|
הלכתי למכולת וראיתי את האיש הזקן, האיש הזקן שתמיד ישב וקרא
או אכל דג מלוח מקופסת ברזל.
האיש הזקן גנח ואמר "מה רעים הם חיי, כל יום, כל יומיים אני
יושב, קורא ואוכל דג מלוח, דג מלוח מזורגג".
|
הדם אף פעם לא פסיק לזרום...נהרות של דם על הנחל.
|
שמש שוקעת ואיתה הלבבות... כולם הולכים עכשיו לישון, אנשים
קפואים נשארים במועדון.
בלונים עפים, עצים ירוקים, שיחים, למה אתם לא מצמיחים פרי?
בלונים עפים וחוצים את השמיים... בלונים עפים ואיתם הלבבות,
לבבות עפים ואיתם כל המוחות.
בתת מודע רואים הכל.
|
מה אנחנו?
אולי טיפות של גשם?
אולי גרגירי חול על שפת הים?
מהו חופש?
כולנו נולדנו חופשיים?
|
|
|
-אבאש'ך
ערומקו?
-כן, מה שבהחלט
יכול להסביר את
התקרית המביכה
ההיא עם משה
דץ.
אפרוח ורוד,
אל תשאלו אפילו. |
|
