[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה










אל היצירות בבמה האהובות על אורי כהןאל 30 היצירות האהובות שנבחרו לאחרונהאל היוצרים המוערכים על ידי אורי כהןאל היוצרים המעריכים את אורי כהן
לא בגיל ההתבגרות.אפילו כבר לא בצבא.
ואפילו כבר לא סטודנט.
 לא הוצאתי ספר (קמצן מידי, כנראה)  לא כותב
באנגלית.
 אני הכי אוהב את "כביש מספר אחת" שהיה פה בבמה  
לפני שנולדתם (סיפור). ואת הדרך אל נפשך (שיר
שאשתי
הלחינה).
גם הסיפור "דגים צלויים ופגרי אבוקדו" , חביב
בעיני
כליל החורש המרוט הומלץ על ידי העורך התורן, הווא
כמו
חלק גדול מהסיפורים עוסק בזכרונות - ילדות עד
בגרות    
מאוחרת. אין הרבה דם וזרע.




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
ואיפה טעינו ישאל מפקד הטירונות את המג"ד והמג"ד את המ"פ והמ"פ
את המ"מ והמ"מ את הסמל והסמל את החניך התורן.
ואיפה טעינו ישאלו זוג הורים המומים את המורים, והמורים את
ההורים , וההורים זה את זה, ותלמידי הכיתה שידעו כמעט הכל ולא
אמרו כלום.

געגוע
אבל עכשיו הוא מסניף גויאבות, פרי שאשתו מתעבת, והוא אוהב את
הטעם אבל מפחד מהגאפס שאחרי, והוא אף פעם לא קונה כח זה "מסריח
את כל המקרר". ובאפו עולה פתאום ריח של סתוים רחוקים, של
אהבות ישנות, של יום הולדת מתקרב.

אהבה נכזבת
בארוחת יום ששי אתמול, זקני הקיבוץ רדפו אחרי רובי, תורן
המטבח, וביקשו קצת תוכן במרק, העגה המקומית לאטריות המבושלות
שנשכחו בקרקעית הסיר.
"יש מי שמחפש תוכן בחיים ויש מי שמחפש תוכן במרק", לעג להם
רובי, שותפי לחדר, מרוצה מעצמו, אחרי תורנות המטבח שלנו.

אאוברה אאוגניו, שם שנראה כאילו נלקח בהשאלה מאחד מגיבוריו
של גארסיה מארקס במאה שנים של בדידות, אבל למעשה זהו שמו של
זקן הונגרי חביב מהקומה השמינית

הספד
איך שהוא הסמרטוטון הלא מזיק למראה התחבב על אשתי ואני נשארתי
כרגיל באופוזיציה מול שלוש נקבות אסרטיביות ושתי תינוקות ממין
נקבה, שגרגורי ההנאה שלהן, כל פעם שהחתול הואיל להפנות לעברן
את זנבו המתנוסס כדגל אפור דהוי, הבהירו היטב איזה צד הן תפסו
בויכוח.

זוגיות
זוגות זוגות נדלקים פנסי הרכבים, היורדים מערבה בסביבות מחלף
לטרון.

מכולם רשעותה של הזקנה קסמה לנו במיוחד, היא לא היתה
יומיומית, נדושה ונשחקת עד דק לבדיחות תחת מכבש בדיחות
ילדותינו, אלא צצה ועלתה רק בפעמים הנדירות, פעמיים שלוש בשנה,
בהם השתמשנו לצרכינו באותו מגרש זרוע אבנים ורחב ידיים .

בשנתיים האחרונות הלכתם להומאנית, את בשביל הבגרות שלוש יחידות
במתמטיקה, ואתה בשביל שיעורי הספרות, וכן, קצת גם בשבילה

הומור
לבעלה קוראים חיים לשם המשפחה שלהם קוראים רוזנקרץ. חיים
רוזנקרץ זה שם מוזר. כמו פרוספר רובינשטיין קצת.
יש בכלל חיים אצל האשכנזים ??

זכרונות
השעה האחרונה לעבודתי עברה עליי בחרדה עמוקה, את כל הדרך מתחנת
האוטובוס לביתי עשיתי בריצה רק כדי לגלות שאכן אורית גלעדי גרה
ברחוב איינשטיין. את שאר החופש ביליתי בחרדה שמא אורית הבחינה
גם בי.

אורבני
בבוקר הם בונים את העיר בידים חזקות, שלא חזקו דיין כדי להחזיק
את הדרכון אצלם. בערב הם הולכים ברגל קילומטרים אחדים ממכלאות
המגורים הזמניות עד לסופרמרקט הקרוב, מנסים להבין את השלטים
המוזרים שיורו להם איפה הקופה התורנית לעשרה פריטים בלבד.

אפרוחים - בחנות החיות שבקרן התחנה המרכזית החדשה, בילו את
הלילה שלושה גורי כלבים, חמישה גורי חתולים וכמה עשרות
אפרוחים, כשהם מצטופפים בכלוב של חצי מטר על חצי מטר בחזית
חלון הראוה. בחלון הראווה דבוק שלט, "תנו לחיות אהבה".

באותו זמן נסגר סניף הבנק הראשי של "קרדיט סוויס" בציריך.
לחשבון מספר 6377373 נוספו באותו יום שש מאות ושבע פרנקים
שוויצריים.
באותו יום, ניסו בכל מקום על פני כדור הארץ עשרות מתמטיקאים,
סטודנטים למתמטיקה ודוקטורים לפיסיקה להוכיח או להפריך את
השערת פרמה.

בן זונה אמר מאורי, הוא הרי יודע שלא יכולנו להגיש את הבקשה
בזמן,
הרי היינו תקועים פה בחור המסריח הזה עד לפני שבועיים.

לאסולין שהיה ישן באופן קבוע, היתה בטריה גמורה של מוטורולה
בכיס, וכל פעם שהבין שפספס בדיקת קשר היה מכניס אותה למכשיר
ומשכנע את רפאלוביץ שהבטריה פשוט נגמרה לו.

דורון נעתר. במאמץ רב הוא מוציא מפיו את המלים "דורון מפגר".
צחוקנו הפרוע המשוחרר, מהדהד בין קירות הואדי.


לרשימת יצירות השירה החדשות
אף אחד לא רוצה להיות עכבר

חי לו בזולה דימיטרי אחד
מאותם טיפוסים תימהוניים
ונקש על דלתות חלונות החשמל
לגרד לו טיפה מזומנים

זאת אמרו אז כולם
זאת אמרה גם אמו

תיבת המכתבים שלי ריקה שותקת
כמוה גם הטלפון הלבן שבחדרי
את תמיד היית שקטה אבל מאוד בולטת
כמו פסי השקט החרוטים על התקליט.

אך גם העץ יחדש קליפתו
בכעס יביט העלם על בבואת נערתו מתרחקת

זה סיפור של המאה העשרים ואחת
הוא התחיל כבר בסוף העשרים
כבר אין מצוקות של מחסור בעולם
ולאושר שרים פה שירים.

הרופאים אומרים את בת שמונים זה מה שיש
הם לא מתכוונים שאת צריכה להתייאש
רק שזה לא הוגן מהתקציב של הציבור
לבזבז כל כך הרבה על עוד איזה כדור

שונא לעשות דברים שאני מוכרח
מוכרח לעשות דברים שאני שונא

אהבה
תמיד חיפשה לה תרצה נושאים לכתיבת שירים
לאהוב לא אהבה מעודה
ואיך תשיר את שירת האוהבים


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
אורבני
בחיוך משגע ועם כל האינטונציות הנכונות ,כמה שכך העולם זה
תקשורת, וכל התקשורת זה באינטרנט, ושכל האינטרנט זה ציוד של
סיסקו, ושסיסקו זה בעיקר הוא. הוא הסביר שהכיוון הוא רק אחד
למעלה ושאולי יהיו קשיים בדרך אבל זה יהיה זמני. על כל השקפים
היה כתוב סיסקו, שבאנג..




זה אומץ.


תרומה לבמה





יוצר מס' 2863. בבמה מאז 29/4/01 14:04

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לאורי כהן
© 1998-2017 זכויות שמורות לבמה חדשה