|
חזרתי, אני לא בטוחה שזה דבר טוב.
אונה
גורביץ
כשאנחנו ישנים ביחד במיטתי
אני אוהבת שאתה מניח את ראשך
באיזור חלציי, אני אוהבת ששיערך
מתערבב בשיער הערווה שלי
|
לאבא שלי יש ביצים גדולות משלך
והוא יבוא לכפר שלך
יטחן אותך דק דק
ויחתוך אותך דק דק
|
אבא יקר, אני רוצה שתבין
עד כמה אני רוצה את בתך
אני רוצה לשאת אותה לאישה
אני רוצה שתהיה אם לילדיי
|
חזרתי
ואני לא בטוחה
שזה דבר טוב
|
אני כבר לא מתרגשת מקללות
שאנשים מקללים אותי
אימי קיללה אותי הרבה מאוד פעמים
|
אני נוגעת בעצמי
ומדמיינת אותך
נוגע בי, מפר אותי
|
אני רוצה את מה שיש לך
וזה לא הרבה לבקש
לא הרבה לבקש
|
אתה השביל שלי
כשאיש אותי אינו מכיר
בלילות הכי בודדים
כשאני מלקקת זכוכיות
|
אני מנשקת את הזכוכית הקרה
ונזכרת בנשיקה, נזכרת בשפתייך
הסדוקות, הזקוקות כל-כך לאהבה
לפעמים אני מנשקת את כתף מעילי
נשיקה על הבד שונה מנשיקה על עורך
|
בלתי אפשרי לאהוב עכשיו
או שאני או שאתה לא נותן
בולעת בפי מים וזרע ודם
העיקר לא להתוודות בפניך
|
בקומה מעליי יש שכנה שלא מסוגלת לגמור
והיא ממלאת את שחור הלילה בקול גניחות ואנחות
ורק אני חמה ומיוסרת מתבוננת בך ולא מסוגלת לקרוא
|
זה יפה זה
וזה לא בא בחשבון
|
ובלילות הייתי יורדת
לבקש את קיומך
מסבנת את אשכייך
יורקת ודורשת דם
|
אני רוצה להיות
לצחוק, לשחק ולנשום
|
חלומות בהקיץ
שצרבתי על גופי
אני מנועה מלהתניע את עצמי
|
אני מחפשת רחם של
חום וניחומים
ומסתפקת בדמעות על
גבי שיערך
|
חלמון של ביצה ניגר על גופי
ובזיעה או בדם אכתוב את עברי
אתה רובץ כמו צל ליד גופי
בגופך, בזרעייך אתה מכתיב לי את עתידי
|
ערוך אותי
צנזר אותי
במקומות המוצנעים
דכא אותי
|
שעות הצמדתי
את גופי הבוער
אל קיר החרסינה
הצונן
|
אתה פרובקטור זול
בשקל תשעים
כותב שירה כמו משליך
אבן על ציבור
|
שנאה היא דבר מסוכן
היא אש שאוכלת שדה
ש ל ם
|
לגעת בי, לדחוף אותי, לטלטל אותי
לצעוק לי בפרצוף, לירוק בלי חרטה
בלי חרטה
|
מוכנה להתפוצץ מעונג רק אם תעז ותגע
רק אם תהיה אתה היחיד שיפעיל את
פצצת התשוקה שבתוכי
|
בלב היבשת הגדולה
התחזנו למקומיים
אבל אתה חשפת אותי
אתה הצלת אותי, שנית...
|
את התרבות הזרה שלי אתה משיל
את השפתון האדמדם משפתיי מסיר
את הבגדים אט אט מקלף מגופי
ומכתים את עורי באות אחת בודדה
|
want you to come a little closer
I want you to get know me a little bit better
|
אתמול בערב אחרי ששכבנו
בכית על גופי העירום, כיסית
ואולי הלבשת אותי בשמלת דמעות
|
ואני ים
תמיד כשאנחנו במיטה
לחה, מלוחה ורטובה
עמוקה ונצחית לכבודך
|
בבקשה אל תשכחו אותי, בבקשה תאהבו אותי כמו שאני תמיד...
(תשאירו כתם למזכרת בגופכם/בנשמתכם)
|
מים שבורים הבאתי מנפשי
או מקצה העולם, המקום
בו המיים נוגעים בשמיים
והשמיים נראים כנהר דם
|
אני מודה אני אשמה, אני מודה אני רעה
אני מודה אני סוטה, אני מודה אני זונה
אני מודה אני האיומה ביותר, אני הסיוט
שתוכלו להעמיד למסדר זיהוי שתתעוררו
|
על חוף הים אני פוגשת בך
הילדה שנטשתי מאחור, שרצחתי
שבגדתי בכל חלומותייה
|
נוגעת, לא נוגעת בגופי (העירום)
באמצעות המגע אני נפגשת מחדש
עם כל האהבה שלך
|
רגעי הגאות של הנפש מתגלגלים דרך הלשון, מתנגשים כמו גל גדול
הם בתוכי, מאירים אותי כמו להקת גחליליות.
|
רגעי השפל של הנפש תופסים אותי בחולשתי, מצמררים, מקפיאים
כמו קובית קרח שתצמיד לכל אבר ואבר בגופי.
|
neuo anj uyuc
neuo anj uyuc
שום דבר חשוב
שהיה לי להגיד לך
|
מגישה לשדך בלשוני פולי קפה
מכתימה את פיטמתך המזדקרת
ובלשון חומה, יגעה וכמהה אני
יורדת לאורך חזך
|
I don't miss where I came from
But each night I dream about being back home
When I wake up in the morning
I'm too tired, tired of being alone
|
-מערכת יחסים היא כמו עמוד שדרה, כשזה נשבר אי אפשר להשתקם-
..עבודה של אונה גורביץ, חדשה...
בואו לראות!
|
בלילות אני חולמת שאני
אשתו של דייג אלמוני
|
אני מסתכלת על עצמי
איך אתה מסתכל עליי
אני אוהבת את עצמי
וכמה שאתה אוהב את זה
|
ביקשתי שתרקדי למעני
בעירום
|
אל הארכיון האישי (4 יצירות מאורכבות)
|
|
א. תגיד לי, כמה
יצא אתמול במשחק
?
ב. איזה משחק ?
א. נו, הזה עם
האבא והבן,
כיביתי את הרדיו
בשתיים אפס
לטובת הבן.
ב. עזוב אותך,
זה היה משחק
מכור, האבא עשה
את עצמו כאילו
הוא שכח להקליק
ראשון כשבעצם לא
היה לא בכלל כוח
לשים חגורה.
ג. ומה עם האח
המסודר ?
א+ב. נהרג
בפיגוע. |
|
