[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









ICQ 338270870 338270870  
היהודי


אל היצירות בבמה האהובות על אורי בלשאל 30 היצירות האהובות שנבחרו לאחרונהאל היוצרים המוערכים על ידי אורי בלש
אורי, יליד שנת 91, מדבר הרבה ולא עושה כלום...
אז בדף יוצר הזה הוא רק מנסה לעשות משהו

לא יותר.

-בזמן האחרון אורי יפסיק קצת לכתוב שירים, כי הוא
עסוק בכתיבת נובלה, עם כל הקשיים הכרוכים בכך.




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
הציעו לה אוכל,לא רצתה. הציעו לה לונה פארק,לא רצתה. הציעו לה
לצאת לטיול,לא רצתה. אפילו ללכת לישון לא רצתה. לונה הייתה
ילדה מוזרה.

יש, קלעתי לבור של ה-20.
תן את הגוגואים ילד.
לא רוצה, מה תעשה לי?

עכשיו כולם נעצו בי מבטים חודרניים יותר ממקודם והתלחששו
ביניהם.
שמעתי את הדוד קני אומר לאבא:''אין בו בשר בכלל, בילד הזה
שלך''.
נו אז אני קצת רזה, אני לא אשם שאימא לא עושה כלום בחיים ורק
יושבת ומכינה תבלינים חסרי טעם.

דיאלוג
חיים: אל תקשיב לו! אתה לא נהנה לחיות? תסתכל על הרגעים
המאושרים שחווינו בעודנו כאן, ואני רוצה לראות אותך צועק בקול
רם-סבלתי כאן.

אהבה נכזבת
היא אמרה שאני רע בגלל ששכחתי צבע אחד בצבעי הקשת, אבל אני לא
אשם, אני אף פעם לא ראיתי קשת.
ועכשיו היא חושבת שאני רע, והיא עושה לי פרצופים ומוציאה
לשון.
היא הכי יפה, אני יודע, ואני אוהב רק אותה מכל הבנות, אבל אותה
מעניין רק צבעי הקשת.

שמואל רוצה לקנות מכונית.
יום אחד הוא קם מוקדם בבוקר, עם השעון המעורר הסופר-משוכלל
שלו, והחליט שהוא רוצה לקנות מכונית חדשה.

געגוע
היא הייתה החיים שלי, וגם הכסף היה החיים שלי ,וגם הסמים.
ועכשיו כל החיים שלי הלכו לפח בפחות משבוע.

זכרונות
משחק הקלאס. אהבתי אותו פעם. כשהיינו ילדים קטנים היינו משחקים
אותו כי הבית היה שומם וריק, ולא היה מה לעשות בשעות הפנאי
זה לא היה משחק הקלאס האורגינל, אנחנו המצאנו חוקים משלנו.

ג'ננה
זה היה ערב, נראה לי.
כמה ערסים שם ישבו עם נטשה. ככה הם אמרו שהם קראו לה.

היפרדות
לא, נו בבקשה אל תלכי, סליחה אהובתי, סליחה.
צעקתי לה והיא לא הקשיבה. היא עצבנה אותי, אז כבר התקשרתי
לקדישא.
ועכשיו הכול שאלה של זמן. היא כבר הלכה, בערך, כי היא לא מדברת
איתי.


לרשימת יצירות השירה החדשות
פואמה
Don't lie again
I don't want to feel the pain

בדידות
I told myself I'm about to die
But it didn't work
I am still here
Alone

אלוהים
It's too late
Too bad now
Too hurt
Don't touch it

אכזבה
look, the hope is coming
it is getting closer and closer

אלוהים
This is my last prayer
With a hope that you are listening up there
With the hope that you care about me

עצב
And you know I'm really sorry
Otherwise
I wouldn't tell you

בדידות
לחכות לבד
בצד
לשבת על ספסל עץ מתבלה
עם משהו בולט וחד

העולם לקח אותי
והעולם לא מחזיר
הוא משתלט עליי לאט לאט

הומור
הוא היה ירוק
יותר מדי ירוק
והוא אהב לירוק
לעשן גראס
לעבור על החוק

אהבה
האובססיה חסרת המשמעות
גורמת לכך לרגעים של שכרות

געגוע
למות
זאת הבחירה שלי
לעבור למקום אחר

הייקו
אני רואה


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
עד היום הגעתי להרבה מאד חדרים, חוויתי הרבה מאד זיונים והרבה
מציצות.
זהו קצב החיים שלי, החיים שמתנהלים לפי מחזור קבוע של זמן
מדויק ודברים שחוזרים על עצמם.

יסורים
ואני רץ כבר שלוש שעות וחושב לאן ללכת, מי ייקח אותי.
וכלב נובח עליי, נובח חזק,הוא רוצה שאני אסתלק מהטריטוריה שלו.

מבחוץ העולם סובב כהרגלו, איש לא מבחין בהיעדרותי הפנימית,
בחוסר האישיות שלי.
אולי היא לא חסרה, היא פשוט כלואה.
אני ממשיך להסתובב, יוצא החוצה, מבלה. אבל לא חושב. כולי שקוע
בנפילה שלא נגמרת.




אני לא אוהב את

ש"ס ואת ביבי.
לעזאזל, אני לא

אוהב
פוליטיקאים
בכלל




אלוהים


תרומה לבמה





יוצר מס' 30984. בבמה מאז 5/2/04 14:21

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לאורי בלש
© 1998-2021 זכויות שמורות לבמה חדשה