|
אורי נולד בתחילת שנות השמונים לבית די קונבנציונלי
וסימפטי, עקב כושר קבלת החלטות מעורער ופגיעות
חוזרות ונישנות של כדורי יד בראשו הדרדר מצבו אט אט
עד שהפך סופני....הכתבים הנ"ל הם מה שקרוי מסמך
אנושי מזעזע...או סתם שירים של נער מתבגר
טיפוסי...גם כךאפשר להגדיר אותם....תהנו,תגיבו,תהיו
חופשיים ותשימו זין גדול על העולם
דמיינתי שיש לי גג נפתח ואני יכול לשאת מבטי אל השמיים, אבל
בתכ'לס נשאתי מבטי לעבר הגג של הפיאט אונו המזדיינת שלי, כמה
אומללים חיי, חשבתי לעצמי באותם רגעים, אפילו טעויות מטופשות
אני לא מצליח לעשות כמו שצריך.
|
הוא היה בחור של לילה
מאלה שמתחילים להתעורר בשעות הערב
בערך כשהשמש יורדת והירח מאיר באור חלש את הרחובות השקטים
והוא כל כך אהב את השקט
|
התמימות עכשיו נשפכת
מתוך פצעים בלי גלד
הזיפים הפכו זקן
מבפנים אתה עוד ילד
|
אומרים שמיליארד סינים לא טועים, מה שאומר שאם כל שוכני הכיכר
היו אנשים צהובים עם עיינים מלוכסנות אז כנראה שמה שכתוב
בספרים שם שווה משהו. אבל הם לא.
|
מה חשבת כשצעקת?
מה הבנת כשנשברת?
|
בניתם שנים, בנינו איתם
בניתם שניכם, מול כל העולם
וירח אחד, וחוף, ומגבת
והכל כמו לא כלום, נפל כשלכת
|
בטלויזיה סרט ישן
על אהבה שהיתה אהבה
בזמן שאהבו על מנת לאהוב
לא רק בתוך המיטה
|
כי לאחר שנקטף הפרח הכי יפה בגן
מה הטעם ביופיו של אירוס ארגמן?
|
ביקשת שאכתוב לך שיר
וברק ניצנץ במבטך
|
זמנים משתנים בעולמות משונים
אושר וסבל, הכל רגעים
מה שנלקח ומה שיגיע
על עלטת הליל השחר יפציע
הלכתי לאיבוד במקום לא ברור
זה כמו ספר עבה אבל אין בו סיפור
|
בעולם שאין בו ממש
בעולם בו הכל כביכול
אתה כלוא מעתה ועד עולם
כמו גרגר בוך שעון מחול
|
לפני זמן מה , זה התברר לי
שוכנת בי מפלצת
היא בד"כ שקטה שם
אבל היא שם והיא קיימת
|
את עומדת מולי, וידיך שמוטות
את עומדת דוממת, מלאת שאלות
מסתכלת עלי וכמו מבקשת
"היישר מבטך, אל עיני השואלת".
|
אז תמצאי ת'קלפים, תלבשי שמלת ערב
אל תשכחי לקשור את הכלב
תזכרי עפיפון, תשכחי דיכאון
מותק, נוסעים לחופשה בלבנון
|
אותו חלום ישן
שוב עולה ומותיר עשן
|
כמה אוהב אותך?
עד כי לא אצליח לעצור את ידי מלגעת
|
משום מקום ברור
פתאום היית בתוך חיי
|
לפעמים אני שוכח
איך שאת נוגעת
וגורמת לי לשכוח
את עצמי לדעת
|
על הפרפרים שצצו לפעמים
שמרתי לעולם.
|
לרגע היה לו נדמה
שפעם הוא ידע איך לזרוח
ולשקוע,
ולזרוח שוב.
|
אבל הוא זה לא אכפת לו
כי מצפון זה לא חשוב
הוא מנקב בחגורה עוד חור
ויוצא שוב אל הרחוב
|
לו הייתי נמצא במקום בו צריך הייתי להיות
כנראה שלא היתה לי בעיה להירדם
|
דרך החלון הסגור
חודרת קרן שמש חיוורת
אל תוך החדר הנעול
קו של אור על הרצפה יוצרת
|
אם הוא לא היה כל כך גדול
אולי היה נשאר מקום גם לי,
לפחות למה שנשאר
|
במעטפה הלבנה שעל השולחן
עדות מרשיעה
של תמימות
|
אף פעם לא תדעי כמה רדפתי אחריך
אף פעם לא תביני משמעותה של אהבת אמת
|
מחזיק את הרגשות שלי בתוך אגרוף.
ומפחד לפתוח. מפחד לעזוב
שלא אצא שוב משליטה,
שלא אסחף שוב אל החושך.
|
זה השיר האחרון שאני כותב בגללך
בי נשבעתי
נשבר לי
נשבר לי
נשבר לי
|
רגע לפני שהדכאון שוב משתלט.
רגע אחרי מחשבה שאולי נהיה יותר טוב.
|
לשכב תחת שמיים מלאי כוכבים
להתכרבל מתחת לפוך כשבחוץ גשום ממש
|
אל הארכיון האישי (12 יצירות מאורכבות)
|
|
סיבות?
מי צריך סיבות
שיש לך
פיקאצ'ו!! |
|
