|
חזרתי, אני לא בטוחה שזה דבר טוב.
אונה
גורביץ
כשאנחנו ישנים ביחד במיטתי
אני אוהבת שאתה מניח את ראשך
באיזור חלציי, אני אוהבת ששיערך
מתערבב בשיער הערווה שלי
|
לאבא שלי יש ביצים גדולות משלך
והוא יבוא לכפר שלך
יטחן אותך דק דק
ויחתוך אותך דק דק
|
אבא יקר, אני רוצה שתבין
עד כמה אני רוצה את בתך
אני רוצה לשאת אותה לאישה
אני רוצה שתהיה אם לילדיי
|
חזרתי
ואני לא בטוחה
שזה דבר טוב
|
אני כבר לא מתרגשת מקללות
שאנשים מקללים אותי
אימי קיללה אותי הרבה מאוד פעמים
|
אני נוגעת בעצמי
ומדמיינת אותך
נוגע בי, מפר אותי
|
אני רוצה את מה שיש לך
וזה לא הרבה לבקש
לא הרבה לבקש
|
אתה השביל שלי
כשאיש אותי אינו מכיר
בלילות הכי בודדים
כשאני מלקקת זכוכיות
|
אני מנשקת את הזכוכית הקרה
ונזכרת בנשיקה, נזכרת בשפתייך
הסדוקות, הזקוקות כל-כך לאהבה
לפעמים אני מנשקת את כתף מעילי
נשיקה על הבד שונה מנשיקה על עורך
|
בלתי אפשרי לאהוב עכשיו
או שאני או שאתה לא נותן
בולעת בפי מים וזרע ודם
העיקר לא להתוודות בפניך
|
בקומה מעליי יש שכנה שלא מסוגלת לגמור
והיא ממלאת את שחור הלילה בקול גניחות ואנחות
ורק אני חמה ומיוסרת מתבוננת בך ולא מסוגלת לקרוא
|
זה יפה זה
וזה לא בא בחשבון
|
ובלילות הייתי יורדת
לבקש את קיומך
מסבנת את אשכייך
יורקת ודורשת דם
|
אני רוצה להיות
לצחוק, לשחק ולנשום
|
חלומות בהקיץ
שצרבתי על גופי
אני מנועה מלהתניע את עצמי
|
אני מחפשת רחם של
חום וניחומים
ומסתפקת בדמעות על
גבי שיערך
|
חלמון של ביצה ניגר על גופי
ובזיעה או בדם אכתוב את עברי
אתה רובץ כמו צל ליד גופי
בגופך, בזרעייך אתה מכתיב לי את עתידי
|
ערוך אותי
צנזר אותי
במקומות המוצנעים
דכא אותי
|
שעות הצמדתי
את גופי הבוער
אל קיר החרסינה
הצונן
|
אתה פרובקטור זול
בשקל תשעים
כותב שירה כמו משליך
אבן על ציבור
|
שנאה היא דבר מסוכן
היא אש שאוכלת שדה
ש ל ם
|
לגעת בי, לדחוף אותי, לטלטל אותי
לצעוק לי בפרצוף, לירוק בלי חרטה
בלי חרטה
|
מוכנה להתפוצץ מעונג רק אם תעז ותגע
רק אם תהיה אתה היחיד שיפעיל את
פצצת התשוקה שבתוכי
|
בלב היבשת הגדולה
התחזנו למקומיים
אבל אתה חשפת אותי
אתה הצלת אותי, שנית...
|
את התרבות הזרה שלי אתה משיל
את השפתון האדמדם משפתיי מסיר
את הבגדים אט אט מקלף מגופי
ומכתים את עורי באות אחת בודדה
|
want you to come a little closer
I want you to get know me a little bit better
|
אתמול בערב אחרי ששכבנו
בכית על גופי העירום, כיסית
ואולי הלבשת אותי בשמלת דמעות
|
ואני ים
תמיד כשאנחנו במיטה
לחה, מלוחה ורטובה
עמוקה ונצחית לכבודך
|
בבקשה אל תשכחו אותי, בבקשה תאהבו אותי כמו שאני תמיד...
(תשאירו כתם למזכרת בגופכם/בנשמתכם)
|
מים שבורים הבאתי מנפשי
או מקצה העולם, המקום
בו המיים נוגעים בשמיים
והשמיים נראים כנהר דם
|
אני מודה אני אשמה, אני מודה אני רעה
אני מודה אני סוטה, אני מודה אני זונה
אני מודה אני האיומה ביותר, אני הסיוט
שתוכלו להעמיד למסדר זיהוי שתתעוררו
|
על חוף הים אני פוגשת בך
הילדה שנטשתי מאחור, שרצחתי
שבגדתי בכל חלומותייה
|
נוגעת, לא נוגעת בגופי (העירום)
באמצעות המגע אני נפגשת מחדש
עם כל האהבה שלך
|
רגעי הגאות של הנפש מתגלגלים דרך הלשון, מתנגשים כמו גל גדול
הם בתוכי, מאירים אותי כמו להקת גחליליות.
|
רגעי השפל של הנפש תופסים אותי בחולשתי, מצמררים, מקפיאים
כמו קובית קרח שתצמיד לכל אבר ואבר בגופי.
|
neuo anj uyuc
neuo anj uyuc
שום דבר חשוב
שהיה לי להגיד לך
|
מגישה לשדך בלשוני פולי קפה
מכתימה את פיטמתך המזדקרת
ובלשון חומה, יגעה וכמהה אני
יורדת לאורך חזך
|
I don't miss where I came from
But each night I dream about being back home
When I wake up in the morning
I'm too tired, tired of being alone
|
-מערכת יחסים היא כמו עמוד שדרה, כשזה נשבר אי אפשר להשתקם-
..עבודה של אונה גורביץ, חדשה...
בואו לראות!
|
בלילות אני חולמת שאני
אשתו של דייג אלמוני
|
אני מסתכלת על עצמי
איך אתה מסתכל עליי
אני אוהבת את עצמי
וכמה שאתה אוהב את זה
|
ביקשתי שתרקדי למעני
בעירום
|
אל הארכיון האישי (4 יצירות מאורכבות)
|
|
וואי, איזה
סלוגן גרוע
שלחתי הרגע,
הלוואי שלא
יפרסמו וככה אף
אחד לא ידע ולא
יהיה פדיחה.
(טוב, חוץ מזה
שמאשר את
הסלוגנים, אבל
הוא כמו רופא -
אין מה להתבייש
ממנו). |
|
