדיף את העשייה הזאת על הליכה להצגה של
חנוך לוין. ההרגשה שאני מקל על כאביו וסבלו של מישהו היא
בשבילי תחושה שאני שווה משהו. לראות לוין, זה לחוש עולם חסר
תקווה,
|
עכשיו תתארי לי שוב מה את מרגישה בדיוק?
האם התחושה שלך אומרת שזה בא מהגוף?
מעצבים? מהויכוח עם אחיך?
מהנשמה? מהמחשבות?
|
ציפייה מאנשים לתת בי אמון ולתת לי אהבה תמורת אהבתי, איננה
ציפייה לא מוצדקת.
אך היא מבוססת על טעות אופטית. משום שאסור להמתין לאהבה. יש רק
להעניק אהבה.
|
לונדון מסביר לנו מה רבה חשיבותם
של המהגרים הסודנים מאפריקה
שאין להוריד אותם בחזרה שאולה
למדינות התעללות, אונס ורצח... באפריקה
|
לא טוב למות/ בעד וגם לא/ נגד
לא טוב למות/ בגלל או למען/ מישהו
|
למדתי המון מהחבר-כנסת של המערך. הוא היה מורה בחסד. הוא היה
שחצן אבל זה היה מבוסס על ידע עצום. הוא ידע בעל פה את כל
הפילוסופים הצרפתים, הוא הכתיב לנו בעל פה בלי לקרוא, ישר
מהמוח הקודח שלו. היה לו ידע בכלכלה שלמעטים היה בזמנו.
|
יש הטוענים מה עמוס עוז עושה ברומאן שלך "הענקים וילדי השמש"?
כאילו נתליתי על עץ גדול. מחוסר ביטחון עצמי. מחוסר הכרה.
לא מעט נכתב על הספר "הענקים וילדי השמש", בעיתונות היומית
ובמוספי שבת, אבל איש לא עלה על הנקודה שאתה עלית עליה במהירות
רבה כל כך.
|
כאשר איננו אוהבים, או "מתה אהבה" לפי נוסח שלך,
משהו מת בתוכנו. ויש להתחיל במאמצים, כדי להחזיר
|
ייתכן שאת צודקת וייתכן שאת לא צודקת
משום שאני לא יכול כרגע לחפש את החומר שכתבת
מעבר לכך אינני מטיח בך דבר, אני בסך הכל מזכיר לך דברים קשים
שאמרת לי
|
מה זה פוסט פוליו סינדרום
והיכן יש לי כאבים בגוף
הם היו כל כך המומים
שאחד מהם שאל
|
עם המציאות אנחנו חיים יום יום גם אם איננו יודעים מהי באמת.
עם החלומות אנו חיים רק לעיתים נדירות,
|
תוכלי להעניק לכולם את אושרך
אך ברגעים אלה ממש את מאושרת!
ואת לא מוכנה לקבל את זה
מעדיפה לחסום את עצמך
|
ישבתי במסעדת שאלתיאלי
ואלי אמר לי שבאתי לראות רק אותך
ואכלתי אותך במסעדת שאלתיאלי,
עד שלא יכולתי לאכול את האוכל
של שאלתיאלי.
חיבקת אותה כשנפרדתן,
היה לי רגע של שמץ
של סלידה בין נשים
ולא ידעתיך.
|
למה אלוהים,
שהוא רק
אהבה,
זקוק
למלחמה
ולהרס כדי
להוכיח
את קיומו.
|
את יושבת לך במסעדה עם חברה ומדברת עלי. איך אני יודע ? מספיק
שאני רואה שהחברה שיושבת מולך, מחליפה איתי מבטים. זה לא מספיק
כדי לדעת שאת מספרת לה את הסיפור שלנו? את חסרת אומץ לב,
בניגוד למה שאת אומרת לאחרים על עצמך. את לא מסוגלת לבוא
|
הרומאן הזה מאת אל טייב סאלאח הסודני מהמובילים ביותר בתחום
הדרמטי של הרומאנים הערביים. סיפור על דמויות מורכבות, עשיר
בפעולה דרמטית, מפתיעה ומותחת, ולכן מרתק. הסופר חודר אל מעמקי
הנפשות הפועלות, מבלי להאכילנו בכפית זהב. הספר עשיר
|
כתוב לי עוד פרטים, אם לא קשה לך על מחלתה של אשתך. סרטן.
חוויתי את אותה חוויה עם מרטין, כולל עגלת נכים. אבל בשלב
מסוים שכנעתי את הרשויות שיש צורך בעזרה בבית. זה בוצע די מהר
כי התקשרתי לירושלים ואישרו לי די מיידית את כל הבקשות.
|
מה שהוצאת
מהשחקנים
הינו מדהים.
|
קריסטינה שבנתה בי/ את אהבתה/ הרסה בי/ כל חלקה טובה/ נבהלה
מעוצמת אהבתי/ לה/ החלה לשלוף/ חרבותיה/ גילתה/ פרצופה/ האמיתי
של מלחמתה/ בלבה/ לו עמדה/ על דעתה/ כפי שבנתה/ אידיאל על
אידיאל/ על אידיאל על/ של אהבה...
|
הרומאן עם מיכל (שם בדוי כמובן) נגמר. היא אמנם התקשרה אחרי
ההצגה להודות לי על ההזמנה וגם העירה כמה הערות על לבוש...
ועוד פעם לאחרונה שלחה לי מייל על ילדים הנמצאים בפנימיה
שמבקשים שמישהו יבוא לקחת אותם בסוף שבוע. ופתאום חשבתי לעשות
זאת...
|
מה, עד כדי כך כתיבתי בבמה-חדשה שונה בעיניך ?
הדברים שאתה אומר על הרומאן "הענקים וילדי השמש", מחמיאים לי
מאוד מאוד. תודה.
|
אכן, בהחלט ייתכן שבכרי העביר את בנות תל-אביב מעין סדרה שנייה
בסודות "המאהב" של יהושע. רבים קנאו במוחמד. אני לא. אני בדיוק
יודע מה קורה לו כשהוא עם אישה. ומה עובר לו בראש אחרי... וזה
לא קל להכיל...
|
שמיים חדשים וכדור ארץ חדש, זה אומר שאלוהים מדי פעם מזרים
לעולם רעיונות חדשים, אידיאלים חדשים, כיוונים חדשים. הוא שולח
לעולם אנשים כמוך, ויש כאלה כמה בעולם, לא הרבה, והם עושים את
העבודה שלהם לא למען כסף, לא למען רכוש, ואפילו לא למען שיכירו
בהם
|
אין בדתות הישנות כל תרגילים לשליטה ביחסי אנוש וזה הרסני גם
באוניברסיטאות, כמו בכל חלקה טובה כאן בצבא, בממשל, בעיתונות
|
שחמטאי מנצח
שולט
בשחמטאי מפסיד
וכובש אדמתו
של יריב
שולט בו
|
לא אני התחלתי איתך. אני ישבתי על הספסל והאכלתי חתולים. את
עברת וחייכת אלי. אמרת שלא זכרת את החיוך הזה. איך זה ייתכן,
האם להאמין לך?
לא אני התחלתי איתך. אני ישבתי על הספסל ליד תחנת האוטובוס.
|
בטוח שכל אחד יגיד משהו אחר
אבל ייתכן שבסוף תמצאי שיש
אולי עשר תשובות שחוזרות על עצמן
אולי שלוש
|
מהו השביל ללכת בו
שתלמידים כה פוחדים מפניו
וחכמים כבר עברו בו ?
|
גופי עדיין בסחרור
נשמתי עדין בריחוף
רוחי נפעמת
מעוצמת
התחושות
שגופי חווה...
ואני עייפה
ובאופן לא ברור
עצובה.
תודה
|
תמר: לרפא את...?
אוריאל: אותנו, את נשמתנו, משפחותינו, את כל החולים מסביבנו.
יש לאהבה האלוהית את הכוח לפתור את כל הבעיות!
(אוריאל ותמר מתחבקים על חוף הים, חיבוק ארוך, כואב, חיבוק
עמוק וממושך)
|
היכן נמצא
זוגות
מושלמים?
להלן רשימה ארוכה:
|
האדם נולד
ואיננו יודע
האם בחר
להיוולד
|
האהובה האובססיבית, נרגעה ? הכיצד? זה מנוגד להגדרתה
היא קיבלה הוראה מהתרפיסט שלה, לא להיפגש, לא לדבר
וכך היה, הפסקנו הכול, עוד טרם הנסיעה
|
THE TRANSITION FROM SCIENCE TO PHILOSOPHY IS METAPHYSICAL
WHILE THE TRANSITION FROM THEATRE TO NATURAL SCIENCES IS
PRACTICAL
|
When attempting to deal with the philosophy of art in
relation to religion and science, it is necessary first to
appreciate the complexity of the human being. Let us say, as
in a mathematical equation, that collective theater equals a
collective humanity
|
ויש שהמתקשים מתפתחים בזכות הקושי יותר מאלה שהתפתחו בלא קושי
גדול. אני זוכר בתיכון הייתי בין החלשים, אבל לאחר מהפך בחיים,
לפתע באוניברסיטה
הייתי בין המובילים... בתיאטרון...
|
דויד גרוסמן פותח את הסיפור "יש ילדים זיגזג" בנימה נאיבית
ילדותית ומנסה להפנות את העלילה, לכאורה, לכיוון מאוד צעיר.
הרמזים הבוגרים יחלו להגיע טיפין-טיפין. יחד עם ההתפתחות
החניכותית שיעבור אמנון (נונו), כחלק מתהליך התבגרותי, מתהליך
של היכרות...
|
הייעוד שלנו הוא להמשיך את עבודתנו כאן על האדמה על מנת לממש
את כל הפוטנציאל שקיים בגוף הפיזי. על מנת לאפשר לנשמה להתגלגל
לתוכו במלאות ומתוך אחריות גדולה לגוף, ולגופים של האחרים...
|
והשורות והצמחים והפרחים
מתחיל לדעת את אשר
האלוהים הכניסו עמוק
לתוך תודעת הדעת
|
שופטים או שפטים ל"ואלס עם באשיר"? יצחק לאור אחד המבקרים
הענקיים בתחום הספרות, מהמשוררים המוכשרים שיש למדינת ישראל,
גם הוא כמו גדעון לוי במאמרו "סרט זר" מ 20.2.09 טועה בהבחנה
בין סרט דוקומנטרי לבין סרט אישי-אינטימי-פסיכולוגי, במאמרו:
"דור חדש
|
הנושא שבו אנסה לטפל מתמקד בדמותו הייחודית של א.ד. גורדון
כמחנך, מורה דגול, פילוסוף המצליח לממש את דרכו גם בתחום
היצירה. שהרי גורדון היה אמן-חיים דגול, ונתן דוגמה מחנכת
למופת.אני תומך כאן בתיזה של גורדון האומר שהחיים הם יצירה
והיצירה היא החיים. ומכאן לא אר
|
אלוהית עטופה כולה בשלל צעיפי משי עולמיים, היקום הוא שמלתה,
והכוכבים ילדיה, הביטי בחוכמת הבריאה, כיצד מתקדם היקום אל
האחדות והשלום, אל האחווה והשלווה, הביטי בניצוצות של אור מכל
פינות תבל, והתנועה האדירה של כל הגלקסיות המתחרות על
|
יהיה צורך להפחית את כמויות הבשר לאכילה, כי לא יהיו מספיק מים
לבני האדם...
|
ולכן ברוכים תהיו, כי נתינתכם אהבה ואהבה איננה ניתנת לחלוקה:
היא. היא היות האדם. ולה מיליוני דרגות של נתינה השראה חלוקה,
קבלה, הכלה וכו', ויחד עם זאת אחת היא לעולמים. את המורה יש
לקבל במלאותו, כי אחרת לא נוכל לראות את הדרך, אלא רק נסתכל בה
ולא נראה.
|
לעת עתה אין מושלמים בעולם. האם זו אמירה נכונה?
כיצד ניתן לבחון את השאלה אם יש מושלמים בעולם או לא?
האם אנחנו מכירים את כל האנשים המפותחים בעולם?
|
רב-תרבויות או רב-תרבותיות זה מה שיש לנו כרגע בחיפה, וזה לא
מעט. יש פתיחות לדתות שונות, לאנשים ממוצאים שונים, יש גם
תרבויות אכילה שונות וזה טעים, כבוד ראש העיר, רבנים, ראשי
הדתות ונציגי בתי הספר...
|
א) לא נכנסים למיטה מייד עם גבר
ב) קודם בודקים תפיסת עולם, רוחנית
ג) לאחר מכן תפיסת עולם רגשית?
|
האינטראקציה הבין-אישית או חוסר התקשורת בין בני אדם עומדים
במרכזו של תיאטרון האבסורד ולכן הדגש באותם מחזות הוא על מבנה
השיחה הקטועה, הלא מסודרת, מוזרה, מעוררת תזזית, לפעמים אף
דוחה ומייאשת ('סוכן הבית' של פינטר, Pinter, The Caretaker).
|
בבקשה, אנחנו מתפללים אלוהים שתעזור לנו לעזור לך לקדם את
האנושות !
אנחנו מתפללים בפני הרשת הקוסמית שתתחיל להזיז ולהביא אחווה
בכל העולם כולו ! ואנשים לא יהיו עוד חולים, לא עוד עניים! לא
עוד מסכנים ! כולם ילדים שלך אלוהים !
|
הסיפור יגלה לנו את יונס שחי כבר בגן עדן, אך הוא לא יודע
ובוודאי הקהל לא יודע. הוא עומד כל הזמן במבחן הבדיקה של החיים
שלו בעבר והכנות לגלגול הבא שלו. אנחנו נחשוף לאט לאט את
מערכות השמים. כיצד הן פועלות? יש לו סיפור אהבה לא מתממש עם
רדא...
|
תרגיל במשחק לשחקנים ובמאים. מבוסס על קטע דיאלוגים קצרצר ככל
האפשר. הניסיון הוא לתת לכל דמות מילה אחת מכסימום ! כך שבעצם
כל שחקן ובמאי יהיו חייבים לעבוד קשה. עליהם למלא את החלל הריק
שנוצר מבחינת הטקסט "הבלתי-גמור", ברעיונותיהם המקוריים, ולתת
לכל פירוש, הצד
|
תמר ואוריאל עומדים משני צידי הבמה,
ברקע רואים סרט המתאר יחסי עיזים נקבות וזכרים
במעין תהלוכה, ריקוד, ריצה של תענוגות, מאבקי כוח,
התעלסויות כפי שנהוג בטבע
|
אהרון: (נכנס משמאל במה, מתחיל ללכת בכיוון ימין במה. עוצר.
מתקרב אל קידמת במה. עומד. מביט בעיני הקהל) אני עומד. עומד
כאן בקדמת הבמה. לא זז... עומד. השרירים ברגלי לא זזים לי.
המוח לא מזיז לי. אני לא מזיז פקודה למוחי... יותר טוב לי
שאעמוד לי מאשר שאלך לי.
|
(היא יורדת בסולם מן החללית הישראלית הראשונה)
מראיין: נו? (מכוון את המיקרופון אל שפתיה)
שלי: היה כיף! (מתרחקת)
מראיין: למה בחרת? (מנסה שוב לקרב מיקרופון לפיה)
שלי: כי בקורס "כתיבה דרמטית" המורה אמר שאני אסטרונאוטית...
(מתרחקת מהמיקרופון)
|
פסטיבל תיאטרון ברטיסלבה 2006
הפסטיבל היוקרתי ביותר בעולם לתיאטרוני אקדמיה
|
יוליה השתתפה בתיאטרון הטכניון בשנת 2007
|
Haifa, BULGARIA SQUARE in honor of the king and the people
of Bulgaria, for rescue of the Jewish community during the
Holocaust
|
המחזה נכתב בשנת 1975 כתשובה לחנוך לוין
רגע קריטי במערכת יחסים של אישה ושלושת בעליה
תיאטרון הטכניון
|
מרטין עד 2006 ינואר 6 יום עלייתה לשמיים
הכל צילומים שלי
|
מרטין עם דימיטרי ביוון 1986
|
מרטין פוגשת את הגאון פרופ' ישעיהו ליבוביץ באוגוסט 1994, כמה
ימים לפני שעזב ועבר לעולמו
|
מצבתה של מרטין ב 5 שפות הוצבה בתיאטרון הטכניון לקראת יום
הולדתה בתאריך 2.7.2006
|
מפגש פרטי עם פלשתינאים בביתנו
|
ראש ממשלת צרפת, פרופ' ליונל ג'וספין,
פגישה מרעננת לפני נסיעתו לישראל
|
גדול במאי התיאטרון מקבל לידיו את הספר "פגישות עם פיטר ברוק"
בטקס שהתקיים בתיאטרונו בפאריז 1992
|
צבעיה האמיתיים של הקשת בענן
|
תנועת ריקוד של דמות לאה עם אחד הקבצנים
בהצגה "דיבוק לשניים" בתיאטרון הטכניון 2006
|
אומנות או נמות
האור הוא האלוהים
ויאמר אלוהים
|
כשאני יוצא מכלי
מי זה האני היוצא מכלי
|
אל הארכיון האישי (169 יצירות מאורכבות)
|
|
