|
ואני אך לשווא
מידפק על דלתה,
|
מדוע זה כה בוששו פעמייך?
הן ידעת כי אני רק להן מצפה.
האם הבל וריק ליחשו שפתותייך?
פוצעות, בנפשי פצע בל ירפא.
|
|
|
לאיפה שולחים את
הלחם?
זה שנקלע לדף
הוספת הסלוגנים,
שרץ לקנות לחם
בגזלן-עשרים-וארבע-שעות
כי לא היה לו
בבית, ושבסוף לא
אישרו לו את
הסלוגן בטענה
שהיה ארוך מדי,
שלא היה לו
מאפיין ובכלל
כתב סלוגן ממש
מחורבן. |
|
