| 
 
 
 
 
 
 
 | 
 אורי נולד בתחילת שנות השמונים לבית די קונבנציונליוסימפטי,  עקב כושר קבלת החלטות מעורער  ופגיעות
 חוזרות ונישנות של  כדורי יד בראשו הדרדר מצבו אט אט
 עד שהפך סופני....הכתבים הנ"ל הם מה שקרוי מסמך
 אנושי מזעזע...או סתם שירים של נער מתבגר
 טיפוסי...גם כךאפשר להגדיר אותם....תהנו,תגיבו,תהיו
 חופשיים ותשימו זין גדול על העולם
 
 
 
 | 
 דמיינתי שיש לי גג נפתח ואני יכול לשאת מבטי אל השמיים, אבלבתכ'לס נשאתי מבטי  לעבר הגג של הפיאט אונו המזדיינת שלי, כמה
 אומללים חיי, חשבתי לעצמי באותם רגעים, אפילו טעויות מטופשות
 אני לא מצליח לעשות כמו שצריך.
 
 | 
 | הוא היה בחור של לילהמאלה שמתחילים להתעורר בשעות הערב
 בערך כשהשמש יורדת והירח מאיר באור חלש את הרחובות השקטים
 והוא כל כך אהב את השקט
 
 | 
 | התמימות עכשיו נשפכתמתוך פצעים בלי גלד
 הזיפים הפכו זקן
 מבפנים אתה עוד ילד
 
 | 
 | אומרים שמיליארד סינים לא טועים, מה שאומר שאם כל שוכני הכיכרהיו אנשים צהובים עם עיינים מלוכסנות אז כנראה שמה שכתוב
 בספרים שם שווה משהו. אבל הם לא.
 
 | 
 | 
 מה חשבת כשצעקת?מה הבנת כשנשברת?
 
 | 
 | בניתם שנים, בנינו איתםבניתם שניכם, מול כל העולם
 וירח אחד, וחוף, ומגבת
 והכל כמו לא כלום, נפל כשלכת
 
 | 
 | בטלויזיה סרט ישןעל אהבה שהיתה אהבה
 בזמן שאהבו על מנת לאהוב
 לא רק  בתוך המיטה
 
 | 
 | כי לאחר שנקטף הפרח הכי יפה בגןמה הטעם ביופיו של אירוס ארגמן?
 
 | 
 | ביקשת שאכתוב לך שירוברק ניצנץ במבטך
 
 | 
 | זמנים משתנים בעולמות משוניםאושר וסבל, הכל רגעים
 מה שנלקח ומה שיגיע
 על עלטת הליל השחר יפציע
 הלכתי לאיבוד במקום לא ברור
 זה כמו ספר עבה אבל אין בו סיפור
 
 | 
 | בעולם שאין בו ממשבעולם בו הכל כביכול
 אתה כלוא מעתה ועד עולם
 כמו גרגר בוך שעון מחול
 
 | 
 | לפני זמן מה ,  זה התברר לישוכנת בי מפלצת
 היא בד"כ שקטה שם
 אבל  היא שם והיא קיימת
 
 | 
 | את עומדת מולי, וידיך  שמוטותאת עומדת דוממת, מלאת שאלות
 מסתכלת עלי וכמו מבקשת
 "היישר מבטך, אל עיני השואלת".
 
 | 
 | אז   תמצאי ת'קלפים, תלבשי שמלת ערבאל תשכחי לקשור את הכלב
 תזכרי עפיפון, תשכחי דיכאון
 מותק, נוסעים  לחופשה בלבנון
 
 | 
 | אותו חלום ישןשוב עולה ומותיר עשן
 
 | 
 | כמה אוהב אותך?עד כי לא אצליח לעצור את ידי מלגעת
 
 | 
 | משום מקום ברורפתאום היית בתוך חיי
 
 | 
 | לפעמים אני שוכחאיך שאת נוגעת
 וגורמת לי לשכוח
 את עצמי לדעת
 
 | 
 | על הפרפרים שצצו לפעמיםשמרתי לעולם.
 
 | 
 | לרגע היה לו נדמהשפעם הוא ידע איך לזרוח
 ולשקוע,
 ולזרוח שוב.
 
 | 
 | אבל הוא זה לא אכפת לוכי מצפון זה לא חשוב
 הוא מנקב בחגורה עוד חור
 ויוצא שוב אל הרחוב
 
 | 
 | לו הייתי נמצא במקום בו צריך הייתי להיותכנראה שלא היתה לי בעיה להירדם
 
 | 
 | דרך החלון הסגורחודרת קרן שמש חיוורת
 אל תוך החדר הנעול
 קו של אור על הרצפה יוצרת
 
 | 
 | אם הוא לא היה כל כך גדולאולי היה נשאר מקום גם לי,
 לפחות למה שנשאר
 
 | 
 | במעטפה הלבנה שעל השולחןעדות מרשיעה
 של תמימות
 
 | 
 | 
 אף פעם לא תדעי כמה רדפתי אחריךאף פעם לא תביני משמעותה של אהבת אמת
 
 | 
 | מחזיק את הרגשות שלי בתוך אגרוף.ומפחד לפתוח. מפחד לעזוב
 שלא אצא שוב משליטה,
 שלא אסחף שוב אל החושך.
 
 | 
 | זה השיר האחרון שאני כותב בגללךבי נשבעתי
 נשבר לי
 נשבר לי
 נשבר לי
 
 | 
 | 
 רגע לפני שהדכאון שוב משתלט.רגע אחרי מחשבה שאולי נהיה יותר טוב.
 
 | 
 | לשכב תחת שמיים מלאי כוכביםלהתכרבל מתחת לפוך כשבחוץ גשום ממש
 
 | 
 
 
 
 אל הארכיון האישי (12 יצירות מאורכבות) 
 | 
        
          | למה דווקא הבניםשמשיגים כל הזמן
 סקס מזדמן, הם
 הכי מכוערים?
 (בשביל זה יש
 אלכוהול?)
 |  
 
   
 
 
 
 
 
 |