|
רוכן,
אפוף בכאבה הגואה
בשולי המיטה אוחז.
|
אם ביום מותי
תלכי גם את אתי
|
דמות הבן באביו
לא הניחה לנער
|
אבק יום יום
וסחי חי מרוח בחלון.
|
מרחב אור -
תחום בידי גורל.
|
השירי מרה
חג עדי
עורי הגיע תור.
|
לשוני כרוכה בין רגלייך
שפתותיי לופתות לשונך
|
צולם בדיגיטלית RICOH- RDC-7
|
אל הארכיון האישי (28 יצירות מאורכבות)
|
|
מאז שהתחלתי
לכתוב על משגל
נסוג עם בעלי
כנף הפסיקו
לפרסם את
הסלוגנים שלי.
מוזרים כאן
בבמה...
אביה האיום שם
את האצבע
המאשימה על
הנקודה
הבעייתית. |
|
