|
אש
אממ...
טוב, אוריאל הוא בחור כזה...
בחורי...
הוא נהנה לבזבז את זמנו בבי"ס, בבהייה בקירות ובשאר
פעילויות מאתגרות מחשבתית, אה, הוא גם אוהב לרשום על
עצמו בגוף שלישי (לא באמת).
למשל, ברגע זה הוא סביר להניח מתבטל או מנסה ליצור
עולם בדי.אנ.די, התחביב שהוא אף פעם לא זוכה לממש.
זה נחשב מכובד מספיק?
דמיינו לעצמכם, אם רוצים אתם לעקוב אחרי שבילים של פירורים,
קרון שנע על מסילה בתוך מנהרה. מחוץ לקרון אפילת מנהרות קודרת
ורוחות מצליפות, קירות דומים במרחק נגיעה אשר אינם מעניקים
תחושת יציבות לנוכח עולם רעוע זה אלא להיפך, מין מחנק איום,
אימה שבידיעה...
|
אני שופט
נשפט
שפוט של עצמי
|
אילו היית את רומא
ואני הייתי חניבעל
שבא מעבר להרים
ומעבר למפרץ,
מחופים רחוקים,
ממלחמות אחרות.
אולי.
|
כל העולם בית כלא
וכל החיים אסירים
והגדר היא האין
והחומה היא הכלום
|
השמש עוזבת מעבר לרקיע
השמים אוזלים מצבעם
הארץ את חומה משחררת
היום כבר תם
וכשהשמש משמרתה נוטשת
ומשחררת כס רודנותה
קופץ לו הנצח למקומו לפתע
מפזז, חופשי ומשוחרר
|
כל מה שאתה יכול לנסות
זה לזכור את הרגע המדויק
שבו הליצנים שהצחיקו את ילדותך
התחילו להפחיד אותך.
|
כשזורקים אבן לאגם
האדוות לעולם אינן מפסיקות
|
אני יוצא לשוטט ברחובותיך הארוכים
במעלה המדרונות המובילים אל גנך
על פריחתו האדומה.
|
האורות שתלינו שוברים אותנו,
מרסקים לאלפי חתיכות את החשכה שבחוץ
וזו שבפנים.
|
אל הארכיון האישי (19 יצירות מאורכבות)
|
|
בוא'נה, מעניין
אם אני אצליח
להרים את המקרר
הזה!
אחת שנפל עליה
מקרר |
|
