[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








אורי אופיר
איסלנד, יולי 2005
Bring me that horizon

http://www.kabukim.org
ICQ 13313344 13313344  KaBuKiM

אל היוצרים המעריכים את אורי אופיר
"But I don't want to go among mad people," Alice
remarked.
"Oh, you can't help that," said the Cat: "we're
all mad here. I'm mad. You're mad."
"How do you know I'm mad?" said Alice.
"You must be," said the Cat, "or you wouldn't have
come here."

חזרתי מאירופה כי בארץ יותר טוב.
בארץ יותר טוב אבל אני רוצה לאיסלנד שוב.
בארץ יותר טוב.
בארץ יותר.
בארץ..?


(הגעגועים אוכלים אותי)


ללהקה שלי: http://stage.co.il/a/BeyondRepair




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
בלשי/מתח/ריגול
נעמדתי מול המדרגות, החזקתי חזק את המעקה ולקחתי נשימה עמוקה
ואת הצעד הראשון, שוב. ירדתי לאט ובזהירות מדרגה-מדרגה עד
שהגעתי בערך לחצי הדרך ואז שוב נעצרתי, כשהבזקים אדומים
מופיעים ונעלמים אל מול עיני באויר הסובב אותי.

אורבני
היי, הנעתי את פי באופן המתאים. קוראים לי שרון ואין לי קול.
היא בחנה את פי בעיון, כשדיברתי כמו אילם. "היי," היא ענתה לי
בלחישה. "אני הילה ויש לי אנגינה."

אורבני
כשמשעמם לי בבית, או כשאני בדיכאון, אני הולך לכביש הראשי...

הומור
עכשיו ראיתי שכתוב על השלט הזה, שבכניסה לשק"ם: "אין מכירה
לחיילים בהופעה מרושלת ולרוצחים". נכנסתי בכל זאת.

סיפור ילדים
כשאני לבד, בחושך, בלילה, אני שומע את הערבי שמתחת למיטה שלי.
הוא משייף את הצפורניים שלו על הרצפה ומחדד את השיניים שלו על
הברזלים של המיטה ומתגרד בקול מעצבן כזה... קחחח קחחח קחחח.

סופני
את הפחד הכי גדול אי אפשר לתאר לעולם.
אבל כשאני קם בבוקר, בשש ועשרה ויש לי רק חצי שעה להתארגן,
הפחד הוא לפספס את האוטובוס.
אחריו מגיע הפחד מהפקקים, הפחד מהאיחור, הפחד מההנהלה, הפחד
מהפיטורים הממשמשים ובאים והפחד מהדרך חזרה הביתה.

אורבני
כשאתה מתקדם בגרף החיים שלך, אנשים מתחילים לקרוא לך בשמות
שמאוד מתאימים לך פתאום - אז אתה דבק בהם. הם מעצבים את
אישיותך, מסדרים לך עבודה, רוכשים לך חברים.

ייסורים
זרקת אותי לפח.
כמו שזרקת את השפן החמוד והלבן שהבאתי לך באוטובוס, בלי שתשימי
לב

פארודיה
"יו, עודד," אמרתי "תראה - פרה אדומה!" והתחלתי לחפש את המצלמה
שלי בתיק.

אורבני
"תעקוף את כולם, רן!" צעק אחיו בן, כשנעמדו בפקק.
"אני לא עוקף אף-אחד, זה סתם יוצר בלגאן."
"אבא עושה את זה תמיד כשהוא מסיע אותי לבית-ספר. ולו עוד יותר
חשוב להגיע בזמן לעבודה מאשר שלי חשוב להגיע בזמן לבית-ספר."

מלאכים אלוהים והשטן
הוא שרף לי את השמיכה והתחיל לרחף.
"זה שאני סטן לא אומר שאני לא חלק מכם." הוא אמר.

אהבה נכזבת
בואו ילדים, אספר לכם משל
על הדוד אורי, וחיילת ושמה טל

אורבני
הם אמרו לי שאני מנותק מהמציאות. אני. הבנתם מה אני אומר? אני!
מנותק מהמציאות. טוב, הבנתם את הרעיון.

סאטירה
כולם קמו. מימינו של מר מושלמי עמד בחור שמן במיוחד, משמאלו
עמדה בחורה צעירה ורזה במיוחד. רק הוא, מושלמי, היה בגדר
הנורמאלי בחדר הזה. כולם היו מוגזמים בצורה מסויימת. מעניין,
תהה מר מושלמי, אם כל הבעיות שלהם קשורות למשקל.

התבגרות
"אוקי, מה קרה? זו כבר בדיחה לא מצחיקה..." אמרתי.
טל התקרב אלי עם הכסא ולחש לי לאט "אתה שקוף,"
"מה?"
"אתה שקוף!" הוא חזר והפעם ניסה לחייך.

סופני
שתקנו במשך כמה דקות. היה ברור שכל אחד כאן כועס על עצמו אבל
מפנה את הכעס לכיוון השני. אבל ככה היינו וככה נהיה תמיד, אין
מה לעשות. מה שכן, באמת הייתי לחוצה, וצחי הבחין בזה בנסיעה
שלי.
"תאטי קצת," אמר אחרי השתיקה הארוכה.

מקאברי
"אנחנו רוצים לדעת מתי אנשים מתים," אמרתי לו והתקרבתי עוד קצת
עם הכסא. "מתי אנשים מתים, סבא? אתה אמור לדעת, לא? אתה הרי
סבא."

הומור
ובחלומי ישב אברהם אבינו בתחתיתו של סולם עליו היו חרוטות
האותיות "יעקב". שאלתיו מה הוא עושה והוא ענה לי שהוא ממלא
מקום של יעקב, כי ההוא בנתיים היה צריך לעשות פיפי.

הומור
שוקי קם בבוקר ממיטתו ויצא מדלת ביתו בשביל למצוא ולקחת את
העיתון. אחרי שהתגלגל במדרגות ומצא את ראשו דבוק לעיתון גילה
עליו פתק שאמר:

"בבקשה הצל אותי! אני נמצאת בהר השיקוצים... היזהר!"

הומור
שוקי יצא לכניסה של ביתו, ואיך שפתח את הדלת, זרק עליו שליח
העיתונים כדור ברזל גדול שעשה "דינג"

הומור
מה הטעם של כומתה? אנשים לא מעט שואלים זאת את עצמם. כומתה,
כשהיא לא משופצרת (מגולחת, מקופלת יפה ומכוסה ברוטב לסלט)
ניראת די מגעיל.

הומור
זה מקשה עלי לצאת לדייטים. רגע אחד אני עסוק ברגל של הדייט שלי
מתחת לשולחן, ופתאום אני מתחיל לשחק עם הרגל של השולחן עצמו.

סאטירה
צלחת חולפת מימין לראשו של עזרא, שעסוק באותו רגע נתון בחיכוך
כפות רגליו, שהיו של איש קשה-יום שסוף-סוף מקבל קצת שקט של סוף
שבוע, ברצפת העץ המלא של המרפסת...

קונספירציה
אתם אולי חושבים שבני-האדם שולטים בעולם.
ובכן, אתם טועים. אני רוצה לספר לכם על הצד האפל, הנחבא
אל-הכלים של סיפור השליטה בעולם... אני רוצה לספר לכם על <פאם
פאם פאם!!!> קונספירציית החסה!

הומור
אחרי כמה זמן הגיעו הטענות שבכל זאת חסר קצת חום בבי"ס. אז
הלכנו וחיפשנו מתקנים מחממים לכיתות. היו מבצעי "אזבסט לכל
תלמיד!", אבל אחרי שנשרפו לנו שלושה תלמידים כי הם התעטשו חזק
מדי ניסינו משהו אחר...

פארודיה
מה, הוא יותר טוב? ההורים שלנו אוהבים אותו יותר?? אנחנו נראה
לו מה זה. חכו חכו שהוא יגיע, יש לי פה סכין נחמדה ואיזה מסור
חשמלי שקניתי אתמול בחנות לכלי-רצח, אה, בית, מתקדמים. הי
ת'ינק הי איז בטר ת'אן מי, באט אייל שו הים! אייל שו הים גוד,
האהאהאהאהאהא!!

אלונקה עם שק שחור נפלה לידי ומישהו צעק במבטא מזרחי כבד
"תסתכל לאן שאתה הולך, חייל!" וקילל קצת אחרי. הבחור קם וניקה
את עצמו. הבחור השני שסחב איתו את האלונקה הוריד אותה לאדמה.
הבטתי ברוכסן שעל השק, שלא היה סגור עד הסוף.

אורבני
אני יודע שאני תמיד יושב איפה שאני רוצה. שורה שמונה, כסא
שמונה. בדיוק באמצע האולם. אף-אחד לא יסתיר לי, וגם אף-אחד לא
ידבר מאחורי. יש סרט איראני חדש על רועה עיזים שנולד
בלידת-אמבטיה, או משהו מהסגנון המטופש הזה.
נלך לראות סרט.

"לא!" צעק שאול והמשיך לצעוק בלי אבחנה. שני מבנים מאחורינו
עלו באוויר. עצמתי את העיניים חזק והתחפרתי בעמדה כמה שיכולתי,
מקופל כמו עובר וצועק יחד עם שאול.

היפרדות
"...קבוצת מדענים מארצות-הברית הכריזה לפני שלוש שעות כי העולם
מתחיל להתהפך מכיוון שכוח המשיכה מתפוגג.... המלצתם לאזרחי
העולם היא לצאת מיד מהבתים הגבוהים וללכת למקום פתוח. דיווחים
נוספים נביא לכם בהמשך. ובינתיים, נחזור לכתבינו המדיני..."


לרשימת יצירות השירה החדשות
אכזבה
Being let off second time today
Maybe down I'll go and think a way
Static of a noise so far it hurts

ג'ננה
זה שהדלת פתוחה
זה לא כי אתם מוזמנים

געגוע
לא אריח את הבושם

פארודיה
לפעמים,
אני מנשקת אותך כל כך חזק


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
אינטרוספקטיבי
במשך ארבעה חודשים הייתי קפוא.

ביום שנפרדנו אני חושב ששמעתי "קראק" בלב. זה היה קראק של
סמים, קראק של עכוז וקראק של שבירה באותו צליל קטן. אני חושב
שזה קרה בערך ברגע שהיא אמרה "אני לא יכולה יותר".

אני מוכרח לציין שהכנסת אותי למצב מעיק ביותר, אדוני הצעיר.
ככה פתאום באמצע היום אני צריך להפסיק לעבוד ולבוא להלוויה
שלך. מה אני, סופרמן? אתה חושב שזה כזה קל כמו שזה נראה? אתה
הרי יודע שיש לי מלא עבודה.


לרשימת יצירות התסריט החדשות
מערכון
א: אתה בטוח שאין לך סיגריה?
ב: כן. אני לא מעשן.

[ א' מוציא אקדח ומכוון לכיוון מרכז מסה של ב' ]


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
מגרסות נתקעות, במיוחד החרא הזו שלנו, יחסית הרבה. תמיד אחרי
שהן נתקעות הן מזיזות את הלהבים אחורה ומוציאות את הדף התקוע.
הפעם זה לא קרה. ניסיתי להכחיד את העבר הקרוב ולא הצלחתי, איזו
בעסה.

הומור
עייף, צמא, סוחב פיל הודי על הגב ורעב, שוטט שוקי ברחוב בעודו
מלקט מטבעות ואוכל אותם


לרשימת יצירות הפלסטיקה החדשות
כרזה
אל היצירה

כרזה
אל היצירה


לרשימת יצירות הצילום החדשות
צבע
אל היצירה

צבע
אל היצירה

צבע
אל היצירה

סידרה
אל היצירה


לרשימת יצירות הציור החדשות
פופארט
אל היצירה


לרשימת יצירות המוסיקה החדשות
ביבוב

טו טודו מממ לה לה לה

אינסטרומנטלי


אינסטרומנטלי

אינסטרומנטלי

עממי

יאללה, כפיים!!

רוק

את האוטו גנבו לי, את הטוסטר גם


לרשימת יצירות ההקראה החדשות
פרוזה

כשאני לבד, בחושך, בלילה, אני שומע את הערבי שמתחת למיטה שלי.
הוא משייף את הצפורניים שלו על הרצפה ומחדד את השיניים שלו על
הברזלים של המיטה ומתגרד בקול מעצבן כזה... קחחח קחחח קחחח.




נא לא לגעת בחוט
החשמל, מוות
מיידי, כל הנוגע
יועמד לדין.


תרומה לבמה





יוצר מס' 4946. בבמה מאז 15/8/01 11:15

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לאורי אופיר
© 1998-2017 זכויות שמורות לבמה חדשה