|
אורי מן, שהולך בצורה מאוד קליטה ברצף - אורימן.
נולדתי במאי 1989, וסיימתי את כיתה י"ב בקיץ 2007.
מוזיקאי, כותב מעט, וגם מלחין.
פורט על גיטרה חשמלית וקלאסית, וכן על מיתרי הקול.
מבלה עם חלקו הצעיר של העם.
אח לאח ושתי אחיות, ודוד ל-5 אחיינים.
עושה שרות לאומי בימים אלו, במרכז קליטה במבשרת
ציון, ומעדכן טקסט הזה לראשונה מזה זמן רב.
מועדפים אישית: Fist & Knife, Dillema of The Ill
One, Everything, Poisonous Beauty, וכמו כן כל
הסיפורים הקצרים.
מקווה שתהנו.
באותו רגע, תחושה מוכרת עלתה בו. מעין לחות בתוך גרונו, בחילה.
הוא נזכר בתחושה הזו, ואז התחיל להיזכר בדברים נוספים... הוא
הבין איפה הוא נמצא, ושמץ של אכזבה עלה בקרבו. הוא נזכר בפעם
האחרונה שהרגיש בחילה כזו...
|
ארבעתם ישבו בחדר שלו, הוא, איתמר, לוני וסתיו, באותו אחר
צהריים חורפי של חודש דצמבר. השמש השוקעת האדומה שלחה כמה
קרניים לתוך החדר שלו, מבעד לחלון הסורגים החלוד. הם תמיד היו
מסתלבטים בחדר שלו, מאז שהתחברו בימי חטיבת הביניים...
|
סתיו הייתה מבוהלת, ורטובה מזיעה. לקח לה כמה שניות להתאפס על
עצמה. הנפילה הזאת הרגישה כל כך אמיתית... היא קמה לישיבה
מזרחית על מיטתה, ידה גיששה באפלה של החדר לעבר מנורת הלילה
שלה, והדליקה אותה. היא התחילה להיזכר בחלום שהרגע חלמה.
|
יצאתי החוצה, וראיתי את מריה שם, נשענת על המכונית שלה. הרחוב
היה ריק חוץ ממנה.
"מריה"! קראתי, "מה את עושה פה?"
היא חייכה. "התחשק לי לבוא..."
עמדנו ככה כמה שניות, רק מסתכלים זה אל זו. היא הורידה את
המעיל שלה.
|
Everyone was asleep around us
I gently stroked your stomach
And prayed that you'll look into my eyes
So I could... kiss you.
|
SILENCE
It lets you sink again, in your concerned mind
|
Silence.
The sun has set down
Black clouds covering the sky
|
You THINK, that if you could point out the bad thing, it'll
help??? You can't, anyway...
Just drown in your desperation, in SELF PITY
In some point you'll fall, you'll get tired of walking in
circles
STOP IT! SICK OF IT!
|
Fist
Hitting face
Cracking bones
Hitting guts
|
Sometimes, it comes to me.
This weird itch, small, yet a dark and very painful one.
It surrounds me, keeps me away from everyone
|
She tickles him, and they laugh
He grabs her hands to stop her, and doesn't let go
|
Such a pale face.
Such sad eyes.
Such a poisoning beauty.
I'm falling inlove.
|
I wanted you to see me as a hero.
|
I made the words come out, they were all quaking
Oh why'd you have to say no
|
Flashes of memories
I remember her in that night
She was beautiful
And she wasn't even aware of that
|
Sometimes you go up and turn off the light
Then you cuddle in your bed, and hold your blanket tight
And praying, that the voices will disappear
And the pray is strengthen by a tear
|
And that's the last winter that I shall see
The last drops of rain that will fall on me
The last sunset the will shine upon me
I've seen it al
|
Sometimes I feel that I'm being pushed aside
Sometimes I feel like I am so useless
Sometimes I feel that everybody lied
|
All of the sudden, she grew bigger
Her smile became evil
|
Feels like I'm wounded
And this wound can only be healed
By the blade who caused it
|
ראיתי את השמש מנצנצת על פני המים
ראיתי צדפה יפה ושלחתי אליה את הידיים
|
אם היית יודעת
שאני כותב את זה עלייך
אז היית אומרת
שאת מרגישה מאוד מוחמאת
|
תחביא את נשקיך
בעיקר האולרים והסכינים
שים אותם במקום מוגן
עם עשרה מנעולים
|
אמרו לי פעם, שאם הן ייצאו החוצה ארגיש יותר טוב.
וניסיתי, אבל הן פשוט התעקשו
|
תמשיך ללכת בסיבובים, אולי גם תדפוק את הראש
תבעט בחפצים, אולי יהיה יותר טוב
ואולי תבכה, עוד נראה
אתה תמשיך להתבלבל
|
הרגשה שקשורה לנערה
שם כבר מצורף לה
ודמיונות, ופנטזיות
|
ויום אחד, יום הולנטיין,
נתאי החליט כך פתאום יש מאין,
הוא כ"כ בודד, ולא מתעודד,
אז הוא ואורימן הלכו להתאבד.
|
הוא הפסיק ללכת, וחשב על הפרחים
למה הם נובלים?
|
זה מתחיל בליז, הקטנה
סתם עוד ילדה טובה
חיה לה חיים שקטים ויפים
לא שוברת שום חוקים
|
יש לכם, איזו קנאה מיוחדת?
דתית? או לאומנית? או תרבותית?
אמרו לכם להילחם
להרוג ת'אחר, לא לוותר
|
זה בא ברעש, בפתאומיות
סתם פיצוץ קטן גדל שהפסיק את כל ההידברות
אנשים מבוהלים מתקשרים למשפחות
רצים מקיר לקיר ועוד לא הפסיקו הצרחות
|
וכמו שמישהי חכמה פעם אמרה:
"אתה לא יודע שזה חד צדדי
ואתה לא יודע שזאת אהבה"
|
בזמן האחרון,
אני נזכר בך, ומתגעגע
פותח את ספר המחזור, מאז
בשביל לראות אותך עוד פעם
|
אני רוצה להגיד לך, שאני נהנה מהקרבה שלך כל כך. לדבר איתך,
לצחוק איתך, זה שם אותי במצב רוח טוב. אבל אני גם סובל מהקרבה
שלך, סובל כל כך, כי אני לא יכול סתם לחבק אותך באותו רגע, או
להחזיק לך את היד.
|
|
|
לאור המצב הקשה,
עלי לעמוד על
דקויות. לא
תימניה בכלל,
למרות שקל לה
יותר לכתוב את
זה, לא קוראים
לה [לת"ב] - מה
זה פה צבא?
זה שמאשר את
הסלוגנים על
קוצו של יוד,
כואב, אבל יש
המשך |
|
